צורבים, כוננים קשיחים ומה שביניהם
אמצעי האחסון בשנת 2006
מאת: x-dude
אמנם בשנת 2006 ראינו חידושים תאורטיים רבים בתחום אמצעי האחסון, אך בפועל – מבחינת מוצרים שמגיעים לשוק – הייתה זו שנה איטית למדי בעבור המשתמש הממוצע.
את הסקירה של כל אשר התרחש במהלך השנה האחרונה בתחום האחסון נחלק למספר תחומים, בהם חלו שינויים מהותיים.
צורבי DVDRW
בדומה למצבם של צורבי ה-CDRW בשנת 2005, גם בתחום צורבי ה-DVD לא ראינו השנה התפתחויות מרחיקות לכת, שכן גם טכנולוגיה זו מתקרבת לידי מיצוי, כאשר ההבדלים היחידים בין צורבי ה-DVD הנמכרים כיום הם מהירויות הצריבה ותמיכה ב-All-In-One (יכולת צריבה בכל הפורמטים, לרבות DVD-RAM) ובצריבה על מספר שכבות (בנושא זה יש לציין כי מדיות דו-שכבתיות עדיין יקרות מאוד – כ-20 ש"ח לדיסק בודד – והוזלה משמעותית לא נראית באופק גם לא בשנה הקרובה). בכלל, טכנולוגיות ואפשרויות רבות שכיום נתפסות כטריוויאליות למדי, היו נדירות מאוד (או כלל לא קיימות) בשנת 2005.
בין החידושים המעטים שראויים לציון שהתרחשו השנה ניתן למצוא את צורב ה-LH-20A1P מתוצרת חברת LiteOn, המסוגל לצרוב על מדיות DVD במהירות של עד X20 – בעוד שרוב הצורבים האחרים הקיימים כיום בשוק מגיעים למהירות מקסימלית של X16, ומעטים מגיעים למהירות של X18.
אין ספק כי הצורב החדש של LiteOn שבר כמה מוסכמות בתעשיית הצורבים בכל הקשור למהירויות צריבה, שכן לפני זמן לא רב חלק גדול מיצרניות הצורבים הגיעו למסקנה שצריבה במהירויות הגבוהות מ-X16 היא כלל אינה אפשרית, שכן מהירות הסיבוב תהיה גבוהה עד כדי כך שהדיסק עלול להתפוצץ בתוך הכונן.
יחד עם זאת, יש לציין כי בפועל ההבדל בין מהירות X16 לבין X20 הוא זניח למדי, ומסתכם בדקה בלבד (ולעתים אף פחות מכך), כך שצריבת במהירות X20 על דיסק DVD חד-שכבתי תסתיים בכ-5 דקות.
התפתחות חשובה נוספת שהתרחשה בתחום במהלך השנה האחרונה היא שיתוף הפעולה של שתי הענקיות, Sony ו-NEC, אשר חברו יחדיו במטרה לייצר צורבים איכותיים יותר ולהשתלט על נתח שוק גדול יותר.
שתי החברות הקימו יחדיו את חברת Optiarc והחלו לשווק את הצורבים שהן פיתחו תחת מותג זה. אחד המוצרים הבולטים של שתי החברות הוא ה-Optiarc AD-7173A, אשר מתהדר בנתונים מרשימים (לרבות תמיכה ב-All-In-One) ואף זוכה לביקורות נלהבות, כגון הביקורת שפורסמה באתר CDFreaks.com.
אך עם זאת, ישנם עדיין תחומים בהם לצורבי ה-DVD בהחלט יש לאן לשאוף – חלקם עדיין לא מסוגלים לבצע Bitsetting למדיות DVD+RW (הכוונה היא לצריבת המדיה בתור ROM) או אפילו פעולות פשוטות כגון סריקת שגיאות מעמיקה. נוסף על כך, גם הצורבים שכן מסוגלים לבצע סריקת שגיאות לרוב אינם מדייקים, וכרגע ישנם שני צורבים בלבד הידועים כאמינים בתחום זה – ה-SHW-16H5S של LiteOn וה-PX-769A של Plextor (כמובן שה-LiteOn עדיף, בעיקר בגלל מחירו הנמוך).
גם מבחינת הממשק לא נאמרה המילה האחרונה, שכן בעוד שממשק ה-SerialATA השתלט כבר לחלוטין על הכוננים הקשיחים, רק צורבי DVD מעטים כיום עושים בו שימוש. יצרניות הצורבים מעריכות כי עד הרבעון השלישי של 2007 כל צורבי ה-DVD יהיו בעלי ממשק SATA, כך שאולי סוף סוף נוכל להפטר לעד מכבלי ה-IDE המיושנים והמסורבלים.
