עדיף להשקיע 20K במערכת ו-10K בטיפול אקוסטי לחדר

אתה מסרב להבין שה"עדיף" הזה הוא סובייקטיבי למהדרין. אם אני נהנה להסתובב עם רכב דל אבזור אבל שבחזית שלו יש סמל של אאודי, מי אתה שתגיד שעדיף לי לקנות סקודה מקבילה (כביכול אותה פלטפורמה) שמאובזרת "עד השיניים"?

אין עדיף מוחלט, יש עדיף בעיני.

לא צריך להיות ד"ר למדעי המוח בשביל לדעת שאנחנו משייכים "יקר יותר" בתור "טוב יותר". ברגע שנחשפנו לתג המחיר, המוח כבר

ידאג לכל התירוצים האקוסטיים שיגרמו לרמקול היקר להשמע טוב יותר, וזה קרב אבוד מראש. גם מי שמוכר את הרמקולים מכיר את העובדה הזאת. ברגע שתשמע סטאפ ב-30, בשום אופן לא תיהיה מוכן לרדת לסטאפ ב-20. המוח שלך כבר פסל את העניין מראש, וגם אם תתן צ'אנס תגלה "שגנבו לך צלילים" ועוד שלל תירוצים מפה ועד עפולה.

שמעתי נאוטילוס, למזלי עוד לפני שידעתי מה זה נאוטילוס וכמה זה עולה. היום אחרי קצת יותר ניסיון, השיווי האמיתי של הרמקול הזה הוא בקטגוריה של 60-70K מבחינת מתחרים.

אנשים שמים שני שבלולים בסלון של 70 מ"ר שבנוי כמו לש"בייה וחושבים שהם מקבלים את הסאונד מהאולימפוס. בתקציב של 30K, עדיף להשקיע 20K במערכת ו-10K בטיפול אקוסטי לחדר, שישפר את הסאונד הרבה יותר מלזרוק עוד כמה אלפים על רכיב כלשהו ולשכנע את עצמך ששידרגת לו את הרמה רק כי עלית מספר בסדרה של הדגם.

למקרה שזה לא היה ברור - לא ידעתי איזה רמקולים מנגנים בכל רגע נתון, שלא לדבר על מחירם. בחרתי את המערכת נטו לפי איך שהיא נשמעה.

כל הכבוד ag43 (בלי ציניות), קשה מאוד להתנתק מעניין המחיר בנושא הזה, לבחור מערכת בצורה שציינת זה האידיאל.

פלוקסטר, אני רק טוען שאם לא היית מודע למחיר , "העדיף" הסובייקטיבי שלך היה במחיר הרבה יותר נמוך, וזאת עובדה.

פלוקסטר, אני רק טוען שאם לא היית מודע למחיר , "העדיף" הסובייקטיבי שלך היה במחיר הרבה יותר נמוך, וזאת עובדה.

אבל זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר: אם הכבל העבה יותר ממשנהו נשמע טוב יותר - למרות שמבחינה פיסיקלית טהורה אין ביניהם כל הבדל - מה הבעיה בזה? אם הרכב היקר יותר מסב לי הנאה בכך שהוא גורם לכולם לדעת כמה כסף יש לי בחשבון, מה הבעיה בזה? זה חלק מההנאה שלי בחווית הבעלות על הרכב.

למצער, אין אפשרות לחלץ את ההשפעה של הרכיבים על איכות הצליל מחווית ההנאה שלנו כולה. כך, שאם מישהו טוען שהנאוטילוס נשמע לו טוב יותר מאשר רמקול נחות יותר+טיפול אקוסטי, אז זה נשמע לו טוב יותר למרות שמבחינה פיסיקלית עדיף את הרמקול הנחות+טיפול אקוסטי (שוב, נגעתי מקודם בסיבה מדוע). יכול להיות שהמשקל של הרמקול, העיצוב שלו או המוניטין שיצא לו מטים לכף החיוב את התוצאה המוסיקלית ושזה לא בזכות הביצועים שלו בפועל. אבל מה זה משנה?

