דירה עם שותפים בתל אביב - כללי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

דירה עם שותפים בתל אביב


liorwohl

Recommended Posts

היי,

יש לי סוג של "חלום" לעבור לדירה עם שותפים בת"א, הסיבות כי אני רוצה להיות יותר עצמאי, בכלל לא יזיק לי מרחק קצת מההורים, ולשפר את החיים החברתיים.

עכשיו כל מה שאני יודע על דירות עם שותפים זה מההגיון, דברים שרואים באינטרנט ומסדרות בטלוויזיה אולי. בקיצור יכול להיות שאני חיי בסרטים.

השאלה היא אם יש פה מישהו שמכיר את זה בפועל? שקצת יתאר את החיים והמסכנות שלו מהמהלך

אין לי חברים שרוצים לשכור דירה ביחד, בכלל החברים שלי לא אוהבים את תל אביב וכל הסגנון, ואני דווקא רואה את זה מרחוק וחושב שזה מה שאני רוצה.

ולכן אני מחפש ביד2, אני מתמקד בדירות שיש או שותפה/שותפות או שותפים, לא דירה עם שותף אחד, זה נראה לי יהיה ממש משעמם ומוזר עם מישהו שאני לא מכיר.

אני בן 23.5 אני לא יודע אם הגיל הזה קצת נמוך מדיי לזה, אם השותפים יהיו כמעט בני 30 זה יהיה מוזר ולא באמת יתן לי את מה שאני רוצה לפי דעתי.

מה שאני רוצה זה לא חדר משלי לישון בו וזהו ולא לראות אף אחד, אלא להכנס לאווירה של תל אביב ממש, להכיר אנשים, מקומות, לעשות דברים חדשים..

אז מי שמכיר את זה אישית, אני יקבל את מה שאני מחפש? או שלהנמיך ציפיות?

ויש לי עוד שאלות טכניות יותר, נגיד אני מוצא ב2000 שקל, כמה עוד הוצאות יהיו לי? (וועד בית, ארנונה, אוכל, אינטרנט וכו)

כמה נפוץ דירה עם חניה? ואיך זה מסתדר עם לעוד שותף יהיה אוטו?

האם אני צריך להתחייב לתקופת זמן בחוזה סטנדרטי? ואם אני לא רוצה להמשיך מה האפשרויות יציאה בכל זאת

מה שאני רואה ביד2 נחטף מהר וצריך להיות זריז ולהתפשר?, או שאני יכול ברוגע לראות כמה דירות ולקחת את הזמן?

מה בכלל צריך לשאול כשאני מתקשר לאיזה דירה?

מבחינת איזור מהאתר הזה הבנתי שיתאים לי פלורנטין או רוטשילד, אני מניח שגם כמה שכונות טיפה יותר צפוניות לזה יהיו סבבה

כל עצה אחרת תעזור, אני לא מכיר את החיים מחוץ לבית של ההורים לא אישית ולא דרך חברים ומכרים. אבל אני מאוד רוצה להתנסות בזה עם כמה שפחות טעויות ופדיחות.

האא ואם יש פה מישהו שמבין את הראש ורוצה גם אז תדבר איתי ונחפש ביחד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 109
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

לא הבנתי מה אתה מצפה לקבל מדירה עם שותפים? אורגיות, מסיבות מין?

תלוי מי השותף שלך אך סהכל, אם אינך מכיר אותו מלפני אז זה יהיה יותר בכיוון של כל אדם לענייניו.

יהיהו לך עוד הוצאות על אוכל ומחיה ולדעתי פחות מארבע אלף בחודש אין מצב, הטח בתל אביב.

אני חושב שחניה יש רק באזורים היותר עשירים בתל אביב (ואגב, אתה מפנים שבאלפיים שקל בתל אביב אתה משיג לעצמך דירת חדר, עם מיטה שנהפכת למקחלת, שירותים ברחוב וללא מטבח?)

יצא לי כבר לגור עם שותפים שהכרתי עוד מהצבא ויצא לי לגור עם שותפות שלא הכרתי.

עם החברים, לא היה לי רגע לעצמי ובשלב מסוים זה עיצבן.

עם השותפות זה היה סיוט כי כל פעם שיצאת מהחדר היית צריך לחשוב על מה אתה לובש ואיך אתה מתנהג ובלילות היית שומע אותן מזדיינות.

שלא נדבר על המקלחת שנהפכה לכל כך מזוהמת מכל השיערות שלהן.

