עלתה לי מחשבה בראש.

 

בעשורים האחרונים חלק גדול מהשיפור בביצועי מיחשוב (GPU ו CPU אבל לא רק) נעוץ הרבה בהקטנת טכנולוגיית המיזעור של השבבים. פתאום עלתה בי המחשבה, אז מה עכשיו? הרי אנחנו כבר ה 7NM, אני מניח שאולי אפשר לרדת גם ל 4/3NM? ואז מה? לאן ממשיכים משם?

 

מישהו חשב על זה?

nanometer = 1000 picometers

שחר של תקופה חדשה

המזעור אכן מוגבל. ב1nm נכנסים כ 5 אטומים של סיליקון. גם 3/4nm נשמע לי מאתגר במיוחד.  כנראה שלא יגיעו למצב שמצליחים לבנות טרנזיטור מ5 אטומים.

כנראה שההמשך הישיר יהיה התייעלות של הקיים לתקופה ארוכה ואז או מעבר לחומר גלם אחר GaAS או מעבדים שיתבססו על פיזיקה שונה לגמרי. 

ארכיטקטורה ארכיטקטורה ארכיטקטורה.
זה מה שיקבע.
מי שידע להנדס ולנצל את הטרנזיסטורים הנתונים יותר טוב הוא זה יוביל.

רואים את זה מעולה בתחום ה-CPU בו AMD מובילים (או לפחות בשוויון אחרי תקופה ארוכה של כלום ושום דבר) על אינטל ומנגד כמה NV מובילים על AMD בתחום ה-GPU והתוספת האחרונה שלהם בדמות שבב יעודי ל-DEEP LEARNING מהווה את הזינוק המשמעותי ביותר בעתיד הקרוב בתחום.

בטח יעבדו על אמינות/נצילות (אם עוד אפשר..)

 

ואח"כ יש מחשוב ביולוגי או קוונטי..

יש המשך שאליו יתקדמו בדרך לא דרך, אם ירצו או לא ירצו, בסופו של דבר.

https://he.wikipedia.org/wiki/ננו-צינורית_פחמן

השאלה היא מי צריך יותר כוח מחשוב ולמה ?

אני עדיין עם הלפטופ שקניתי אי שם ב2011.
אם אני משדרג ללפטופ באותה רמת חוזק (יחסית)  כיום, כל השיפור בביצועים הוא 100%.

 

נשמע הרבה ומוצדק עד שנזכרים שמדובר בין שני מחשבים עם פער של 7 שנים ביניהם..

https://cpu.userbenchmark.com/Compare/Intel-Core-i7-8750H-vs-Intel-Core-i7-2630QM/m470418vs2729

וזה מבלי להכנס לנושא שרוב האנשים בכלל לא צריכים כבר מחשב בגלל הסמארטפונים והטאבלטים..

Second Edition - אלוהים אני אפילו לא יודע איך להתחיל להתייחס לתגובה שלך, באמת. אני פשוט לא יודע אם אתה רציני או טרול.

 

הזכרת לי מה ביל גייטס אמר בזמנו:

 

https://quoteinvestigator.com/2011/09/08/640k-enough/

ציטוט של Jabberwock

nanometer = 1000 picometers

שחר של תקופה חדשה

 

 

ואתה יודע שזה אפשרי כי...? אני די בטוח שזה כבר לא.

ציטוט של KobyC92

המזעור אכן מוגבל. ב1nm נכנסים כ 5 אטומים של סיליקון. גם 3/4nm נשמע לי מאתגר במיוחד.  כנראה שלא יגיעו למצב שמצליחים לבנות טרנזיטור מ5 אטומים.

כנראה שההמשך הישיר יהיה התייעלות של הקיים לתקופה ארוכה ואז או מעבר לחומר גלם אחר GaAS או מעבדים שיתבססו על פיזיקה שונה לגמרי. 

 

 

השאלה מה. אני בטוח שמישהו כבר חשב על זה באחת החברות הגדולות, זה כבר לא העתיד הרחוק, אותי מעניין מה התכנון שלהם ליום שזה יגיע (עוד 4-5 שנים אני מניח).

ציטוט של omertgm

ארכיטקטורה ארכיטקטורה ארכיטקטורה.
זה מה שיקבע.
מי שידע להנדס ולנצל את הטרנזיסטורים הנתונים יותר טוב הוא זה יוביל.

רואים את זה מעולה בתחום ה-CPU בו AMD מובילים (או לפחות בשוויון אחרי תקופה ארוכה של כלום ושום דבר) על אינטל ומנגד כמה NV מובילים על AMD בתחום ה-GPU והתוספת האחרונה שלהם בדמות שבב יעודי ל-DEEP LEARNING מהווה את הזינוק המשמעותי ביותר בעתיד הקרוב בתחום.

 

 

לא מאמין שזה הפתרון היחיד. השיפורים שאנחנו רואים בעשורים האחרונים נובע משני אלו במקביל (שיפור ארכיטקטורה אבל גם שיפור בטכנולוגיית המזעור). ברגע שיעברו לשיפור ארכיטקטורה בלבד, אני די בטוח שהיכולת להתקדם הלאה תוגבל משמעותית.