הרי גם התיאור הפיסיקלי-מתמטי לא מסגיר בפנינו מה קורה כשהמוח מפרש את כל זה. המידע החושי זולג לרמת ארגון שונה מזו הפיסיקלית-מתמטית ואין לנו יכולת לעקוב אחר הקורות אותו שם מבלי לעבור לרמת ארגון אחרת. אם היה קשר רציף בין הרמות, היינו יודעים מה קורה אבל מאחר והוא עובר "במנהרה" ויוצא ממנה במצב אחר ממה שנכנס, זה נשגב מבינתנו.

חבר'ה, עניין אחרון. שוב, יותר לצורך הידע הכללי.

נניח שיש סט-אפ כמו שאמרנו של 6 רמקולים, עם רסיבר, DAC, מגבר וקדם מגבר. שוב, מדובר בסלון - לב העניינים היא הטלוויזיה: ממיר, מחשב (יעשה את הטרנספורט של המוסיקה) וקונסולה. מה מתחבר קודם ולאן, באיזה סדר? (אם אפשר לציין את שם היציאות)

באיזה אופן בעצם ודרך מה מאלו אני מחליף אינפוט? (שהסאונד יהיה מהמחשב, מהממיר או מהקונסולה)

אני מבין שאני פשוט יכול לחבר את כל העסק לטלוויזיה, שהיא תעשה את הטרנספורט עם הממיר, הקונסולה והמחשב (מגדיר בהתקני השמעה את הטלוויזיה). אבל גם יש את האפשרות כמובן של לחבר בנפרד לסטאפ את המחשב, הקונסולה והממיר. איך זה בעצם עובד? נורא מבלבל.

מישהו צריך לשמש רכזת כניסות - בין אם זה הרסיבר או הטלויזיה, זה בידך. אני הייתי משאיר את זה בידי רסיבר, כי בטוח שהוא צריך לעבוד כשאחד מהמקורות פועל. לעומת זאת, לא תמיד הטלויזיה צריכה לפעול (נניח, בעת ניגון מוסיקה).

אתה צודק פקלוסטר, זה באמת לא משנה

לא צריך להיות ד"ר למדעי המוח בשביל לדעת שאנחנו משייכים "יקר יותר" בתור "טוב יותר". ברגע שנחשפנו לתג המחיר, המוח כבר

ידאג לכל התירוצים האקוסטיים שיגרמו לרמקול היקר להשמע טוב יותר, וזה קרב אבוד מראש. גם מי שמוכר את הרמקולים מכיר את העובדה הזאת. ברגע שתשמע סטאפ ב-30, בשום אופן לא תיהיה מוכן לרדת לסטאפ ב-20. המוח שלך כבר פסל את העניין מראש, וגם אם תתן צ'אנס תגלה "שגנבו לך צלילים" ועוד שלל תירוצים מפה ועד עפולה.

שמעתי נאוטילוס, למזלי עוד לפני שידעתי מה זה נאוטילוס וכמה זה עולה. היום אחרי קצת יותר ניסיון, השיווי האמיתי של הרמקול הזה הוא בקטגוריה של 60-70K מבחינת מתחרים.

אנשים שמים שני שבלולים בסלון של 70 מ"ר שבנוי כמו לש"בייה וחושבים שהם מקבלים את הסאונד מהאולימפוס. בתקציב של 30K, עדיף להשקיע 20K במערכת ו-10K בטיפול אקוסטי לחדר, שישפר את הסאונד הרבה יותר מלזרוק עוד כמה אלפים על רכיב כלשהו ולשכנע את עצמך ששידרגת לו את הרמה רק כי עלית מספר בסדרה של הדגם.

