השאלה אם זה יציבות אמיתי או שכל תנודה קטנה תעיף אותו קיבינימט? אם כל המחזיקים במטבע הם משקיעים שכל המטרה שלהם להרוויח מהמטבע ואין אנשים שמחזיקים במטבע בתור חסכונות או בשביל לקנות איתו משהוא אז נראה לי שהוא לא ממש יציב.

אם עד עכשיו הוא לא צנח לערך אפסי , אז הוא הולך לעלות .

אל תשכח שהוא קיבל הרבה "מכות" בחודשים האחרונים ..

בינתיים הוא שומר על יציבות כלשהי של 400-500 דולר

אין שום "יציבות" ב"מטבע" שמשנה את הערך שלו ב-20-25% (!!) על בסיס כמעט יומי.

ההשוואה ל-"תפוח אדמה לוהט" - מצויינת.

שים לב שכמעט אף אחד (!) לא קונה ביטקוין בשביל אשכרה "להשתמש" בו, כולם עושים את זה בשביל למכור אותו מחדש כשהערך שלו יעלה... באותה מידה אפשר פשוט להמר בבורסה, או ללכת עד הסוף ולהמר על מרוצי סוסים/מכוניות/משחקי ספורט/קזינו בווגאס.

נערך 2014 במאי 511 שנים על-ידי Milford Cubicle

בעל האתר תמיד צודק .

צודק .

חחח נו בדיוק אתה מבין כבר הזהב שאמור לגבות את הכסף הקיים בקושי מכסה אותו כי פשוט רוב הכסף הוא בכול מקרה וירטואלי ובנק יכול לקחת 1000שקל ולעשות מהם באורך קסם 10000שקל איך? כי הוא מחויב לגבות רק אחוז מסוים מההון שלו וכול השאר הוא בעצם וירטואלי שהבנק ממציא באישור המדינה שזה בעצם באישור הבנקים שקבעו את המדיניות הזאת....

וזה בדיוק מה שביטקוין הולך לשנות ומשנה שאי אפשר פשוט סתם להדפיס עוד כסף כי מישהו צריך או כי יש משבר וכו....אלא יש כמות סופית וזהו!

זה לחלוטין לא נכון. בנקים לא "ממציאים כסף" והבנקים לא קובעים את המדיניות. מה שכתוב בבלוג "הכלכלה האמיתית" זו שטות של אנשים שלא יודעים על מה הם כותבים ותו לא.

^ הכינוי שלך מתאים לך בול. איך בתור אחד שאין לו שמץ של מושג בכלכלה אתה כותב הודעה כזאת?

כסף נוצר על ידי הבנקים מהאויר. ככה זה בכלכלה מבוססת חוב. גם הכסף שכתוב שיש לך בחשבון בנק הוא וירטואלי לחלוטין, ויש לו כיסוי של 10% וגם זה לא בטוח.

תכניס כמה מטבעות לכד שלך, אולי הוא יעשה פחות רעש: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html (וזאת לא כתבה מהבלוג ה"שטותי" שציינת).

נערך 2014 במאי 1111 שנים על-ידי Distortion

^ הכינוי שלך מתאים לך בול. איך בתור אחד שאין לו שמץ של מושג בכלכלה אתה כותב הודעה כזאת?

אפשר לא להסכים עם חלק מדבריו של איסטרא בלגינא, אבל לומר עליו שאין לו שמץ של מושג בכלכלה זה לא נכון ברמה כל-כך בסיסית, שזה אומר עליך אחד משני דברים - או שלא קראת שום דבר ממה שהוא כתב אי-פעם בפורום בנושאים כלכליים (ואז - באיזו זכות אתה מביע דעה על רמת הידע שלו?), או שאתה בעצמך כל-כך לא מבין דבר, שאפילו אינך מסוגל לזהות מי מבין מה ומי לא.

http://www.cnbc.com/id/44931200

נכון או לא נכון ?

- - - תגובה אוחדה: - - -

http://cafe.themarker.com/post/2842169/

נכון או לא נכון ?

אם אני עובד קשה עבור הכסף שלי , בעוד מישהו אחר פשוט יכול להדפיס/לתמרן אותו לשימושו האישי , יש לנו בעיה ..

הבנקים צודקים בחשש שלהם שהמטבע ישומש למטרות לא ערכיות\יהפוך אנשים לטרף קל בידי רמאים, ואני מסכים שיש להבהיר טוב טוב לבן אדם הממוצע את הסכנות והאחראיות האישית שנלוות לביטקוין. אבל(!), כמו כל הודעה לתשקורת, הטון הוא הקובע, והטון פה מיועד להפחיד את כל הבורים והדינוזאורים שאין להם שמץ של מושג על השימושיות או היתרונות של הביטקוין.