ציטוט של djelectric

יש המשך שאליו יתקדמו בדרך לא דרך, אם ירצו או לא ירצו, בסופו של דבר.

https://he.wikipedia.org/wiki/ננו-צינורית_פחמן

 

 

נראה מעניין, שמעת על גוף בתחום הזה שכבר פונה לכיוון הזה?

בעבר היה הרבה מרחב תמרון כי הליטוגרפיה היית רחוקה מהמחסום הפיזיקלי. עכשיו התקרבנו אליו מאוד ולכן צצות המון בעיות שלא היו בעבר.

לכן יש כל הזמן עיכובים עם מזעור נוסף. זה יעשה חריף יותר ויותר עד שבאמת ימצאו שיטה חדשה לחלוטין.
עד אז ובמקביל השיפור המשמעותי, בהרבה פחות משאבים והרבה יותר מהיר הוא דרך ארכיטקטורה.

אני לא רואה שינוי בעוצמת המעבד לכל הדברים שאני עושה (טוב אולי רק לכמות הליבות וגם זה כאשר אני מקמפל סיפריות שלמות....) השינוי המשמעותי בשבילי זה ה SSD ובמיוחד SSD NVME שהוא שמיים וארץ ביחס לדיסק המכני (אבל לא ירגיש שום הבדל אם במקום 7700 שלי יביאו לי 4700). חוץ מזה שהסמארטפון והטאבלט לא יחליפו מחשב בחיים עם כל הרב גיוון והעוצמה שנותן המחשב אבל אני לא רואה שום סיבה (ואפילו תחושה) לעוצמות מחשב הולכות וגדלות 

התחושה היחידה שאני מקבל זה במחנים סינטטים למיניהם (אבל מספר יותר גדול לא עושה לי את זה מצטער)

את המגמה הזאת אנחנו כבר מתחילים לראות ב סמארטפונים ששם המבחר תוכנות הרבה יותר קטן והם גם ככה יותר או פחות סגורים הרבה יותר ממחשב ואין לאנשים סיבה לקנות פלאפון חדש כל עוד זה עובד (לי לדוגמה יש G5 ושום פלאפון אלר לא יתן לי יתרון עליו אז אולי במבחן סינטטי כלשהוא כן אבל כל עוד ה G5 מצליח לסחוב הכל לא מחליף)

ציטוט של omertgm

בעבר היה הרבה מרחב תמרון כי הליטוגרפיה היית רחוקה מהמחסום הפיזיקלי. עכשיו התקרבנו אליו מאוד ולכן צצות המון בעיות שלא היו בעבר.

לכן יש כל הזמן עיכובים עם מזעור נוסף. זה יעשה חריף יותר ויותר עד שבאמת ימצאו שיטה חדשה לחלוטין.
עד אז ובמקביל השיפור המשמעותי, בהרבה פחות משאבים והרבה יותר מהיר הוא דרך ארכיטקטורה.

 

לארכיטקטורה יש גבול גם.

 

זו מתמטיקה בסופו של דבר, ולכל אלגוריתם יש בסוף את החישוב האופטימאלי, זה אשר ממנו כבר לא ניתן לשפר עוד.

למשל נסו למיין ערמה של מספרים, בפחות מזמן ריצה של N log N (כאשר N מייצג את גודל הקלט).

או נסו למצוא בערמה ממוינת של מספרים, איבר מסוים, בפחות מ- Log N זמן ריצה.

 

משמעות הדבר היא שאם מגיעים בסוף למגבלה פיסיקלית הנדסית - כמו ליטוגרפיה שלא ניתן לשפר אותה עוד חלילה,

וגם לא ניתן לשפר את האלגוריתם (שהוא כבר מאד יעיל ברוב רובם המכריע של המשימות המוכרות לנו כיום בתחום

אז סליחה שאין אני איש בשורות הערב),

 

הדרך היחידה לגידול היא לרוחב, קרי מקביליות.

 

הבעיה היא שלא כל אלגוריתם ניתן למקבל. למעשה אלגורתמים רבים מאד לא ניתן למקבל.

למשל בניית סדרת פיבונצ'ה המוכרת לכולנו היא אלגוריתם בלתי מקבילי, ואין מנוס מאשר לרוץ על כל האיברים שבסדרה

האחד אחרי השני בתור כדי לחשב את האיבר הבא בסדרה.

 

כאן יגביל אותנו כושר הבצוע הסופי של תדר העבודה של המעבד (שמוגבל על ידי הליטוגרפיה), ויהיה חייב לרוץ על ליבה

אחת כי לא ניתן למקבל. ואם אלו תקועים ואינם מתקדמים בשל המגבלות שתארנו מעלה בפוסט (ליטוגרפיה ואלגוריתם),

זה מה יש.

 

בקצור קחו בחשבון שאנו קרובים למדי לתקרת זכוכית (ברובד CPU), שעד שלא יעברו לשיטת מעבדים פורצת דרך

ושונה בתכלית מזו המוכרת כיום, לא נוכל להתקדם (בכל מה שקשור לאלגוריתמים בלתי מקביליים).