רק מראה לגבייך שכשאתה בא לבחון רכיב עם תג מחיר מכובד אתה מגיע מקונפג מראש לשלילה ("מה, לא יכול להיות שזה אשכרה נשמע כמו שזה עולה!") בניגוד לאלה שאתה מבקר ששומעים עם העיניים. הטייה קוגניטיבית עובדת לשני הכיוונים.

רק מעניין אותי, אם היית כ"כ נחרץ אם לא היינו בפורום אודיו באתר מחשבים אלא בסביבה שאנשים שהם בעלים של מע' רציניות, אפילו כאלה מעל 30Kש"ח חלילה. מצטער, הקביעה הלקונית שלך בעניין הנאטילוס עדיין לא מכשנעת כהוא זה, גם אם שמעת אותם באיזהתערוכה לכמה דקות, זה רחוק מלהיות דעה באיזשהו קנה מידה שקרוב למבוסס. אגב, שיהיה ברור שאני חושב שמובן מאליו שמדובר על מוצר עם מחיר מנופח, כמו כל מוצר סטייטמנט.

אבל זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר: אם הכבל העבה יותר ממשנהו נשמע טוב יותר - למרות שמבחינה פיסיקלית טהורה אין ביניהם כל הבדל - מה הבעיה בזה? אם הרכב היקר יותר מסב לי הנאה בכך שהוא גורם לכולם לדעת כמה כסף יש לי בחשבון, מה הבעיה בזה? זה חלק מההנאה שלי בחווית הבעלות על הרכב.

למצער, אין אפשרות לחלץ את ההשפעה של הרכיבים על איכות הצליל מחווית ההנאה שלנו כולה. כך, שאם מישהו טוען שהנאוטילוס נשמע לו טוב יותר מאשר רמקול נחות יותר+טיפול אקוסטי, אז זה נשמע לו טוב יותר למרות שמבחינה פיסיקלית עדיף את הרמקול הנחות+טיפול אקוסטי (שוב, נגעתי מקודם בסיבה מדוע). יכול להיות שהמשקל של הרמקול, העיצוב שלו או המוניטין שיצא לו מטים לכף החיוב את התוצאה המוסיקלית ושזה לא בזכות הביצועים שלו בפועל. אבל מה זה משנה?

הרי גם התיאור הפיסיקלי-מתמטי לא מסגיר בפנינו מה קורה כשהמוח מפרש את כל זה. המידע החושי זולג לרמת ארגון שונה מזו הפיסיקלית-מתמטית ואין לנו יכולת לעקוב אחר הקורות אותו שם מבלי לעבור לרמת ארגון אחרת. אם היה קשר רציף בין הרמות, היינו יודעים מה קורה אבל מאחר והוא עובר "במנהרה" ויוצא ממנה במצב אחר ממה שנכנס, זה נשגב מבינתנו.

בהחלט התפיסה של סאונד היא הרבה יותר מורכבת מעיבוד פסיכו-אקוסטי של קלט שמיעתי, כל העניין של מוזיקליות בכלל לא ניתן להתייחסות אובייקטיבית. אבל אני חושב שעדיין צריך להסתייג מגישת ה"נו-שווין" שאתה מציג. עדיין יש מקום להגיון שאומר שמה שניתן לבודד לערוץ השמיעתי בלבד (קרי מבחן עיוור) ולבחון בהאזנה קריטית מול רכיב אחר- זה מה שעושה את ההבדל בין אודיופיליה לaudiophoolia. כבל בעובי של צינור כיבוי שעולה כמו שהוא שוקל לדעתי זה כבר באמת טיפשי שלא לנסות להעריך במבחן עיוור, עם רמקול זה כמובן שונה מאוד.

כשאני בא לבחון רכיב IlyaN, אין לי מושג כמה הוא עולה, ולכן הטייה מהסוג שציינת לא אפשרית. ייתכן ואני בוחן באופן לא מודע את הרמקול חיצונית אבל מתאם העיצוב-תג המחיר בדרך כלל חלש מאוד.

