שאלה של נובים בקשר לחור שחור.

[naorai]

יש דבר אותו קוראים רדיוס שוורצשילד , זהו הרדיוס שבו מהירות הבריחה הינה מהירות האור. כאשר אתה עובר אותו קונוס הזמן מתחיל ליטות לעבר ציר ה-x כך שבעצם, נגזר עליך לנוע במרחב בעוד שניתנת לך גישה חופשית לממד הזמן. מצב זה הוא הסיבה שלעולם לא תגיע לסינגולריות  מהצופה שלך, אתה תתקדם לעבר הסינגולריות עד קץ הזמן. מנקודת ראייה של צופה חיצוני אתה תנוע מהר מאוד לבפנים.

חור שחור דחוס יותר מכוכב ניוטרונים.ומהווה בסך הכל כמות מסה גדולה שדחוסה באיזור מצומצם. בקשר לקרע חלל זמן, זה לא באמת קרע במרכז החור ישנה אסימפטוטה במרחב זמן, דבר אשר מסביר את דברי הקודמים.

אם יש משהו לא מובן אני אשמח להסביר, אבל אתם צריכים לדעת קודם, אני הבנתי שאני לא ממש מבין את זה לעומק, אז אל תצפו שאני אד עלהסביר הרבה יותר ממה שכתבתי.

[Wood-Elf]

כמה תיקונים - אין יותר דחוס מכוכב נויטרונים (לפי הידוע לי), שכן נוטרונים הם החומר הבסיסי הדחוס ביותר...

והתיאור שלך לגבי הנצפה-צופה הוא הפוך.

אתה תרגיש את עצמך נקרע בזמן שהרגליים שלך נמשכות בגרביטציה עצומה אך הראש בגרביטציה נמוכה יותר.

זה יגרום לריסוק האטומים בגוף שלך.

המוות יהיה מהיר למדי ואתה תמות עוד הרבה לפני שתגיע לאמצע (לא דרוש לחץ גבוה בכדי לרסק גולגולת).

אך מי שצופה בלך מרחוק יראה כאילו הגעת לאופק האירועים, והפסקת לזוז.

שכן מהרגע שבו בגעת לאופק האירועים, האור אשר חוזר ממך לא יוכל להתקדם הלאה, בגלל הגרוויטציה של החור השחור.

[naorai]

אתה מערבב בין אפקט הספגטי, כפי שהוא מכונה בחיבה, זהוא אפקט שאפשר לתאר אותו אפילו באמצעים ניוטוניים לבין תופעות יחסותיות.

והוא לא יראה שהפסקתי לזוז בגלל שהאור ממני לא חוזר אליו. הוא לא יראה כלום, כי הפסקתי לפלוט אור!

יאתה צודק לגבי זה שהפכתי בין הצופים, אבל לא מדויק. מבינת צופה חיצוני אני יקפא מבחינתי, ובכן זה ממש מסובך ואני לא באמת רוצה להגיד משהו כי סביר להניח שאני יטעה ויטעה.

חור שחור, דחוס יותר מכוכב נויטרינים. בקטע הזה אתם יכולים להתווכח, אבל אם הדיון הזה ימשיך עד מחר בבוקר אני יחפש אז מאמר נורמלי שיבהיר את זה.

עד אז, אני בטוח במאה אחוזים שחור שחור, דחוס יותר. ויש לי כמה טיעונים טובים למה זה כך. אבל 1 בלילה אני עייף.... :sleep:

[איסתרא בלגינא]

קצת קשה לדבר על צפיפות של חור שחור. תאורטית, הצפיפות שלו יכולה להיות אינסופית. אלא מה, חור שחור כבר אינו חומר... כרגע, מה שמתרחש בתוך חורים שחורים נמצאים מחוץ לתחומי הפיזיקה.

כל עוד לא מדובר על חור שחור במימדים מפלצתיים, כל מה שיפול לתוכו יקרע לאטומים עוד לפני שיגיע לרדיוס שוורצשילד כתוצאה מכוחות הגאות.

ומה קורה לחומר אחרי שהוא עובר את רדיוס שוורצשילד? פשוט מאוד, הוא מגדיל את המאסה של החור השחור.

[Wood-Elf]

אתה מערבב בין אפקט הספגטי, כפי שהוא מכונה בחיבה, זהוא אפקט שאפשר לתאר אותו אפילו באמצעים ניוטוניים  לבין תופעות יחסותיות.

והוא לא יראה שהפסקתי לזוז בגלל שהאור ממני לא חוזר אליו. הוא לא יראה כלום, כי הפסקתי לפלוט אור!

יאתה צודק לגבי זה שהפכתי בין הצופים, אבל לא מדויק. מבינת צופה חיצוני אני יקפא מבחינתי, ובכן זה ממש מסובך ואני לא באמת רוצה להגיד משהו כי סביר להניח שאני יטעה ויטעה.

חור שחור, דחוס יותר מכוכב נויטרינים. בקטע הזה אתם יכולים להתווכח, אבל אם הדיון הזה ימשיך עד מחר בבוקר אני יחפש אז מאמר נורמלי שיבהיר את זה.

עד אז, אני בטוח במאה אחוזים שחור שחור, דחוס יותר. ויש לי כמה טיעונים טובים למה זה כך. אבל 1 בלילה אני עייף.... :sleep:

לא, אתה תיראה כאילו קפאת, כיוון שברגע שאתה מגיע לאופק האירועים ועובר אותו, לא יחזור ממך אור.

ואז האור היחידי שחוזר "ממך" הוא האור האחרון לפני שנעלמת באוםק האירועים.

אני לא זוכר בדיוק אם זה קפאון זמני (ואז "היעלמות"), או קיפאון שכך נשאר לנצח...