בשתי הפעמים ששכרתי דירה, זה היה מתוך נחיצות ובשתי הפעמים זה אפילו לא היה קרוב לתל אביב (צר לי אבל אני לא סובל את העיר וחבל לי לבזבז כל כך הרבה כסף רק בשביל התיוג של "תל-אביבי-שמאלני-היפסטר"

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אוקיי התגובה שלך גרמה לי לחפש בגוגל "שותפים או לבד" ואז ראיתי בכל מני פורומים אנשים שמתלוננים על שותף שרוצה לשמור כשרות בפסח, שמביאים חבר/חברה ומתנשקים בסלון ככה שאתה מרגיש שאתה מפריע, כל מני חולי נקיון רובוטיים (לא מסוגל לגור עם מישהו שיגיד לי שיום ספציפי בשבוע מנקים, זה משהו שלא יתקבל אצלי למשל, רק כשיהיה ממש מלוכלך צריך לנקות וגם אז לא הכל ובהיסטריה כאילו זה לפני מסדר רס"ר במגורים)

מצד שני אפשר להרגיש בודד לפעמים, מצד שלישי גם בבית אני לא ממש מתקשר תקין עם המשפחה אז זה אותו הדבר, ועדיף אז לבד לפחות לעשות מה שבא לי ולא ששותף שאין לי באמת קשר חברי איתו יארח את כל החברים שלו לראות משחק כדורסל בסלון או משהו.

זה התלבטות רצינית..

גם ה"עבודה" שלי היא בראשון לציון, גם שמה יש כמה איזורים שאפשר לבלות בהם יחסית, אולי אני יחסוך 500-1000 שקל על שכר דירה ועוד איזה 400 שקל דלק..

מצד שני ה"עבודה" בראשון תיגמר בסוף 2014 ואז אני כמעט בטוח יעבוד בתל אביב וגם יעדיף את תל אביב והתקציב יעלה מאוד מאוד, ואני יתקע עם חוזה בראשון לציון.

אני לא יודע מה לעשות בקיצור

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הכל תלוי במה אתה רוצה מהחיים. ניראה לי אתה עדיין מדמיין חיים בשותפות כמו פרק בסידרה חברים.

זה פשוט לא עובד ככה. אם אין לך קשר לאדם השני אז זה פשוט כל אחד לחוד.

אתה אפילו לא חושב נכון. מסדרי נקיונות או נשיקות בסלון, זה מה שמפריע לך?

מה עם זה שהשותף צועק בטלפון באמצע הלילה? או שחוזר שיכור הביתה והופך חצי דירה או סותם לך את השירותים?

בנוגע למגורים עם חברים, שכחתי לציין שכדאי שהם יהיו רווקים אחרת גם זה שתגור עם החבר הכי טוב שלך לא הופך את החיים שלך לבילוי

מצד שני, לגור לבד, יכול להיות ממש בודד, במיוחד אם אתה נמצא שעות רבות בבית..

תלמד אחת ולתמיד. גרים בשכירות בנפרד מהמשפחה רק מתוך נחיצות, עזוב אותך את כל המטומטמים שטוענים שעד גיל 25 חובה לעזוב את הבית, זה סתם בזבוז כסף.

גם כך למעט מקרים מיוחדים, אנשים עוזבים את הקן עד גיל 30 בגלל סיבות כאלו או אחרות (ריב עם ההורים, הקמת משפחה, עבודה, חו"ל ועוד).

בכל הנוגע לחוויה? זה כיף לא נורמלי בשבוע הראשון (או יותר נכון בשבוע הראשון לאחר שסגרת את כל הכאב ראש של לעבור לדירה בנפרד). בשבוע השני, אתה עדיין קם כל בוקר עם חיוך על הפנים אבל לקראת סוף החודש הראשון או החודש השני אתה מבין שאין בזה כל דבר מיוחד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מבחינת כל מי שקרוב אליי אף אחד לא מבין למה אני רוצה לעבור מההורים (כל החברים שלי הם בקטע של להאחז באמא ולא לשחרר לעולם) חוץ מאח שלי שרוצה לשכור איתי דירה 3 חדרים, אבל אני לא ממש רוצה איתו, אולי..

אני רוצה את זה כי בבית אין לי חופש ההורים שלי חייבים להתערב בהכל ואני נמנע מלספר להם כמעט הכל ככה שיוצא שאני חיי בהסתרה. גם הם מכינים אוכל נוראי ובאמת שאני יעדיף ללמד את עצמי להכין לבד ולא לשמוע את הקיטורים שלהם על זה שהם משקיעים ומכינים לי אוכל. אני מרגיש כפוי טובה רק בלי להנות מזה בכלל.

