משהו שמשגע אותי רציני פה

[Alduin]

הבכוונה בסתירה היא שהיא רוצה לעזוב לחו"ל כשסיבה אחת מתוך רבות שציינה שכאן בשביל להתחתן היא צריכה להתחתן בחו"ל- החלק הסותר כאן זה שהפתרון שהיא מציעה זה...אהמ...להתחתן בחו"ל- כאילו - זה לא טוב (ואני מסכים) אז איך היא פותרת את זה ? בדיוק בצורה שהיא נגד, זאת הסתירה.

לא הבנתי מה שכתבת....

בכל מקרה Merrymoon נתקלת באותה בעיה של הרבה ישראלים שלא מעוניינים בחתונה דתית אלא באזרחית. הפתרון שבו בוחרים הרוב הוא חתונה בקפריסין, ואין שוב סיבה זה יהיה כך.

MR.WIZARD התחלתי לכתוב לך תשובה אבל אז ראיתי את הפוסט של infer73. אני רק אזכיר לך שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית.

ולצערנו הרב, במדינת ישראל אין נישואים אזרחיים, בניגוד מוחלט לדמוקרטיה

להזכירכם, בדמוקרטיה יש משהו קטן מאוד, אך חשוב שנקרא "חופש דת" שמלבד

שלתת לכל אחד לעשות מה שבא לו בתחום הדת (מלבד להקריב קורבנות אדם וכד')

תחת זה נכנס גם ה"חופש מדת" שאמור לאפשר לאנשים לחיות את חייהם

באורח חיים חילוני לגמרי, באם הם מעוניינים בכך

ולצערנו הרב, במדינת ישראל אין את האפשרות הזאת

אני לא אומר שצריך לבטל נישואים דתיים, אין לי בעיה שמי שרוצה את זה יתחתן ככה,

אבל למה אני, חילוני גמור, צריך לעבור כפייה דתית אם אני רוצה להתמסד? או לחלופין

להוציא הרבה כסף על טיסה לחו"ל ולהתחתן אזרחית שם. שלא נדבר שזה מטומטם ממש

שמדינת ישראל מקבלת נישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל אך מסרבת שיהיו כאלה בארץ

[47]

MR.WIZARD, וואלה אתה לא יודע איזה קטע... אני הייתי בטוח זאת מדינה שהוקמה ע"י יהודים ציונים חילונים לאומת יהודים דתיים(שחלקם בחלקם מכחישים את לשילטון הנוכחים).

בכל מקרה, כולם פה בשורה תחתונה משהוא כמו:

"אז נכון שהמדינה יורקת לנו בפרצוץ, ונכון שזה חרא פה, ונכון שזה הולך ומדרדר, אך במקום לבכות כל הזמן אולי תעשו משהוא לשיפור המדינה למרות שאין לכם שום השפעה במילימטר על מה שקורה. ולא משנה עד כמה טוב בחו"ל זה לא אותו דבר כמו בארץ ואתם תחזרו"

העיקר שאתם מרגישים שייכות מטורפת לארץ למרות הכל אתם מוותרים על הזכות להיות "אגואיסטים" ולהקדיש את חייכם לאידאולוגיה של הציונות(או משהוא כזה. והאמת, אתם צודקים, בגדול, אני חיי את החיים שלי בשביל עצמי(אלה בשביל מי?) וההצלחה שלי והגשמת השאיפות והחלומות שלי.

וגם על חצי מהדברים שלי לא קיבלתי תגובה(כמו השאלה מה אני יכול לעשות לשיפור המדינה אחרי הטענות נגדי שאני כל הזמן מתלונן ובמקום לעשות משהוא).

ולמי שאמר שיש הרבה תחומים לא מפותחים בארץ עם פוטנציאל ענק להרוויח כסף - לאומת מדינות מפותחות - אז אני רוצה להגיד שכבר חשבתי על כמה רעיונות להקמת חברה בתחום חדש עם פוטנציאל מטורף להיות מכרה זהב.אבל אם אני לא אצליח להקים חברה כזאת ואני יהיה שכיר רגיל, בשבילי לחיות בחו"ל זה אפשרות הרבה יותר טובה כי מה לעשות, מעמד הביניים חי הרבה יותר טוב. ואגב, כבר כתבתי על זה באיזה הודעה אחרת.

