אתה זוכר lm/W לכל סוגי הנורות או שיש לך איזה טבלה? אם כן תשתף את הלינק בבקשה.

כן אני מודע לסוגיית הספקטרום, ובגדול כל הנושא הזה הוא בגדר נסיון אז במידה וזה יעבוד ויהיה פרקטי לשימוש, יהיה אולי כדאי לשדרג את סוג הלד,

אולי לד RGB, או אפילו שתי לדים של 50W בצבע שונה לדוגמא,

אין לי כלל נסיון עם לדים הספק גבוה, חוץ מהפנס ראש שלי, שנראה לי משהוא כמו 3W, ומורגש כי הוא מאיר חזק בהרבה מהפנסי לד הישנים יותר. (האלה עם איזה 15 לדים קטנים בפנים)

אבל אפילו בספקטרום מוגבל שכזה, רואים די טוב עם הפנס ראש בלילה.

אז 100W יהיה מעניין לבדוק.

הדרייבר שהזמנת אינו דרייבר, הוא מקור מתח. לא ממש שימושי להפעלת לדים..... (ניתן לנסות לכוון אותו במדוייק ל Vf של הלד, ראבל כל השפעה קטנה כמו שינוי הפרמטרים של הלד כשהוא מתחמם תעיף אותו מנקודת העבודה שאתה רוצה ......)

יתר התמונות לא עולות. בכל מקרה קירור מעבד שיכול להסתדר אם מעבד 100W במאמץ מלא מתמשך (קירורי OC למיניהם) יוכל להסתדר אם לד 100W, ואני מנחש שהסוללה היא סוללת UPS סטנדרטית....

7Ah הוא הקיבול של הסוללה לזמן פריקה של 20 שעות, בזרם של 0.35A. יכולת החזקת הזרם של סוללה כזאת היא כ 20A..25A בשימוש לעיתים רחוקות ולא על בסיס קבוע (כמו ב UPS), פחות מזה בשימוש קבוע. היא תחזיק 9A בקלות. זמן העבודה יהיה באזור ה 30 דקות על סוללה חדשה

אגב, תמיד חשבתי שאם כתוב על סוללה AH זה אומר אמפר בשעה... איפה כתוב שזה מתייחס ל 20 שעות?

או שזה נתון ידוע ורק אני הסקתי לא נכון...?

אני זוכר את ה Lm/W ו Lm של חלק מהמנורות, אלה שיצא לי לבדוק או להשתמש בהן. או שאני זוכר את ה Lm ומחלק ב W (כולל הפסדים חשמליים של הציוד בגוף התאורה)

האם הספקטרום קריטי - תלוי למה הפנס אמור לשמש. בפנס נייד בגדול לא אכפת לך מספקטרום, אכפת רק מהכמות - שתראה את מה שבדיוק מול הפנס בצורה ברורה, והיתר לא משנה. בתאורה של מרחב יש דרישות אחרות

נתון ה Ah של סוללה הוא אמפר*שעה, לא אמפר בשעה (כמו Km בשעה). זהו הבדל של כפל/חילוק : בסוללה X Ah, יותר A = פחות זמן. בכביש במהירות X Km/h, יותר Km = יותר זמן

לכן למשל, סוללה של 7Ah אמורה להחזיק תיאורטית :

21A - 20min

14A - 30min

7A - 1h

3.5A - 2h

....

מציאותית זה לא מדוייק : ככל שהזרם גבוה יותר, הסוללה עובדת בצורה פחות יעילה. אם נניח שהסוללה אמורה לתת 7A במשך 1h, אז 14A היא לא תחזיק 30min אלא פחות - אוליי 20min..25min. ככל שהזרם יותר גבוה ההבדל בין התיאוריה למציאות יהיה יותר דרמטי. בזרם של 21A יכול להיות שהיא תחזיק פחות מ 10min....

לכן לא ניתן לחשב מתוך ה Ah מה הזמן שהיא תחזיק בזרם כלשהוא. ה Ah נותן הערכה כללית בשביל להגדיר איכשהוא את הגודל של הסוללה. מקובל שכל הסוללות מדורגות לפי הקיבול שהן נותנות אם פורקים אותן 20 שעות - 0.35A במקרה של סוללה 7Ah. מה יקרה בזרמים אחרים צריך לבדוק בטבלאות של היצרן או לנחש בערך

או קי אני חושב שסוף סוף הבנתי מה הסברת פה.

