הידע ההנדסי שנבנה בישראל עבור מעבדי המחשבים האישיים של אינטל הורחב לעולם השרתים, וצוותי הארכיטקטורה וה-SoC בישראל הובילו את פיתוח יחידת החישוב המרכזית בדור הבא של מעבדי Xeon
מה שהחל במרכזי הפיתוח של אינטל בישראל בעבודה על מעבדים למחשבים אישיים, מגיע כעת ללב החישוב של הדור הבא של מעבדי Xeon בכנס Hot Chips 2026 חושפת אינטל את הארכיטקטורה של Diamond Rapids מעבד השרתים הבא של החברה, שיגיע לעד 256 ליבות וייבנה סביב עד ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג CBB, ראשי תיבות של Compute Building Block את יחידת החישוב הזו פיתחו בהובלת צוותי הארכיטקטורה וה-SoC של אינטל בישראל.
הבסיס ההנדסי ל-CBB נבנה מתוך ניסיון של שנים בפיתוח מעבדים למחשבים אישיים. עד כה, התרומה הישראלית למעבדי Xeon התמקדה במידה רבה בפיתוח ליבת הביצועים של המעבד. בעקבות היכולות שפותחו עבור Lunar Lake בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, צוותי הארכיטקטורה בישראל הרחיבו את העקרונות הללו לעולם השרתים. במסגרת Diamond Rapids הורחבה האחריות של מרכז הפיתוח בישראל מפיתוח ליבת המעבד להובלת תכנון של יחידת חישוב שלמה.
במעבד הכולל מאות ליבות, האתגר הוא לא רק להגדיל את כוח החישוב, אלא לאפשר לכל הליבות גישה מהירה ויעילה לזיכרון וליתר רכיבי המערכת. כל יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות, זיכרון מטמון ואת הרכיבים המאפשרים להן לפעול יחד כאשכול חישוב. עד ארבע יחידות כאלה מתחברות למרכזי מערכת המנהלים את הזיכרון ואת הקישוריות לרכיבים נוספים בשרת. מארג זיכרון אחוד מאפשר לכל הליבות גישה עקבית לזיכרון, והמבנה המודולרי מאפשר להתאים את כוח העיבוד, הזיכרון והקישוריות לסוגים שונים של מערכות שרתים.
יחידת ה CBB שפיתחו הצוותים בישראל מבוססת על מבנה תלת ממדי, שבו שבבי הליבות מונחים ישירות מעל שבב בסיס ומחוברים אליו באמצעות טכנולוגיית Foveros Direct 3D. המבנה מאפשר להעביר מידע בין הליבות לבין זיכרון המטמון המשותף באמצעות חיבורים קצרים וצפופים, אך דורש לתכנן מספר שכבות סיליקון כמערכת אחת. הצוותים בישראל נדרשו להתמודד במקביל עם אספקת החשמל, פיזור החום, מיקום הרכיבים, הקישוריות ביניהם ואימות הפעולה של יחידת החישוב השלמה.
"במשך שנים פיתחנו בישראל ארכיטקטורות שלמות למעבדי מחשבים אישיים, בעוד שבעולם השרתים התמקדנו בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים של המעבד", אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה-CBB ב-Diamond Rapids קיבלנו אחריות רחבה יותר. לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות, ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon. המעבר הזה דרש מאיתנו להתמודד עם קנה מידה חדש, מבנה תלת ממדי ומורכבות מערכתית רחבה בהרבה מזו שנדרשת בפיתוח ליבת המעבד בלבד".
Diamond Rapids שהארכיטקטורה שלו נחשפת כעת וטרם הושק מסחרית, ייוצר בתהליך Intel 18A P גרסה משופרת וממוקדת ביצועים של טכנולוגיית Intel 18A המעבד יכלול עד 256 ליבות חדשות, זיכרון מטמון בנפח של עד 1.28 ג'יגה-בייט, 16 ערוצי זיכרון במהירות של 12,800 MT לשנייה, וכן 128 נתיבי PCIe Gen6 ו CXL 3.0.
המעבד יכלול גם את Intel APX שמאפשרת לתוכנה לבצע פעולות בפחות שלבים, ואת Intel AMX המשופרת, שנועדה להאיץ חישובים המשמשים עומסי AI מהדור הבא.
צוותי ההנדסה של אינטל בישראל השתתפו גם בפיתוח יכולות להגנה על מידע בזמן העיבוד. טכנולוגיית Intel TDX מאפשרת ליצור מכונה וירטואלית מבודדת ומוצפנת, כך שהמידע נשאר מוגן גם בזמן השימוש בו. ב Diamond Rapids הורחבו היכולות כך שניתן להגן גם על זיכרון נוסף המחובר באמצעות CXL, עבור עומסים הדורשים קיבולת זיכרון גבוהה יותר. כך ארגונים יכולים להרחיב את הזיכרון הזמין לעומסים רגישים תוך שמירה על הגנת המידע.
"האתגר היה להרחיב את הזיכרון בלי להרחיב את אזור החשיפה של המידע", אמר בועז תמיר, Senior Director בתחום Confidential Compute Engineering באינטל. "המהנדסים בישראל סייעו להתאים את מנגנוני ההגנה למבנה החדש של Diamond Rapids, כך שהמידע יוכל לה