[shimmi1982]

ולמי שאמר שיש הרבה תחומים לא מפותחים בארץ עם פוטנציאל ענק להרוויח כסף - לאומת מדינות מפותחות - אז אני רוצה להגיד שכבר חשבתי על כמה רעיונות להקמת חברה בתחום חדש עם פוטנציאל מטורף להיות מכרה זהב.אבל אם אני לא אצליח להקים חברה כזאת ואני יהיה שכיר רגיל, בשבילי לחיות בחו"ל זה אפשרות הרבה יותר טובה כי מה לעשות, מעמד הביניים חי הרבה יותר טוב. ואגב, כבר כתבתי על זה באיזה הודעה אחרת.

אתה מדבר על שאיפות וחיים טובים ובלה בלה בלה- אבל מצד שני הרמה של מעמד הביניים מושכת אותך החוצה. תחליט אתה רוצה לחיות במעמד הביניים (ולא משנה איפה כי מעמד הביניים הם לא מליאנים בשום מקום בעולם) - או שאתה רוצה ללכת עם השאיפות הגדולות שלך (וזה אני מניח לעשות כסף גדול) - BOTTOM LINE במה שכתבתי לגביי זה שיש תחומים ששוה להשקיע בהם כי הם לא מפותחים זה לא מיועד לאנשים שרוצים את השכר בסיס שלהם כל חודש, שיחיו בבית נחמד עם אוטו או 2 וכשיגיעו לגיל 50 יחשבו לעצמם- איפה טעיתי... כתבתי את זה כתגובה לאנשים ה"שאפתנים" שטוענים שבישראל אי אפשר להתעשר כי המון תחומים כאן לא מפותחים- אז בעצם מה שהם כנראה לא קלטו שדווקא תחומים לא מפותחים הם ה דרך להתעשר... כי אין בהם תחרות.

[Merrymoon]

או שמשהו בכושר הביטוי שלי נפגע או שלא יודעת.

אני רוצה לעזוב את הארץ כי אני, כמו אזרחים רבים כאן, לא מצליחה להגשים את עצמי ולהתפרנס בכבוד, לא בשביל להתחתן (מה שכן, אם אעזוב ואכיר מישהו בחו"ל ואחליט להתחתן איתו שם, בין אם הוא יהודי או לא, כנראה אעשה זאת). הסיבה שבחרתי בארה"ב היא בגלל קצת קשרים ששיש לי שם והקרבה הגאוגרפית היחסית לקנדה, שם יש לי משפחה שאני יכולה להתחפף אליהם בכל הזדמנות, לא פעם הזמינו אותי גם.

בחזרה לנושא החתונה, באמת, כולם פה צועקים "אנחנו מדינה דמוקרטית!" כל פעם שלא רוצים לערוך משאל עם או סתם כשמישהו חושב (או צודק) שהזכויות שלו מופרות אבל המדינה הדמוקרטית הזאת מונעת ממני זכות מאד בסיסית רק בגלל שאינני יהודיה מספיק בשבילם כאשר אבא שלי יהודי ואני מספיק יהודיה בשביל המשרפות בדיוק כמו הסבא שלהם שישב באושוויץ. זאת לא מדינה דמוקרטית, זאת מדינה יודוקרטית. כולם פה אוכלים הרבה חרא אבל הכי הרבה אם הם לא יהודים. זה לא נראה כל כך טוב מהצד כאשר יהודים משווים כל מעשה של הפרת זכויות שלהם לשואה, אבל ברגע שזה נעשה בגבולות ישראל לבן לאום אחר, זה נחשב בסדר גמור "כי פה זה מדינה של יהודים". מצטערת, אבל ההגיון שלי לא עובד ככה. אני חייתי פה 12.5 שנים, אני והורי כאן עבדנו, חיינו, שילמנו מיסים כמו כל אזרח טוב, היינו כלבות של ביטוח לאומי ושל מס הכנסה בדיוק כמו כולם, שירתתי בצבא ובתפקיד מכובד למדי, אבל כנראה שזה לא מספיק כדי שתהיה לי זכות בסיסית שיש לכל ישראלי, במידה והוא יהודי, גם אם הוא חרא של בנאדם ופושע.

הבעיה שלי (או לפחות אחת מהן) היא ש...

אפילו יגאל אמיר יכול להתחתן ואני לא!

[Nemesis]

שלום.

למי שלא מכיר אותי - אני ראול, נעים מאוד.

אני בן 24, נמצא כאן 19 שנה. הביאו אותי לכאן מאירופה בגיל 5.

במשך היום אני עובד, עבודה די נחמדה ומעניינת אפילו.

אני אפילו מרויח לא רע יחסית. אני מקבל בסוף כל חודש בתלוש כ 8,000 ש"ח ברוטו.