קראתי את זה כמה פעמים וזה די בלבל אותי,

אז אני מניח שהשאלה היא, איך אני אמור לדעת את כמות ה A המרבית שסוללה יכולה לתת,

למשל איך אני יודע כמה A מצבר של אוטו שכתוב עליו 45A יכול לתת בחצי שעה... הרי שאני אמור להכפיל 45 ב 2 = 90

אבל אם אני רוצה לדעת כמה A הוא מסוגל לתת 10 דקות אז אני מכפיל 45 ב 6 = 270

ובדקה זה 45 * 60 = 2700 A אבל זה כבר לא נשמע הגיוני,

אז איפה הגבול, כמה A הסוללה יכולה לתת בפיק/שיא, אפילו אם זה לדקה

החישוב כפי שהבנת אותו הוא החישוב התיאורטי. מצאותית, ככל שהזרם גבוה יותר הסוללה/מצבר מתמודדים איתו בצורה פחות טובה. בדוגמה שלך :

מצבר רכב 45Ah (לא A). נניח למשל שהוא יכול לספק 45A במשך 1h

אז לדוגמה (כל הנתונים דמיוניים) מה שהולך לקרות :

90A - תיאורטית 30m, מציאותית קצת פחות - 25m

180A - תיאורטית 15m, מציאותית משמעותית פחות - 9m

270A - תיאורטית 10m, מציאותית לא קרוב אפילו - 3m

זה עובד גם בכיוון השני, בזרם נמוך הסוללה יכולה לתת יותר ממה שהיינו מצפים לפי חישוב פשוט :

15A - תיאורטית 3h, מציאותית 4h

5A - תיאורטית 9h, מציאותית 15h

....

כלומר, נתון ה 45Ah אינו "45Ah", הוא נכון רק בזרם מסויים והוא רק קירוב למה שאוליי קורה בזרמים אחרים. ככל שהזרם נמוך יותר או גבוה יותר כך המציאות תהיה רחוקה יותר מהתיאוריה

חוץ מהקיבול, יש גבול עליון של כמה זרם ניתן להוציא מסוללה פשוט בשביל שהיא לא תישרף, מיידית או תוך זמן מה

למשל - מצבר הרכב יכול להוציא 270A במשך 10 דקות תיאורטית, נניח 3 דקות מציאותית, אבל בזרם כזה תוך 30 שניות הוא מתחמם לטמפ' שבה הפלסטיק מתחיל להתעוות..... כשאתה יודע את זה אתה לא תנסה להוציא ממנו 270A למשך 3 דקות. אתה כן יכול למשל להוציא ממנו 270A בהפעלות קצרות של 10 שניות, אם הפסקות של דקה להתקררות ביניהם. בצורה כזאת כן תוכל להוציא ממנו כ 18 הפעלות כאלה, שביחד הן 3 דקות, מבלי לפגוע בו

ב UPSים יש בהרבה מקרים בדיוק את הבעיה הזאת : יצרן ה UPS כותב על ה UPS נתון של כמה W ניתן להעמיס עליו, והוא חושב בדרך של "הפסקות חשמל לא קורות לעיתים קרובות אז הסוללה לא תיהרס מיידית למרות שאני עובר את המקס' המותר", או "לא שמתי קירור מספיק על רכיבי ה UPS אבל עד שהם יתחממו לטמפ' שבה הם נשרפים הסוללה תיגמר". המשתמש קונה את ה UPS, מחבר אליו עד 360W לפי ההוראות, ובדיוק כשנגמרת האחריות אחרי שנה יש לו סוללה שרופה או כל ה UPS שרוף. בגלל זה בכל דיוני ה UPSים אני פשוט מתעלם מנתוני היצרן של ה UPSים וכותב לכל UPS את הנתון שלי, שנמוך בהרבה אבל כן בסדר כלפיי הסוללה שבפנים

תראה למשל מפרט אמיתי של סוללת ה 7Ah :

http://www.ritarpower.com/upload/pdf/2013053115271882764705.pdf

בתנונים בראש הדף נאמר מה הזרם המקס' המוחלט שהיא יכולה להחזיק : 70A במשך 5 שניות. המגבלה היא ההתחממות של המוליכים והחיבורים על הוסללה ולא כמות המטען בסוללה, המטען מספיק להרבה יותר מזה

