כן, תסביר שוב בבקשה: הרי כל מרואיין שמאלני בתקשורת שמגיב על חוק החרם, טוען שחופש הביטוי והמחאה הוא מוחלט ואין להגבילו בשום דרך, שכן כל הגבלה היא בגדר סתימת פיות והדרדרות לפשיזם! הייתכן שעוד לפני חוק החרם יש בישראל חוקים פשיסטיים וסותמי פיות האוסרים עלי למחות את מחאתי הלגיטימית כנגד מחזיק בדעה X ע"י קריאה לאי קבלתו לעבודה? ושים לב - אני רק קורא לא לקבלו לעבודה, לא מסרב לקבל אף אחד באופן אישי (מצידי שלא יקבלו אותו בתירוץ אחר כלשהו)... זה חייב להיות חוקי מצידי, לא? הרי בסה"כ אני מבטא את דעתי לפיה זה הדבר הנכון לעשות במציאות הפוליטית של ימינו!

כמו שאמרתי פה כבר יש כבר ארגונים שעושים את זה, אתה יכול להצטרף למאבק שלהם, ארגון להב"ה מחלק תעודות "עבודה עברית" לעסקים שמעסיקים רק יהודים כשרים.

ולגבי איסור הפלייה בקבלה לעבודה אתם מחפשים במקום הלא נכון, האיסור הוא לא בחוק חופש העיסוק אלה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

ויותר מדויק, סעיף 2 א:

לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו1986-, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה:

(1) קבלה לעבודה;

(2) תנאי עבודה;

(3) קידום בעבודה;

(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5) פיטורים או פיצויים פיטורים.

(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

בכל מקרה אני אבין דרישה לבטל את החוק הזה ואני גם מתלבט לגבי מה אני חושב עליו יש היגיון בלבטל אותו ויש היגיון בקיומו.

קישקוש בלבוש. כל יום אני רואה הצעות עבודה של משרדי פרסום: "דרושה בחורה בלונדינית וסקסית בגיל 18 עד 22 לצורך פרסומת לחברת משקאות גדולה".

אתה טוען שזה לא חוקי?

לא בהכרח. לחוק יש סייג אחד - אם האפליה מתחייבת מתוקף אופי התפקיד, הרי שזו אינה הפליה. כמובן שקיים פער גדול בין מה שמי שמפרסם מודעה כזו חושב לבין מה שבית המשפט חושב - ואם בית המשפט חושב שאותה פרסומת לא מחייבת בחורה בלונדינית וסקסית בגיל 18 עד 22, אז מי שפרסם את המודעה הזאת יאכל זין. אגב, כמובן שנטל ההוכחה הוא על המעסיק.

מה הקשר בין החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה לבין חוק החרם? רמז: אין.

חוק החרם צפוי להפסל בבג"ץ כי הוא פוגע בחופש הביטוי באופן לא מידתי וללא תכלית ראויה. זה ששני החוקים נועדו לכאורה למנוע אפליה לא אומר ששניהם לגיטימיים, כי הם עושים זאת באמצעים שונים לחלוטין.

אגב, החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה הוא אחד החוקים הסוציאליים החשובים ביותר שקיימים. זה שאתה חושב שהוא מטופש מעיד בעיקר עליך.

איזו רמת דיון גבוהה - כיוון שאתה לא מסכים איתי, אתה מטופש. כל הכבוד

בוא תסביר למה חוסר היכולת שלי, בתור מעסיק, לא להעסיק מישהו אינה פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלי?

בוא תסביר מה ההבדל בין חוק האוסר החרמת אנשים בעיסוק לבין חוק האוסר החרמת מוצרים מפאת מיקום?

סייגים, סייגים ועוד סייגים. סייגים יוצרים "קבוצות מועדפות" באוכלוסייה. לי בתור מעסיק אסור לעבור על החוק אפליה בעבודה, אבל אם המסעדה כשרה אז היא יכולה לא לקבל לעבודה נוצרי, כיוון שזה יפגע לה בכשרות. הנה לכם שיוויון בפני החוק!

קודם כל, לא ניסיתי קודם לעקוץ אותך - אם זה מה שהבנת אני מתנצל.

בוא תסביר למה חוסר היכולת שלי, בתור מעסיק, לא להעסיק מישהו אינה פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלי?

