היי,

לאחר מספר חודשים שאני מריץ את ה-NAS (מאגרשת?) הביתי שלי בשביעות רצון מלאה מהתוצאות, אחלוק אתכם את תהליך הבנייה והרשמים לטובת מי שרוצה לבנות לעצמו.

ה-NAS שנבנה הוא בעל 5 כוננים, וקומפקטי. ארבעה משמשים לאגירת מידע, כל אחד בנפח 2 טרהבייט. מתוך ה-4 שניים משמשים ליתירות. כלומר המערכת מסוגלת לספוג נפילה של 2 דיסקים, ולהמשיך לחיות.

פיצ'רים נוספים של המערכת:

1. תומך בשיתוף SMB (השיתוף הטבעי של מערכת חלונות), ו-NFS עבור Linux או סטרימרים למיניהם.

2. יכול להיות ISCSI Target ולמעשה להפוך גם ל-SAN. יכול לשמש את מערכות ההפעלה של VMWare או כל מערכת הפעלה אחרת לאחסון המידע.

3. מכיל שרת FTP

4. תומך בפרוטוקול Time Machine של Apple

5. יכול לשמש כשרת אינטרנט (Apache)

6. מאפשר ביצוע Snapshots. ה-Snapshots הן כלי לגיבוי מצב המידע הקיים, לצורך שחזור במקרה של השחתת או מחיקת קובץ או קבצים. ה-Snapshot מתבצע תוך מספר שניות, ונגיש ישירות מסייר הקבצים של חלונות בטאב ה-Previous Versions.

7. מאפשר סריקה יזומה של הדיסקים כדי למנוע מצב שבאחד הדיסקים במערך משתבש המידע.

8. ביצועים מעולים. ~70 מגהבייט לשנייה כתיבה וכ-110 מגהבייט לשנייה קריאה דרך SMB. רשת של ג'יגה מנוצלת עד הסוף.

נתחיל עם רשימת הקניות:

1. לוח אם:

הלוח הנבחר הוא ה-X7SPA-H-F של SuperMicro.

הלוח הנ"ל נבחר כי:

- כולל מעבד אטום כפול ליבה D510 ללא גוף קירור ושקט לחלוטין.

- 2 כרטיסי רשת Intel 1GB לתאימות טובה מול מערכות הפעלה.

- 6 פורטים של SATA מובנים, כאשר בד"כ יש רק 2 בלוחות אטום.

- סלוט PCI-E x 16 (חשמלית כפול 4 בלבד) לכרטיסי SATA/SAS נוספים במקרה הצורך.

- שליטה מרחוק. לוח האם הזה מבטל כל צורך לחבר לו מסך מסיבה כלשהי. יש לו צ'יפ ניהול שמעביר את המסך, מקלדת והעכבר לכל מחשב אחר ברשת שתרצו, ואפשר לשלוט בו ולראות את המסך שלו דרך הדפדפן או תחנה ייעודית. אפשר להדליק, לכבות ולנטר אותו מרחוק. אפשר גם לשלוח לו קובץ ISO להתקנת מערכת הפעלה בלי צורך לחבר לו כל CD-ROM או כל התקן אחר.

את הלוח קניתי ב-EBAY בכ-200 דולר. לאחר משלוחה ומע"מ סך מחירו הסתכם בכ-950 ש"ח.

זכרון:

2 מקלות של 2GB 800MHz DDR2 SODIMM.

מערכת ההפעלה שנשתמש בה אוהבת זכרון.

2 מקלות של הזכרון הזול ביותר המתאים. 280 ש"ח.

מארז:

CFI A7879.

למה דווקא אותו?

- קטן יחסית וקומפקטי.

- תומך ב-4 כונני 3.5" נגישים חיצונים. Hot Swap.

- תומך בכונן 2.5" פנימי (למערכת הפעלה).

- שקט.

- כולל ספק כח 200 וואט.

מחיר: 700 ש"ח כולל ספק כח. ניתן להשיג בארץ.

דיסקים קשיחים:

4 דיסקים קשיחים Samsung F4EG בנפח 2 טרה. מעט איטיים, אבל שקטים וזולים.

1 דיסק קשיח 2.5" 320 ג'יגה. למערכת הפעלה. סתם הסתובב לי בבית אז תקעתי אותו בפנים.

מחיר: 1660 עבור ארבעת הכוננים הגדולים.