הבוס שלי, ברוב נדיבותו גם נותן לי אוטו, שאני לא משלם עליו לא דלק, לא ביטוחים ולא השתתפות עצמית במקרה תאונה. רק קצת מס על הרכב, שגם אותו מחזירים לי בתלוש, אז אני משלם רק מס על ה"גילום".

יש לי גם פלאפון, על חשבון הברון שלא עולה לי שקל מעבר ל80 השקלים שלוקחים לי במס הכנסה.

בערבים, מספר פעמים בשבוע אני נוסע לאוניברסיטה ולומד לתואר ראשון. קריעת תחת, אבל מה לעשות, חינוך אוניבירסיטאי עולה כסף, והרבה.

כל בוקר אני קם בבוקר, יוצא החוצה נכנס לאוטו ומתחיל לנסוע לכיוון העבודה.

אחרי שאני עובר את הפקק ליד הבית שנוצר בגלל האוטובוסים השמנים שמביאים את הילדים החרדים לישיבה ברחוב הצר ליד הבית, אני עובר את המהמורות ברחוב שיוצא מהעיר שלי (הכביש נראה פחות או יותר כמו אחרי הפגזה של חיל האויר האמריקאי), ומגיע לפקק העלייה לגהה. שם אני עומד כמו טטלה רבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה - ומסתכל על האנשים שפתחו מסלול שלישי מהצד לעלייה לגהה. ככל שהפקק ארוך יותר, יותר אנשים מצטרפים למסלול "הנוסף", ואני מחכה כמו טטלה יותר זמן. בסוף אני חוצה את 22 הק"מ שמפרידים בין הבית שלי לעבודה, בדרך כלל שעה, לפעמים שעה וחצי או שתיים.

במהלך היום כמובן צריך לדבר עם כל האנשים שאני עוסק איתם, בדרך כלל חאפרים חסרי כל הערכה לזמן, מאמץ ותרבות.

לפעמים בצהריים יוצאים לאכול משהו, עומדים בתור באיזה מקום, ומסתכלים בעיניים כלות על המלצר/מארח/קופאי מביט על העוברים ושבים בעיניים מזוגגות בעודו משרת את האנשים שנדחפו בתור לפניך.

אם אני לא לומד באותו יום, בסוף היום הולכים לקניון לפעמים אם צריך לקנות משהו, מתנצלים בפני המוכרים שעושים טובה שהם מביטים עליך, שהטרדנו אותם משלוותם היקרה כי אנחנו רוצים לקנות משהו. אני באמת מתנצל.

בסוף כל החוויה גם צריך לאמר תפילת הודיה אם גילית כי לא דפקו אותך, רימו אותך ועשקו אותך בתהליך.

מגיע הביתה בשעה מסויימת, הולך לישון מתישהו אחר חצות, בהנחה שבאותו יום לא התקבצו להם על הספסל מתחת לחלון חבורה של ילדים שהחליטו לעשות דיסקוטק בעזרת הפלאפונים שלהם.

באמת שאי אפשר להגיד שרע לי. הלוואי שחצי מדינה תהיה במצבי היום. אבל גם לא טוב לי.

לא מפריע לי המצב הביטחוני, באמת שלא.

שכחתי לספר לכם, אני גר היום בבית של ההורים. כן, שמעתם נכון, בבית של ההורים.

בסוף החודש, נשארים לי כ 5000 ש"ח שמוצאים את דרכם אל חשבון הבנק שלי.

מתוך אותם 5000 ש"ח, כ 2200 מועברים לאוניברסיטה. אמרתי לכם שהשכלה זה דבר יקר.

מתוך אותם 2,800 ש"ח שנשארים לי, אני מתחיל לחשב. 1,800 ש"ח שכר דירה, עוד 400 ש"ח ארנונה, חשמל, גז. עוד 500 ש"ח אוכל (אני בחור חסכוני).

מה נשאר? כלום. אי אפשר לחסוך כלום, או לקנות שומדבר מעבר.

כמו שאמרתי, לא רע לי, אבל גם לא טוב לי.

למה אני צריך להיות במקום בו ישנו ציבור גדול אשר מקיצבאות אשר אני משלם?

למה אני צריך להיות במקום בו מחפשים לדפוק אותי כל יום?

למה אני צריך להיות במקום בו כל דבר נעשה על ידי קומבינות, ואי אפשר לעשות כלום בצורה ישרה?

למה אני צריך כל יום לשחק רולטה רוסית בכביש?

