עתודה

[TOMMYB1]

לפותח התראד.

תבין אתה בא לשם בן 18 מקסימום 19.

כולם בני 23 +..

חבר שלי בעתודה בתל אביב.

תבין שלא יהיו לך שם חברים, אתה לא תסדר עם אף אחד משם, תהיו רק תקועים כל העתודאים ביחד.. זה לא כזה כיף.

ובמיוחד להתגייס בגיל 22 בזמן שכל החברים שלך כבר בהודו או צפון אמריקה..

השאלה החשובה בעתודה היא זה אם אתה באמת רוצה לעסוק במקצוע הזה כל חייך! ואם אתה בטוח בזה ב100 אחוז.

כי אם לא אז זה בזבוז זמן.. לא הרבה אנשים בני 18 יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים שלהם (ולעשות כסף זה לא עבודה)

אני עכשיו מסיים י"ג אלקטרוניקה. (י"ד זה בזבוז זמן טוטאלי וזה לא נותן לך כלום באונברסיטה (הנחות)).

אני עשיתי י"ג מסיבות שיש לי פרופיל לא קרבי ורציתי תפקיד מעניין בצבא.

ובסך הכל דחיתי את הגיוס בכמה חודשים.

אז בקיצור על תחשוב על י"ד.. זאת טעות במיוחד אם אתה עושה את זה בתיכון רגיל שכל הילדים הקטנים (17 16) תקועים לך בין הרגליים.

ועתודה זה ממש ממש קשה. תחשוב שאתה גם משתחרר בגיל28 ככה.. תראה איזה סיוט זה.

וכמו שאמרו כאן.. בגיל 23 לחיות ממשכורת של 400 ש"ח נגיד 1000 זה עדיין חרא.

[netanel1]

תשמע אני ידעתי שזה בערך יהיה ככה שיערתי לעצמי שהדרך תהיה קשה מאוד אבל אם בסופו של דבר אני אצליח והמקצוע יהיה סביר (לא קל כי אני יכול לחתום על זה שהוא לא יהיה קל) אז בסדר אבל כל עוד אני אסתדר עם החומר כי עם אנשים אין לי בעיה כל כך גרועה ונראה לי שאני אסתדר אבל הכי חשוב לי זה לדעת עם המקצוע הזה הוא מקצוע שיהיה שווה את המאמץ

[Dr. n00b]

אתה חושב "האם המקצוע יהיה שווה", כאילו אתה הולך לעבוד בו מחר.

יש לי חדשות בשבילך, אתה הולך להתחיל לעבוד באזרחות רק עוד 10 שנים (4 לימודים, 6 צבא). אלוהים יודע מה יהיו אז דרישות השוק.

בינתיים, מה שאני ועוד כמה מנסים להחדיר לך לגולגולת, זה שהולכות להיות לך, קרוב לוודאי ע"פ דעת רוב העתודאים, 10 שנים חרא. 10 שנים זה זמן שלא בא ברגל. תחשוב הרבה מאוד לפני שאתה חותם על חוזה מחייב חד צדדי, שיכולים לזיין אותך קשות אם אתה מפר אותו.

[N N C]

רצית מישהו ממערכות מידע ? קיבלת... ועוד אחד שלומד בבן גוריון...

אז ככה קודם כל אני לא יודע איך זה בטכניון, בתל אביב או אפילו במחלקה להנדסת חשמל בבן גוריון, אבל אני יכול לספר לך שאצלנו במערכות מידע העתודאים הם סטודנטים כמו כולם, ומתייחסים אליהם שווה בשווה, העתודאים לא מתנשאים והסטודנטים הרגילים לא מתנשאים, כולם מתייחסים אחד לשני כמו שצריך...

המחלקה עצמה היא מחלקה קטנטנה יחסית (80 איש במחזור שלנו) ויש סה"כ 4 עתודאים במחזור שלי (אפס עתודאיות אם זה משנה לך) מה שגורם לזה שאנחנו העתודאים מתפזרים בצורה דיי טובה בין כולם, רוצה דוגמא ? שבוע שעבר ירדתי עם עוד כמה חברים מהמחלקה שלי לאילת, הייתי העתודאי היחידי בינהם...

מבחינה לימודית אתה לומד לתכנן, לעצב, לנתח, לתפעל, לתחזק ולאבטח מערכות מידע. נכון זה לא אומר לך כלום ?

