החלפת סוללה באל פסק - לסוללה חזקה יותר

[tal h]

יש לי אל פסק של אדוויס, 650.

כשרכשתי אותו, לפני כ 5 שנים, המחשב שהיה מחובר אליו היה "חלש" יחסית - ספק כוח 400, 2 הארדיסקים +מסך LCD (מחובר ל UPS)

אז הוא היה מחזיק כ 15 דקות עבודה.

מאז המחשב "גדל" - יש בו ספק כוח 650, 8 הארד דיסקים, כרטיס עריכה חזק, המון מאווררים +LCD. (מחובר ל UPS).

לאחר שנתיים מהרכישה החלפתי מצבר ,לבד. מצבר שהיה הוא 7.2 אמפר, ואני שמתי 7.

מצברים כאלה יש לי בשפע- זה חלק מציוד העבודה שלי (מצברים למצלמות וידאו).

כיום המחשב מחזיר מעמד בקושי 15 שניות, ואין אפילו זמן לכבות אותו (כי הוא חזק , וכנראה שגם הסוללה נחלשה).

השאלה שלי היא כזו:

יש לי מצבר 12 וולט, אבל הוא 17 אמפר (ב UPS זה 7 ).

הוא לא נכנס ל UPS כי הוא גדול מעט.

אם אני יוציא חוטים החוצה- ויחבר את המצבר החזק יותר- אני יקבל זמן עבודה ארוך יותר? הספק יגדל?

אשמח לתשובה ממישהו שמבין בנושא (או ניסה).

תודה

[Runny]

במידה וזה אותו סוג מצבר (בטח אבץ - פחם) ,ז"א מנגנון הטעינה לא זקוק לשינוי, לא תהיה כלל בעיה.

רק השתמש בחוטים מאד מאד עבים, הזרם שהמחשב דורש מהמצבר בקונפיגורציה שלך מאד גבוה.

כמובן שתקבל פי 17/7 זמן עבודה.

סתם לידיעה - זה 17 אמפר שעה. זאת יחידת המדידה.

[tal h]

כן הבנחתי שזה מה שיצא, השאלה אם אני לא יהרוס את האל פסק, שאני מגביר את עוצמת האמפר....

חוטים עבים-כמובן...

אז באופן כללי- ניתן גם לחבר 2 יחידות של 7 אמפר, בחיבור מקבילי לשם קבלת 14 אמפר למשל?

(פלוסים יחד, מינוסים יחד- יש לי למשל חגורה כזו של 3 מצברי 7, שמתחברת למצלמת וידאו לשם קבלת כוח רב יותר-העיקרון דומה?).

תדה

[Runny]

בדיוק.

כך בונים את כל הUPS-ים הענקים בחברות.

אבל, חשבו ששני המצברים יהיו מאותו הסוג ואם אפשר מאותו קו יצור בכדי שהמתחים שלהם יהיו שווים כמה שניתן.

יש גם לוודא שבמשך חייהם הם ישארו באותו מצב, אחרת אחד יחסל את השני ובגלל זה בדר"כ במצב כזה שמים מגביל זרם שהוא חלק מהUPS עצמו. לא ידוע לי אם בUPS ביתי יש חיה כזו ולכן יש פה סיכון.

הזרם הינו פונקציה של צריכת המחשב ולא של קונפיגורציית הסוללות ,ז"א אתה תצרוך אותו זרם (הספק) בכל מקרה, רק כמות האנרגיה (ומפה זמן העבודה) תגדל.

בכדי להיות בטוח לך על מצבר גדול ולא על מספר קטנים, גם במחיר זה ישתלם לך.

יש דיי הרבה מידע ברשת בנושא, כשעבדתי בזה משם שאבתי את המידע.

[צביקה - רוזטק]

אז כך,

קיבול המצבר משמעו משך זמן הגיבוי.

אין בעייה לחבר מצבר גדול יותר מאשר זה המורכב בפנים, זאת במצב פריקה, כלומר במצב עבודה בעת ניתוק מקור הזינה.

אבל... במצב של הטענה של המצבר לאחר פריקה, מצבר בקיבול גבוה יותר ימשוך זרם טעינה גבוה מהאל-פסק.

אם מותקן במעגל הטעינה של האל-פסק מנגנון המגביל את זרם הטעינה, לא אמור להיגרם כל נזק , לא למטען ולא למצבר, אבל זמן ההטענה יתארך..

אך אם אין מנגנון הגנה כזה, הרי ש:

א. שעקב צריכת זרם גבוהה ישרף מעגל הטעינה.

ב. עקב צריכת זרם גבוהה בדרגה הראשונה של האל-פסק לכיוון הטענת המצבר, האל-פסק לא יצליח לספק במקביל להטענה את מלוא ההספק הנצרך על ידי העמס (מחשב)

בכל מקרה כדאי שתתיעץ עם אדוויס (אנשי המעבדה, לא מכירות) בטרם ביצוע

והמצברים שמשתמשים בהם באל-פסק הינם מסוג חומצה-עופרת.

צביקה

[tal h]

בכל מקרה כדאי שתתיעץ עם אדוויס (אנשי המעבדה, לא מכירות) בטרם ביצוע

כן, הם ממש יענו לי על זה...

האינטרס שלהם לנסות למכור לי עוד אחד.

זמן פעינה פחות מעניין, כמה יהיה הבדל ?שעה יותר מהמצבר הקטן יותר? הרי אין הפסקת חשמל כל חצי שעה...