העניין המהותי של הביטקוין הוא לא הערך הפנימי המדוייק שלו, לא באמת חשוב כרגע אם מטבע שווה 30$ או 5000$, המטבע עדיין מאוד צעיר ובכלל לא בטוח שיתפוס. מה שכן חשוב וצריך להתייחס אליו זה כל הקונספט של המטבעות ה"חדשים" - מטבעות שתוכננו מאפס להיות טובים יותר מאחיהם - מבוזרים, בלתי ניתנים למניפולציות ע"י מדינות, נטולי\כמעט נטולי עמלות, די-פלציונים ומהירים להעברה.

מי שחושב על מה טוב לכלכלה ברמה הגלובאלית, ופחות על הכסף שהוא ירוויח מהרולטה בפרק זמן מסויים, לא יכול שלא להעריך את השאפתנות של הביטקוין ליצור מטבע עולמי שלא נתון לשינויים במצבי הרוח של המנהיגים והטייקונים של העולם.

אפשר לא להסכים עם חלק מדבריו של איסטרא בלגינא, אבל לומר עליו שאין לו שמץ של מושג בכלכלה זה לא נכון ברמה כל-כך בסיסית, שזה אומר עליך אחד משני דברים - או שלא קראת שום דבר ממה שהוא כתב אי-פעם בפורום בנושאים כלכליים (ואז - באיזו זכות אתה מביע דעה על רמת הידע שלו?), או שאתה בעצמך כל-כך לא מבין דבר, שאפילו אינך מסוגל לזהות מי מבין מה ומי לא.

בשביל לבנות מוניטין צריך לעבוד קשה, בשביל להרוס מוניטין מספיק משפט אחד.

QttP, תודה. הצ'ק בדרך אליך

^ הכינוי שלך מתאים לך בול. איך בתור אחד שאין לו שמץ של מושג בכלכלה אתה כותב הודעה כזאת?

כסף נוצר על ידי הבנקים מהאויר. ככה זה בכלכלה מבוססת חוב. גם הכסף שכתוב שיש לך בחשבון בנק הוא וירטואלי לחלוטין, ויש לו כיסוי של 10% וגם זה לא בטוח.

תכניס כמה מטבעות לכד שלך, אולי הוא יעשה פחות רעש: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html (וזאת לא כתבה מהבלוג ה"שטותי" שציינת).

http://www.cnbc.com/id/44931200

נכון או לא נכון ?

- - - תגובה אוחדה: - - -

http://cafe.themarker.com/post/2842169/

נכון או לא נכון ?

אם אני עובד קשה עבור הכסף שלי , בעוד מישהו אחר פשוט יכול להדפיס/לתמרן אותו לשימושו האישי , יש לנו בעיה ..

!Challenge accepted

Distortion, זכור, אתה הבאת את זה על עצמך...

Lior, נתחיל איתך, מהר וקצר:

את הקישור הראשון כתב ערן הילדסהיים, שהוא, לגמרי במקרה, המייסד והכותב הראשי בבלוג "הכלכלה האמיתית". להביא אותו כאסמכתה לטענות בבלוג שלו עצמו, זה, טוב, קצת מעגלי, לא? שלא לדבר על כך שזה התפרסם באתר "המחאה החברתית", כך שסביר מאוד שזו שטות מוחלטת אפילו לפני בדיקה.

בקישור השני רק רפרפתי (אחת בלילה, לעזאזל), אני לא רואה שם שום תמיכה לרעיון שהבנקים מייצרים כסף יש מאין. אם פספסתי, אתה יכול להראות איפה זה כתוב?

ועכשיו, לכלכלן הדגול שלנו ולקישור שלו:

בחודש שעבר פרסם הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) בארה"ב את נתוני החוב של משקי הבית במדינה. חוב לבנקים, כמובן.

מי אמר? בארה"ב, נהוג לקבל אשראי מהמוכרים עצמם. לכן יש סוכנויות לדירוג אשראי, שאומרות למוכרים כמה מסוכן לתת אשראי לקונה שלפניהם. ראיתם פעם בקולנוע או בטלוויזיה repo man? האנשים שתפקידם לקחת מהלקוחות סחורה שקנו באשראי שהם לא מצליחים לכסות? כל זה אינו חוב לבנקים.