אז הנה התאכלס, אתה לומד תכנות כאילו אתה לומד מדעי המחשב, אתה לומד מתמטיקה כמעט כמו הנדסת חשמל (בתאכלס אנחנו אמורים ללמוד חדו"א 1ב אבל למרצה שמעביר את הקורס זה לא ממש אכפת, הוא מלמד חדו"א 1א), ואתה לומד גם מקצועות שיותר לכיוון הפן המנהלתי, כמו כלכלה וקצת מדעי ההתנהגות.

אם אתה רוצה רשימה מלאה יותר של הקורסים יש כאן: www.ise.bgu.ac.il

אם אתה מחפש עוד מידע מאנשים שלומדים במחלקה אתה יכול להכנס לפורומים של מערכות מידע באתר הבא: www.bgu.co.il

ולבסוף, אני לא יודע מה יהיה איתי עוד ארבע שנים אחרי התואר, אז את הטענות על החלק הזה של השירות אני לא יכול להפריח, אבל לעומת זאת טענות על מחסור בחיים חברתיים, מחסור בחברים וכו'... אני יכול להפריח ממש בקלות, לפחות בכל הנוגע למחלקה שלי, הכל שטויות במיץ, רוב החברים שלי הם לא עתודאים או חיילים, רובם סטודנטים אחרי צבא, בני 23\24...

[bd]

שמע, אצלנו כולם מתנהגים כאילו הם באו לטיול שנתי, אז אין הבדל גדול בין עתודאים ולא עתודאים. אני באמת לא רואה סיבה שיתיחסו אלי כאל שונה, ולכן מי שמנסה לתפוס עלי תחת אני מסביר לו שהעובדה שהוא טחן 3 שנים לא עושה אותו יותר טוב, ושאם הוא ממשיך ככה הוא לא מקבל להעתיק עבודות :-X. בד"כ זה עובד ;D

תעשה מה בראש שלך. עד סוף השנה השניה אתה תבין שעשית את טעות חייך.

עתודה=חרא.

מחזק את דבריכם

וואלה זה שכונה אני מת לברוח אני בהנדסת חשמל קקה של דבררררררררררר

טעות החיים שלי שעשיתי אני כבר ב 21 פאקינג שיט עוד לא עשיתי צבא

[netanel1]

ואיך המקצוע קשה מאוד? או בינוני עד קשה?

עריכה:

אני הסתכלתי במה שלומדים בינתיים שנה א' ויש חלק גדול שאני כבר יודע כמו במבוא לתכנות ופיזיקה כל החלק של התנועה וחוקי ניוטון ויש לי גם בסיס טוב במתמטיקה 5 יח"ל כמו כן סיימתי שנה שעברה (יא') 5 יח"ל באנגלית בציון 95 כמו כן הוצאתי פטור מאנגלית בפסיכומטרי אז זה יעזור או יפחית לי קורסים מסוימים?

והיה שם משהו שלא הבנתי יש שם פירוט שעות לכל מקצוע ולא הבנתי מה אני לומד 57 שעות בשנה הראשונה שלי או שאלו שעות שבועיות?

[Guy King]

לפותח התראד.

תבין אתה בא לשם בן 18 מקסימום 19.

כולם בני 23 +..

חבר שלי בעתודה בתל אביב.

תבין שלא יהיו לך שם חברים, אתה לא תסדר עם אף אחד משם, תהיו רק תקועים כל העתודאים ביחד.. זה לא כזה כיף.

ובמיוחד להתגייס בגיל 22 בזמן שכל החברים שלך כבר בהודו או צפון אמריקה..

השאלה החשובה בעתודה היא זה אם אתה באמת רוצה לעסוק במקצוע הזה כל חייך! ואם אתה בטוח בזה ב100 אחוז.

ועתודה זה ממש ממש קשה.

איזה בולשיט. חבר שלך בבעיות חברתיות אולי בגלל האופי שלו, לא בגלל הגיל. אני עתודאי, לא חשוב איפה, שנה ראשונה, לומד לתואר ראשון, בן 19, העתודאי היחיד בכל המחזור השלי. יש לי די הרבה חברים, כאשר גילאי שלושת החברים הטובים ביותר שלי הם 24,25 ו-28. גם השותף שלי בן 23 ואני מסתדר איתו מצויין. פערי הגיל לא משמעותיים, חוץ מזה שאתה נראה צעיר יותר, אתה לא נמוך מהם, רזה יותר או כל דבר אחר, אתה יכול לצאת איתם לפאבים, יכול להיות לך רישיון ומכונית, אתה יכול לעבוד, יכולה להיות לך חברה..זה לא כ"כ שונה מהחיים שלהם בתכלס. באמת שאין בעיה, אם האופי שלך בסדר, ואם היו לך חברים בעבר בגילך, תסדר גם עם אנשים שמבוגרים ממך בכמה שנים. אנחנו לא מדברים פה על אנשים בני 35-40, בסך הכל אנשים שהם באותו מצב כמו שלך - סטודנטים, עם כל הבעיות וכמו שכתבתי המצב שלך מבחינות רבות יכול להיות דומה מאוד לרובם. וגם אם לא - מה אכפת להם או לך.