למה אני צריך להיות במקום בו אדם אשר משתכר מעל הממוצע בהפרש ניכר אינו יכול להחזיק דירה ומכונית לבדו?

למה אני צריך להיות במקום בו כל אחד דואג רק לעצמו תוך כדי דפיקת השני כך שלא יצא "פרייר"?

מישהו יכול להסביר לי למה באמת?

הסתובבתי קצת בעולם בימי חיי.

הייתי בגרמניה, אוסטריה, שוייץ, רומניה, צרפת, טייוואן, קוריאה וארה"ב.

אמנם, לא הייתי הרבה זמן בכל מקום, אבל אפשר להתרשם באופן כללי ממקום גם תוך זמן קצר.

לא הסתרתי את הדרכון שלי, ולא נתקלתי בשום מקום באנטישמיות. כולם התייחסו אלי מאוד יפה בכל מקום.

היה פשוט תענוג.

אני חושב שברגע שאסיים ללמוד, אני פשוט אלך מכאן למקום אחר. קנדה, הולנד, ניו-זילנד (למרות שגם שם הצליחו הישראלים להעכיר את האווירה).

נמאס לי להלחם באנשים סביבי כל הזמן.

זוהי לא ארץ אוכלת יושביה, זוהי ארץ שיושביה אוכלים אחד את השני.

פשוט לא מתאים לי.

ולא, "התרבות הישראלית" לא תחזיר אותי לפה, היא זאת שמבריחה אותי מכאן.

[INFERNO]

IsraHELL

but HLL is much more nice than other places

[תמיד מחייך]

שלום.

למי שלא מכיר אותי - אני ראול, נעים מאוד.

אני בן 24, נמצא כאן 19 שנה. הביאו אותי לכאן מאירופה בגיל 5.

במשך היום אני עובד, עבודה די נחמדה ומעניינת אפילו.

אני אפילו מרויח לא רע יחסית. אני מקבל בסוף כל חודש בתלוש כ 8,000 ש"ח ברוטו.

הבוס שלי, ברוב נדיבותו גם נותן לי אוטו, שאני לא משלם עליו לא דלק, לא ביטוחים ולא השתתפות עצמית במקרה תאונה. רק קצת מס על הרכב, שגם אותו מחזירים לי בתלוש, אז אני משלם רק מס על ה"גילום".

יש לי גם פלאפון, על חשבון הברון שלא עולה לי שקל מעבר ל80 השקלים שלוקחים לי במס הכנסה.

בערבים, מספר פעמים בשבוע אני נוסע לאוניברסיטה ולומד לתואר ראשון. קריעת תחת, אבל מה לעשות, חינוך אוניבירסיטאי עולה כסף, והרבה.

כל בוקר אני קם בבוקר, יוצא החוצה נכנס לאוטו ומתחיל לנסוע לכיוון העבודה.

אחרי שאני עובר את הפקק ליד הבית שנוצר בגלל האוטובוסים השמנים שמביאים את הילדים החרדים לישיבה ברחוב הצר ליד הבית, אני עובר את המהמורות ברחוב שיוצא מהעיר שלי (הכביש נראה פחות או יותר כמו אחרי הפגזה של חיל האויר האמריקאי), ומגיע לפקק העלייה לגהה. שם אני עומד כמו טטלה רבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה - ומסתכל על האנשים שפתחו מסלול שלישי מהצד לעלייה לגהה. ככל שהפקק ארוך יותר, יותר אנשים מצטרפים למסלול "הנוסף", ואני מחכה כמו טטלה יותר זמן. בסוף אני חוצה את 22 הק"מ שמפרידים בין הבית שלי לעבודה, בדרך כלל שעה, לפעמים שעה וחצי או שתיים.

במהלך היום כמובן צריך לדבר עם כל האנשים שאני עוסק איתם, בדרך כלל חאפרים חסרי כל הערכה לזמן, מאמץ ותרבות.

לפעמים בצהריים יוצאים לאכול משהו, עומדים בתור באיזה מקום, ומסתכלים בעיניים כלות על המלצר/מארח/קופאי מביט על העוברים ושבים בעיניים מזוגגות בעודו משרת את האנשים שנדחפו בתור לפניך.

אם אני לא לומד באותו יום, בסוף היום הולכים לקניון לפעמים אם צריך לקנות משהו, מתנצלים בפני המוכרים שעושים טובה שהם מביטים עליך, שהטרדנו אותם משלוותם היקרה כי אנחנו רוצים לקנות משהו. אני באמת מתנצל.