אין צורך מהותי בכונן ה-2.5" עבור מערכת הפעלה. ניתן להסתפק בכונן פלאש בנפח 16 ג'יגה. המהירות לא חשובה, אך ורק לזמן עלייה.

סה"כ מחיר: 3,590 ש"ח.

**

המשך בפוסט השלישי בשרשור.

המשך...

אחסון והגנה על הנתונים:

במקום פתרון המבוסס על RAID חומרתי או תוכנתי, החלטתי להשתמש במערכת קבצים חדשה יחסית בשם ZFS. המערכת פותחה ע"י חברת Sun, והופיעה לראשונה במערכות Solaris.

ניתן להשתמש בה בכל מערכות המבוססות על Solaris.

יש היום גם תמיכה סבירה תחת FreeBSD ותמיכה חלקית תחת גרסאות שונות של Linux.

מערכת הקבצים מאפשרת יצירה של מעין מערכי RAID תוכנתיים המאפשרים ביצועים ויתירות של המידע.

ישנם מספר סוגי RAIDZ:

RAIDZ - על פני מספר כוננים משמש כמעין RAID1. המידע משוכפל בכל הכוננים הנמצאים במערך.

RAIDZ1 - דומה ל-RAID5. מינימום שלושה דיסקים, ואחד מהם מבוזבז לצרכי יתירות.

RAIDZ2 - דומה ל-RAID6. מינימום 4 דיסקים ושניים מבוזבזים לצרכי יתירות.

RAIDZ3 - כבר הבנתם את הרעיון.

ניתן גם לחבר מספר מערכים יחד ולקבל מעין RAID0 שלהם. אפשר גם להרחיב בהמשך עם מערכים או דיסקים בודדים נוספים.

למה ZFS ולא RAID חומרתי?

ZFS היא מערכת מתקדמת לניהול כוננים, מחיצות ונתונים. היא תוכננה מראש לצורך כגנה מירבית על נתונים, וככזו היא מספקת הגנה טובה יותר על הנתונים מאשר פתרונות RAID חומרתיים ותוכנתיים.

אחת מנקודות הכישלון של מערכי RAID היא השחתה של נתון, בלא שהדיסק יודע שהנתון הושחת. במערך RAID, במידה ודיסק קשיח מודיע לבקר (או שהבקר לא מצליח לתקשר איתו) שהוא תקול, הכל פשוט. הבקר מפיל את הדיסק מהמערך ומבקש מהמשתמש להחליף אותו. לאחר ההחלפה הבקר בונה מחדש את הנתונים לפי הנתונים שנשארו על שאר הדיסקים התקינים. עד כאן הכל טוב ויפה. אולם מה קורה כאשר המידע מושחת בלי שהדיסק יודע שהוא הושחת? או שהושחת בדרך לזיכרון? גם במקרה והבקר טורח ובודק את ה-Parity, הוא עדיין לא יודע מה לעשות. במקרה של RAID5, הבקר אינו יודע על איזה מהדיסקים הנתון הושחת, ולכן הוא לעולם לא יוכל לתקן את הנתון. גם במקרה של RAID6 אם הושחת נתון באחד הדיסקים שמחזיקים את המידע, ולא בדיסקים שמחזיקים את ה-Parity, הבקר לא יוכל לדעת איזה נתון אינו נכון.

תחת ZFS, עבור כל בלוק של נתונים שנכתב לכל אחד מהדיסקים, מערכת הקבצים מחזיקה Checksum המאפשר בדיקה של תקינות הנתונים. ה-Checksums ממשיכים לכל אורך הדרך עד לראש מערכת הקבצים. כלומר עבור כל בלוק שנכתב על הדיסק הקשיח, יש במקום אחר Checksum שלו, כך שבכל קריאה הבלוק מושווה מול ה-Checksum. טעות במקרה כזה מתגלה מיד, ובמקרה כזה המערכת מתקנת את הנתון מאחד מהכוננים האחרים במערך ה-RAIDZ.

לצורך שמירה על שלמות המידע, כל כתיבה לדיסק מתבצעת ב-ZFS בצורה של Transaction. כלומר הכתיבות הרלוונטיות מתאספות בזכרון (או בדיסק שיועד לצורך זה) ולאחר קבלת פקודת סנכרון, כותבת את המידע. רק לאחר כתיבה מוצלחת של כל המידע לכל הדיסקים מתעדכן מעין Superblock שמאשר כי המידע תקין ושלם. כתיבה חדשה גם לא תדרוס לעולם מידע קיים, אלא תכתוב במיקום חדש על הדיסק. מסיבה זו, גם אם נפל המתח באמצע שמירה של קובץ וורד חשוב מאוד שעבדתם עליו שבוע, הקובץ עצמו לא יושחת. או שהוא יכתב כמו שצריך או שהוא לא יכתב כלל, ואז הקובץ הקודם עדיין נגיש ותקין.