בקשר לחו"ל - בחופש פסח הזה אני טס לשבועיים לחו"ל. אז זה לא טרק מטורף של שנה בהודו, אבל מצד שני לא בטוח שהייתי עושה אותו גם ככה, או שיש לי בעיה לעשות אותו בגיל 27-28 (זה לא שאתה זקן מדי בגיל הזה בשביל לצאת למסעות כאלו). חוץ מזה, למיטב הבנתי, בסיום התואר (אצלי 3 שנים), הבנתי שאפשר לבקש דחייה לחזרה לשירות בחודש-חודשיים בשביל מטרות שונות, כמו יציאה לחו"ל. אז נגיד טיול קטן בדרום אמריקה, הודו או מקום קצת יותר מקורי בגיל 21 יהיה מספיק, זה לא באמת שכולם עושים טרק של שנה לאחר הצבא, זה לא באמת שאנשים צריכים את זה, וזה לא באמת שחודש-חודשיים לא יספיקו לך. (ד"א, גם בחופש הגדול בין השנםי שאתה לומד בהם אתה יכול לצאת לחודש-חודשיים לחו"ל, הצבא יקרא לך לשבוע-שבועיים שירות בחופשים, והחופש הוא בערך 3 חודשים, אם אנחנו מדברים פה על תואר רגיל ולא על הנדסאי).

בקשר לבחירת המקצוע - גם בגיל 23-24-25 אין הבטחה שתדע במה אתה רוצה לעסוק. נגיד שאתה חושב ללמוד רפואה - איך תדע אם זה באמת מתאים לך עוד 5 שנים, ואיך זה שונה ממה שאתה יודע עכשיו? אם לא תנסה לא תדע. אם אתה נמשך למקצוע הזה ולא בחרת אותו רק כי הוא משדר יוקרה או משהו כזה אז הבחירה שלך לרוב תהיה טובה. מקסימום - תעזוב אחרי סימסטר אחד-שנים ותתגייס. לא ביג דיל, ושנת לימודים בדרך-כלל מספיקה בשביל לדעת אם המקצוע הזה מדבר אליך או לא. גם אנשים שמתחילים לעשות תואר בגיל 25 עוזבים אחרי סימסטר אחד אם הם רואים שהם לא מתחברים למקצוע.

בקשר לזה שעתודה קשה - שטויות. עתודה זה תואר. זה קשה לך לעשות תואר כמו שזה קשה לבנאדם בן 24 שחזר מטיול בהודו ועבד שנתיים וחסך כסף לעשות את התואר. אנשים בני 24 לא חכמים יותר וזה לא יותר קל להם. זאת הרמה, ואם אנשים פשוטים יחסית יכולים לעשות את התואר, אנשים רגילים בשנות ה-20 לחייהם עם פסיכומטרי ממוצע+ ובגרויות טובות (לרוב המקצועות), גם אתה יכול.

[Guy King]

תעשה מה בראש שלך. עד סוף השנה השניה אתה תבין שעשית את טעות חייך.

עתודה=חרא.

מחזק את דבריכם

וואלה זה שכונה אני מת לברוח אני בהנדסת חשמל קקה של דבררררררררררר

טעות החיים שלי שעשיתי אני כבר ב 21 פאקינג שיט עוד לא עשיתי צבא

ואם היית עושה את התואר אחרי הצבא, היית חושב שהנדסת חשמל זה שוס? : הבעיה במקצוע או בעתודה?

[tsvika]

מה שאתה גם צריך לשאול את עצמך זה אם זה באמת מה שאתה רוצה לעשות בחיים ואם זה מה שמעניין אותך

ולא לנסות לבחור מקצועות לפי רמות קושי, אם זה מעניין אותך, לא משנה כמה זה קשה, לך על זה

אני אומר את זה כי בשיעורים של יאיר ומרדכי לפני שנתיים אתה (וגם אני) נכנסת לשיעור בכיף, אבל כשנגמר השוקו, התחלנו להתייאש ;D

[Component]

גם אני עתודאי ורוצה לחזק את הנאמר: בבן גוריון אין לעתודאים בעיה חברתית.