בסוף כל החוויה גם צריך לאמר תפילת הודיה אם גילית כי לא דפקו אותך, רימו אותך ועשקו אותך בתהליך.

מגיע הביתה בשעה מסויימת, הולך לישון מתישהו אחר חצות, בהנחה שבאותו יום לא התקבצו להם על הספסל מתחת לחלון חבורה של ילדים שהחליטו לעשות דיסקוטק בעזרת הפלאפונים שלהם.

באמת שאי אפשר להגיד שרע לי. הלוואי שחצי מדינה תהיה במצבי היום. אבל גם לא טוב לי.

לא מפריע לי המצב הביטחוני, באמת שלא.

שכחתי לספר לכם, אני גר היום בבית של ההורים. כן, שמעתם נכון, בבית של ההורים.

בסוף החודש, נשארים לי כ 5000 ש"ח שמוצאים את דרכם אל חשבון הבנק שלי.

מתוך אותם 5000 ש"ח, כ 2200 מועברים לאוניברסיטה. אמרתי לכם שהשכלה זה דבר יקר.

מתוך אותם 2,800 ש"ח שנשארים לי, אני מתחיל לחשב. 1,800 ש"ח שכר דירה, עוד 400 ש"ח ארנונה, חשמל, גז. עוד 500 ש"ח אוכל (אני בחור חסכוני).

מה נשאר? כלום. אי אפשר לחסוך כלום, או לקנות שומדבר מעבר.

כמו שאמרתי, לא רע לי, אבל גם לא טוב לי.

למה אני צריך להיות במקום בו ישנו ציבור גדול אשר מקיצבאות אשר אני משלם?

למה אני צריך להיות במקום בו מחפשים לדפוק אותי כל יום?

למה אני צריך להיות במקום בו כל דבר נעשה על ידי קומבינות, ואי אפשר לעשות כלום בצורה ישרה?

למה אני צריך כל יום לשחק רולטה רוסית בכביש?

למה אני צריך להיות במקום בו אדם אשר משתכר מעל הממוצע בהפרש ניכר אינו יכול להחזיק דירה ומכונית לבדו?

למה אני צריך להיות במקום בו כל אחד דואג רק לעצמו תוך כדי דפיקת השני כך שלא יצא "פרייר"?

מישהו יכול להסביר לי למה באמת?

הסתובבתי קצת בעולם בימי חיי.

הייתי בגרמניה, אוסטריה, שוייץ, רומניה, צרפת, טייוואן, קוריאה וארה"ב.

אמנם, לא הייתי הרבה זמן בכל מקום, אבל אפשר להתרשם באופן כללי ממקום גם תוך זמן קצר.

לא הסתרתי את הדרכון שלי, ולא נתקלתי בשום מקום באנטישמיות. כולם התייחסו אלי מאוד יפה בכל מקום.

היה פשוט תענוג.

אני חושב שברגע שאסיים ללמוד, אני פשוט אלך מכאן למקום אחר. קנדה, הולנד, ניו-זילנד (למרות שגם שם הצליחו הישראלים להעכיר את האווירה).

נמאס לי להלחם באנשים סביבי כל הזמן.

זוהי לא ארץ אוכלת יושביה, זוהי ארץ שיושביה אוכלים אחד את השני.

פשוט לא מתאים לי.

ולא, "התרבות הישראלית" לא תחזיר אותי לפה, היא זאת שמבריחה אותי מכאן.

הסיפור שלך הוא מהות כל הדיון. הישראליות היא שמבריחה אנשים מפה - אנשים כמוך וכמוני שרק רוצים לחיות אבל נדפקים בגלל המנטליות הישראלית. המנטליות הזו היא הסיבה העיקרית לרצון שלי לעזוב את הארץ - אני נחמד, סבלני, מנומס, עוזר לאנשים ומתנהג בסדר. הבעיה היא שאני משלם על זה מחיר, מחיר נפשי וכלכלי וככל שעובר הזמן המחיר הזה לא מתאים לי. אני רוצה לחיות במקום שבו אני יוערך על-ידי הכישורים שלי ולא הקשרים שלי, להרוויח לפי מה שאני עובד ועושה ולא כי יש לי פרוטקציות, לקבל שירות במסעדה ולא להתחנן לכך. המקום הזה עם כל הצער הוא לא ישראל ולכן אני שוקל ברצינות עזיבה לחו"ל.

[infer73]

merrymoon כ"כ צודקת לפי דעתי שזה פשוט עצוב...