למספרים המדהימים האלה יש להוסיף, כמובן, גם את החוב של הממשלות, של הסקטור הפיננסי ושל הסקטורים האחרים.

האמת היא שכאן אפשר כבר להפסיק קרוא - האיש לא יודע על מה הוא מדבר. חלק נכבד מהחוב של הממשלות הוא לציבור! לא צריך להוסיף אותו לחוב של הציבור, צריך לקזז אותו מהחוב של הציבור. אם חיים חייב מאה שקל לשמעון ושמעון חייב מאה שקל לברוך, כל מה ששמעון צריך לעשות כדי לסלק את החוב שלו הוא לגבות את הכסף שחיים חייב לו. מה דעתכם על מי שטוען שסך כל החוב של השלישיה הוא מאתיים ש"ח?

עוד חלק מהחוב של הממשלות הוא למדינות אחרות - ממשלות או אזרחים (כנ"ל). מה עם הסקטור הפיננסי? הסקטור הפיננסי הוא, כמובן, בעיקר הבנקים. כלומר הבנקים חייבים כסף ל... בנקים? WTF?

והסקטורים האחרים? גם כנ"ל. נאמר שחברה כלשהי מגייסת הון ע"י מכירת אגרות חוב. כתוצאה מכך יש לה חוב, כמובן. אבל מי קונה את אגרות החוב? טוב, חלק בטח ילך ישירות לבנקים, לחשבונות הנוסטרו שלהם. אבל הכל? מה פתאום. קרנות פנסיה בטח יקנו חלק, אז את אותו חלק החברה לא חייבת לבנקים - היא חייבת לקרנות הפנסיה ודרכן לציבור. עוד חלק הציבור יקנה ישירות. אז שוב, אלו לא חובות שצריך להוסיף לחובות האזרחים, אלו חובות שצריך לקזז מחובות האזרחים - זה חוב של החברה אבל נכס של האזרח.

כך שהמצב אפילו מסובך יותר מהדוגמה שהבאתי קודם. זה יותר כמו חיים שחייב לשמעון מאייה, שמעון שחייב לברוך מאייה וברוך שחייב לחיים מאייה. לפי איתי להט, סך כל החוב הוא 300 ש"ח, בפועל החוב הכולל הוא אפס.

כמובן שחלק לא קטן מהחובות מגובה ע"י נכסים - כשאתה קונה דירה בשווי 1.4 מיליון עם משכנתה של 1 מיליון, אתה אמנם חייב מיליון לבנק, אבל אין לך שום בעיה לכסות את ההלוואה הזו - יש לך נכס ששווה יותר ממנה.

הקיצוצים הנרחבים שבנוקטות ממשלות בעוד הן מזרימות בעזרת בנקים מרכזיים הקלות כמותיות (בצורה של הדפסת כסף) - פשוט לא עובדים. במקרה הטוב הצמיחה בכלכלות המערב הולכת וקטנה, ובמקרה הרע - כמו ביוון, אירלנד, פורטוגל, ספרד ומדינות אחרות - הכלכלה פשוט הולכת ומתכווצת, עם צמיחה שלילית.

מה? אתה יכול או לקצץ או להזרים, לא גם וגם. ובכל מקרה, יוון, אירלנד ושות' לא מזרימות כסף לשווקים - אין להן גרוש על התחת להזרים. הן מקבלות הלוואות ומענקים כדי שלא יפשטו רגל.

איך הגיע העולם המערבי, וחלקים ניכרים אחרים של העולם, למצב שבו ניטלות מאזרחים זכויות אדם בסיסיות בשם קיצוצים נרחבים במדיניות הרווחה כדי להחזיר חובות?

אה, זה קל: העולם המערבי בזבז כסף שאין לו. לכן הוא צבר חובות. בין השאר, הוציאו כסף על מה שמר להט קורא לו "זכויות אדם בסיסיות", כמו הזכות לא לעבוד...

מדוע הדפסות כסף נרחבות של בנקים מרכזיים הולכות ומתבררות ככלי שאין לו נגיעה בכלכלה האמיתית וכל הכסף הזה זורם בחזרה אל כיסם של העשירים, בעוד ש־99% מהציבור כורעים תחת נטל של חובות פרטיים וציבוריים שרק הולכים ותופחים מבלי יכולת אמיתית להחזירם?