[IG]

רצית מישהו ממערכות מידע ? קיבלת... ועוד אחד שלומד בבן גוריון...

אז ככה קודם כל אני לא יודע איך זה בטכניון, בתל אביב או אפילו במחלקה להנדסת חשמל בבן גוריון, אבל אני יכול לספר לך שאצלנו במערכות מידע העתודאים הם סטודנטים כמו כולם, ומתייחסים אליהם שווה בשווה, העתודאים לא מתנשאים והסטודנטים הרגילים לא מתנשאים, כולם מתייחסים אחד לשני כמו שצריך...

המחלקה עצמה היא מחלקה קטנטנה יחסית (80 איש במחזור שלנו) ויש סה"כ 4 עתודאים במחזור שלי (אפס עתודאיות אם זה משנה לך) מה שגורם לזה שאנחנו העתודאים מתפזרים בצורה דיי טובה בין כולם, רוצה דוגמא ? שבוע שעבר ירדתי עם עוד כמה חברים מהמחלקה שלי לאילת, הייתי העתודאי היחידי בינהם...

מבחינה לימודית אתה לומד לתכנן, לעצב, לנתח, לתפעל, לתחזק ולאבטח מערכות מידע. נכון זה לא אומר לך כלום ?

אז הנה התאכלס, אתה לומד תכנות כאילו אתה לומד מדעי המחשב, אתה לומד מתמטיקה כמעט כמו הנדסת חשמל (בתאכלס אנחנו אמורים ללמוד חדו"א 1ב אבל למרצה שמעביר את הקורס זה לא ממש אכפת, הוא מלמד חדו"א 1א), ואתה לומד גם מקצועות שיותר לכיוון הפן המנהלתי, כמו כלכלה וקצת מדעי ההתנהגות.

אם אתה רוצה רשימה מלאה יותר של הקורסים יש כאן: www.ise.bgu.ac.il

אם אתה מחפש עוד מידע מאנשים שלומדים במחלקה אתה יכול להכנס לפורומים של מערכות מידע באתר הבא: www.bgu.co.il

ולבסוף, אני לא יודע מה יהיה איתי עוד ארבע שנים אחרי התואר, אז את הטענות על החלק הזה של השירות אני לא יכול להפריח, אבל לעומת זאת טענות על מחסור בחיים חברתיים, מחסור בחברים וכו'... אני יכול להפריח ממש בקלות, לפחות בכל הנוגע למחלקה שלי, הכל שטויות במיץ, רוב החברים שלי הם לא עתודאים או חיילים, רובם סטודנטים אחרי צבא, בני 23\24...

יורד לאילת בשבוע הראשון של הסמסטר?

sey Aman to BGU!

בקטע החברתי בכול ההנדסות לא עושים בעיות. לגבי מה שאתה חושב שאתה יודע, יופי, אל תבנה על זה שיהייה לך ציון גבוה ותצליח יותר מידי בקורס, כי מה שאתה יודע מהבצפר זה המבוא של המבוא... אולי בהתחלה תדע על מה המרצה מדבר ויהייה לך יותר קל להיכנס לעניינים, אבל אחרי חודש- חודשיים אתה תהייה בדיוק כמו כולם...

אני לומד שנה שלישית בהנ' חומרים (לא כימייה!)

אתה חושב "האם המקצוע יהיה שווה", כאילו אתה הולך לעבוד בו מחר.

יש לי חדשות בשבילך, אתה הולך להתחיל לעבוד באזרחות רק עוד 10 שנים (4 לימודים, 6 צבא). אלוהים יודע מה יהיו אז דרישות השוק.

בינתיים, מה שאני ועוד כמה מנסים להחדיר לך לגולגולת, זה שהולכות להיות לך, קרוב לוודאי ע"פ דעת רוב העתודאים, 10 שנים חרא. 10 שנים זה זמן שלא בא ברגל. תחשוב הרבה מאוד לפני שאתה חותם על חוזה מחייב חד צדדי, שיכולים לזיין אותך קשות אם אתה מפר אותו.

