יבואן לא מטפל בכ.מסך תקול - מבחינתו האחריות נגמרה

[vic07]

ההבדל בינכם שדילר יכול למכור לך את המוצר ולשמור על האחריות. אתה לא תמיד יכול לעשות זאת (ע"ע KSP).

אבל גם זה לא נכון. חנות מחוייבת לפי החוק להגנת הצרכן לכל היותר ללקוחות הישירים שלה, זה נכון, אבל יבואנים מחוייבים לכל מי שמחזיק במוצר שיובא על ידם, כל עוד תקופת האחריות מרגע הקנייה ע"י הבעלים "יד ראשונה" עדיין בתוקף.

חנויות אכן לא אמורות להתנהל כך. למעשה, אם הן מתנהלות כך ומוציאות ללקוחות חשבוניות עם רכיב מע"מ פיקטיבי (שהרי המע"מ על המוצרים כבר שולם במקרה כזה, והחנות נהנית מאחוז רווח כלשהו, אז מרכיב המע"מ בקבלה ללקוח הקצה לא יכול להיות נכון), הרי שלא מדובר במחלוקת בין לקוח פרטי לחנות, אלא בין החנות לבין רשות המיסים שיבואו לפתוח להם את התחת.

[ag43]

אבל גם זה לא נכון. חנות מחוייבת לפי החוק להגנת הצרכן לכל היותר ללקוחות הישירים שלה, זה נכון, אבל יבואנים מחוייבים לכל מי שמחזיק במוצר שיובא על ידם, כל עוד תקופת האחריות מרגע הקנייה ע"י הבעלים "יד ראשונה" עדיין בתוקף.

וזו בדיוק הנקודה - תקופת האחריות ה"יד ראשונה" היא לפי החשבונית שCRG הוציאו לפנדה. שים לב שאני לא מסכים עם התנהלות החנות או היבואן במקרה, אני רק מעלה את האפשרות ההגיונית היחידה (לדעתי) להסביר את תגובת היבואן.

[Kalen]

יש עוד אפשרות, לא פחות הגיונית.

הוא עושה מה שבראש שלו, כי כך ההגיון שלו אומר.

בכל מקרה, זה לא מה שיגן על היבואן בבית המשפט.

[QttP]

ההבדל בינכם שדילר יכול למכור לך את המוצר ולשמור על האחריות. אתה לא תמיד יכול לעשות זאת (ע"ע KSP).

עקרון הדילרים מיועד לטכנאי PC וכדו' שלא מחזיקים חנות אך עדיין צריכים למכור ללקוחות. חנות לא אמורה להתנהל ככה.

לשמור על אחריות מול מי?

דוגמת KSP היא - KSP מכרו לא', א' מכר לב' וKSP מסרבים (או עלולים לסרב) לממש לב' את האחריות.

עדיין, אם ב' יביא את המוצר לא' שיממש בשבילו, לא תהיה בעיה.

במקרה הזה, במיוחד אם מקבלים את טענות היבואן CRG, חנות לא ממש שונה מאדם פרטי. חנות קונה מיבואן, אדם קונה מחנות. כשהאדם צריך אחריות, הוא פונה לחנות שפונה ליבואן. היבואן לא מתעסק ישירות עם הלקוח, לכן אלמנט "העברת האחריות" ממילא לא קיים כאן.

אבל גם זה לא נכון. חנות מחוייבת לפי החוק להגנת הצרכן לכל היותר ללקוחות הישירים שלה, זה נכון, אבל יבואנים מחוייבים לכל מי שמחזיק במוצר שיובא על ידם, כל עוד תקופת האחריות מרגע הקנייה ע"י הבעלים "יד ראשונה" עדיין בתוקף.

תוכל להפנות לסעיפים בחוק שמתייחסים להבדל בין "חנות" לבין "יבואן" בהקשר זה?

חנויות אכן לא אמורות להתנהל כך.

אני מסכים איתך. למעשה אני בטוח שאינן מתנהלות כך. התמונה שמצטיירת אצלי היא של התנהלות שבלונית טיפוסית לישראל עפ"י שיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר".

אני משוכנע שאף חנות לא משלמת מע"מ ברכישה מאף יבואן / מפיץ / יצרן / שקר כלשהו. כי למה להם לשלם מראש יותר, ואולי להסתבך עם רשות המיסים? לכן לפי החוק, הצרכן שקונה מהחנות ומקבל חשבונית הוא אותה "יד ראשונה" ולכן יש להחיל את האחריות לפי חוק מתאריך החשבונית - מה שמחייב עדכון ברשומות של היבואן / היצרן. רק שאנחנו במדינת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", ואף אחד בפועל לא טורח לעשות את זה.