צורת העבודה של מערכת הקבצים שהיא כותבת רק בשטח נקי, ואינה מעדכנת קבצים קיימים נקראת Copy On Write. מעבר למניעת השחתה פוטנציאלית של מידע, אחד היתרונות של צורת עבודה זו הוא אפשרות לביצוע כמות כמעט בלתי מוגבלת של Snapshots, במינימום זמן, ושותפס מינימום מקום.

Snapshot הוא תמונת מצב של מערכת הקבצים בדיוק ברגע שבוצע ה-Snapshot. בד"כ כאשר רוצים לגבות מידע כלשהו, אנחנו נעתיק אותו במלואו למקום אחר. אולם כיוון ש-ZFS עובדת בצורת Copy on Write, כאשר מעדכנים או מוחקים קובץ כלשהו, הקובץ החדש או המעודכן לא ידרוס את הקיים. לכן ברגע ביצוע Snapshot, המערכת רק מעתיקה את מצב מערכת הקבצים (כלומר רק את המצביעים לקבצים) למקום שמור. אין צורך להעתיק שום דבר אחר. לכן התהליך לא לוקח כמעט זמן ומקום אחסון. רק שינוי מסיבי של הקבצים לאחר ביצוע Snapshot יגרום להגדלת נפח המידע. כל ה-Snapshots נגישים אפילו תחת חלונות בגישה לשיתוף ה-SMB, ואפשר לראות אותם תחת ה-Previous Versions כאשר בוחרים את המאפיינים של קובץ/תיקייה. גם אין שום חובה לשחזר הכל כדי לחלץ קובץ אחד בלבד מ-Snapshot קודם. פשוט אפשר לבצע Browse ל-Snapshot ולהעתיק רק את הקובץ הספציפי שרוצים.

יתרון משמעותי נוסף של ZFS לעומת RAID הוא העדר התלות בחומרה. בשימוש ב-RAID חומרתי, ברגע שהתקלקל הבקר, יש להחליף אותו בבקר זהה או מספיק דומה לו כדי שניתן יהיה לחלץ את המידע מהדיסקים. לעומת זאת, אם מתקלקל המחשב שאליו מחוברים הדיסקים, פשוט לוקחים אותם למחשב אחר כלשהו, וכל מערכת הפעלה התומכת ב-ZFS תוכל לקרוא את המידע (בהנחה והיא משתמשת בגרסת "דרייבר" ZFS עדכני) בשלמותו. אין צורך לשמור על סדר החיבור, או אפילו על סוג החיבור. אפשר לאחר קריסה של מחשב לחבר את כל הדיסקים דרך מתאם USB למחשב אחר ולקרוא את המידע בקלות.

מערכת הפעלה:

מערכת ההפעלה בה בחרתי להשתמש הנה Solaris Express 11. המערכת הנה חינמית, קלה יחסית להתקנה וזמינה בחינם לשימוש ביתי/פיתוח ישירות מ-Oracle. למרות ש-ZFS נתמך גם בחלק מהגרסאות של לינוקס בצורה חלקית ואף ב-FreeBSD (וב-FreeNAS שמבוססת על FreeBSD) בצורה סבירה, מניסיון שלי הביצועים הטובים ביותר התקבלו תחת מערכות Solaris.

ישנן מספר מערכות הפעלה מבוססות Solaris שיכולות לשמש את שרת האחסון שלנו:

- Open Solaris - מערכת הפעלה קוד פתוח שהתבססה על ה-Solaris של Sun. כיום נראה כי אינה מפותחת בצורה פעילה יותר.

- Open Indiana - המשך פיתוח קהילתי של Solaris בהמשך לגרסה האחרונה ששוחררה על ידי Sun לפני שנרכשה על ידי Oracle. ג

- Solaris Express 11 - גרסת ההמשך של Solaris שמתוחזקת ע"י Oracle. אינה מופצת יותר קקוד פתוח. מסחרית.