בולשיט טהור מבית היוצר של "אנחנו ה- 99% שלא מבינים על מה אנחנו מדברים אבל רוצים שימשיכו לחלק לנו כסף". קשה לדעת מה היה קורה אילולי הבנקים המרכזיים היו מזרימים הרבה כסף לכלכלה. יש למישהו מכונת זמן שתאפשר לנו לחזור ל- 2007 ולנגן את המשבר מחדש, הפעם בלי הקלות כמותיות?

הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית יגידו שההזרמות הכמותיות לא עבדו כי הן לא יכולות לעבוד, הקיינסיאנים יגידו שלא הזרימו מספיק ולכן זה לא עבד.

לפי קבוצה הולכת וגדלה של כלכלנים ואנשי פיננסים, יש לכך תשובה קצרה: השיטה המוניטרית שבה אנו חיים מתוכננת - במקרה או שלא - לעבוד באופן של הגדלת חוב על גבו של הציבור והזרמת הרווח ממנו לכיסם של מתי מעט. לפי הקבוצה הקולנית הזו שחברים בה גם כלכלנים בעלי שם בינלאומי, כל עוד השיטה המוניטרית לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה.

ואללה. כלכלנים בעלי שם בינלאומי, מה? בואו נקפוץ קצת קדימה ונראה מיהם אותם "בעלי שם":

בשנת 2006 ישב בן דייסון, כלכלן צעיר בוגר אוניברסיטת לונדון, בספרייה של האוניברסיטה וניסה להבין במסגרת מחקר פרטי מדוע האמירו מחירי הנדל"ן בבריטניה באופן דרסטי בשנים האחרונות.

[...]

בשנת 2010 הקים דייסון את "כסף חיובי" ("Positive Money"), עמותה שלא למטרות רווח שמטרתה להפיץ את הידע שנצבר אצלו ואצל עמיתיו על השיטה הפיננסית־מוניטרית, ליידע את מקבלי ההחלטות, להשפיע ברמה הממשלתית ולהציע פתרונות.

כלכלן בעל שם בינלאומי? תראו מה הוא כותב על עצמו באתר שלו:

I studied economics at SOAS, University of London, for two years, until in 2007 I realised that mainstream economics had little relevance to the real world. After finishing my second year, I withdrew from my course and joined three friends who were starting a business on the fringes of the financial sector.

אווו, למד כלכלה במשך שנתיים! מוזר שועדת פרס נובל הצליחה לדלג על כלכלן ידוע כ"כ בשנים האחרונות. אגב, SOAS הוא, לפי האתר של האוניברסיטה:

SOAS, University of London is the only Higher Education institution in Europe specialising in the study of Asia, Africa and the Near and Middle East

.

מתמחים בלימודי אסיה, אפריקה והמזה"ת? אכן, מוסד שאין שני לו ללימודי כלכלה, מה שמסביר איך דייסון להגיע לתובנות שפרופסורים לכלכלה לא מבינים אחרי שנתיים בלבד! או, לחליפין, אולי פשוט אין לו מושג?

וחזרה לנקודה שבה עצרנו:

וכך זה עובד: בבסיסה של השיטה המוניטרית שבה כולנו חיים, שקיבלה את השם "שיטת הרזרבה החלקית", עומד תהליך של יצירת הכסף. אך בעוד שרוב הציבור נמצא תחת הרושם המוטעה כי מדובר בכסף שמודפס על ידי ממשלות, למעשה רוב הכסף כיום נוצר על ידי בנקים פרטיים בתהליך של יש מאין. כלכלנים אוהבים לדייק ולומר שלא מדובר ביצירת כסף, אלא ביצירת אשראי, אבל העובדה הפשוטה היא שאשראי הוא לא יותר מדרך ליצור כסף, וכיום רובו המוחלט של הכסף בעולם, בחלק מהמקרים עד 97% ממנו (כמו בבריטניה למשל), נוצר על ידי המערכת הבנקאית.

התהליך הזה מתחיל בבנק המרכזי. ניקח, לדוגמה, שטר של 100 שקל, שאותו מדפיס הבנק המרכזי ומגיע למערכת הבנקאית. זה לא חייב להיות שטר, זה יכול להיות פשוט עדכון במחשב, שברגע שהוא מגיע למערכת הבנקאית הוא מציית לכללי שיטת הרזרבה החלקית ויוצא בצורת אשראי גדול פי כמה.

הבנקים נדרשים לעמוד ביחס רזרבה מסוים. כך, לדוגמה, בישראל, מכל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,666 שקלים. כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף. וכך, מאז שנות השבעים של המאה שעברה, הפכו הבנקים ליצרני הכסף העיקריים במערכת המוניטרית העולמית.