אם בא לקוח לחנות וצריך להחליף לו באחריות, ויש פער בין החשבונית לבין מה שרשום במערכת, אז איכשהו החנות "תסתדר" מול היבואן וזה "יתסדר" מול היצרן, ומפה ושם ינסו לאלתר איזה פתרון חאפרי שיספק את הלקוח. רק שאם כבר אין חנות, אז הלקוח בבעיה.

יכול להיות שבמקרה זה CRG בטוחים שהם פועלים על-פי חוק, אך אין לי כמעט ספק שבמבחן בית משפט זה לא היה עומד, והיו מחייבים אותם לכבד את האחריות של הלקוח. כל זאת בהנחה שניתן להוכיח שהמוצר הספציפי הזה נרכש דרכם (ולפי הבנתי בזאת הם הסכימו להודות).

וזו בדיוק הנקודה - תקופת האחריות ה"יד ראשונה" היא לפי החשבונית שCRG הוציאו לפנדה.

הסברתי לעיל מדוע אני לא חושב זה נכון. אך אם נניח היפותטית שזה נכון ושכך מתנהלים דברים - זה אומר רק דבר אחד: שפנדה וכל שאר החנויות בלי יוצא מן הכלל מרמות את כל הלקוחות שלהם בלי יוצא מן הכלל ומוכרות להם מוצרים משומשים כחדשים.

[ag43]

ודאי שלא כולן. חנות באופן עקרוני לא עובדת ככה. אם פנדה עבדה בצורה זו זה חריג מאוד שלא מצביע על הכלל.

[Kalen]

ag43, זה בכל מקרה לא משנה. כי חנויות הם קמונעים. זה ידוע ליבואן שמוכר להם, זה ידוע לחנות שמציגה את עצמה כך, וזה ידוע לכולם. הם לא יכולים לנסות ולהסתתר תחת הגדרה שונה מהמהות שלהם כדי להתחמק מחוק הגנת הצרכן, ובכך לדפוק את הצרכן. לכנות משהו פיל בזמן שהוא זברה לא ישנה את המהות שלו כזברה.

[ag43]

בכל מקרה החנות צריכה לכבד את האחריות, במקרה כזה על חשבונה. הבעיה מתחילה כשהחנות פושטת רגל כמו במקרה הזה.

[Kalen]

אני אומר שבכל מקרה זה לא פוטר את היבואן מחובתו לתת אחריות על פי חוק ללקוח הסופי, לפי מועד הרכישה של הלקוח.

לא ראיתי בחוק שום מקום שמתיר להם לעשות כך.

[Nemesis]

אני לא בטוח שהלקוח יזכה במשפט במקרה כזה. צריך לבחון את העובדות במבחן הסבירות מול החוק.

זה לא כל כך סביר שיש הפרש של 9 חודשים בין קנייה של כרטיס מסך מהיבואן ומכירה שלו. זה הפסד עצום לחנות, בד"כ החנויות לא נוהגות לשמור סחורה במשך זמן רב כל כך.

זה גם לא סביר שהיבואן יהיה נתון לגחמותיה של החנות בצורה בלתי סבירה למועד תחילת האחריות. כמו שאמר מישהו בשרשור, זה מאוד לא סביר שחנות תחזיק כרטיס מסך במשך שנתיים ואחת עשרה חודשים, ואחר כך תמכור אותו - והיבואן יספוג עוד 3 שנות אחריות. לכרטיס עומד יש גם בלאי. יש לבחון את התנאים בין החנות ליבואן אני מניח כדי לראות מה נהוג בתחום.

לבסוף, היבואן תמיד יכול לתקוף בבית משפט את מועד תחילת האחריות. כיוון שזה בלתי סביר שהחנות תחזיק את הסחורה 9 חודשים, וכיוון שאני מניח שאין רישום של מספר סידורי על החשבונית, היבואן מצידו יכול לטעון שבכלל מדובר בכרטיס אחר, ולא ניתן להוכיח שהכרטיס עבורו מבקשים אחריות הוא אותו הכרטיס שמופיע בחשבונית, אלא כרטיס אחר.

[Kalen]

לגבי משך הזמן, 9 חודשים זה לא מעט, אך גם לא הרבה. ישנן עוד מוצרי חשמל שיכולים לשכב כך במחסני החנות, ולהנות מאחריות יבואן מלאה. (מקררים, מזגנים, ועוד רבים)

לגבי "זה לא הכרטיס שלו".... הוא יכול לטעון כך תמיד וגם החנות יכולה בלי שום קשר למקרה זה, אבל הוא יצטרך להוכיח שהוא צודק. לא על הקונה להוכיח שאין לו סבתא.