המדינה שלנו מפלה הרבה אנשים תחת האמירה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית

להזכירכם, במגילת העצמאות נכתב שמלבד היות המדינה מדינה יהודית היא

תהיה גם דמוקרטית (לא הוזכרה המילה דמוקרטית, אך עקרונות הדמוקרטיה הוזכרו)

ולכן אין שום סיבה או לגיטימציה להפלות לא יהודים

כמו כן יש אפליה בין יהודים, כאשר למשל כהן וגרושה לא יכולים להתחתן, מטעמים דתיים

טיפשים של איזה בית מקדש שלא קיים כבר 2000 שנה, ובקצב הזה לא יהיה קיים לפחות

עוד 2000 שנה שלאף אחד מהצדדים המעורבים לא אכפת בכלל מהדבר הזה

אם למדתם אזרחות (סורי, עשיתי את הבגרות לפני שבועיים וכל החומר עדיין בראש שלי)

הייתם יודעים שיש 6 גישות למדינת ישראל (בעקרון יש 6,בדוגרי אף אחד לא חושב אותו הדבר),

כאשר אחת מהן שוללת את המדינה בתור דמוקרטית ואחרת בתור יהודית (ועוד אחת שהייתה רוצה

לשלול את הדמוקרטיה, אך יודעת שזה לא יקרה) אני אישית תומך בגישה שאומרת שכל אחד צריך

לעשות מה שבא לו בקשר ליהדות, וזה כולל נסיעה בשבת, חתונה, קבורה, אכילת כשר וכל שאר הדברים

ובמסגרת גישה זאת, לדעתי צריך לאפשר חתונה אזרחית לכל מי שמעוניין בכך

כמו כן לדעתי לא צריך לתת פטור לחרדים משירות בצבא, שלפחות ישרתו בשירות לאומי, יש מספיק דרכים

שהם יכולים לעזור למדינה בלי להתגייס (אותו הדבר עם סרבנים, משני הצדדים [סרבני שטחים/פינוי וכל השאר שיש])

וחוץ מזה, (זה מכוון בעיקר לMr. Wizard), אם יהודים מתכחשים ליהדותם, מכל סיבה שהיא, אתה לא יכול להכריח

אותם להישאר יהודים, אפילו בשביל הערך ה"נעלה" של רוב יהודי במדינה. בנוסף, אופי המדינה אינו חקוק בסלע, אם 90%

מאוכלוסיית המדינה תחשוב שאין סיבה להגדיר את מדינת ישראל בתור יהודית, אין סיבה שהיא תוגדר כך.

מה שהיה רלוונטי ונכון לפני 56 (7 עוד מעט) לא חייב להיות נכון עכשיו, ולכן הוא צריך להשתנות

(קח את ארה"ב כדוגמא, בחוקת ארה"ב נכתב על אפלייה כלפי שחורים ולאחר מלחמת אזרחים 100 שנה אחרי

שינו את הסעיף הזה, מכיוון שלפי דעתם הוא כבר לא שיקף את עמדת המדינה והחברה שבה, ולכן היה ראוי שישונה

[אגב, גם מריחואנה וכל סם אחר מותר לשימוש בחוקת ארה"ב, אך גם זה שונה])

[Merrymoon]