- Nexenta - מבוססת על Open Solaris ו-Ubuntu. תוכננה מראש אך ורק להיות SAN/NAS. יש לה GUI נוח ומפורט לניהול מערכי האחסון, השיתופים ושאר השירותים המוצעים. ישנה גרסה חינמית (עד 18 טרה), גרסה מסחרית הנמכרת בתשלום, וגרסה קהילתית המעודכנת ע"י הקהילה.

תחילה ניסיתי את מזלי עם FreeNAS ומודול ה-ZFS שלהם. הביצועים היו נמוכים מאוד יחסית למצופה.

לאחר מכאן, מחקתי את מערכת ההפעלה והתקנתי את הגרסה החינמית של Nexenta. הביצועים היו טובים משמעותית, והממשק מצויין, אבל מספר באגים מרגיזים גרמו לי לזנוח את המערכת, ולנסות את Solaris Express 11.

החסרון של Solaris Express הוא שאין שום GUI. הכל מבוצע תחת CLI.

למזלנו ישנו פרוייקט שנקרא Napp-It, שמוסיף ממשק ניהול וובי לכל המערכות המבוססות Solaris. הממשק יועד במיוחד לניהול הפונקציות הנדרשות משרת אחסון. הפרוייקט כרגע בפיתוח, אבל יציב ושימושי מאוד, וחינמי לחלוטין. ההתקנה היא פקודה אחת ב-CLI ומדריך המשתמש מסביר בצורה סבירה כיצד להגדיר את מערכי האחסון שלכם וכל מני אפשרויות שימושיות.

יצירת מערכי/תיקיות אחסון קלה מאוד. הגדרות השיתוף גם פשוטות מאוד. הגדרת הרשאות משתמשים דורשת מעט תרגול וקריאה של מדריך המשתמש.

לאחר עבודה של מספר חודשים עם השרת, אני מרוצה מאוד מהתוצאות. השרת משמש תחנת עבודה אחת, סטרימר אחד, מחשב HTPC אחד ומחשב נייד אחד כמקור למדיה, ולאחסון של חומרי עבודה חשובים ודברים אישיים חשובים. המערכת עברה בהתחלה התעללות רבתי בזמן החלפת מערכות הפעלה כמו גרביים, ניתוק וחיבור של דיסקים וכל מני ניסיונות שונים ומשונים עד שהגעתי להגדרות הסופיות. כל הנסיונות האלו בוצעו כשבקשיחים יש עותק של מידע חי, והמידע שרד הכל.

אם הייתי מתחיל מחדש היום, מה הייתי עושה אחרת?

הייתי מתכנן מערכת שתהיה לא רק שרת אחסון, אלא תוכל לספק שירותים נוספים כמו שרת DLNA, SqueezeCenter, קליינט Bittorent, קליינט Newsgroups ועוד כהנה וכהנה. כדי ליצור מערכת כזאת, הייתי מריץ על המכונה VMWare ESXI עם מספר מערכות הפעלה. מערכת הפעלה ראשונה היא ה-Solaris Express שתקבל גישה לכל הדיסקים, ותתן שירותי אחסון למערכות הפעלה שישבו "מעליה" ויספקו את השירותים הנוספים. היום זה לא ניתן לביצוע בגלל מגבלות חומרה. המעבד Atom D510 אינו תומך בוירטואליזציה (VT ו- VT-d). לפיכך ESXi לא תאפשר להריץ מערכות הפעלה 64ביט כמו Solaris Express 11.

הייתי כנראה בוחר בלוח X9SCL-F יחד עם מעבד Xeon E3-1220. השילוב צפוי לעלות כ-180 דולר יותר מאשר הלוח הנוכחי. הזכרון לעומת זאת מעט זול יותר, ויכול לחסוך כ-100 ש"ח.

הלוח הגדול יותר מחייב גם מארז אחר. הייתי כנראה בוחר את ה-Antec P180 Mini בלית ברירה אחרת שמאפשר Hot Swap במארז קטן וקומפקטי.

המערכת הזאת יוצאת יקרה יותר בכמה מאות שקלים, אבל גמישה בצורה משמעותית.

לסיום שני בנצ'מרקים של ה-NAS בפרוטוקול שיתוף SMB:

עשיתי חיפוש קטן לראות מה האפשרויות בלוחות ומעבדים.

למה בעצם לא לקנות לוח עם LGA1156 ולשים עליו I5 ?

