שלום, רציתי לשמוע מאנשים מה דעתם על כדור הריטלין..

אני לדוגמה בגיל 24 (היום 29) עשיתי אבחון וקיבלתי מרשם (הממצאים לא הראו על ליקויים מיוחדים אבל הכדור הראה שיפור ולכן סיפקו לי מרשם)

מאז עשיתי שימוש בכדור רק בתקופות לימודים אינטנסיביות ולא באופן סדור. אני סובל מהמון תופעות לוואי ומשתדל להימנע ממנו כמה שיותר. אבל מרגיש שפיתחתי סוג של תלות בו ולא מסוגל לשבת ללמוד חזק בלעדיו.

מה איתכם? לקחתם? איזה מינון? איזה כדור? תופעות לוואי?

מעדיף להימנע מסמים שמשפיעים בצורה חזקה על המוח, אפילו אם יש להם אפקטים חיוביים.

לא עשיתי שום אבחון אף-פעם כי לא היה צורך אמיתי, אבל כמו כמעט כל-אחד באוכלוסיה, גם אני סובל במידה מסוימת מהפרעת קשב וריכוז. לא נורא. מתמודדים.

כנ"ל.

אם זה עוזר אני בעד.

רק אל תגזים.

גם אני כמוך לוקח רק בתקופות לימודים שיש מבחנים ועבודות... לפני הריטלין היה לי קשה מאוד לשבת ולהתרכז, אני לא היפראקטיבי אבל כל הזמן קופצות לי מחשבות שמסיחות אותי מהלמידה. הריטלין מאוד עוזר ואין לי תופעות לוואי מיוחדות, יש ירידה בתיאבון והתגובות הרגשיות נהיות שטוחות (לא מרגיש עצוב מידי ולא שמח מידי...) וצרבת לפעמים. המינון הוא 40מ"ג ritalin LA

אני מכיר מישהו שהיה ממש מתעצל בלימודים, הוא כמעט נכשל בהכל.

כשהוא התחיל לקחת ריטלין הוא פתאם נהיה סטודנט מצויין.

לעומת זאת, כשאני ניסיתי, לא קרה כלום.

וקח בחשבון שיש לזה תופעות לוואי רציניות.

עצבים, חוסר תאבון, קושי להירדם בלילה ועוד כל מיני צרות.

צריך לעבוד עם רופא כדי להתאים את המרשם לכל אחד באופן אינדווידואלי.

אם קיבלת ריטלין במרשם מסודר מנוירולוג או פסיכיאטר בצורה מסודרת וענית בבירור ובדיוק על השאלות שלו בבדיקה , כמו"כ אתה רואה שיפור אז מה השאלה?

אם זה שווה את תופעות הלוואי?!

עניין אינדבדואלי...

בהנחה שאובחן אצלך רק הפרעת ריכוז ולא היפר אקטיביות (ad ולא ahd) אין חובה לקחת.

תשקול בעצמך.

אני משתמש כבר הרבה זמן ואני לא מכיר תופעות לוואי כלל, רק מה שקורה בזמן השפעת הכדור, כשהשפעה פגה הכל רגיל

מעדיף להימנע מסמים שמשפיעים בצורה חזקה על המוח, אפילו אם יש להם אפקטים חיוביים.

לא עשיתי שום אבחון אף-פעם כי לא היה צורך אמיתי, אבל כמו כמעט כל-אחד באוכלוסיה, גם אני סובל במידה מסוימת מהפרעת קשב וריכוז. לא נורא. מתמודדים.

ריטלין זה לא סם אלא תרופה למי שיש בעיית קשב וריכוז.

סם מבריח אותך מהמציאות וממכר, הריטלין מחדד את המציאות למי שצריך אותה, ואיננה ממכרת.

הריטלין (ותרופות דומות) הן הטיפול הטוב ביותר והיעיל ביותר במקרים של הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות.

ריטלין זה לא סם אלא תרופה למי שיש בעיית קשב וריכוז.

זוהי הגדרה חברתית ולא מדעית. כשרוצים לתת למשהו קונוטציה חיובית אומרים "תרופה". כשרוצים קונוטציה שלילית אומרים "סם". לפעמים גם מבדילים לפי מהות השימוש (כדי לטפל בבעיה נקודתית או בשביל שיפור מצב רוח) או לפי זה שיש מרשם או אין מרשם. החומר לא משתנה מזה.

סם מבריח אותך מהמציאות וממכר, הריטלין מחדד את המציאות למי שצריך אותה, ואיננה ממכרת.

בטוח שלא ממכר? תקרא פה למשל:

http://www.itu.org.il/?CategoryID=1438&ArticleID=11536

הריטלין (ותרופות דומות) הן הטיפול הטוב ביותר והיעיל ביותר במקרים של הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות.