[omrij]

למה נכנסתם לכל עניין הדילרים?

אין כזאת הגדרה בחוק

יש הגדרה של יבואן/יצרן

וכתוב בחוק במפורש שתחילת האחריות שלו היא עם מסירת הטובין לצרכן.

נותן האחריות לפי החוק הוא לא העוסק שמכר את המוצר, אלא היצרן.

מה כל כך מופרך בלהתקע עם מוצר במלאי מספר חודשים?

[Nemesis]

הפחת של חלקי מחשב עצום, הרבה יותר גדול ממוצרי חשמל לבנים, אי אפשר להשוות בין שתי הקטגוריות.

לגבי הוכחה - היבואן מוכיח שמבחינת הרישומים שלו, המספר הסידורי הנ"ל יצא ממחסנו תשעה חודשים לפני החשבונית, וכיוון שאי אפשר לקבל רישום של החנות, לא מן הנמנע שהשופט יקבל את עמדת היבואן לדעתי.

עומרי: מתח הרווחים של חנות הוא בד"כ חד ספרתי. נראה לך הגיוני שחנות תחזיק במלאי פריט 9 חודשים ותסתכן באיבוד 30-35 אחוז מערכו?

[vic07]

אוי, כמה שחפרתם. הנה תקנות החוק להגנת הצרכן (החלק הרלוונטי לשירות ואחריות):

http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/7C9F7B6F-F7E8-4E18-B57F-57008F625AF3/0/tak6468.pdf

קודם כל,

סעיף 18: בטובין מיובאים יראו את מי שייבא אותם כיצרן לענין תקנות אלה.

(במילים אחרות, בתחום בו אנו דנים יבואן=יצרן מבחינת החוק).

עכשיו כל השאר, לפי הסדר:

סעיף 5 א':חיובי היצרן לפי תקנות אלה מתחילים עם מסירת הטובין בפועל לצרכן.

סעיף 9 ב':המקום שבו מכר העוסק את הטובין לצרכן (בתקנה זו ובתקנה 10 - נקודת המכירה) ישמש תחנת שירות, אלא אם כן קיימת בקרבת מקום תחנת שירות לפי תקנת משנה (...)

(הנה, למדנו שיש דבר כזה כמו "נקודת מכירה", או לחילופין "עוסק המוכר טובין לצרכן", מושג השונה מהמושג "צרכן". האם נקודת המכירה הזו חייבת להיות מטעם היבואן? כלל לא. למה?)

סעיף 13: עוסק המוכר טובין לצרכן חייב למסור לו תעודת אחריות מאת היצרן במעמד מסירת הטובין וכן לציין על גבי התעודה את פרטיו ואת תאריך הרכישה.

(הנה, למדנו עוד משהו - "מוכר" ו"יצרן\יבואן" הם שני גופים שונים. יתרה מכך, תאריך הרכישה צריך להיות מצורף לתעודת האחריות - שתי עובדות אלה מקבלות חיזוק נוסף בסעיף 14. בשביל מה? ראה סעיף 5 א' שהזכרתי לעיל.)

לקינוח (ולהרחבת אופקים אל מול טענות של חנויות מפוקפקות),

סעיף 17: זכויות הנתונות לצרכן על פי תקנות אלה או על פי תעודת האחריות או חוזה השירות, לגבי טובין אשר הבעלות בהם הועברה לצרכן אחר, יהיו נתונות לנעבר.

וסעיף 19: זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה, יחולו על עוסק שמכר לצרכן טובין במחיר העולה על 400 שקלים חדשים, כל החיובים המוטלים בתקנות אלה על יצרן טובין, כאשר אין אפשרות לאתר את היצרן.

מה למדנו, ילדים?

ורק הערה אחת קטנה לגבי מוצרים ששכבו שנים על המדף בחנות - החנות שלמה ליבואן את מלוא שוויים במעמד רכישת המלאי. כעת, נניח שנתיים אחרי, הם אולי מועדים יותר לתקלות עקב "התיישנות מדף", אבל גם שווים הרבה פחות.

[omrij]

.

עומרי: מתח הרווחים של חנות הוא בד"כ חד ספרתי. נראה לך הגיוני שחנות תחזיק במלאי פריט 9 חודשים ותסתכן באיבוד 30-35 אחוז מערכו?

זה המשמעות של להתקע

מה גם שהם בטח לא משלמים שוטף ליבואן

מינימום שוטף+60

[Nemesis]

גם נכון, אבל במיוחד היום עלות המימון שואפת לאפס.