ואיי ואיי ואיי... כמה שהוא התבלבל. זה עובד ככה:

אחד מעסקי הליבה של הבנק הוא הלוואות. הבנק נותן לך כסף שאתה רוצה עכשיו אבל עוד אין לך ואתה מחזיר לו בעתיד את הכסף שלווית בתוספת תשלום, ריבית, שמהווה רווח לבנק (לא כולה רווח אבל תעזבו, גם ככה זה הולך להיות ארוך). אבל יש בעיה: הביקוש להלוואות הרבה יותר גדול מהכסף שיש לבנקים להלוות. אז מה עושים? אפשרות אחת היא להעלות את מחירי הכסף - כלומר את הריבית - עד שהביקוש ישתווה להיצע. אבל זה לא רעיון טוב מכל כיוון שלא תבחנו אותו. המשמעות היא שחלק גדול מהאנשים שרוצים הלוואות לא יוכלו לקבל אותן, ואלו שכן יקבלו הלוואות יאלצו לשלם עליהן הרבה יותר. מאחר שההלוואות האלו משמשות לעיתים קרובות להשגת צמיחה, המשמעות היא שהצמיחה תהיה קטנה יותר. אין שום דבר טוב בזה.

אז מה עושים? משיגים כסף ממקורות אחרים, פרט להון העצמי של הבנק. מקור אחד הוא הבנק המרכזי, שמלווה כסף לבנקים בריבית שהוא קובע (זו ריבית בנק ישראל שמתפרסמת פעם בחודש). אבל בנק ישראל קובע כמה כסף הוא ילווה בכל חודש וזה הרבה מתחת למה שהציבור רוצה. אז המקור השני הוא... הציבור עצמו! כי בזמן שחיים רוצה הלוואה של מיליון כדי לקנות היום דירה, במקום לחסוך עוד שלושים שנה ואז לקנות במזומן, לשמעון ולברוך יש חצי מיליון כל אחד שהם לא רוצים לבזבז עכשיו מצד אחד, אבל נשחקים באינפלציה מצד שני. אז למה ששמעון וברוך לא ילוו את הכסף לחיים? חיים יקבל את הכסף שהוא רוצה היום, שמעון וברוך יקבלו את הכסף בחזרה בתוספת ריבית שעולה על המדד, כך שלא רק שערכו ישמר, הם אפילו ירווחו! נהדר.

אבל זה לא כ"כ פשוט. ראשית, הם צריכים למצוא אחד את השני. איפה בדיוק מבקש הלוואה יכול למצוא מישהו שמחפש השקעה או להפך? בד"כ גם לא תהיה התאמה כ"כ יפה בסכומים. אם לברוך יש רק 400 אלף, חיים יצטרך למצוא מלווה שלישי, שאול. אבל יתכן שלשאול יש 300 אלף, אז ההלוואה לחיים תטפל רק בשליש מהכסף שהוא רוצה להשקיע, עכשיו הוא צריך למצוא עוד מישהו. לא עדיף שכל אחד יעבוד מול גורם אחד וזהו? בנוסף, חיים לא יחזיר את הכסף ברגע שבו שמעון וברוך ירצו להשתמש בו אלא טיפין טיפין במשך שנים. אם אחד מהשניים יזדקק לכסף מוקדם יותר, אכלו אותה. שלא לדבר על כך שיתכן שחיים לא יוכל להחזיר את הכסף בסופו של דבר - לשמעון ולברוך איך יכולת לוודא שיש סבירות גבוהה שחיים יוכל להחזיר את הכסף, אין להם את המשאבים לרדוף אחריו אם הוא טוען שהוא לא יכול להחזיר ואם הרע מכול קורה, הם נשארים בלי החסכונות שלהם.

אז מה עושים? מלווים את הכסף לבנק. הבנק לא ייתן ריבית גבוהה כמו חיים, אבל מצד שני, הבנק ייקח כל שקל שתרצו לתת לו - אין מצב שבו הבנק יאמר "לא, אנחנו מוכנים לקבל רק מאה אלף לחיסכון, את השאר תצטרך להשקיע באיזה בנק אחר". גם הסבירות שהבנק יודיע לכם ביום שבו יצטרך לפרוע את ההלוואה שאין לו, מצטערים, מאוד נמוכה כיוון שהבנק נהנה מחוק מהספרים הגדולים: אמנם חלק מהלווים לא יחזירו את הכסף לבנק, אבל כל השאר כן יחזירו והריבית שלהם תכסה על ההפסדים מאלו שלא החזירו. לבנק גם יש מספיק משאבים כדי לוודא שהסבירות שהלווה יוכל להחזיר את הכסף גבוהה ולרדוף אחריו אם הוא לא מחזיר. ואם אתם רוצים את הכסף חזרה לפני שהלווים מהבנק החזירו אותו? אין בעיה, הרי אתם לא מצפים לקבל בדיוק את אותם שטרות שהלוויתם לבנק. הבנק פשוט יחזיר לכם כסף שמישהו אחר בדיוק שילם, שוב בזכות המספרים הגדולים. למעשה, הבנק הוא "תחנה מרכזית" להלוואות.