נראה לי שציינתי כבר ששמעתי את הנאוטילוס בסלון, אבל מה זה משנה? ואם הייתי מאזין להם במשך שבועות וחודשים וטוען שהם נשמעים כמו רמקול של פלאפון, אז היית מחשיב את הדעה שלי "כמבוססת"? דעה "שמבוססת" על חוויה סובייקטיבית , אין בה שום דבר "מבוסס".

(הרשה לי להרגיע אותך, המערכת שלי עלתה מספיק)

אילן, למה איפה ואיפה? הרי גם מראהו של רמקול עשוי להרשים אותנו באופן ש"יזהם" את הערוץ השמיעתי. אלא שאני מרחיק לכת ואומר, שאין לנו מושג מה קורה למידע החושי במוח. גם אם תבודד את חוש השמיעה, אתה לא יודע האם אדם א' מתרגם אותו באופן שונה מאדם ב'. כדי לדעת זאת, אתה צריך "רציפות" בין המדעים הרלוונטיים לכך.

למה כוונתי על רגל אחת? ובכן, כידוע לך הפיסיקאי מדבר על חוקי טבע. אולם ביולוג לא מדבר על חוקי טבע באותו המובן. מנגנון הברירה הטבעית למשל, לא זוכה לתיאור מתמטי שיטתי כמו שזוכה לו תאורית היחסות הפרטית. ביולוגים מתווכחים עד היום על תיאור מוצלח יותר של המנגנון. במילים אחרות, הפיסיקאי והביולוג לא מדברים באותה שפה. כנ"ל גם לגבי הביולוג והפסיכולוג.

עכשיו, אתה מסכים שכדי שנדע מה קורה עם המידע שהאוזן מקבלת, אנחנו צריכים להיוותר באותה רמת אירגון החל מזו הפיסיקלית, עבור זו הביולוגית וכלה בזו הפסיכולוגית? אנחנו צריכים לחצוב דרך רציפה וברורה בין שלושת אלו, באופן שאנו יודעים לכל אורך הדרך כיצד גלי הקול מיתרגמים לכדי תחושות ורגשות. נכון לכתיבת שורות אלו, אין לאנושות ידיעה מעין זו. לעמדתי, גם לא תהיה לה לעולם (ויש לי נימוק לכך).

(הרשה לי להרגיע אותך, המערכת שלי עלתה מספיק)

אוקיי, אני אעזוב אותך עכשיו.

אילן, למה איפה ואיפה? הרי גם מראהו של רמקול עשוי להרשים אותנו באופן ש"יזהם" את הערוץ השמיעתי. אלא שאני מרחיק לכת ואומר, שאין לנו מושג מה קורה למידע החושי במוח. גם אם תבודד את חוש השמיעה, אתה לא יודע האם אדם א' מתרגם אותו באופן שונה מאדם ב'. כדי לדעת זאת, אתה צריך "רציפות" בין המדעים הרלוונטיים לכך.

למה כוונתי על רגל אחת? ובכן, כידוע לך הפיסיקאי מדבר על חוקי טבע. אולם ביולוג לא מדבר על חוקי טבע באותו המובן. מנגנון הברירה הטבעית למשל, לא זוכה לתיאור מתמטי שיטתי כמו שזוכה לו תאורית היחסות הפרטית. ביולוגים מתווכחים עד היום על תיאור מוצלח יותר של המנגנון. במילים אחרות, הפיסיקאי והביולוג לא מדברים באותה שפה. כנ"ל גם לגבי הביולוג והפסיכולוג.