כשאני תקופה ארוכה מחוץ לבית אני משתחרר יותר ומרגיש טוב יותר.

זה הסיבה למה אני רוצה לצאת כבר מהבית.

רק השאלה לאיפה ופה אני משנה את הדיעה דיי הרבה כפי שאתם רואים.

באמת כנראה שדמיינתי את העניין של שותפות כמו באיך פגשתי את אמא, כנראה שבמציאות זה לא ממש יהיה ככה ולכן באמת עדיף לי מקום שלי לבד.

אני עכשיו מחפש בראשון לציון ויש המון יחידות דיור, ראיתי שיש גם כאלה שהם לא מרתף חשוך עם חלון כמו בכלא, עד כמה יש חופש ביחידת דיור? שאני יוכל נגיד להביא חברים בלי להודיע לאף אחד או (הלוואי) שיהיה לי חברה שתגור איתי בלי שהבעלים יבכה לי על זה. (ראיתי יחידת דיור אחת שהיתה טובה מאוד אבל הודגש שמה "ליחיד")

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מה זה יחידת דיור? מה ההבדל בינה לבין דירה להשכרה?

אתה לא חייב דין וחשבון לאף אחד והחברים יכולים לבוא מתי שבא לך, גם כן החברה. נדמה לי שיש כאלה מקומות כמו מעונות ששם יש חוקים אחרים ואתה לא יכול לשכן עוד אנשים בחדר לאורך זמן.מבחינת בעל הדירה, כל עוד אעוד אתה ממלא כל מה שבחוזה ועומד בחוקי מדינת , אתה לא חייב לו או למישהו אחר משהו.

לפני רגע אמרת שאת רוצה לגור בשותפות עם אנשים ועכשיו אתה כבר מתכן לגור עם החברה לעתיד? אתה מבין שלגור ביחד עם בת זוג זה תהליך שלוקח זמן, כן?

אתה נשמע ממש לא בשל לעזוב את הבית וגם מהסיבות הלא נכונות. אתה יכול לגור עם ההורים ולהכין לעצמך אוכל או לעזור בהכנות. לפני שתגור עם שותפים או לבד, תנסה לקחת חלק פעיל יותר בבית: תעזור בהוצאות הבית (ההורים יסרבו בהתחלה אבל יתרגלו לזה), תכבס מדי פעם, תכין אוכל. במקום להיות עלוקה על ההורים ולהרגיש "כפוי טובה" תתן מעצמך ואז גם תרגיש טוב כי אתה עוזר למשפחה שלך ולא סתם חי על כספם.

הרבה דברים שבשבילך כרגע הם מובן מאליו, מתחילים לקחת זמן וכח.

בדירה משלך, אין אבא שמשלם חשבונות ואין אמא שתכין לך אוכל חם כשאתה חזור גמור מהעבודה

וצריך לנקות לפעמים ולא לשכוח לעשות קניות ולהוציא את הזבל

לא שירתת בבסיס סגור נכון?לגור בשותפות או בהשכרה זה בול כמו לגור בבסיס סגור רק עם יותר כאב ראש ויותר פרטיות

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לא טוב לי בבית עם ההורים, לא מעניין אותי שהם משלמים... לא צריך את האוכל שלהם, כשהם לא בבית הרבה יותר קל לי. הם לא כאלה שאפשר לעזור להם עם הנקיונות\הכנות כי הכל צריך להיות איך שהם רוצים בדיוק.

בקיצור אני סגור על זה שאני רוצה לעבור. גם מבחינתי אם זה יהיה לא נוח זה חלק מההתפתחות שלי, אני לא רוצה לעמוד במקום להיות ילד של אמא בגיל 24.

יחידת דיור זה סוג של דירה קטנה בתוך ווילה, אז אני לא בטוח עד כמה ההפרדה מוחלטת מבעל הווילה.

מצאתי דירת סטודיו חמודה (מלבן של 30 מ"ר עם מיטה זוגית, שולחן, ספה, מטבח ושירותים) שהיא 2 קילומטר מהעבודה ברשל"צ במיקום מרכזי יחסית נוח לבילויים אם צריך, כל החשבונות כבר כלולים במחיר, ב2300 עם חניה אפילו.. קומה שלישית, נראה יפה בתמונות עם כל הריהוט קומפלט. כל כך מתאים לי, נראה לי אני אבדוק אותה בקרוב.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אתה יכול לסבלט לתקופה של שבועיים-חודש, לראות איך אתה מסתדר, ומשם לזרום..

symbore צודק, שזה ממש לא כמו בסרטים וחיכוכים עם שותפים בדר"כ מתגלים רק אחרי מס' חודשים...