יש אפשרות להתקבל לתעשיות צבאיות (תע"ש, רפא"ל, תעשייה אווירית...) במקום השירות במדים (כמובן שצריך ציונים טובים בשביל זה), ואז אתה עובד במקצוע שלך (טוב, לא שלך... שלנו ;D) כבר אחרי הלימודים.

גםאם אתה הולך לצבא ועובד במדים, קרוב לוודאי שיצא לך לעבוד בשיתוף עם אחת החברות האזרחיות (בד"כ עם יותר מאחת...) והאנשים שם יכירו אותך, אתה תכיר אותם ומכאן ועד השתלבות בעבודה הדרך קצרה מאוד.

אגב, במקרה הגרוע שהוא יתקבל לת"א או לטכניון אז כן, זה 10 שנים של חרא, אבל בבן גוריון התקופה של הלימודים לפחות זה חוויה וממש לא חרא.

אגב, לפרוש מהעתודה אפשר בכול זמן. יש מצב שזה יכלול כלא לכמה שבועות, אבל אם ממש סובלים בעתודה, זה יהייה שווה את זה...

Moses Christ*, מי זה המרצה הזה? וולוק?

מה שאתה גם צריך לשאול את עצמך זה אם זה באמת מה שאתה רוצה לעשות בחיים ואם זה מה שמעניין אותך

ולא לנסות לבחור מקצועות לפי רמות קושי, אם זה מעניין אותך, לא משנה כמה זה קשה, לך על זה

אני אומר את זה כי בשיעורים של יאיר ומרדכי לפני שנתיים אתה (וגם אני) נכנסת לשיעור בכיף, אבל כשנגמר השוקו, התחלנו להתייאש ;D

כמו שGUY כתב, מקסימום, אחרי שנה- שנתיים תעזוב אם המקצוע לא ימצא חן בעינייך. וגם אם תסיים את התואר, תעבוד בו בצבא ולא תאהב, תוכל לעשות עוד אחד בגיל 28. יש מספיק אנשים בגיל הזה שעושים תואר ראשון.

[N N C]

אלו שעות שבועיות.

מבוא לפיזיקה אתה לא לומד אם יש לך בגרות בפיזיקה, כמו מבוא לאנגלית אם יש לך פטור על פי פסיכומטרי או מבחן אמי"ר.

זה יעזור לך להוריד את העומס, אם יש לך את שני הפטורים האלה תזכה ללמוד רק ארבעה קורסים בסמסטר הראשון לעומת שישה.

וזה פטור דיי רציני, כי הקורס של מבוא לפיזיקה הוא קורס דיי עמוס, יש מלא עבודות הגשה.

המבוא לתכנות הזה אומנם דיי מזכיר את מה שלמדת בתיכון, גם אני למדתי וזה מאוד עזר לי האמת (סיימתי את הקורס עם 91) אבל לעומתי היו עוד כאלה שלמדו בתיכון תכנות וזה לא ממש עזר להם ככה שלא הייתי מסתמך על זה.

מה גם שהעבודות בקורס הן קריעת תחת, אנחנו קיבלנו לבנות תוכנה שפותרת משחק סודוקו, תוכנה למשחק רוורסי, והיינו גם צריכים לבנות משהו זדוני שמזכיר את התוכנית תמלילוגו ועוד כל מיני הברקות פסיכוטיות. הקורס הזה יחד עם חדו"א 1 היה הקורס הכי עמוס שלנו.

גם בחדו"א לא הייתי סומך כלכך על החמש יחידות שעשית בתיכון, אני באתי אחרי המכינה של הטכניון שאמורה להכין אותך בצורה הרבה יותר טובה מהתיכון ועדיין קיבלתי 59 סופי בקורס (אם כי חבר שלי שעשה את אותה מכינה סיים עם 82, העתודאים האלה חרשנים ).

[Component]

יורד לאילת בשבוע הראשון של הסמסטר?

sey Aman to BGU!

באבא ובאיה ;D

Moses Christ, מתי התחלת ללמוד?

[N N C]

התחלתי השנה, אחרי שעשיתי מכינה שנה שעברה.

ובקשר לאילת בשבוע הראשון של הסמסטר, נדמה לי שיש כאן בלבול, זה לא היה שבוע ראשון אלא אחרון של סמסטר שעבר, סיימנו מועדי ב' וירדנו לאילת.

כמו שצריך לא ?

כבר עכשיו אנחנו מתכננים לרדת לסיני בפסח...