משהו כמו זה לדוגמא:

http://www.newegg.com/Product/Product.aspx?Item=N82E16813500064

גם ביצועים טובים, גם תמיכה בוירטואליזציה, גם MINI ITX, גם 6 SATA.

HDMI, DVI.

USB 3 ו SATA 6G

יש לו רק כרטיס רשת חוטי אחד, אבל יש בנוסף כרטיס רשת אלחוטי בMINI PCI-E שאני מניח שאם צריך אפשר לשים במקומו כרטיס חוטי.

אפשר בהחלט. אבל אתה מאבד את הפיצ'ר של הניהול מרחוק. אתה חייב לחבר מקלדת, עכבר ומסך פיזיים לשרת. לפחות כדי להתקין אותו.

עדיף גם שיהיה כרטיס רשת של אינטל ולא של יצרן אחר. התמיכה ב-Solaris טובה יותר לכרטיסים כאלה.

ניהול מרחוק אפשר לבצע דרך כל WEBUI שיש למערכות הללו, הבעיה היחידה היא שצריך ציוד הקפי להתקנה הראשונה

חוץ מזה, אחלה סט יש לך, חשבתי בזמנו על הלוח הזה בתור פתרון NAS אבל אני מכוון כרגע ללוח

SAPPHIRE E-350 בשביל פתרון NAS/HTPC שירוץ על FLEXRAID, זונח בנתיים את הבקר רייד שלי לטובת SNAPSHOT RAID

כמה הערות (כי אני סיימתי לבנות את שלי לפני כמה שבועות ועדיין משחק קצת עם הקונפ'):

אז תחבר מקלדת ומסך להתקנה הראשונית, ביג דיל. ארר, עכבר? שו האדה עכבר? לא צריך גם CD, היום אפשר לשים כל ISO בקלות על DoK ולאתחל ממנו.

ה- F4EG איטיים? יחסית למה? אני מוצא שהם מאוד מהירים. לא שזה כ"כ רלוונטי, עם RAID5 תוכנתי על ארבעה כאלו אני מגיע ל- 100MB/s כתיבה וקריאה לקבצים גדולים, שזה פחות-או-יותר המקסימום שאפשר ברשת עם הסוויץ' שלי (בעצם עוד לא ניסיתי jumbo frames. הממ, אני כבר יודע מה אני הולך לנסות הלילה ). אבל יש להם שתי בעיות אחרות. הראשונה היא שהם בערך end of life, סמסונג מכרה את חטיבת הדיסקים שלה. השניה והרבה יותר חמורה היא שיש (או היה) באג ב- firmware שיכול לדפוק מידע אם מבוצעת כתיבה לדיסק ביחד עם SMART. דיסקים חדשים לא אמורים לסבול מזה ויצא עדכון ל- Firmware, אבל אי אפשר לדעת מתי הדיסק יוצר או אם ה- Firmware תוקן. את הדיסקים שלי קניתי כמעט שנה אחרי שיצא התיקון ועדיין כולם היו צריכים לקבל אותו.

Hot swap? למה? מה, אתה באמת צריך זמינות של 100%? מה הבעיה לכבות, להוציא את הדיסק התקול, להכניס חדש ולהדליק? הוסך הרבה כסף על מארז ייעודי או על מגירות שליפות. כבונוס, מאפשר גם שימוש ביותר מארבעה דיסקים, כי מארזים עם יותר מארבע מגירות קשה למצוא.

ZFS - אוי, כ"כ רציתי. אבל אני מעדיף לעבוד עם לינוקס (כי אני מכיר) ושם התמיכה די בעייתית. הבנתי גם ש- ZFS "בולעת" זיכרון, ההמלצות היו מינימום 4GB ועדיף יותר. ראיתי גם שדיסקי advanced format לא יכולים לעבוד עם ZFS. ה- F4EG אמנם משתמשים ב- 4K sectors אבל "מזייפים" ומציגים כאילו הם עם סקטורים של 512 בייטים, אז אני מניח שזה בסדר.

שירותים נוספים: מאחר שלקחתי מעבד שגדול על mdadm בכמה מספרים, החלטתי לדחוף עוד שירותים לשרת. למשל הורדות אוטומטיות מ- Usenet (מריץ couch potato, sick beard ו- nzbget), שרת DLNA (מריץ minidlna) ועוד. אבל למה להסתבך עם שרתים וירטואליים? אני פשוט מריץ אותם תחת אותה מערכת הפעלה. חוסך משאבים.

ומה עם אל-פסק? שרתת ממש צריך דבר כזה.