יתכן שיש פגיעה בחופש הביטוי שלך, אני לא פוסל את זה - בטח אם זו הרגשתך, אם כי תאלץ לסלוח לי כי איני רואה מדוע (איני רואה את הקשר בין, ונמשיך את הדוגמה מקודם, שנאתך לאשכנזים לבין אי קבלתם לעבודה בגלל פגיעה בחופש הביטוי שלך). עם זאת, כמו בכל דבר, יש התנגשות בין עקרונות וזכויות יסוד - ושם נמצא החוק ובית המשפט, כדי להכריע איזה זכות נפגעת יותר. כנסת ישראל (ובית המשפט והפרלמנטים לדעתי בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם) קבעו שאפלייה בקבלה לעבודה היא "חמורה" יותר מאשר הפגיעה בחופש הביטוי ולכן אסור לך להפלות בקבלה לעבודה. לא מתאים לך? תגיש בג"ץ בהסתמך על החוקים הקיימים במדינת ישראל ועם נימוקים מספיק טובים אולי יתקיים דיון בנושא (אך סביר שהוא ידחה), או לחילופין, רוץ לכנסת על מצע המכיל את העניין הזה בין היתר.

בוא תסביר מה ההבדל בין חוק האוסר החרמת אנשים בעיסוק לבין חוק האוסר החרמת מוצרים מפאת מיקום?

החוק האוסר החרמת אנשים בעיסוק מתבסס על עקרונות הדמוקרטיה והפגיעה בין החרמת אנשים בעיסוק היא אינה מידתית לפגיעה בחופש הביטוי, "איסור" על החרמת מוצרים מאזור גאוגרפי מסוים היא פגיעה גדולה יותר בחופש הביטוי מאשר ב.המממ....קצת הכנסות שגם ככה לא היו מגיעות לאותם אזורים?

בוא תסביר למה חוסר היכולת שלי, בתור מעסיק, לא להעסיק מישהו אינה פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלי?

בוא תסביר לי איך היא כן. מה הקשר בכלל לחופש הביטוי? החוק לא פוגע במאומה בחופש הביטוי שלך - אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה ולמי שאתה רוצה, כל עוד זה לא מתנגש עם אחד מהחוקים האחרים שמגבילים את חופש הביטוי (כמו החוק למניעת הסתה, או חוק החרם...).

זה גם לא פוגע לחלוטין בחופש העיסוק - מותר לך לעסוק בכל משלח יד שתרצה, ללא שום הגבלה.

הדבר היחיד שהחוק אומר זה שכשאתה מעסיק עובד, אסור לך להפלות אותו על סמך מין, מגדר ועוד מספר פרמטרים נוספים. איך מין העובד שלך משפיע על חופש העיסוק שלך? להיפך, חוק האוסר אפליה מגן על זכותו של העובד להנות מחופש העיסוק.

אתה זורק לאוויר כל מני מושגים שאתה בקושי מבין את משמעותם, באותה מידה יכולת לשאול למה הגבלת מהירות הנסיעה בכבישים בין עירוניים לא פוגעת בחופש הביטוי שלך. ברצינות, מה הפאקינג קשר?

בוא תסביר מה ההבדל בין חוק האוסר החרמת אנשים בעיסוק לבין חוק האוסר החרמת מוצרים מפאת מיקום?

הייתי מתחיל מזה שמוצרים אינם בני אדם, ובפרט אינם אזרחי המדינה ועל כן אין להם שום זכויות, אבל זה נראה לי כמו להסביר מה זה 2+2 למישהו שמתיימר לדעת מתמטיקה לפחות ברמה של בית ספר תיכון. אני בטוח שאם תתאמץ תוכל להבין לבד מה התשובה לשאלה שלך.

ואתה מטופש לא בגלל שאתה לא מסכים איתי, אלא כי אתה מטופש.

לא בהכרח. לחוק יש סייג אחד - אם האפליה מתחייבת מתוקף אופי התפקיד, הרי שזו אינה הפליה. כמובן שקיים פער גדול בין מה שמי שמפרסם מודעה כזו חושב לבין מה שבית המשפט חושב - ואם בית המשפט חושב שאותה פרסומת לא מחייבת בחורה בלונדינית וסקסית בגיל 18 עד 22, אז מי שפרסם את המודעה הזאת יאכל זין. אגב, כמובן שנטל ההוכחה הוא על המעסיק.