בשורה התחתונה, אי אפשר לדרג צורב DVD כלשהו כטוב ביותר, שכן לכל דגם ישנם היתרונות והחסרונות שלו אך בפורום אמצעי אחסון שלנו תוכלו למצוא המלצות לצורבים שהוכיחו את עצמם, מבחינת אמינות, ביצועים ותמיכה בטכנולוגיות שונות.
דיסקים קשיחים
שוק הדיסקים הקשיחים נמצא גם הוא בתרדמת בתקופה האחרונה, שכן שנת 2006 כמעט ולא הציגה חידושים משמעותיים בתחום זה, אם כי מחיריהם של הכוננים הקשיחים ירדו משמעותית במהלך השנה האחרונה; אם בשנת 2005 עצם המחשבה על מחירו של כונן קשיח בנפח 300GB היה גורם לכם לשקשק, הרי שהיום מחירם של כוננים אלו עומד על כ-500 ש"ח בלבד.
יחד עם זאת, במהלך השנה הכריזו החברות המובילות בתחום האחסון על מגוון טכנולוגיות חדשות, אשר נועדו לשפר את ביצועיהם של הכוננים הקשיחים (אשר עדיין מהווים את צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר בכל מחשב, עקב היותם רכיבים מכניים) ולהגדיל עוד יותר את נפח האחסון האפשרי, וניצנים ראשונים שלהן כבר הופיעו בשוק המחשבים בעולם.
אחד החידושים המבטיחים להגדיל את נפח האחסון המקסימלי פי כמה מהנפח הקיים כיום הוא טכנולוגיית הכתיבה האנכית (המאפשרת לדחוס מידע רב יותר על אותו שטח) שפותחה על ידי Hitachi עוד בשנת 2005, אך אומצה על ידי יצרניות הכוננים רק במהלך השנה האחרונה.
החברה הראשונה שאימצה טכנולוגיה זו היא Seagate, אשר הכריזה לפני כחצי שנה על מגוון רחב של כוננים קשיחים המנצלים את שיטת הכתיבה האנכית, אם כי מרביתם יגיעו לשוק רק בתחילת שנת 2007.
למרות זאת, דגמים בודדים כבר הגיעו לחנויות בחו"ל ואם לשפוט על פי נפח האחסון שהם מציעים (750GB בכונן בודד) הרי ש-Hitachi יכולה לגרוף את כל הקרדיט מפיתוח הטכנולוגיה, וייתכן שבשנה הקרובה כבר נראה כוננים בנפחים של טרה-בייט (1000GB) ויותר, אשר היו קיימים עד כה אך ורק בתור פתרונות אחסון חיצוניים.
אך יתרונם הגדול של כוננים אלו בא לידי ביטוי בעיקר במחשבים הניידים, בהם המגבלה העיקרית היא כמובן צריכת ההספק ופליטת החום של הרכיבים. הכתיבה האנכית מאפשרת ליצור כוננים קשיחים למחשבים ניידים בעלי נפח אחסון גדול מבעבר, וזאת מבלי להשפיע כלל על צריכת החשמל או פליטת החום שלהם.
התקדמות נוספת בתחום האחסון צפויה להגיע מכיוון זכרונות ה-Flash המוכרים, כאשר אלו ייכנסו לשוק האחסון הנייח בשני אפיקים עיקריים.
הראשון הוא, כצפוי, זכרונות פלאש בנפח רב שיחליפו את הכוננים הקשיחים הקטנים יותר ויגיעו בנפח של כ-32GB. "כוננים" אלו הוצגו בתחילת השנה על ידי Samsung והם צפויים להכנס לשוק באופן מסיבי יותר במהלך השנה הקרובה.
אין ספק שלכוננים אלו ישנם יתרונות רבים על פני כוננים קשיחים סטנדרטיים, כגון מהירות גבוהה בהרבה וצריכת הספק מזערית, אך מחירם (ליתר דיוק, המחיר לג\'יגהבייט בודד) הוא גבוה מאוד, כך שמחירו של כונן Flash בנפח 32GB הינו כ-$900. למרות שמחירם של שבבי ה-Flash נמצא בירידה מתמדת, יעבור זמן רב בטרם מחירם ישתווה לזה של הכוננים המכניים, לכן סביר להניח שגם כאשר נסכם את שנת 2007, רובנו עדיין לא נוכל להרשות לעצמנו כונן Flash מהיר שיחליף את הכונן הקשיח המסורתי המזדקן.