ח"ח על ההשקעה והפירוט, פוסט מעולה. ART TATUM - מחקתי את ההודעה הראושנה שלך בדיון כדי ליצור רצף בהודעות של נמסיס. זה לא משהו אישי . לנושא - הZFS נראית זוללת משאבים וכח עיבוד, האטום שלך מצליח לסחוב את כל זה?

ניהול מרחוק אפשר לבצע דרך כל WEBUI שיש למערכות הללו, הבעיה היחידה היא שצריך ציוד הקפי להתקנה הראשונה

חוץ מזה, אחלה סט יש לך, חשבתי בזמנו על הלוח הזה בתור פתרון NAS אבל אני מכוון כרגע ללוח

SAPPHIRE E-350 בשביל פתרון NAS/HTPC שירוץ על FLEXRAID, זונח בנתיים את הבקר רייד שלי לטובת SNAPSHOT RAID

ברגע שהכל מוכן ורץ, לא צריך שומדבר מעבר ל-Webgui. אבל עד שהגעתי למערכת יציבה וטובה לטעמי, התעסקתי איתה יותר משבועיים בהפסקות. אם הייתי צריך לחבר קבוע עוד מקלדת ועכבר ולהתחיל להעביר כל הזמן Outputs במסך, הייתי מתחרפן. אין ספק שזה פרמטר של נוחות, ועל נוחות משלמים.

לא שמעתי על ה-Flexraid בינתיים, אני אקרא על זה.

כמה הערות (כי אני סיימתי לבנות את שלי לפני כמה שבועות ועדיין משחק קצת עם הקונפ'):

אז תחבר מקלדת ומסך להתקנה הראשונית, ביג דיל. ארר, עכבר? שו האדה עכבר? לא צריך גם CD, היום אפשר לשים כל ISO בקלות על DoK ולאתחל ממנו.

כמו שאמרתי, זאת לא היתה התקנה ראשונית בלבד. אם אני מתקין אחד חדש, ואני יודע בדיוק מה אני עושה ולאן אני רוצה להגיע, זה באמת לא שיקול. אבל אם אתה מתעסק בזה באופן שוטף, זה בהחלט מציק. אם היה לאחד הלוחות הפשוטים יותר ביוס שמאפשר להפנות את התצוגה ליציאה טורית, זה היה מעולה ופותר את הבעיה. חבל שלא מאפשרים את זה, רק עניין של תמיכה בביוס.

ה- F4EG איטיים? יחסית למה? אני מוצא שהם מאוד מהירים. לא שזה כ"כ רלוונטי, עם RAID5 תוכנתי על ארבעה כאלו אני מגיע ל- 100MB/s כתיבה וקריאה לקבצים גדולים, שזה פחות-או-יותר המקסימום שאפשר ברשת עם הסוויץ' שלי (בעצם עוד לא ניסיתי jumbo frames. הממ, אני כבר יודע מה אני הולך לנסות הלילה ). אבל יש להם שתי בעיות אחרות. הראשונה היא שהם בערך end of life, סמסונג מכרה את חטיבת הדיסקים שלה. השניה והרבה יותר חמורה היא שיש (או היה) באג ב- firmware שיכול לדפוק מידע אם מבוצעת כתיבה לדיסק ביחד עם SMART. דיסקים חדשים לא אמורים לסבול מזה ויצא עדכון ל- Firmware, אבל אי אפשר לדעת מתי הדיסק יוצר או אם ה- Firmware תוקן. את הדיסקים שלי קניתי כמעט שנה אחרי שיצא התיקון ועדיין כולם היו צריכים לקבל אותו.

איטיים יחסית לכונני 7,200. הם מאוד נחמדים, אבל ה-Seek שלהם קצת איטי יותר מטבעו. אם אתה בונה מערכת שמשרתת שרתים וירטואלים, צריך לקחת בחשבון, שכן מספר ה-IO/Second שאתה יכול להוציא מהכונן נמוך לא במעט מכונן 7,200.

באג ה-Firmware תוקן, הכוננים שלי עם הגרסה העדכנית, בדקתי כשקיבלתי אותם.

Hot swap? למה? מה, אתה באמת צריך זמינות של 100%? מה הבעיה לכבות, להוציא את הדיסק התקול, להכניס חדש ולהדליק? הוסך הרבה כסף על מארז ייעודי או על מגירות שליפות. כבונוס, מאפשר גם שימוש ביותר מארבעה דיסקים, כי מארזים עם יותר מארבע מגירות קשה למצוא.