אתה בכלל מבין עד כמה מגוחך זה נשמע?

אתה בעצם אומר שבחורה מכוערת יכולת לתבוע את כל סוכניות הפרסום וייצוג הדוגמניות על זה שלא מקבלים אותה לעבודות רק בגלל שהדרישה היא לבחורה יפה?

המעסיק רוצה בחורה כוסית בתפקיד. וזו זכותו המלאה.

להוכיח בבית משפט שאופי התפקיד דורש את זה? זה כבר סיפור אחר לגמרי.

אתה חושב שחברה לייצור בירה יכולה להוכיח בבית משפט שאופי התפקיד לפרסומת מחייב בחורה כוסית, ואי אפשר לפרסם בירה עם גבר שעיר עם כרס שיושב עם בגד ים בחוף הים?

אז לטענתך כל הבחורות המכוערות והגברים יכולים לתבוע על כל משרדי הפרסום וכו' על אפליה בגלל שלא קיבלו אותם לתפקיד רק בגלל שהם לא בחורות ולא כוסיות?

קודם כל, לא ניסיתי קודם לעקוץ אותך - אם זה מה שהבנת אני מתנצל.

יתכן שיש פגיעה בחופש הביטוי שלך, אני לא פוסל את זה - בטח אם זו הרגשתך, אם כי תאלץ לסלוח לי כי איני רואה מדוע (איני רואה את הקשר בין, ונמשיך את הדוגמה מקודם, שנאתך לאשכנזים לבין אי קבלתם לעבודה בגלל פגיעה בחופש הביטוי שלך).

זוהי לא הרגשתי, ובתור מעסיק אני אעסיק כל מי שיהיה טוב לעסק שלי - הוא יכול להיות ערבי, אשכנזי, מזרחי, שמן או מוגבל שכלית - כל עוד הוא תורם לעסק, אני אקבל אותו. העניין הוא לא אני, העניין הוא החוק לגבי אחרים.

לא יכול להיות שאתה מגן על חופש הביטוי בכזה חירוף נפש, רק כאשר הוא תואם את השקפת עולמך. חופש ביטוי "מוחלט"(או קרוב למוחלט) נותן כלים גם לבעלי דעות חשוכות - ואם אתה מתנגד לביטוי הזה, אתה מתנגד לחופש הביטוי הנאור - אתה תומך רק בנאורות ולא בחופש הביטוי.

עם זאת, כמו בכל דבר, יש התנגשות בין עקרונות וזכויות יסוד - ושם נמצא החוק ובית המשפט, כדי להכריע איזה זכות נפגעת יותר. כנסת ישראל (ובית המשפט והפרלמנטים לדעתי בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם) קבעו שאפלייה בקבלה לעבודה היא "חמורה" יותר מאשר הפגיעה בחופש הביטוי ולכן אסור לך להפלות בקבלה לעבודה. לא מתאים לך? תגיש בג"ץ בהסתמך על החוקים הקיימים במדינת ישראל ועם נימוקים מספיק טובים אולי יתקיים דיון בנושא (אך סביר שהוא ידחה), או לחילופין, רוץ לכנסת על מצע המכיל את העניין הזה בין היתר.

זה נשמע בדיוק כמו הטיעונים של VIC בעד חוק החרם. וזה טיעון צודק(בהתחשב במצב החקיקתי והמשפטי הנוכחי בישראל).

בוא תסביר לי איך היא כן. מה הקשר בכלל לחופש הביטוי? החוק לא פוגע במאומה בחופש הביטוי שלך - אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה ולמי שאתה רוצה, כל עוד זה לא מתנגש עם אחד מהחוקים האחרים שמגבילים את חופש הביטוי (כמו החוק למניעת הסתה, או חוק החרם...).

זה גם לא פוגע לחלוטין בחופש העיסוק - מותר לך לעסוק בכל משלח יד שתרצה, ללא שום הגבלה.

הדבר היחיד שהחוק אומר זה שכשאתה מעסיק עובד, אסור לך להפלות אותו על סמך מין, מגדר ועוד מספר פרמטרים נוספים. איך מין העובד שלך משפיע על חופש העיסוק שלך? להיפך, חוק האוסר אפליה מגן על זכותו של העובד להנות מחופש העיסוק.