מה שכן, אתה בהחלט יכול "לחיות" את תל אביב ולגור בראשון...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מניסיון עבר , עדיף לשכור דירה במקום שהוא מרוחק מהבעלים של הדירה , כי אתה בדרך כלל לא תרצה שהוא יבוא לבקר אותך בהפתעה.

ראשון קרובה לתל אביב , וגם יש מקומות בילוי בראשון.

אתה תקבל באותו הכסף דירה הרבה יותר טובה בראשון , אז תשקול את זה.

תבדוק שהמטבח מספיק לך מבחינת מקום לכל השימושים (כיריים , מקרר , שולחן ועוד).

מכיוון שאני מניח שאין לך ריהוט , אז תחפש דירה מרוהטת או לפחות שיש בה את הדברים הגדולים ( מקרר , מיטה , ארון בגדים ועוד).

תשכור דירה לשנה , ועוד שנה תדע יותר מה אתה מחפש בדירה.

מצד שני , תחשוב שכשאתה גר אצל ההורים , אז יש לך עוד לפחות 3000 שקל לבילויים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

או לחיסכון... אני היחידי שמשתדל לחסוך 4000-5000 ש"ח בחודש?

אם הכל ילך כשורה, משנה הבאה אני מתכנן להשכיר את הדירה שברשותי. אני בעצמי גר מטר מהדירה הזאת וגם עובד רוב הזמן מהבית.

מה הבעיה בזה? למה לי לקפוץ לדירה? כל עוד הם ממלאים את הצד שלהם בחוזה, אין לי שום סיבה לקפוץ אליהם

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני גרתי חצי שנה עם שותפה (שלא הכרתי) בת"א והגעתי למסקנה שזה לא מתאים לי. זה לא שלא הסתדרתי איתה - פשוט בסופו של דבר, זה בן אדם זר שאיתך בבית. הגעתי למסקנה שאם כבר סובלים את חוסר הפרטיות וכאב הראש שכרוך באנשים אחרים שנמצאים איתך בבית - עדיף שאלו יהיו בני משפחה.

סתם לצורך העניין, אחרי זה עברתי לגור לבד (גם בת"א). בגלל שנמאס לי מהמירוץ הכלכלי הזה חזרתי להורים. עכשיו אני חוסך הרבה כסף כל חודש בשביל מה שיבוא ולא יבוא בעתיד.

liorwohl, הורים קרציות שרוצים שהכל יהיה בדרך שלהם לא רק לך יש. תהיה בטוח בזה. זה חלק מהמציאות, תשלים עם זה ויהיה לך קל יותר.

אני לא אומר שצריך לוותר על "חלומות". לי היה דחף לגור לבד בת"א והשלמתי אותו. אני מרוצה שעשיתי את זה, כי בסך הכל חיים פעם אחת. אז שנה וחצי לא חסכתי יותר מדי - זה לא סוף העולם.

אני כן אומר שכל דבר צריך לעשות בצורה שקולה. לפי מיטב הבנתי כרגע אתה לא מרוויח הרבה. אני ממליץ לחכות עם ההגשמה העצמית הזאת עד שתתרומם מבחינה כלכלית. לגור לבד (גם עם שותפים) כשאתה מרוויח פחות מ 7,000 נטו בחודש זוהי הרפתקאה לא קלה בכלל.

בנוגע לחיים עם שותפים: זה ממש לא "כמו בסרטים". אז נכון, יש כאלה שהאופי שלהם מתאים לזה וכיף להם לחזור הביתה בערב ולשבת עם השותפים לצפות באיזה משחק ביחד. גם אם אתה אדם כזה (אני, נניח, לא) - אתה חייב לזכור שאין איך להתחמק מזה. השותפים תמיד יהיו שם, גם כשאתה חוזר הביתה עייף ועצבני ורוצה שקט ושלווה. אנשים שונים באים מרקע שונה. יש כאלה שבשבילם זה טבעי לקחת למישהו אחר אוכל שהוא הביא בקופסאות, יש כאלה שלא איכפת להם אם מלוכלך או אם נקי, יש כאלה שמבחינתם הכלים יכולים לשכב מטונפים בכיור שבוע. יש אנשים שיודעים להסתדר עם הכל ויש אנשים שזה קשה להם (כמוני). תענה לעצמך מי ומה אתה.

