כל ביקורת על רכיב חומרה בעל שעון פנימי כלשהו לא תהיה מושלמת אם לא ננסה להעלות את מהירות השעון שלו על מנת לראות עד כמה משפיע הדבר על הביצועים.
אוברקלוק על מעבד מרובע ליבות צריך להיות דבר מעניין במיוחד, שכן למעשה אנו מרוויחים פי 4 כל מגה-הרץ שאנו מעלים משום שכל ליבה מקבלת תוספת מהירות משל עצמה. אומנם הרווח הוא גדול אך הקושי גדול אף הוא, משום שהמעבד גדול יותר (פיזית) ולכן יהיה קשה יותר "לפזר" את השעון המהיר יותר על פני הליבות באופן שלא יפריע למעבר תקין של המידע ולא יגרום לשגיאות.
את האוברקלוק ביצענו על גבי לוח ה-Bad Axe 2 של אינטל אך את גוף הקירור שקיבלנו עם המעבד בחרנו להחליף ב-Big Typhoon VX ששימש אותנו נאמנה גם בביקורות קודמות (ובמיוחד בביקורת ה-Core 2 Duo) והציג תוצאות מצוינות.
על ידי שימוש במכפיל המקורי של המעבד (10) העלנו את ה-FSB ל-370MHz וקיבלנו את התדר המקסימאלי בו הצליח המעבד להעלות את מערכת ההפעלה. למרות זאת, הפעולה של המחשב לא הייתה יציבה ואף לא הצלחנו לקחת אף מדידה.
הורדנו מעט את תדר המעבד ולבסוף הגענו למהירות סופית של 3650MHz, שהיא תוספת של כמעט 1000MHz לתדר המקורי של המעבד. המשמעות היא שכל ליבה עובדת ב-1000MHz יותר מהר כך שלמעשה זכינו בעוד 4GHz (שווה ערך לעוד מעבד, E6400 למשל). בתדר זה ביצענו כמה בדיקות על מנת להעריך את כדאיות האוברקלוק והשיפור בביצועים.
ב-Super Pi מהירות השעון הגבוהה יותר לא הצליחה למצות את מלוא הפוטנציאל שלה, שכן התוכנה משתמשת אך ורק בליבה אחת, אם כי התוצאה שקיבלנו היא עדיין גבוהה.
ב-CineBench זכינו בקיצוץ של 2 שניות נוספות בעקבות האוברקלוק, שיכולות להתפרש אף לשעות של חיסכון כאשר מדובר ברינדור סצנה מורכבת יותר.
במבחן המעבד של 3DMark 2006 השיפור בביצועים היה המורגש ביותר, עם תוספת של כמעט 1300 נקודות לעומת התוצאה במהירות הסטנדרטית.
לא אחת הועלתה הטענה שהשיטה בה אינטל מחברת את המעבדים שלה לערכת השבבים, היינו ה-FSB או יותר נכון ה-Quad Pumped FSB (תדר האפיק מוכפל פי ארבע כדי ליצור את רוחב הפס האמיתי), אינה מספקת שכן מעבדים מרובעי-ליבה עלולים להיות מוגבלים על ידי רוחב האפיק המקסימלי האפשרי, שהופך לצוואר בקבוק במערכת. אינטל חוזרת ודוחה טענות אלו ומציגה את הנתונים הבאים:
ניתן לראות (כפי שאינטל טוענת על סמך מבחנים שהיא ביצעה) שגם המעבד החדש שלה אינו מנצל את כל רוחב הפס אלא רק כ-62% ממנו. אנחנו בחרנו לבדוק את הטענה בעצמנו על ידי העלאת תדר ה-FSB ל-1333MHz (מבלי להעלות את תדר המעבד ומבלי להעלות את תדר הזיכרון) , ובדקנו את השפעת הדבר באמצעות שתי תוכנות העושות שימוש בכל ליבות המעבד: CineBench ו-WinRAR.
כפי שניתן לראות, השיפור בביצועים בתוכנת CineBench איננו משמעותי במיוחד, למרות ש-WinRAR דווקא הרוויחה מעט מהתוספת ברוחב הפס. לדעתנו, הבדיקה הקטנה הזו מאששת את מסקנותיה של אינטל לפיהן רוחב הפס של אפיק ה-FSB מספיק, בינתיים, גם למעבדי ה-Quad החדשים.