דרך אגב, הייתה עוד קבוצה במחלקה שלנו שיצאה לטיול שני בוגרים ועתודאי שיצאו לטיול בצפון, באותו סופ"ש גם... (מערכות מידע יודעים איך לחיות )

[Dr. n00b]

ואם היית עושה את התואר אחרי הצבא, היית חושב שהנדסת חשמל זה שוס? : הבעיה במקצוע או בעתודה?

אתם כולכם לא מבינים נקודה אחת: מקצועות מדעיים הם מספיק קשים ומלחיצים. עתודה רק תורם ללחץ.

נגיד ונכשלת במקצוע. קורה לכולם. אם אתה עתודאי אתה משתין במכנסיים כי האח הגדול צופה בגליון ציונים שלך. הלוח זמנים הוא הרבה יותר נוקשה. כמעט ולא מאשרים לאנשים לחזור על שנה. לקחת סמסטר חופש להתרענן? שכח מזה.

כשאתה לא שולט בחיים שלך זה הופך את כל ההתנהלות שלך למסוייטת.

אני אתן לך דוגמא אישית:

בשנה הרביעית ללימודי הדיקן לענייני הוראה אצלנו, החליטה שהיא רוצה לשפר את ממוצע בוגרי הפקולטה בבחינות הארציות של משרד הבריאות. כמובן שיש הרבה דרכים לעשות את זה, בעיקר לשפר את ההוראה, אבל היא החליטה לעשות את זה בדרך יותר מקורית, קוסמטית - להעיף את כל הסטודנטים עם ממוצעים נמוכים שעדיין עוברים. איך? לדפוק מבחנים בלתי אפשריים שנועדו לסנן, ולקבוע ממוצע עובר של 75. בנוסף הייתי חייב לעבור כל תת מקצוע בתוך המבחן וכבר לא היה מספיק לעבור את כל המבחן...

כבר השאירו אנשים שנה לפני לחזור על הקורס מערכות קליני/פרה-קליני הזה. זה לא איזה המצאה שנועדה לגרום לאנשים ללמוד יותר לעומק, זה משהו שקרה. עכשיו, מילא אם הייתי סתם סטודנט, ניחא, אם נכשלתי, אני לוקח חצי שנה חופש עד תחילת שנת הלימודים הבאה, מסיים עבודת גמר או עובד וחוסך קצת, וכו'....

בתור עתודאי, כשאתה יודע שהצבא יושב לך על הצוואר, רציתי למות כל פעם כשעמדתי מול לוח הציונים. זאת הייתה השנה הכי קשה של החיים שלי.

שוב, תעשה מה בראש שלך.

אבל אני מקווה שאתה חושב טוב טוב ולעומק, והופך את הסיפור ובוחן אותו מכל הצדדים, לפני שאתה חותם. זאת החלטה שתעצב אותך, ואתה מתייחס אליה בקלות דעת, לדעתי. כשאתה בן 18, מה זה לחתום ל13 שנים? זה משהו שקשה להסביר, אבל יש תחושה שהצבא מנצל נוער שהוא אדיש לכל המורכבות של הנושא כי הוא צריך אנשים עם תארים מדעיים, מה שאין לרוב חותמי הקבע, ובזול. סך הכל, תשאל את כל העתודאים כאן איך החתימו אותם בבקו"ם - חוזה שמחייב אותם ללפחות 10 שנים, והם ראו אותו פעם ראשונה ל-5 דקות בבקו"ם, ורק אמרו להם איפה לחתום בלי ממש לתת להם אפשרות להבין אותו לעומק. והחוזה הזה מציין שהצבא יכול לשנות את התנאים שלו בכל רגע נתון.

לרגע אני לא רוצה שתחשוב שאני מצטער. תמיד ידעתי שאני רוצה ללמוד רפואה, ואני עדיין מאוהב במקצוע. אני גם בטוח שהשירות הצבאי יתרום לי הרבה, כי אני מסתכל על רופאים שהיו עתודאים ואני שומע מהם כמה זה תרם ליכולות שלהם. לא חסרים מנהלים בכירים במשק בשאר המקצועות שהיו עתודאים. זה לא מסלול רע, והוא מאוד טוב לאנשים מסויימים שזאת הדרך שלהם לתרום הכי הרבה לצבא, ולהפיק מהשירות שלהם את המיטב. להרבה אנשים זה גם שיקול כלכלי, שגם אם הוא לא משחק אצלי תפקיד, אני לא מזלזל בו לרגע.

אני פשוט חושב שאם הייתי מי שאני היום בגיל 18, אולי הייתי עושה את זה אחרת.