בטבלאות בתחתית הדף יש בדיוק את מה שאתה מחפש : זרם-זמן, או הספק-זמן. שים לב למשל שההבדל בין המספרים בין עמודות ה 1h ו 2h אינו x2 אלא פחות מכך : כשאתה מקצר את הזמן x2, אתה לא מקבל זרם x2 אלא פחות כי הסוללה לא עובדת באותה יעילות בזרם גבוה יותר

השורות בטבלה הן מה המתח הסופי אליו אתה רוצה לפרוק את הסוללה, שבו אתה מחליט שהיא "ריקה". זאת החלטה שלך - מראש אם אתה בונה את הפנס להיכבות כשהסוללה יורדת למתח סופי כלשהוא, או בזמן השימוש בסוללה אם אתה מודד אותה ורואה כמה מתח נשאר. ככל שאתה פורק אותה נמוך יותר, אתה מקצר את החיים שלה יותר. כפי שניתן לראות, לא תקבל הרבה תוספת בזרם מכך שתנסה "לסחוט" את הסוללה מתחת ל 10.2V..10.5V, לכן בתכנון מראש לא הייתי מציא לרדת מתחת לתחום של ה 10.2. מצד שני, כשאתה במצב חירום אם פנס הלד שלך, יתכן שתחליט שעכשו אתה רוצה להוציא עד הטיפה האחרונה גם במחיר של להחליף את הסוללה אחרי השימוש היחיד....

אני מבין.

אז איך אתה מציע להגן על הסוללה מפני פריקה מוגזמת? , אני חושב שכדי לא להגביל את עצמי (למצבי חירום) אפשר פשוט לחבר על הסוללה voltmeter וברגע שיורד ל 10.5V פשוט לכבות ולהטעין.

ככה גם יהיה לי פשוט לבניה, להזמין voltmeter בכמה שקלים כמו זה :

http://www.ebay.com/itm/Blue-4-5V-30V-Digital-DC-Panel-Detector-Volt-Meter-Voltmeter-Tester-Monitor-LCD-/231118191126?pt=UK_BOI_Electrical_Test_Measurement_Equipment_ET&hash=item35cfb7ba16

ואולי אפילו למצוא אחד (אם יש כזה) עם פיקוד שאפשר לקבוע באיזה וולט הוא יסגר/יפתח ויפעיל צפצוף וכך לא צריך להעיף מבט כל רגע לכיוון ה voltmeter.

אגב, הקישור לא נטען לי.

כמו כן,

- איפה היית ממקם את המתג on/off, בכניסה או היציאה של הדרייבר?

- ואיך מכניסים לתוך המערכת הזו דימר כדי לאפשר זמן עבודה ארוך יותר על חשבון עוצמת תאורה? איזה סוג, יש מוכן או שצריך לבנות?

אני מנסה לחשוב על כל הרכיבים שצריך להזמין כבר עכשיו כי הלד והדרייבר בטח יגיעו רק עוד כמה שבועות.

את שלד/גוף הפנס אני מתכנן לבנות בתוך UPS כי זה נראה נוח למקם בתוכו את הסוללה (כבר יש מקום מוכן) , hitsink+led ומאוורר 80מ"מ של מחשב נכנס שם בול (במקום השנאי), את הדרייבר למקם בחלל שנשאר.

מה שנשאר זה לחבר ידית אחיזה נוחה... אבל אני צריך עוד לבדוק את זה כי הפלסטיקה של ה UPS היא די זולה ואולי עדינה מדי כדי להסתובב עם המשקל הזה ביד. הברגים שסוגרים את שתי חצאי ה UPS עלולים פשוט להשתחרר/לשבור

את ההברגה.

אז יש סיכוי שאני יבנה לזה קופסה מותאמת מפח אלומיניום.