השותפים הם לא ההורים שלך, לטוב ולרע. נכון - הם לא אמא ואבא שיותר מתביישים מהם ויש דברים שאתה לא רוצה לעשות איתם או לידם. אבל על אמא ואבא אפשר להוציא עצבים, אמא ואבא דואגים לך כשאתה עייף או חולה, אבא ואבא עוזרים כשצריך.

קח את הדברים האלה בחשבון כשאתה את ההחלטה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הסיפור שלי מבחינת תקציב ותזמון הוא שעכשיו אני מסיים שירות חובה בצהל, בזמן השירות עבדתי וחסכתי המון ואני יכול לגור לבד בתקציב נמוך יחסית (דירה בזול, סביבות ה2000 + הוצאות) גם שנה וחצי - שנתיים בלי לעבוד בכלל.

כמובן שאני כן יעבוד, פשוט לצערי ולא מבחירתי אני צריך להיות חצי שנה בקבע משכורת של כ5000 שקל + הכנסות מהצד כמו שהיו בחובה.. אחרכך באזרחות אני ארוויח הרבה יותר כי התחום שלי הוא תכנות, ולכן אין לי בעיה "לחיות על הקצה" מבחינת תקציב לעומת הכנסות, כי יש חסכון ויהיו הכנסות עתידיות ברמה גבוהה בסך הכל עוד חצי שנה.

תכננתי עד לא מזמן להשתחרר עכשיו, למצוא עבודה טובה, לראות איפה היא בדיוק ולגור ליד בתקציב יותר גבוהה ובלי מגבלות כאלה, אבל נפל עליי הקבע הזה, ואני לא רוצה לבזבז את הזמן יותר בגלל צהל, חיכיתי כבר מלפני כמה חודשים לראות מה קורה איתי כי כמו שאמרתי עם כמה שחסכתי הייתי יכול לעבור כבר קודם.

אם אני אשאר בבית עם ההורים בחצי שנה הזאת אני סתם יהיה בדיכאון מזה, שצהל הורס לי את התוכניות.

ההתלבטות שלי היא רק מה עדיף לי, אני צריך לעשות צעד כלשהו. מבחינת תל אביב או ראשון התקציב הוא פחות שיקול. בראשון אני אוכל לצאת מהבסיס לאכול צהריים ולישון שנ"צ בדירה (שירות משמעותי חחח), אני יחסוך הרבה בדלק לאוטו, או שבכלל אני יסע באופניים חשמליות לבסיס.

לגור לבד זה יתרון אני יכול לעשות מה שבא לי ומתי שבא לי בבית שלי, לסדר את הדברים איך שאני אוהב לדאוג להכל בעצמי כמו שאני אוהב.

בלגור בראשון אני כבר רואה שזה יסתדר, מצד שני אני גם יודע שזה יהיה מאוד שקט ורגוע לטוב ולרע.

בתל אביב אבל יש פשוט אווירה אחרת שהייתי רוצה להיות חלק ממנה, אבל אני לא בנאדם חברותי כל כך ואני לא יודע אם אני באמת אמצא את עצמי שמה בלי חברים שאני מכיר בכלל. הפחד שלי שאני יהיה בתל אביב עם חוזה ואני רק יהיה תקוע שמה בדירה כל היום עם שותפים מעצבנים. גם הגיל שלי אולי קצת נמוך לתל אביב וכדאי שאני אחכה עם ה"חלום" הזה לכשאני יהיה יותר מוכן אילו.

Ido.G בן כמה אתה? בן כמה היית כששכרת את הדירות?

בראשון אני יכול להרשות לעצמי דירה קטנה לבד בתקציב שלא יבזבז לי את החסכון, בתל אביב זה צריך להיות עם שותפים.

ושיקול אחרון לטובת תל אביב דווקא, חוזים לדירה הם בדרך כלל לשנה והרומן שלי עם הבסיס שנמצא בראשון לציון ייגמר בעוד 7-8 חודשים, כשאז כבר לא יהיה לי מה לחפש דווקא בראשון לציון, העבודה תהיה בתל אביב כנראה והתקציב יעלה, ואני אצטרך להמשיך לגור בדירה בראשון שפחות תתאים או למצוא לי מחליף או לשלם קנס יציאה כלשהו.

אבל נראה לי שזה שיקול פחות קריטי כי יש לו את הפתרונות שכתבתי עכשיו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

גם אני רוצה לעבור לת"א אבל בכל פעם שאני רואה את המודעות ביד2 אני נתקף בצורך עז לנשק את קירות הבית של ההורים.

חבורה של פסיכופטים חולי נפש, עיר ברמה של אפגניסטן עם מחירי שכירות של מליבו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...