ומה יוצא לבנק מזה? הריבית שהוא גובה נמוכה יותר מהריבית שהוא משלם, הבנק מרוויח מהפער. כמו שהירקן מוכר לכם ירקות שהוא קונה מהחקלאי במחיר גבוה יותר ומרוויח מהפער, אבל חוסך לכם את הטרחה של לנסוע לשדות של החקלאים השונים ולקנות שם.

האינטרס של הבנק הוא להלוות כל שקל שהוא יכול. אי אפשר להרוויח עךל כסף שסתם יושב אצלו בכספת. אלא מה, מה קורה אם בדיוק לפני שבאת למשוך את הכסף שלך, הלקוח שלפניך לקח את השקל האחרון שיש לבנק במזומן? תסכים להמתין שעה או חמש או יומיים או שבוע עד שמישהו ישלם חוב לבנק או יפקיד בו עוד כסף? לכן, המדינה מחייבת את הבנקים לשמור אצלם חלק מהסכום שהם לווים. כמה? תלוי. בארץ זה, למיטב ידיעתי, שישה אחוזים מהפקדות לזמן קצר משנה ושלושה אחוזים להפקדות מזמן שארוך משנה.ההנחה היא שזה יספיק בד"כ. כמובן שבמצבים של פאניקה, כשהרבה אנשים מגיעים בבת אחת לבנק כדי למשוך את הכסף שלהם, יכול להיות מצב שבו הבנק לא יוכל לשלם, אבל ככשולים את הנזק הזה, שמתממש לעיתים מאוד רחוקות, לעומת הנזק הוודאי אם הבנק יהיה מוגבל להלוואת ההון העצמי שלו בלבד, הן לאלו שזקוקים לכסף עכשיו והן לאלו שיש להם כסף ורוצים לשמור על ערכו, האפשרות הזו עדיפה על האלטרנטיבה.

ועכשיו לדוגמה המספרית שלו:

בישראל, מכל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,666 שקלים.

Bull-fucking-shit, וזו הדרך העדינה ביותר שאני יכול לבטא את זה. כשאתם מפקידים בבנק 100 ש"ח, לבנק יש מאה ש"ח וזהו. הוא לא יכול להלוות אלף על סמך המאייה הזו. אז איך "הגאון מווילנה" מגיע ל- 1,666 ש"ח? פשוט:

הבנק חייב לשמור בכספת (או על המחשב, כי גם המאה שהפקדתם היה, קרוב לוודאי, וירטואלי ולא שטר) שישה שקלים. את השאר, 94 שקלים, הוא יכול להלוות. נאמר שכל הכסף הזה שנלקח כהלוואה מהבנק, חוזר בסופו של דבר כהפקדה לבנק. עכשיו לבנק יש 94 ש"ח שמהם הוא יכול להלוות 94% או 88 ש"ח. אם גם כל ה- 88 האלו חוזרים לבנק, הוא יכול שוב להלוות 83 ש"ח וכך הלאה. זה בעצם טור הנדסי יורד שסכומו 1,666 ש"ח, בהנחה שכל הכסף יחזור תמיד לבנק, כך שבסופו של יום יהיו בכספת מאה שקלים. זה בדיוק הרעיון של רזרבה חלקית - הבנק לא עושה משהו אחר מאשר שמירה על שישה אחוזים והלוואת כל השאר!

כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף.

