שאלה טרמית, ההגיון נכון?

[odedyac]

הייתי חייב למשוך את תשומת לבכם עם כותרת כזו.

יש משהו בכל הקירורים הנוזליים המוכנים (אני מדבר על רכיבים כגון הH100 וכו'.... ובכלל רדיאטורים וגופי קירור במערכות סגורות).

אז אני מבין שהנוזל יוצא מכיוון אחד -> מתחמם -> חוזר לגוף הקירור -> המאוררים יונקים אויר קר מבחוץ ומקררים את הנוזל שחוזר לכלי הקירור (רדיאטור) -> ושוב חוזר חלילה.

האם זה נכון עד לכאן?

יופי.

מה שיושב לי בראש זה ה..יחס של הדברים.

מה קורה בקיץ?

הרי המאוררים לא יונקים אויר קר.

הטמפ בחדר ביום קיץ חם טיפוסי לא מספקת אויר קר למאוררים שיונקים, המאוררים יונקים אויר חם ולא ממש מקררים.

או שאני טועה?

אנא האירו את עיניי.

אני יכול לכבד מערכת קירור שהמיים עוברים במעין מנגנון קירור כמו של מקרר, כך שגם אם חם בחוץ הנוזל תמיד יצא קר.

אבל המנגנון הזה של רדיאטור עם מאוררים ביום קייץ חם.... נראה לי כמו...... לטחון מיים.

אנא תרמו מנסיונכם.

ממש חם אצלינו בנגב, וההגיון אומר לי שקירורים כגון ה H100 זה ממש כמו ... כוסות רוח למת! _ (אני יכול לקבל את אותה התוצאה שH100 יתן לי עם מאורר פשוט כגון NH-C12P SE14 )

תודה על הסבלנות

[yonizaf]

מן הסתם הרעיון הוא שהאוויר מחוץ למארז - כמה שיהיה חם לטענתך - הוא עדיין הרבה פחות חם מהאוויר שבתוך המארז, ולכן מקרר יותר ביעילות. להבנתי, בהחלט יש סיכוי שקירור אוויר שגם לוקח אויר מחוץ למארז (למשל באמצעות "שרוול") יהיה יעיל יותר.

[idanmal]

שכחת משאבה שדוחפת את הנוזל, הוא לא חוזר חלילה מעצמו.

[AvlK]

הייתי חייב למשוך את תשומת לבכם עם כותרת כזו.

יש משהו בכל הקירורים הנוזליים המוכנים (אני מדבר על רכיבים כגון הH100 וכו'.... ובכלל רדיאטורים וגופי קירור במערכות סגורות).

אז אני מבין שהנוזל יוצא מכיוון אחד -> מתחמם -> חוזר לגוף הקירור -> המאוררים יונקים אויר קר מבחוץ ומקררים את הנוזל שחוזר לכלי הקירור (רדיאטור) -> ושוב חוזר חלילה.

האם זה נכון עד לכאן?

זה נכון.

מה קורה בקיץ?

הרי המאוררים לא יונקים אויר קר.

הטמפ בחדר ביום קיץ חם טיפוסי לא מספקת אויר קר למאוררים שיונקים, המאוררים יונקים אויר חם ולא ממש מקררים.

או שאני טועה?

אנא האירו את עיניי.

בקיץ הטמפרטורות יהיו גבוהות יותר אבל זה עדיין מספיק קר בשביל לעשות את העבודה יותר ממה שצריך. חדר בלי מזגן יגיע לטמפ' של 35 מעלות נניח אז המאוורר שדוחף את האוויר דרך הרדיאטור ידחף אוויר נגיד גם בטמפרטורה של 35 מעלות וכביכול ינסה לקרר את הנוזל לטמפ' הזו, ברור שהמעבד לא יגיע לטמפ' הזו בגלל שזה יהיה איפה שהוא באמצע, כלומר מים ב 35 מעלות פוגשים מעבד בטמפ' של 85 מעלות (המספרים הם רק בשביל הדוג') אז אתה תקבל מעבד בטמפ' של 50 מעלות.

וזה הכח של המים על צינורות קירור שיש בהם גז (הכוונה לקירורי אוויר), למים יש יכולת טובה יותר להסיע את החום מהמקום בו הוא נפלט מאשר לצינורות הקירור שבקירור אוויר. (שעושים עבודה מעולה כל עוד לא מדובר במקרים קיצוניים ובקירור אוויר מתקדם יחסית)

הכל יחסי כמובן ואפשר לראות קירורי אוויר קיצוניים שדי קרובים בתוצאה למים, יש משתנים כמו שטח פנים ומערכת מים סגורה או קסטום שיכולים לשנות את התוצאות אבל זה בגדול.

(אני יכול לקבל את אותה התוצאה שH100 יתן לי עם מאורר פשוט כגון NH-C12P SE14 )

כאשר לא מדובר על המהרה התוצאות יהיו דומות מאוד ואין סיבה מבחינת ביצועים לקנות קירור מים כי קירור כמו C12P (שאגב לא נחשב קירור פשוט..) יעשה את העבודה בצורה טובה לא פחות, אבל כשמדובר על המהרה לקירור הנוזלי יהיה קצת יותר כח.

[odedyac]

תודה תודה תודה ל... AvlK

זה כבר איזה שנה יושב אצלי בראש, מה שכתבת זה בדיוק מה שדמיינתי! _ מאחר ואני לא ממש מתעסק בנושא לא ידעתי אם מה שאני חושב נכון.

תודה!

(בדיוק הסיבה שאני אוהב את הZONE_ איפה עוד נקבל תשובות כאלו.. כולם נמצאים בZONE)

תודה רבה.

[taotao]

פותח התרד שם המשחק זה היכולת של אותו קירור לפזר תחום, בלי קשר למה הטמפ' בחוץ חורף קיץ אלסקה, ככל שאותו קירור (אוויר/מים/גז וכו) מסוגל לפזר את החום בצורה מהירה יותר, ככה הרכיב יהיה קירור יותר. לאחר מכן יש את כל המשתנים שהזכרת כגון טמפ, חיצונית, סוג הקירור ועוד ועוד.

דוגמא קטנה שתסביר לך, אם אני לוקח את אותו קירור מים בדיוק, אותו טמפ' חדר נגיד של 25 מעלות, המערכת פולטת חום של 200W שמתורגם נגיד לטמפ של 80 מעלות. אם אשים מאווררים חלשים הטמפ' תעלה ל90 מעלות, אם אשים מאווררים חזקים יותר הטמפ' תרד ל70 מעלות, וזה בלי לשנות את הטמפ' בחדר או תקירור עצמו, כל זה בגלל שהיכולת של המאווררים לסלק את החום מהרדיאטור משתנה.

כמובן שאתה יכול לשחק עם זה איך שתרצה, להגדיל תקירור, לשנות תמערכת ועוד, וישנם המון מגבלות של הרכיבים עצמם (מגבלה של הרדיאטור להתמודד עם כמות X של חום ועוד).