אל תבינו אותי (או כל אדם אחר שרוצה לעזוב). אני לא שונאת ישראל ולא את המדינה, אז שונאת את ה"ישראליות". אני לא חושבת שכדי לשרוד אני צריכה לוותר על כל צלם אנוש, לדרוך על אנשים סביבי ולחיות על קומבינות מבלי להתחשב בכבודם וזמנם של אנשים. לא, לא נעים לי שמסתכלים לי לכיס/שושלת היוחסין/קשרים במקום על הכישורים שלי כשאני באה לקבל עבודה. אני רוצה שיסתכלו לי בעיניים ולא בחזה. אני לא רוצה לקבל מכות כי מישהו החליט שלא טוב שאחת כמוני תהיה על הכביש (אולי בגלל זה עדיין לא עשיתי רשיון). אני לא רוצה לעבוד כמו חמור בשביל שכר מינימום וגם לא בתור נערת ליווי בשביל לממן תואר - פשוט לאחרונה כמה סטודנטיות התוודו לי שככה הן ממנות תואר והציאו "לסדר לי" ואני, נראה לי הלבינו לי כמה שערות. לא רותה לעבוד בתנאי עבדות בלי מיגון, לחלות ולא לקבל פיצויים, או לחליפין שיזהמו לי ת'חיים, יגרמו לי לחלות ויתחמקו מאחריות אח"כ (כן, אני רואה הרבה "בולדוג"). לא רוצה שגבר יעשה לי טובה שהוא משלם לי על משקה כדי שבסוף הערב הוא יחשוב שהוא יכול להיכנס לי לתחתונים (בגלל זה אני מתעקשת לשלם תמיד על עצמי). לא רוצה שהילדים שלי ילכו פה לגן שבו זעטוטים בני גילו לא ידעו לקרוא אך יהיה להם אוצר מילים עשיר בקללות. לא רוצה שאח"כ הילדים שלי יאכלו את אותו החרא ממערכת החינוך האטומה ועוד יוכו בבי"ס (או יהפכו להיות אלימים בעקבות הליכה לשם). לא רוצה שישדדו אותי (עוד פעם) או להיות מותקפת ברחוב (עוד פעם) ושבתחנת המשטרה יגידו לי "מה את רוצה? לכי הביתה!". לא רוצה לשלם ארנונה כל חודש בידיעה שגם בעוד אלף שנה לא יתקנו את המדרכה (או ישלמו לעובדים). לא רוצה לשלם 200 שקל בשביל פריט לבוש שתוך 2 כביסות יצא ממנו הצבע ויצאו ממנו החוטים. לא רוצה לאכול במסעדה כשאני יודעת שאם פעם אחת לא אשאיר טיפ אז ירקו לי בתוך השתיה (וזה אחרי שאני משאירה טיפים שמנים בד"כ...). אני לא רוצה לקבל שכר נמוך מזה של הקולגה שלי רק בגלל שאין לי מה שיש לו בין הרגליים. לא רוצה שבמקרה וחלילה יקרה לי דבר מה ואזדקק לשירותי הקבורה, יקברו אותי מחוץ לגדר כמו כלב כי אני לא יהודיה, או לא יתנו לי להתחתן מאותה הסיבה.

זה יותר מדי לבקש? לא? אז זהו שבישראל זה כן ואולי זה מה שצרייך לשנות בכדי שאנשים לא ירצו לברוח מפה.

[infer73]

את צודקת, אך עם זאת, אם זה מה שצריך לשנות כאן, אז בהצלחה, אני אמצא לי מקום אחר עד שזה יקרה,כי זה לא הולך לקרות בקרוב

אני גר בארץ הזאת כבר 16.5 שנים, מאז שנולדתי כאן ומהכרתי את המנטליות הישראלית, את האנשים, את החברה,

אני בספק שמשהו מזה הולך להשתנות בקרוב. מערכת החינוך שלנו רק תמשיך להיות גרועה יותר ויותר עד שמישהו שם למעלה יתעשת

התחושה שיש לגבי המשטרה שהיא אינה קיימת בשביל להגן עליך אלא בשביל לגבות ממך עוד כסף דווקא לא עוזרת

שכר הסטודנטים שבשמיים בארצנו הוא בכלל נוראי, שגורם לכך שכל סטודנט צריך לעבוד המון בשביל להצליח להישאר בחיים איכשהו,

וכל זה בעוד שהוא צריך ללמוד לבחינות, להגיע לשיעורים וכו'

נכון, המדינה במצב חרא, ולדעתי זה לא הולך להשתנות בקרוב, וזה רק הולך להחמיר לפני שיקרה משהו בנוגע לזה

הבעיה זה שיש הרבה אנשים שמודעים לבעיה, ואף מנסים לשנות, אך משום מה, הציבור הטיפש בישראל מעדיף לבחור לשלטון אנשים

כמו לימור לבנת שבטח לא יודעת לקרוא, ושיותר אכפת לה מהוולבו שלה מאשר מערכת החינוך המזורגגת שלנו

לא ברור אם זאת עמדת הכוח שמשחיתה את כולם, או שסתם לאף אחד מהם לא באמת אכפת

אבל משהו חייב להעשות

[Merrymoon]

אבל זה לא קורה רק בעמדות כוח, זה קורה גם בעמדות הקטנות. כל אחד מרשה לעצמו לדרוך על אחרים ולהיות חוצפן ולא להתחשב. החברה קודם כל צריכה להשתנות.

[MacGyver]

וחוץ מזה, (זה מכוון בעיקר לMr. Wizard), אם יהודים מתכחשים ליהדותם, מכל סיבה שהיא, אתה לא יכול להכריח

אותם להישאר יהודים, אפילו בשביל הערך ה"נעלה" של רוב יהודי במדינה. בנוסף, אופי המדינה אינו חקוק בסלע, אם 90%

מאוכלוסיית המדינה תחשוב שאין סיבה להגדיר את מדינת ישראל בתור יהודית, אין סיבה שהיא תוגדר כך.