ומה עם החופש של המעסיק, האם אין לו זכויות? האם חובה להעסיק אדם אינה שקולה לחובה להיות מועסק? אתה מסכים איתי שמותר לך לסרב להתקבל לעבודה, מכל טעם שלא יהיה? החל מכך שהמשרד רחוק וכלה בכך שאתה גזען שלא אוהב אתיופים שמועסקים שם גם כן.

אתה זורק לאוויר כל מני מושגים שאתה בקושי מבין את משמעותם, באותה מידה יכולת לשאול למה הגבלת מהירות הנסיעה בכבישים בין עירוניים לא פוגעת בחופש הביטוי שלך. ברצינות, מה הפאקינג קשר?

נה נה עלייך וקקי בידיך.

הייתי מתחיל מזה שמוצרים אינם בני אדם, ובפרט אינם אזרחי המדינה ועל כן אין להם שום זכויות, אבל זה נראה לי כמו להסביר מה זה 2+2 למישהו שמתיימר לדעת מתמטיקה לפחות ברמה של בית ספר תיכון. אני בטוח שאם תתאמץ תוכל להבין לבד מה התשובה לשאלה שלך.

גם עבודה אינה בן אדם, אלא מוצר בעל ערך כספי מסויים(נגיד: 8K ש"ח בחודש).

הסתה לאי-קניית מוצרים מטעמים לא רלוונטיים לפי דעתך(כמו: מקום הייצור, היות העובדים מתנחלים) שקולה להסתה לאי העסקת אנשים מטעמים לא-רלוונטים לפי דעתך(כמו: ארץ מוצא, היות העובדים אתאיסטים).

ואתה מטופש לא בגלל שאתה לא מסכים איתי, אלא כי אתה מטופש.

הסתה!

אתה בכלל מבין עד כמה מגוחך זה נשמע?

אתה בעצם אומר שבחורה מכוערת יכולת לתבוע את כל סוכניות הפרסום וייצוג הדוגמניות על זה שלא מקבלים אותה לעבודות רק בגלל שהדרישה היא לבחורה יפה?

המעסיק רוצה בחורה כוסית בתפקיד. וזו זכותו המלאה.

להוכיח בבית משפט שאופי התפקיד דורש את זה? זה כבר סיפור אחר לגמרי.

אתה חושב שחברה לייצור בירה יכולה להוכיח בבית משפט שאופי התפקיד לפרסומת מחייב בחורה כוסית, ואי אפשר לפרסם בירה עם גבר שעיר עם כרס שיושב עם בגד ים בחוף הים?

אז לטענתך כל הבחורות המכוערות והגברים יכולים לתבוע על כל משרדי הפרסום וכו' על אפליה בגלל שלא קיבלו אותם לתפקיד רק בגלל שהם לא בחורות ולא כוסיות?

מראה חיצוני לא כלול בחוק, מותר לך לאפלות על סמך מראה חיצוני, הקריטריונים שאסורים מופיעים בחוק:

לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו1986-, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה:

נו, אבל מפלים אותי בגלל שאני גבר ולא אישה.

כמו כן האפליה בדוגמה הקודמת שלי היא גם לפי גיל. גיל 17 עד 22 לדוגמה זאת דרישה שכיחה.

אז הסעיף הזה רלוונטי:

(ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה.

לתפקיד של גבר דרוש גבר לתפריט של אשה דרושה אישה, אתה מוזמן לגשת לבית המשפט ולהוכיח שאתה יכול לשחק בצורה משכנעת אישה.

אתה חושב שחברה לייצור בירה יכולה להוכיח בבית משפט שאופי התפקיד לפרסומת מחייב בחורה כוסית, ואי אפשר לפרסם בירה עם גבר שעיר עם כרס שיושב עם בגד ים בחוף הים?

אני חושב שאם זה היה המצב, לא היו פרסומות לבירה עם בחורות כוסיות. עובדה שיש, כלומר עובדה שהקייס פה מספיק חזק כדי שאפשר יהיה להוכיח את זה.

אני לא מבין אבל למה אתה הולך לקיצוניות - החוק לא נועד להגן על בחורות מכוערות שלא מצליחות להתקבל לפרסומות של בירה. הוא נועד להגן, למשל, על דיילי אוויר באל על שחויבו לפרוש בגיל 60 וכך נפגעו תנאי הפנסיה שלהם, כי אל על החליטה שדיילי אוויר חייבים להיות צעירים ויפים (ובית המשפט אכן קבע שטיסה היא לא תצוגת אופנה). או על רס"ן שעושה 40 יום מילואים בשנה ולכן לא רוצים לקבל אותו לעבודה.