עכשיו, אתה מסכים שכדי שנדע מה קורה עם המידע שהאוזן מקבלת, אנחנו צריכים להיוותר באותה רמת אירגון החל מזו הפיסיקלית, עבור זו הביולוגית וכלה בזו הפסיכולוגית? אנחנו צריכים לחצוב דרך רציפה וברורה בין שלושת אלו, באופן שאנו יודעים לכל אורך הדרך כיצד גלי הקול מיתרגמים לכדי תחושות ורגשות. נכון לכתיבת שורות אלו, אין לאנושות ידיעה מעין זו. לעמדתי, גם לא תהיה לה לעולם (ויש לי נימוק לכך).

אני חושב שאתה נסחף *מעט* יותר מדי למחוזות הפילוסופיים של העניין. הערכת אודיו מתבססת על מנגנונים פסיכו-אקוסטיים שכל האנשים (הבריאים) חולקים. אחרת תובנות כמו הequal-loudness contour והsecond wave phenomenon (הערכה מרחבית) לא היו ניתנות לגילוי. ברור שהתפיסה ה*סובייקטיבית* האיכותית יכולה להיות מאוד שונה אבל אם נצמדים להערכה אנליטית עפ"י פרמטרים מוסכמים של תיאור אודיו, כמו שמקובלים על טכנאי-סאונד ומבקרים רציניים, אני חושב שאפשר להגיע להסכמות רחבות לגבי אופי של רכיב כלשהוא.

ובדיוק, עם רמקול אתה לא יכול פשוט לבודד אותו כמו כבל. מה תעשה, תשים בחדר מוחשך או תעצום עניים? זה משפיע על התפיסה. תסתובב עם הגב? כנ"ל. הדבר היחיד שאולי יכול לעבוד זה להסתיר מאחורי עם גריל "שקוף" אקוסטית, בחדר מעומעם.

שוב, בצורה עיוורת (בינתיים עד שאני אשמע), חשבתי שבמקום ללכת רחוק מדי לקדם מגבר, מגבר ו-DAC נפרדים (או מגבר וקדם-מגבר משולבים) ללכת על האופציה הבאה של רוטל:

http://www.rotel.com/UK/products/ProductDetails.htm?Id=505

זה מגבר, קדם מגבר ו-DAC והוא כולל שבב של Wolfson, אותו הדגם שמשומש בהרבה DAC מומלצים שמצאתי.

בנוגע לחברה, הבנתי שהיא מתמחה ב "טהרת הסטריאו". אפשר לראות שם שיש לה פחות פתרונות דו-ערוציים...

מה דעתכם? או שברמה של רמקולים כאלו אני ארגיש הבדל מוחשי אם אקנה אותם נפרדים?

אולי כן ואולי לא, מערכת סטריאו היא לא מפרט מחשב. חבל על הדיוני סרק...

30K זהו תקציב גבוה אבל חשוב להבין שבשביל לרכוש חדש מהניילונים רסיבר\פרה\פאוור, 6 רמקולים , מיתלים לרמקולים , דאק, קומפקט וחיווט

זהו סכום גבולי ביותר למערכת ברמה גבוהה, ולטעמי האישי ה685\683 אינם רמקולים ברמה גבוהה, הם סבירים לכל היותר.

חשוב שתבין זאת כדי לא להתאכזב בעתיד, כי 30K זהו תקציב באמת גבוה אבל לא מבטיח בהכרח מערכת טובה

יש מציאות יד 2 בחצי ואפילו בשליש מחיר, חלקם אפילו עם האריזות המקוריות\חשבוניות ואחריות בתוקף לדעתי חבל לפסול מראש את האופצייה הזו. בכל מקרה לעינייננו כדאי לבחור רמקולים לא בררנים להגברה ובעלי תימחור טוב בארץ , ניתקלתי כבר ביבואנים שמתמחרים 500$ רמקול בחו"ל ל6000 ש"ח רמקול בארץ,

רמקול לא בררני אומר שהוא די קל להנעה ונשמע טוב גם עם הגברה "פשוטה" ישנם רמקולים הנחשבים קשים להנעה ומפונקים

שידרשו ממך הגברה יקרה אפילו יותר מהרמקול עצמו ,קח זאת בחשבון כשאתה שומע רמקולים בחנות, תברר תמיד עם איזו הגברה הם עובדים וכמה היא עולה.