ה-Hot Swap היה מבחינתי בונוס. רציתי מארז קטן ושקט, שיתפוס מינימום מקום. זה נחמד שאתה לא חייב להתעסק כדי לשלוף דיסק, אבל אני לא חייב זמינות 100 אחוז. חייב הגנה על נתונים 100 אחוז. אפילו אם ניצל חומר של 20 שעות עבודה, עלות המערכת כוסתה במלואה, ונשאר לי עודף.

בדיעבד כמו שאמרתי, הייתי לוקח לוח קצת יותר בריא ומארז קצת יותר גדול. בהתחשב במארז שכולל כבר ספק כח בסיסי, לא בטוח שהייתי חוסך המון מול P180 מיני למשל וספק כח, אם בכלל.

ZFS - אוי, כ"כ רציתי. אבל אני מעדיף לעבוד עם לינוקס (כי אני מכיר) ושם התמיכה די בעייתית. הבנתי גם ש- ZFS "בולעת" זיכרון, ההמלצות היו מינימום 4GB ועדיף יותר. ראיתי גם שדיסקי advanced format לא יכולים לעבוד עם ZFS. ה- F4EG אמנם משתמשים ב- 4K sectors אבל "מזייפים" ומציגים כאילו הם עם סקטורים של 512 בייטים, אז אני מניח שזה בסדר.

ZFS בולעת זכרון כי היא מנצלת כל מגהבייט פנוי לטובת Cache. עקרונית הם ממליצים על ג'יגה זכרון לכל טרהבייט של מידע. הם גם אומרים שאם המכשיר לא משמש התקנים שדורשים הרבה IOPS, אפשר להסתפק בהרבה פחות.

דווקא העובדה שה-F4EG (כמו כל שאר כונני ה-Advanced Format) משקר ומציג סקטור של 512 בתים בעייתית מאוד. Solaris ו-ZFS עובדים מצויין עם כונני Advanced Format, רק שיגידו שהם כאלה! ה-ZFS יבצע Alignment למחיצה בהתאם. בגלל שהכונן משקר המחיצות של ZFS יהיו Misaligned ויגררו המון Read Modify Write בכתיבת בלוקים. יש אפשרות תחת FreeBSD ליצור מאחד הכוננים כונן "משורשר" וירטואלי, ולהגדיר אותו כבעל גודל סקטור של 4096 בתים. אז יוצרים את המערך עם הכונן הוירטואלי הזה, וה-ZFS תחת FreeBSD יבצע את המיקום הנכון של המחיצה. אחרי כן פשוט דורסים את מערכת ההפעלה עם Solaris ומייבאים את המערך אליה, והכל טוב ויפה.

שירותים נוספים: מאחר שלקחתי מעבד שגדול על mdadm בכמה מספרים, החלטתי לדחוף עוד שירותים לשרת. למשל הורדות אוטומטיות מ- Usenet (מריץ couch potato, sick beard ו- nzbget), שרת DLNA (מריץ minidlna) ועוד. אבל למה להסתבך עם שרתים וירטואליים? אני פשוט מריץ אותם תחת אותה מערכת הפעלה. חוסך משאבים.

הלוואי והיה לי מושג, או זמן להתעסק בזה ולהצליח להריץ את זה על המערכת. אולי אני עוד אגיע לזה. בינתיים כמות הדוקומנטציה והאנשים שעשו זאת על Solaris מינימלית.

ומה עם אל-פסק? שרתת ממש צריך דבר כזה.

דווקא יש אחד בריא. SL1000 של Advice. הוא משרת אותו ואת תחנת העבודה שלי.

צריך לראות איך אני גורם לו לתקשר עם מערכת ההפעלה.

ח"ח על ההשקעה והפירוט, פוסט מעולה. ART TATUM - מחקתי את ההודעה הראושנה שלך בדיון כדי ליצור רצף בהודעות של נמסיס. זה לא משהו אישי . לנושא - הZFS נראית זוללת משאבים וכח עיבוד, האטום שלך מצליח לסחוב את כל זה?

בחייך, המערכת לא עושה כלום. גם אם אתה חונק את המערכת עם קריאות וכתיבות המעבד מזיע רק מעט. עד כמה שאני יכול לפענח את הטבלה, הוא מעמיס 80% במקסימום ליבה אחת, והשנייה לא עושה כמעט כלום.