אז הסעיף הזה רלוונטי:לתפקיד של גבר דרוש גבר לתפריט של אשה דרושה אישה, אתה מוזמן לגשת לבית המשפט ולהוכיח שאתה יכול לשחק בצורה משכנעת אישה.

מי קבע שבשביל פרסומת למיץ תפוזים התפקיד דורש אישה?!

אני חושב שאם זה היה המצב, לא היו פרסומות לבירה עם בחורות כוסיות. עובדה שיש, כלומר עובדה שהקייס פה מספיק חזק כדי שאפשר יהיה להוכיח את זה.

וברור לי שיש קייס, זאת הנקודה שלי.

בדיוק באותה מידה אני יכול להגיד שהדרישות שלי ממזכירה אישית היא שהיא תהיה, קודם כל, מזכירה ולא מזכיר.

מישהו יכול לכפות עליי לקבל לעבודה גבר בתור המזכיר האישי שלי?! אני לא רוצה! חוק שיחייב אותי לעשות דבר כזה בניגוד לרצוני, מתאים יותר למדינות כמו אירן.

התסריט קבע שצריך אשה.

אם תצליח להוכיח בבית משפט שהאשה לא תוכל למלא את התפקיד בתור מזכיר אז זה יתקבל, השאלה אם תצליח, אולי אשה חרדית שרוצה להעסיק רק אשה בתור המזכירה שלה תצליח אם היא תטען שהיא חייבת להיות עם המזכירה שעות ארוכות לבד והיא לא יכולה להיות לבד עם גבר, תמצא סיבה מספיק טובה ותצליח לסנן את הגברים באופן חוקי.

אבל בכל מקרה, אני חושב שאתה צודק כשאתה אומר שמותר לך להעסיק בעסק שלך את מי שאתה רוצה, בנתיים מה שתיארתי למעלה זה המצב, אם צריך לשנות את המצב או לא זה שאלה טובה, אבל למה זה בדיון הזה ולא בדיון נפרד?

"התסריט" הוא בעל רצון בפני עצמו? כתב אותו תסריטאי, משיקוליו המקצועיים לפיהם בחורה תביא יותר תועלת בתפקיד זה מאשר בחור (אף שהבחור כן יוכל באופן הכללי ביותר למלא תפקיד בפרסומת) - ומהבחינה הזו אין הבדל בין העדפתו של התסריטאי לבין העדפו של כל מעסיק אחר, כל עוד אי אפשר להוכיח שהעדפתו של המעסיק האחר נובעת משיקול שאינו מקצועי.

ובכל מקרה, האין החוק האוסר אפלייה על בסיס מפלגה או השקפה מגביל את חופש הביטוי והמחאה שלי כמעסיק, אפילו שזה בשביל לקיים חוקים אחרים חשובים לא פחות? באילו נסיבות מותר להגביל את חופש הביטוי מבלי שהדבר יחשב לסתימת פיות ופאשיזם?

אם נחזור רגע לנושא החרם על התנחלויות, הנה "FAIL שמאלני" משעשע:

פעילי תנועת מרצ פקדו היום את החנויות בתל אביב והדביקו על מוצרים שמקורם בהתנחלויות מדבקה המסמנת אותם. נציגי 'ישראל שלי' קיבלו טלפונים מבעלי מפעלים ביו"ש שאמרו כי לאור הפעילויות האלה רק גבר הביקוש ופעילות הסימון רק תסייע לקהל הצרכנים הישראלי למצוא ביתר קלות את מבוקשו. לפיכך פעילי תנועת 'ישראל שלי', המונה כיום למעלה מ-57 אלף חברים, ידביקו על מוצרים שמקורם ביו"ש מדבקת סימון עם הכיתוב "מיוצר בהתנחלויות" וברקע – דגל ישראל.

פעולת מרצ למרבה האירוניה רק מעודדת יותר ישראלים לחזק את מוצרים אלה, שכן ברור לכולם שמוצר המסומן כתוצרת יהודה ושומרון הוא נטו כחול לבן. לאור זאת פעילי "ישראל שלי" מבקשים לחזק את תוצרת הארץ ולסמן אותה בדגלי ישראל, לתפארת המדינה וההתיישבות.