האפיק השני של חדירת זכרונות ה-Flash לעולם הכוננים הקשיחים בא לידי ביטוי בכוננים קשיחים "היברידיים" שהוצגו השנה. כידוע, בכל כונן קשיח כיום קיים זכרון חוצץ בגודל של בין 8 ל-16 מגה-בייט, שנועד לאחסן מידע לפרקי זמן קצרים ומעצם היותו מהיר משמעותית מהפלטות המכניות, הגישה למידע שנמצא עליו מתבצעת מהר הרבה יותר. השימוש בזכרון חוצץ מסוג זה מקטין את הצורך בסיבוב הפלטות לצורך קריאת מידע מהדיסק הקשיח, אך כל הכוננים הקיימים כיום מסתפקים ב-16MB של זכרון מסוג DRAM, וככל הנראה לא נראה בעתיד כוננים קשיחים עם זכרון DRAM נפח גדול יותר.
במקום זאת, אנו נראה כוננים קשיחים עם שבבי NAND (סוג של זכרון Flash) בנפחים של בין 128MB ל-1GB, אשר יאפשרו לצמצם משמעותית את הצורך בסיבוב פלטות הכונן הקשיח וישפרו את ביצועי המחשב בזכות היותם מהירים בהרבה מאותן פלטות מכניות. כוננים אלו נקראים כוננים היברידיים, משום שהם משלבים שתי טכנולוגיות אחסון שונות.
למעשה, שילוב של 1GB זכרון NAND בכונן קשיח יאפשר צמצום של 80% בסיבוב הפלטות, שכן ניתן יהיה לאחסן עליו מידע רב.
גם הפעם, הדבר משמעותי מאוד למחשבים ניידים, שכן סיבוב הפלטות בכונן הקשיח דורש לא מעט אנרגיה וגם החום שנוצר כתוצאה מכך הוא בעייתי מאוד.
הכוננים ההיברידיים יגיעו לשוק במהלך שנת 2007 שכן מערכת ההפעלה Windows Vista תהיה הראשונה שתתמוך בהם באופן מלא ואין ספק שהם יהיו יקרים משמעותית מכוננים רגילים, בעקבות מחירם הגבוה של שבבי ה-NAND אשר עומד על כ-$30 ל-1GB (לעומת כ-40 סנט ל-1GB בכוננים קשיחים רגילים).
צורבי אבחנה גבוהה
זהו נושא שאנו חוזרים אליו זו השנה השלישית ברציפות, ולצערנו גם השנה לא ראינו צעדים משמעותיים בתחום, שכן המאבק בין צורבי ה-Blu-Ray לבין צורבי ה-High Definition-DVD עדיין נמשך – בקצב איטי ומייגע.
מספר חברות מובילות בתחום האחסון, כגון Toshiba, LG, Pioneer ועוד, השיקו במהלך השנה צורבי הבחנה גבוהה מסוג זה או אחר, אך מחירם הגבוה והעדר ההכרעה בין שני התקנים מרתיע את הצרכנים הפוטנציאליים, שמסתפקים בינתיים בצורבי DVD סטנדרטיים שמחירם כמה מאות שקלים ומאפשרים צריבה של 8.5GB "בלבד" על דיסק בודד (לעומת 30GB על דיסק HD-DVD או 50GB על דיסק Blu-Ray). יחד עם זאת, התחזיות מדברות על כך שלקראת סוף העשור הנוכחי צורבי הבחנה גבוהה יהיו שכיחים לא פחות מצורבי ה-DVD כיום ויצרניות המדיות בסין כבר קבעו לעצמן תאריך יעד, אי שם בשנת 2008, להפסקת הייצור של מדיות DVD. בד בבד, מפתחים הסינים תקן מקביל נוסף ל-Blu-Ray ול-HD-DVD שייקרא EVD (ר"ת Enhanced Versatile Disc) ויגיע לשוק בשנת 2008, אך לאור הבלבול השורר כיום בתחום, קשה עד בלתי אפשרי להעריך בשלב זה את סיכויי הצלחתו.
בינתיים, אין שום טעם ברכישה של צורב הבחנה גבוהה, הן בשל "מחלות הילדות" של שתי הטכנולוגיות המובילות (Blu-Ray ו-HD-DVD) והן בשל המחירים הגבוהים. מחירו של צורב HD-DVD עומד כיום, בחו"ל, על כ-$500 ואילו צורבי ה-Blu-Ray יקרים הרבה יותר (מחירם הממוצע נע בין $700-$900).
כאמור, זוהי השנה השלישית בה אנו מתייחסים לנושא זה, וגם הפעם לא נותר לנו אלא לקוות שלפחות במהלך שנת 2007 נראה הכרעה כלשהי, לכאן או לכאן.