יש שחולקים על זה וגורסים שהיד קלה מידי על ההדק בהמלצה על ריטלין (ותרופות דומות). אני מודה שעוד לא חפרתי מספיק בנושא כדי לגבש דעה חזקה ומנומקת, ואני מאמין שיש מקרים שבהם יכולה להיות לכך השפעה חיובית בדברים מסוימים. באופן אישי - כמו שאני לא אקח סטרואידים כדי לשפר את הישגי בספורט, אני גם לא אקח ריטלין כדי לשפר את יכולת הריכוז שלי.

נערך 2014 במאי 2111 שנים על-ידי QttP

^ אני מניח שגם לא תיקח אופטלגין למיגרנות ואינסולין לסכרת .

לדעתי מהעמדה שלך בה אינך זקוק לדברים כאלו ואחרים אינך יכול להביע דעה.

ברור שתרופות זה לא סוכריות, אבל אם היה עדיף לך לא לעבור מבחני בגרות , ושלא לדבר על השלמת תואר וזוגיות תקינה העיקר ש'לא יתעסקו לך תרופות בגוף'

אתה חייב כמה מהם באופן דחוף.

'יש שחולקים על זה' בעיקר מורכב ממנחי תכניות תחקירנים הומופאתים ומדקרים סינייים.

לעומת זאת רוב מוחלט של אילו שבאמת מבינים בזה קרי: נוירולוגים פסיכיאטרים פסיכולוגים התנהגותיים וקליניים וכו' ממליצים מאוד.

עם כל הכבוד ל'זהבי עצבני' ודומיו כשיהיה לך סכרת אתה לא תילך אליו נכון?! למה נראה לך שתפקודי מוח זה דברים יותר קלילים??

ריטלין זה לחלשים

גם אלוהים

^ אני מניח שגם לא תיקח אופטלגין למיגרנות ואינסולין לסכרת .

לדעתי מהעמדה שלך בה אינך זקוק לדברים כאלו ואחרים אינך יכול להביע דעה.

אני מסכים שאין באפשרותי לשים עצמי בנעליו של אחר ולכן איני אובייקטיבי לחלוטין. אני סבור שגם אתה מעמדה של מישהו שלוקח/לקח לא בדיוק יכול להביע דעה אובייקטיבית.

ההשוואה לתרופות שציינת לא ממש נכונה. מי שיש לו סכרת ולא מקבל אינסולין - מת. מי שיש לו מיגרנות ולא לוקח משהו שמשכך כאבים (שלא תמיד גם עובד, אגב) סובל נורא ו/או לא מסוגל לתפקד בכלל. בהפרעות קשב וריכוז זה לא המצב, למעט אולי מקרים חריגים ביותר שהם לא נושא הדיון.

'יש שחולקים על זה' בעיקר מורכב ממנחי תכניות תחקירנים הומופאתים ומדקרים סינייים.

לעומת זאת רוב מוחלט של אילו שבאמת מבינים בזה קרי: נוירולוגים פסיכיאטרים פסיכולוגים התנהגותיים וקליניים וכו' ממליצים מאוד.

יכול להיות. מהסיבה הזו אני אלמד את הנושא יותר לעומק.

בינתיים אני חושב שיש לעשות הפרדה בין מצב שבו אדם מבוגר מחליט באופן מושכל להשתמש בריטלין כי הוא מרגיש שחייו טובים יותר עם הכדור מאשר בלעדיו (שזה מה שאנחנו מדברים עליו כאן), לבין סיפוק החומר לילדים על ימין ועל שמאל כדי לטפל בבעיות משמעת, ובלי לבחון לעומק את הסיבות ואפשרויות טיפול אחרות.

גם אם כל ההתנגדות לריטלין מובלת רק ע"י תחקירנים בשקל שמחפשים כותרות, עדיין צריך להיות איזשהו טריגר שיביא אותם להתעסק בכך וגם לספק איזשהו בשר להתעסקות. אז כנראה שבנקודות זמן מסוימות במקומות מסוימים הייתה מדיניות של "יד קלה על ההדק" למתן ריטלין לילדים, וזה משהו שלדעתי לא צריך להיות. ואפילו אם מימדי התופעה נופחו מידי, שווה להיות מודעים.

בכל אופן, משום שנושא הדיון כאן הוא לא ריטלין לילדים, אלא דווקא למבוגרים - אני חוזר על הנקודה:

אם אדם מבוגר מחליט באופן מושכל להשתמש בריטלין כי הוא מרגיש שחייו טובים יותר עם הכדור מאשר בלעדיו - אין עם כך שום בעיה.

אני יכול לומר לך בתור אחד שלוקח ריטלין רק מגיל מבוגר שהלוואי והיו נותנים לי ריטלין בתור ילד, זה היה גורם לי להקשיב בשיעורים ולא היה מבזבז לי זמן בגיל מבוגר על השלמת בגרויות וזה משהו שלמדתי על בשרי ומשהו שאני אדע לשים לב אליו כשיהיו לי ילדים, אין ספק שזה שינה לי את החיים לטובה