אני חושב שאתה נסחף *מעט* יותר מדי למחוזות הפילוסופיים של העניין. הערכת אודיו מתבססת על מנגנונים פסיכו-אקוסטיים שכל האנשים (הבריאים) חולקים. אחרת תובנות כמו הequal-loudness contour והsecond wave phenomenon (הערכה מרחבית) לא היו ניתנות לגילוי. ברור שהתפיסה ה*סובייקטיבית* האיכותית יכולה להיות מאוד שונה אבל אם נצמדים להערכה אנליטית עפ"י פרמטרים מוסכמים של תיאור אודיו, כמו שמקובלים על טכנאי-סאונד ומבקרים רציניים, אני חושב שאפשר להגיע להסכמות רחבות לגבי אופי של רכיב כלשהוא.

ובדיוק, עם רמקול אתה לא יכול פשוט לבודד אותו כמו כבל. מה תעשה, תשים בחדר מוחשך או תעצום עניים? זה משפיע על התפיסה. תסתובב עם הגב? כנ"ל. הדבר היחיד שאולי יכול לעבוד זה להסתיר מאחורי עם גריל "שקוף" אקוסטית, בחדר מעומעם.

אילן, המחוזות הפילוסופיים הם בדיוק מה שעלינו להתחשב בו. בניגוד לתפיסה העממית, שהמדע מוציא מתוכו ידע שמיש והפילוסופיה לא, אתה יודע שזה מורכב הרבה יותר. הגבולות מטושטשים. אני אולי נחשב קיצוני יחסית בדעותי, אבל המדע בעיני אינו אלא מקרה פרטי - קונטינגנטי בהיסטוריה - של פעילות פילוסופית.

ועכשיו, לענייננו. ה-Equal-Loudness Contour הוא דוגמא מעולה לנסיון לדבר על חוסר "רציפות" מדעית. אתה טוען שאתה בסה"כ משנה חוליה ברמה הפיזיקלית (אות השמע המדיד שאתה משמיע לנסיינים שלך) ובתגובה חוליה משתנה ברמה הפסיכולוגית (נסיינים מדווחים על תחושות שונות). הכל טוב ונפלא, אלא שבדרך אנחנו עוברים במנהרה חשוכה. אתה לא יודע מה קורה לאות שלך לכל אורך הדרך ברמת הארגון הפיסיקלית, כי היא נפסקת היכנשהו בשלב מסוים ופתאם אנו מוצאים עצמנו ברמת ארגון פסיכולוגית (תחושות ורגשות). זה לא מניח את הדעת. לחילופין, אתה מוזמן לתת תיאור שונה מזה הקיים כיום מטעם המדעים השונים - מה שחשוב הוא שיהיה מדובר ברמת ארגון אחת ויחידה החולשת על כל החלק הרלוונטי לענייננו שבכאן בתוך המרחב האמפירי .

יש שיגידו שהביקורת שלי זהה לביקורת שאומרת שממילא המדע אינו מספק לנו את "האמת המוחלטת", אז למה לטרוח? אני חושב שלבד מהביקורת הזו, שקיימת תמיד ברקע, הביקורת שלי נפרדת ופנימית לה. גם אם נקבל על עצמנו את החולשה האינהרנטית של המדע ונזניח אותה לעת עתה, הביקורת שלי עודנה רלוונטית. התיאור הזה שלך הוא תאור קטוע, בניגוד לתאוריות מדעיות מקובלות - שעל אף שאינן רציפות על פני המרחב האמפירי כולו, הן לפחות רציפות באופן מקומי (זה כבר נשמע כמו שיעור חדו"א באוניברסיטה..) ויש להן אחידות מבנית ועקביות פנימית ביחס לפרדיגמה שלהן.