מה שיכול לרצוח את המעבד זה להפעיל De-Duplication. אבל אני לא יודע עד כמה זה יעיל אם זה משמש רק לאחסון קבצים. כרגע יש לי די והותר מקום בכלאופן.

עדכון נוסף:

ציפור קטנה בפורום השכן (HT) לחשה לי שאפשר להריץ על המערכת VirtualBox עם תוסף שנקרא phpvirtualbox שמאפשר GUI ושליטה דרך ממשק וובי.

לאחר מלחמה קטנה שהסתיימה ב-4 בבוקר, ומבט אחד של "מה אתה פסיכי?!" מהחברה כשהיא ראתה מתי באתי לישון, הצלחתי להתקין ולהריץ Virtulbox ולקבל שליטה עליו דרך הדפדפן. היום או מחר אני אנסה להתקין עליו איזה לינוקס קטן עם השירותים שאני צריך.

אני רק מקווה שהאטום לא יחטוף שבץ כשהוא יגלה מה תכננתי לו.

בעקבות השרשור שלך החלטתי שאני מנסה גם את ה-Solaris Express 11

2 שאלות:

התקנתי את ה-napp-it, איפשרתי שיתוף והכל סבבה.

1. כשאני נכנס ל-napp-it אפשר לבצע מה-GUI כיבוי של המערכת, אני הולך ל-Shutdown ושם יש אפשרות שנקראת Shutdown and Power Off your System Now, כשאני לוחץ עליה אני רואה במערכת שהיא רושמת משהו על זה שהיא עושה כיבוי אבל המחשב לא נכנה אלא ממשיך להישאר דלוק, למה זה ? (ניסיתי כמה פעמים ואפילו לילה שלם המערכת נשארה דולקת)

2. הגדרתי שיתוף אבל לוקח המון זמן על שהשיתוף זמין מכיוון שלוקח למערכת הרבה זמן לעלות (משהו כמו 5 דקות), היא עולה אבל לוקח זמן גם שכבר יש פינג עדיין היא מעלה דברים והשיתוף לא זמין, יש מצב לקצר את זמן העליה ? (אני מעלה את המערכת מ-USB)

לא מכיר סולריס, אבל יש סיפורים דומים בלינוקס. אתה יכול להוריד את המחשב לכיבוי מלא ויכול להוריד אותו רק לסגירת מערכת ההפעלה, מה שמחייב אותך לכבות אותו פיזית בעצמך. תבדוק את ההגדרות של הכיבוי.

ושיתוף? תשאיר אותו דולק כל הזמן. לא רוצה? תראה אם יש לו תמיכה ב- suspend to ram (או sleep), במצב הזה המחשב כמעט ולא צורך חשמל ויכול לחזור לפעולה בתוך פחות מעשר שניות. לא יכול? סגור סרוויסים מיותרים. בטוח שיש לך כמה. שנה את סדר העליה של אחרים. אם אתה משתף באמצעות סמבה, למשל, נסה להפעיל אותה מוקדם יותר.

ולפני שאתה עושה שינוי שאתה לא בטוח בקשר אליו, גבה! לפחות את ה- DoK. הציל אותי כמה פעמים משיחזור אריך ומעצבן של כל השינויים שהתרחשו בעקבות ניסוי תמים בהגדרה או בתוכנה כלשהי.

איך אני יכול לבחור איזה סרביסים להפעיל קודם ?

בסולאריס? אין לי שמץ. בלינוקס זה פשוט הסדר של הלינקים בתיקיות ה- rc (טוב, נדמה לי שאובונטו עברו למערכת איתחול אחרת אז לך תדע איך עושים את זה שם). אבל אם התקנת סולאריס מלא, אני מבטיח לך שיש סרוויסים מיותרים לחלוטין שסתם לוקחים זמן בטעינת המחשב.

ושוב, ניסית suspend to RAM? זה יופי של דבר.

אני מבין את ההנאה שבהתעסקות והבחירה בפתרונות לא רגילים.

אבל,

השרת שלי שרץ כבר כמה שנים, מריץ ווינדוס 7 עם כל השרותים שפרטת, רייד תוכנתי של מערכת ההפעלה, 5 טרה, מעבד amd 4200+

נצילות רשת 100% מול קליינטים חזקים.

Ups 650 שעושה עבודה מעולה.

זהו, ניסיתי להשתדל ללכת על המינימום.