המולטימטר הזה הוא אכן אופציה

מבחינת צריכת חשמל עצמית שלו - 60mA, לא כזה קצת, אבל נניח שהסוללה היתה אמורה להחזיק אותו בלבד אז היא היתה מחזיקה לא פחות מ 7Ah/0.06A = 116h = 4.5days. הספק התצוגה הוא כ 0.72W - חסר משמעות בהשוואה ל 100W ואפילו בהשוואה ל 10W, אבל אם אתה מתכנן להוסיף לפנס מצב חיסכון של עוצמות ממש נמוכות - נניח פחות מ 7W, אז הייתי מוסיף אופציה שהוא יהיה כבוי ולחיצה על לחצן מאפשרת להדליק אותו בשביל לבדוק מה המתח

שימושי גם בתור מד טעינה

אם יש אפשרות שליטה בדרייבר ניתן להתחבר אליה. או למשל להוציא את 1 מהברגים של כיוון הזרם לפוט חיצוני (כך שאתה מכוון אחת ולתמיד בפנים את הזרם המקס' על ידי הבורג הקטן, ומבחוץ יש פוט שמאפשר להוריד את הזרם מתחת לזה)

אבל בעוצמות ממש נמוכות יכול להיות שהצריכה של הדרייבר תהיה כבר יותר מהצריכה של הלד.... אם זה מעניין אותך תמדוד מה הולך שם, יש מצב שתרצה להוסיף דרייבר שני, חלש וחסכוני בשביל מצב חיסכון מקס'

כמו כן, בעוצמות נמוכות ניתן לא להפעיל את המאוורר של הקירור

את המפסק הייתי מחבר מצד הסוללה, כך שגשהפנס סתם עומד ימים/שבועות ללא שימוש הוא לא ייפרק על הצריכה העצמית של הדרייבר או הוולטמטר. את חיבור הטעינה הייתי מחבר לפני המפסק, כך שניתן להטעין את הפנס כשהאור כבוי

פלסטיק של UPS.... לא נראה לי... הוא אכן לא מיועד למאמצים של יותר מלעמוד במקום כמו UPS

הייתי שוקל או לדמות צורה של מגאפון אם זה אמור להיות מוחזק ביד, או קופסה כלשהיא אם זה אמור לעמוד במקום או שאתה לובש את זה כמו תיק קדמי או על הכתף. בכל מקרה תשקול גם שהסוללה לא תהיה בחלק מהפנס אלא קופסה נפרדת בתיק גב (יותר בריא וכו' להחזיק את המשקל על הגב ולא בצורות אחרות)

אין ל driver/booster הזה אפשרות שליטה על העוצמה (חוץ מהכיוון "החד פעמי" שמבצעים בהתחלה לוולט ולאמפר),

קיימים דרייברים עם PWM ללדים אבל לא מצאתי כאלה ל 12V

לא הבנתי למה אתה מתכוון בלהוציא פוט, לחבר פוטציומטר חיצוני בטור / במקביל עם הפוטציומטר הפנימי? זה שאמורים לכוון פעם אחת.?

האמת שדריבר נוסף נשמע פשוט לביצוע, הם מאוד זולים ואפשר אפילו להרכיב 2 או 3 נוספים באמפר שונה, רק צריך לדאוג למיתוג נכון,

איזה שהוא מפסק שיש לו כמה מצבים, כאשר כל מצב מפעיל דריבר שונה, רק שאז הלד אמור להתחבר במקביל לכל אחת מהיציאות של הדרייברים,

האם לדוגמא דרייבר של 10W יעמוד במתח מהכיוון ההפוך כאשר הלד יופעל ב 3 אמפר?

לגבי המאוורר אפשר להוסיף מתג טרמי על ה hitsink שיסגור מעגל לפי טמפרטורה רצויה.

כן המיקום של המפסק נשמע מאד הגיוני כשאתה מציג את זה ככה, למרות שאם הוולטמטר יחובר אחרי המפסק והחיבור של הטעינה לפני המפסק,

אז הוולטמטר לא יעבוד בזמן טעינה , אולי לחיבור הטעינה כדאי להשתמש בחיבור של אוזנייות בננה כזה שכאשר מחברים אז הוא גם סוגר מעגל,

ומפעיל את הוולטמטר, המממ אבל הוולטמטר יושב במקביל לכניסת הדרייבר...לא יודע.

לגבי הסטאפ של הפנס והסוללה, נראה לי יותר פראקטי שהכל יהיה מסודר כיחידה אחת, זה פשוט יותר נוח כשרוצים בספונטניות לצאת בלילה עם הפנס, פשוט תופסים אותו ויוצאים.