זה החלק השני של הבולשיט. ראשית, הסכום לא "נוצר משום מקום": אלו המאייה שלכם, שמופקדת שוב ושוב בבנק. נשמע מוזר? קחו את הדוגמה שהבאתי קודם, של שלושת האנשים שחייבים כל אחד מאה שקל לשני. אם חיים מקבל מאה שקל, נותן אותם לשמעון כדי לסלק את החוב, שמעון נותן אותם לברוך כדי לסלק את החוב וברוך נותן אותם לחיים כדי לסלק את החוב, בסופו של יום סולקו חובות בסך 300 ש"ח , אבל כל אחד נשאר בדיוק אם אותו הסכום איתו התחיל! איך זה? פשוט - מלכתחילה כל החובות התקזזו. אותו הדבר קורה בבנק. אם חיים מפקיד מאה והבנק מלווה 94 לשמעון, שמפקיד אותם בבנק ומהם הבנק מלווה 88 לברוך, אז (בהזנחת ריבית מטעמי פשטות) הבנק חייב מאה לחיים, ברוך חייב 88 לבנק, שמעון מאוזן ובכספת יש 12 ש"ח - ובסה"כ בדיוק מאה שקל, כי סך כל הנכסים של הבנק - 12 ש"ח בכיס וחוב של 88 ש"ח שברוך חייב לבנק - שווים בדיוק לסך כל ההתחייבויות של הבנק - חושב של מאה שהבנק חייב לחיים. אבל להט האוויל החליט שצריך לסכם את הסכומים שהבנק הלווה - 94 + 88 = 182 ואז כאילו הבנק יצר מהאוויר כסף...

שנית, אי אפשר להפקיד את הכסף שוב בבנקים אחרים שיעשו עליו את אותו הסיבוב: כדי שהבנק שלנו יוכל להגיע להלוואות בסכום 1,666, כל גרוש שהבנק שלנו מלווה חייב לחזור אליו כהפקדה ובסופו של דבר, כל המאה ישמרו אצלו כרזרבה! הבנקים האחרים לא יוכלו לעשות סיבוב על הכסף הזה. אם חלק מהכסף הולך לבנק אחר, הבנק שלנו יוכל להלוות סכום נמוך יותר ואז לא יגיע לאותם 1,666 ש"ח. גם הבנק השני יתחיל מסכום נמוך יותר וסך הכל של שניהם יגיע ל- 1,666 ש"ח. וזה, כאמור, בהנחה שאף שטר לא אובד או נשאר מתחת לבלטות או לכו תדעו.

בואו ננסה את זה מהצד השני: נאמר שהתיאור של להט נכון. אז הפקדנו 100 ש"ח בבנק שייצר יש מאין 1,666 ש"ח. את ה- 1,666 ש"ח מפקידים בבנק שני שעושה את אותו טריק של 6% ולכן מלווה 27,777 ש"ח. הכסף הזה מופקד בבנק שלישי, שעושה עליו את הסיבוב של ששת האחוזים ומלווה 463,000 ש"ח (מעוגל מטעמי נוחות). הבנק הרביעי כבר ילווה 7.7 מיליון, הבנק החמישי 128.6 מיליון, השישי 2.14 מיליארד, השביעי 35.7 מיליארד, השמיני 595 מיליארד - יותר מהתקציב השנתי של ממשלת ישראל, אחרי שמונה סיבובים בלבד של אותם מאה שקלים מסכנים! קחו בחשבון שלא צריך שמונה בנקים לסיבוב הזה, מספיק שיש יותר מאחד: הכסף שלוויתם מבנק אחד יכול להיות מופקד בשני, הכסף שלוו מהשני יכול להיות מופקד בחזרה בראשון.כלומר תוך זמן קצר, סך כל הכסף בשוק מגיע לערכים אסטרונומיים, כשהתחלנו מסכום זעום. והשיטה הזו קיימת כבר יותר מפאקינג מאה שנים! משהו בתאוריה לא מסתדר.

צריך להמשיך או שכבר ברור למה הכלכלנים האמיתיים לא יודעים על מה הם מדברים?

נערך 2014 במאי 1211 שנים על-ידי איסתרא בלגינא
כמה שגיאות הקלדה וכתיב...

בנקים כן ממציאים כסף, קוראים לזה "הלוואה".

זה כל מה שצריך היום, לכתוב "דווקא כן" וגמרנו?

בנק לא יכול להלוות לך כסף שאין לו. אתה יכול לסובב את זה איך שתרצה והתוצאה נשארת זהה: אם אין לבנק שקל, הוא לא יכול להוות לך שקל. השקל הזה יכול לבוא מההון העצמי שלו, מגיוס הון בשווקים, מהלוואה של בנק ישראל או מהכסף שהלקוחות מפקידים בבנק, אבל השקל הזה צריך להיות בבנק כדי שהוא יוכל להלוות אותו. הגוף היחיד שיכול להמציא כסף יש מאין במדינה הוא בנק ישראל.

השיטה שלך לא יותר טובה, לכתוב מלא שטויות בתקווה שמישהו יקרא את זה ויתיאש באמצע.