מה שהיה רלוונטי ונכון לפני 56 (7 עוד מעט) לא חייב להיות נכון עכשיו, ולכן הוא צריך להשתנות

(קח את ארה"ב כדוגמא, בחוקת ארה"ב נכתב על אפלייה כלפי שחורים ולאחר מלחמת אזרחים 100 שנה אחרי

שינו את הסעיף הזה, מכיוון שלפי דעתם הוא כבר לא שיקף את עמדת המדינה והחברה שבה, ולכן היה ראוי שישונה

[אגב, גם מריחואנה וכל סם אחר מותר לשימוש בחוקת ארה"ב, אך גם זה שונה])

בא נניח ויש פה נישואים אזרחיים....

אנשים מתחתנים עם מי שהם רוצים בלי שהם יהודים ואז יהיה פה חלק מסויים מן העם שעל פי ההלכה(כן-יש הלכה מלפני 2000 שנה אבל זה ממה שבעצם מייחד אותנו.... )לא יהי יהודי ויהיה לנו פה פילוג רציני ביותר בעם

וגם אם תגיד אז הוא לא נקרא יהודי על פי ההלכה-אז לא משנה......---אז של מי המדינה הזאת בכלל?אם אין צורך שיהיו פה יהודים אז מה אנחנו עושים פה בכלל......? אז יהיה פה סתם עם שירקא הציונים או משהו.....-לא יהודים....ואז אין צורך שאף אחד ישאר פה....

איתן

[infer73]

הבעיה עם ההגדרה שלך/של ההלכה ליהודי היא שהיא אינה תואמת את ההגדרה שלי ליהודי

מבחינתי יהודי זה מי שמגדיר עצמו כיהודי, לא משנה אם הוא בן לאמא יהודייה, נוצרי, מוסלמי

או בודהיסטי, זה ממש לא משנה לי

מבחינתי, כל מי שרוצה להצטרך is welcome aboard

וחוץ מזה, אם אני נחשב ליהודי על פי ההלכה אבל שם *ין על ההלכה, שם *ין על הרבנות

ומקווה שהם ישרפו בגיהנום, לכמה יהודי אני כבר נחשב?

[ETB]

The Wizard אני מסכים איתך שצריך להיות פה בארץ רוב יהודי, במיוחד לאור התרבות האוכלוסיה בערבית בארץ.

וצריך להמשיך עם חוק השבות (רק יהודי מצד האמא יכול לעלות ארצה).

אבל זה לא אומר שצריך לכפות על כולם נישיאין יהודיים.

וההלכה לא מיחדת אותנו בכלל כעם, כי יותר מ 60% מהמדינה הזאת הולכת להשכיר סרטי DVD ביום כיפור, ועושים על האש בשבת, והולכים לשפיים לקניון ומגהצים את הויזה, ובקיצור חיים את החיים החילוניים שלהם בשקט.

[Cpu]

ושיותר אכפת לה מהוולבו שלה מאשר מערכת החינוך המזורגגת שלנו

הגזמתתת ... ולבו?! מילא בוגאטי ויירון על חשבון הקיצוצים האחרונים...

כמה שזה כואב המדינה בזבל... וכמה שרואים שמה שmarrymoon כתבה נכון כשהולכים ברחוב...

הדבר לא ישתנה מה שלא יעשו כי לאף אחד לא אכפת אנשים במדינה דורכים על החוק והשוטרים מזדיינים עם נערות ליווי ובתמורה לא עוצרים אותן, משרדי התקנים מקבלים שוחד מקבלנים, בעלי עסק, אנשי שירות ועוד ונותנים להם תקנים ואחרי איזה שנה בוכים על אסונות...

דודים שלי היו בקנדה ולא הכירו שם אף אחד חוץ מאיזה אדם שהכירו לא זוכר מאיפה אבל לא ראו אותו מלפני 20 שנה, כשהם ירדו מהמטוס ישר עזרו להם עם המזוודות, הסיעו אותם... אנשים שם עוזרים בזמני מצוקה כמו אנשים שלא ממש יודעים את השפה ולא צוחקים על אחרים רק בגלל מגבלות או אי - יכולות שיש להם... אנשים שם לא צוחקים עליך כשאתה טועה בניגוד למה שבארץ...