* המטרה שלי היא כזו:

אל פסק אמור לתת מענה לכמה דקות לשם כיבוי מסודר. כלומר- רוץ למחשב-שמור מה שעשית וכבה.

אצלי זה אחרת- אני שם פרוייקט לקידוד- פעולה של כמה שעות - סגירה פירושה התחלה מחדש.

המטרה היא "לסחוט" זמן ולתת למחשב להמשיך לקודד עד שיחזור החשמל...

תודה על העזרה... אני אנסה...

[צביקה - רוזטק]

יותר פשוט לרכוש מצבר חדש

כאשר עלות מצבר 12 וולט 7 א"ש היא כ- 100 ש"ח לערך.

וקצת הסבר טכני על פעולת המצבר

יש שתי צורות עבודה למצבר,

האחת כגבוי לזמן נפילת מתח (לדוגמא אל-פסק) והשנייה לעבודה מחזורית (כפי שאתבה משתמש במצלמה).

לעבודה במצב הראשון כאשר זמן הטעינה הוא פחות קריטי משום שאין אנו סובלים מהפסקות חשמל תכופות, המצבר יטען תוך יותר מ- 24 שעות למלוא קיבולו

בעוד שעבור עבודה מחזורית כאשר זמן הטעינה קצר, מתח הטעינה גבוה יותר (דבר שלא בריא לארך זמן מעל מספר שעות) על מנת לטעון את המצבר למלואו.

ארך חייו של המצבר מושפע מצורת העבודה, כאשר לעבודה בגיבוי, כאשר הטמפרטורה בה שוהה המצבר הינה טמפ' החדר, ארך חייו החזוי של המצבר שבו הינך משתמש הינו בין 3 ל- 5 שנים, בעוד שבעבודה מחזורית, ארך חיי המצבר נקבע לפי מספר מחזורי הפריקה טעינה שלו כמו גם עד עמק הפריקה כאשר בפריקה מלאה (מתח מצבר של 10.5 וולט), מספר מחזורי העבודה הינו כ- 200 מחזורים, מכאן שלא משנה כמה אתה צורך מהמצבר, לאחר כל שימוש הכנס אותו לטעינה..

זוהי התיאוריה על קצה המזלג.

צביקה

[tal h]

אני מבין תודה.

לרכוש חדש אין לי צורך- יש לי במחסן...

יש לי גם אחד של 24 אמפר, אבל אין מקום לשים אותו...

מעניין אם ניתן לשים סוללות לתיום, שמחזיקות פי 8 יותר...

יש לי סוללות קטנות של 14.8 וולט, וניתן להשיג 12 וולט, ממש קטנות. 11 אמפר , 160/190 WH.

[Runny]

סוללות ליטיום דורשות טעינה מיוחדת. יש להן מעגל אלקטרוני מיוחד המבקר את הטעינה וטמפ' העבודה.

מטעני אבץ-פחם יותר "טיפשים" ומתקדים רק כמקור זרם

[צביקה - רוזטק]

אם יש לך במחסן, אז דאג לשמרם טעונות,

אחרת כל שיוכלו לשמש זה כמעצור לדלת.

תוכל להשתמש במצברי ליתיום רק לפריקה, שכן מנגנון הטעינה של האל-פסק לא מתאים להן.

(ראה את מקרה ההתפוצצויות בסוללות של ניידי סוני ובטלפונים סלולארים).

והערה, כל קומבינצייה של סוללות ליתיום לא מניבה מתח של 14.8 וולט שכן מכפלת תא היא של 3.6 וולט.

ובאשר לאבץ-פחם, זהו תא ראשוני, משמע לא ניתן לטעינה ומכאן שאין מטען לסוללות מטכנולוגייה זו.

http://www.gpbatteries-hb.com.hk/html/faq/index.html

צביקה

[tal h]

יש ויש...

לתיום 14.8 וולט , 120/1140/160/190 WH , כל צלם מקצועי עובד עם סוללות כאלה...

אתה באמת רוצה לדעת כמה היא עולה?

2500-3500 שקל לסוללה, והיא מתבלה אחרי 2 שנים (ניתן לסחוב בשימוש מועט 3 שנים).

http://www.msdv.co.il/EXTRA%20NEW%20PAGES/bateris/msdvbateries.htm

[Runny]

צודק, החלפתי בתרגום בינן ל"חומצת עופרת" (Lead Acid)

[hw_joe]

והערה, כל קומבינצייה של סוללות ליתיום לא מניבה מתח של 14.8 וולט שכן מכפלת תא היא של 3.6 וולט.

אם להסתמך על הוויקיפדיה : תאי-סוללה המבוססים על הסוגים הנפוצים של כימיית הליתיום (כ-4 במספר) מפיקים מתח נומינלי ממוצע שבין 3.3V (בתאי LiFePO4) ל-4.0V (בתאי LiMnO2) - כאשר תאים מסוג LiCoO2 מפיקים מתח נומינלי ממוצע של כ-3.7V בדיוק.

וכך או כך, נוסף על האפשרות של הימצאות מעגל התאמה (לרבות : העלאת מתח והנמכת זרם) בין תא-הסוללה לצרכן-הסופי, סביר גם להניח כי ציוד המותאם לפעולה במתח 14.8V יוכל לפעול גם במתח 14.4V (כ-2.77% פחות מ-14.8V - כלומר צפוי להיות בטווח הסבילות ("Tolerance")).