בנק יכול לתת לך הלוואה מכסף שאין לו, זה כל העניין ברזרבה חלקית.

^^^

חמוד. אז תאמר שאתה לא יודע לקרוא ותבקש שמישהו יקריא לך. הסברתי מדוע אתה מקשקש שטויות, מה ממה שכתבתי לא נכון? אתה יכול למצוא משהו כזה? לא? תודה.

הממ, אנסה כיוון אחר:

תארו לעצמכם כמה אנשים שמשום מה, ההורים שלהם נתנו להם שם שמורכב מאות אחת באנגלית. מר A הוציא הרגע מהכספומט 1,000 ש"ח בחמישה שטרות אדומים וחדשים של 200 ש"ח. B מבקש ממנו הלוואה של 1,000 ש"ח ו- A נותן לו את חמשת השטרות. C ניגש ל- B ומבקש שילווה לו 800 ש"ח, B מכניס אחד מחמשת השטרות לכיסו ונותן ל- C את שאר ארבעת השטרות. D מבקש מ- C שילווה לו 600 ש"ח, אז C מכניס שטר אחד לכיס ונותן את שלושת הנותרים ל- D. ואז, תתפלאו לשמוע, E מבקש 400 ש"ח מ- D, שמכניס שטר אחד לכיס ונותן שניים ל- E. תאמינו או לא, F מבקש 200 מ- E, ששם שטר אחד בכיס ונותן את השטר האחרון ל- F.

אז מה היה לנו? התחלנו עם 1,000 ש"ח "אמיתיים" וסיימנו עם 1,000 ש"ח "אמיתיים" - שטר אחד אצל B, שטר אחד אצל C, שטר אחד אצל E ושטר חמישי ואחרון אצל F. אבל F חייב 200, E חייב 400, D חייב 600, C חייב 800 ו- B חייב 1,000, אם מסכמים את החובות, יש כאן חוב כולל של 3,000 ש"ח מהלוואה של 1,000 ש"ח בלבד! הצילו! האם נוצרו כאן 2,000 ש"ח יש מאין? אם כן, מי בדיוק מחזיק ב- 2,000 ש"ח האלו? אף אחד, הם לא קיימים ומעולם לא היו קיימים, כיוון שהתעלמתם מנקודה אחת חשובה: לכל חוב יש גם צד שני. החוב של C הוא נכס של B. החוב של D הוא נכס של C. כלומר אמנם C חייב 800 ש"ח ל- B, אבל מצד שני D חייב לו 600 ש"ח ויש לו עוד 200 בכיס - הוא מאוזן. גם B מאוזן - הוא חייב 1,000, אבל מצד שני חייבים לו 800 ולו עצמו יש 200. כנ"ל D, E ו- F. אם נוצר כסף יש מאין, לאחד מהם היה צריך להיות כרגע יותר כסף, אבל לאף אחד מהם אין. לכל אחד מחמשת האנשים (B עד F) יש רק 200 ש"ח בכיס כל אחד.

עכשיו בואו נחזיר את ההלוואה. F מוציא את השטר מהכיס ומחזיר אותו ל- E. זהו, F לא חייב יותר כלום ל- E וכל מה שהיה צריך כדי לסלק את החוב הוא לשלם את ה- 200 שלווה. E לוקח את השטר שקיבל מ- F, מוסיף את השטר שהוציא מכיס המכנסיים ומחזיר ל- D את ה- 400 שהוא חייב לו, בדיוק אותו הסכום שלקח. D לוקח את ה- 400 שאלו, מוסיף את השטר ששמר בכיס ומחזיר ל- C, שמוציא את ה- 200 שקל שלו ומחזיר ל- B, שמוסיף את ה- 200 שלו ונותן ל- A בחזרה אלף שקלים, בדיוק את אותם השטרות שלקח מננו מוקדם יותר. מה קרה? A קיבל בחזרה 1,000 ולכל אחד מחמשת האחרים יש עכשיו 200 ש"ח פחות ובסה"כ אלף ש"ח. שום כסף וירטואלי לא נוצר כאן. אם תסכמו את הסכומים שהוחזרו, שוב תקבלו 3,000, אבל אף אחד לא קיבל 2,000 ש"ח עודפים! הם מעולם לא היו ולא נבראו.

אז מה זה אומר לכם? שאי אפשר סתם לסכם חובות ולצפות שלתוצאה תהיה משמעות, זה הכל.

נערך 2014 במאי 1311 שנים על-ידי איסתרא בלגינא