שתי יחידות נפרדות יהיה יותר מסורבל, אבל רצועת נשיאה זה רעיון מעולה, אפשר להניח כמו תיק צד על הכתף.

החלקים הגיעו מסין.

שיחקתי עם זה קצת וזה עובד אבל הדרייבר הזה לא אידיאלי למערך כזה,

כאשר אני עובד עם סוללה 12V 7A, הדרייבר מצליח להגיע ל 2A ב 36V ופשוט לא מצליח יותר מזה. אז למעשה את הלד 50W אשר דורש 1.5A הוא מניע ללא בעיה.

אבל את הלד 100W הוא לא מצליח, והאמת זה די גבולי, כי כאשר הזנתי אותו ממצבר הרכב כאשר הוא מונע (14.5V) אז הוא הצליח להגיע ל 3A.

אז עשיתי עוד בדיקות: שתי סוללות 12V 7A בטור, בצורה כזאת הדרייבר קיבל 24V והצליח בקלות לתת לי 3A

אבל גם זה לא אידיאלי כי הפנס אמור להיות קל כדי להחזיק ביד אחת, ושתי סוללות כאלה זה כבד מדי.

חשבתי על פתרון וחיברתי בטור שלושה סוללות 6V 4.5A כך שהדרייבר מקבל 18V וללא שום בעיה נותן 3A ב 36V.

שלושה סוללות 6V כאלה הם בערך באותו המשקל של סוללה אחת 12V כך שיש פתרון ועברתי לשלב הבניה של הפנס עצמו.

מה שכן צריך למצוא פתרון לטעינה של 18V.

חשבתי גם על מערך של 6 סוללות ליתיום 18650 אבל זה הרבה יותר יקר, אז כרגע נראה איך זה מתקדם ואם הפנס יהיה פרקטי אז נעבור לליתיום, דבר שיפחית משקל ונפח.

כמה תמונות:

ואם זה בכלל מעניין פה מישהו אז אני יכול להעלות תמונות נוספות תוך כדי התקדמות הפרוייקט.

נראה טוב

כשאתה בוחר סוללות חלשות יותר, תבדוק אם אתה לא עובר את ה specs שלהן - בטבלה ב pdf של הסוללה וכו' (הנתונים של סוללה "מהסדרה הרגילה" באותו V ו Ah הם דיי אותו דבר בין חברות שונות, אז לא חייב להיות pdf של אותה חברה)

תשקול לשים את הסוללות בתיק גב נפרד

בינתיים, אני בדרך לסופה כאן אם UPSים ותאורה רגילה של 240V

נראה טוב

כשאתה בוחר סוללות חלשות יותר, תבדוק אם אתה לא עובר את ה specs שלהן - בטבלה ב pdf של הסוללה וכו' (הנתונים של סוללה "מהסדרה הרגילה" באותו V ו Ah הם דיי אותו דבר בין חברות שונות, אז לא חייב להיות pdf של אותה חברה)

תשקול לשים את הסוללות בתיק גב נפרד

בינתיים, אני בדרך לסופה כאן אם UPSים ותאורה רגילה של 240V

למה אתה צריך תאורה באמצע סופה, תיקוני חשמל בשטח?

איזה תאורה אתה מחבר ל UPS?

כשאתה הכתובת של כל החברים לבעיות חשמל..... גם זה קורה. אבל בכללי, יש לימודים ועבודות בית להגשה למחר, יש נזקים לא צפויים מהסופה שיכולים לחייב תגובה מיידית (התפוצץ צינור בבוילר, נשבר חלון, ....)

התאורה - לפי מה שצריך. יש לי כמה מנורות אם חוט ותקע - דברים קטנים כמו PL 9W (שגם מחזיקים זמן ארוך על ה UPS), המנורה בה אני משתמש בחדר - PL18W, פלורסצנט ארוך 36W, וגם פרוג'קטור

הם לא מחוברים קבוע ל UPS, וה UPS בכלל לא מחובר קבוע לחשמל. הוא סתם עומד טעון למקרה שאצתרך אותו, וניתן כמובן גם להפעיל ממנו דברים אחרים (במסגרת מה ש UPS לא גדול יכול להחזיק). כל זאת על ידיי כבל מ IEC320 (השקעים על ה UPS) לשקע ישראלי רגיל