ב-2nd Wave Phenomenon אתה מתכוון ליכולתנו למקם מוקד קול במרחב בזכות המשרעת בין הזמן שגלי הקול מכים באוזן אחת לעומת משנתה? אם כן, הרי שגם כאן מדובר באותו סיפור כמו מקודם. אתה משנה משהו בפיזיס שמיד מביא לשינוי בפסיכי. אבל כל עוד אין לך רציפות, כך אני מתעקש, אתה לא יכול לדעת אם וכיצד השינוי בפיזיס משפיע על הפסיכי.

ודבר אחרון לגבי הנסוי: כן, אם אתה רוצה לבצע ניסוי נאות, אז אם הכבל נמצא הרחק מעיני המאזין, כך גם הרמקול צריך להיות. לא מעניין אותי איזה פתרון תמצא - אבל העיקר שתמצא. לחילופין, תן לכבל ניראות, כמו הרמקול (או כל רכיב בדיקה אחר, לצורך העניין) על מנת לשמור על עקביות.

שוב, בצורה עיוורת (בינתיים עד שאני אשמע), חשבתי שבמקום ללכת רחוק מדי לקדם מגבר, מגבר ו-DAC נפרדים (או מגבר וקדם-מגבר משולבים) ללכת על האופציה הבאה של רוטל:

http://www.rotel.com/UK/products/ProductDetails.htm?Id=505

זה מגבר, קדם מגבר ו-DAC והוא כולל שבב של Wolfson, אותו הדגם שמשומש בהרבה DAC מומלצים שמצאתי.

בנוגע לחברה, הבנתי שהיא מתמחה ב "טהרת הסטריאו". אפשר לראות שם שיש לה פחות פתרונות דו-ערוציים...

מה דעתכם? או שברמה של רמקולים כאלו אני ארגיש הבדל מוחשי אם אקנה אותם נפרדים?

אור, אתה מרשה לי להיות איתך סחבק לרגע? בקטע טוב.. אור, גבר גבר, אודיופיל בנשמה, עיוני.. לא בא לנו בנאדם כמוך עם תקציב כזה בפורום כבר הרבה זמן. אולי מעולם. חבל לי שתעשה טעות. אני רוצה לראות אותך מעמיד מערכת לתפארת HwZone. ברצינות, אתה ממשיך בעקשנות ללכת בדרך שתביא אותך למפח נפש. אתה קולט מה אתה כותב? אתה רוצה ללכת בצורה עיוורת על הרוטל, לבנתיים, עד שתשמע.. מה הטעם? למה בכלל להתכוונן על אופציות אם אתה מודה שמבחן השמיעה עלול לזרוק הכל לפח?

זה שוולפסון מייצרת את אותו רכיב ב-DAC של רוטל, כמו ב-DAC של SimAudio או מה שזה לא יהיה, לא אומר שהתוצאה בפועל תהיה אותה תוצאה. בניגוד למצב בעולם המיחשוב, שאותו אתה מכיר, אתה לא יכול למדוד כאן ולצפות להכריע לפי זה. כלומר, אתה יכול למדוד - ואתה יכול לקנות גם על פי הגרפים - אבל זה יהיה מאד מאד עצוב לנו אם תעשה את זה.

התחום הזה מוציא הרבה טכנוקראטים משיווי משקל. או שהם מתבצרים בעמדותיהם, או שהם מתמוססים ומתרככים. זה נוגע בדיוק במה שאני ואילן מתדיינים לגביו. אבל אם תשים לב, גם אני, גם הוא וגם כל שאר החברים כאן כולם חושבים שאת המבחן הסופי צריכה לעשות האוזן. אז אם ממילא היא מכריעה, למה לתת למחשבות ולתכנונים הטכנוקראטיים מקום וזמן?