שלום.

אוקיי, אז עשיתי קצת גוגל, וקצת Youtube, ואני חושב שהבנתי מה קורה כאשר עושים RAID, אבל ממש אין לי מושג מהן הדרישות, ואיך עושים את זה בפועל.

אז.... האם אני יכול to RAID את המחשב שלי (או להוסיף לו, או להתקין לו? - יהיה המינוח אשר יהיה)?

מה נדרש? רכיבים ספציפיים?

[חיפשתי כאן בפורום ב sticky, אבל לא מצאתי]

דווקא יש מידע בסטיקי, וזה כמובן יהיה מקום טוב להתחיל ממנו כדי לקבל מושג כללי.

אם יהיו לך שאלות אתה כמובן מוזמן לחזור ולשאול.

בקצרה, כדי לבנות מערך RAID אתה צריך כוננים קשיחים (רצוי בנפח זהה) במספר הרצוי.

תוכנה (ופה הכוונה ל-Linux ולא ל-Windows) או בקר RAID מסוג כלשהו, כמובן שעדיף בקר RAID "אמיתי" (יקר).

ובעצם כדאי להתחיל עם השאלה, לאיזה מטרה אתה מעוניין במערך RAID?

מה, יש סטיקי? סתם כתבתי? אוף. נו, אם הגעתי עד לכאן, נשלח בכל זאת ;D.

דרישות:

שני דיסקים זהים או יותר (ל- RAID0-1) או שלושה או יותר (לשאר הרמות). זהו.

אתה יכול להגדיר RAID בתוכנה - כל מערכת הפעלה מודרנית (אני חושב שגם XP) תומכת במערכי RAID.

אתה יכול להגדיר RAID בחומרה, אם קנית בקר RAID יעודי.

או שאתה יכול להגדיר מה שמכונה FakeRAID - שילוב של חומרה שעושה את רוב העבודה ותוכנה שעושה את השאר. זה מה שבד"כ תמצא על לוחות האם.

היתרון של RAID תוכנה הוא שאפשר להשתמש בו בכל מקום. החיסרון הוא שהוא "טוחן" את המעבד, במיוחד אם אתה משתמש ברמות שדורשות חישובים כמו RAID5.

היתרון של RAID חומרה הוא שהוא לא מעמיס את המעבד, החיסרון הוא המחיר - די יקר.

FakeRAID נמצא באמצע. עדיין מעורבת בו תוכנה, כלומר המעבד שלך יתאמץ יותר מאשר בעבודה מול סתם דיסקים (נהוג לכנות זאת JBOD - Just a Bunch Of Disks) אבל הרבה פחות מאשר ב- RAID תוכנתי מלא, והוא דורש חומרה ייעודית, אבל סביר להניח שהיא כבר קיימת אצלך.

השלב הבא הוא לבחור את רמת ה- RAID שבה תרצה להשתמש. משתמשים ביתיים בד"כ הולכים על RAID0. RAID0 מחבר שני (או יותר) דיסקים זהים לדיסק אחד גדול שהנפח שלו שווה לסכום הנפחים של כולם והביצועים שלו כמעט שווים לסכום הביצועים של כולם. כלומר אם יש לך שלושה דיסקים של טרהבייט כ"א בעלי קצב העברה ממוצע של 100MB/s, ב- RAID0 המחשב שלך יראה דיסק אחד בגודל שלושה טרה ובקצב העברה של קרוב ל- 300MB/s. היתרונות ברורים. החיסרון הענק של RAID0 הוא שאם דיסק אחד יפול, כל מה שהיה על המערך ילך לעזאזל - והסיכוי של דיסק כלשהו מתוך קבוצה ליפול גדול יותר מהסיכוי שדיסק בודד יפול.

אפשרות אחרת היא RAID1. ב- RAID1 אתה משתמש במספר זוגי של דיסקים (המינימום הוא כאמור 2) כשכל מה שנכתב לדיסק אי זוגי מועתק אוטומטית לדיסק זוגי. כלומר כשאתה שומר קובץ לדיסק הראשון, עותק זהה לחלוטין נשמר על הדיסק השני. הנפח שתקבל יהיה חצי מהנפח של כלל הדיסקים במערך והביצועים יהיו זהים לאלו שי דיסק בודד, אבל אם ייפול דיסק אחד במערך, שום דבר לא יקרה לקבצים שלך כיוון שכל דבר מגובה אוטומטית. אתה אפילו לא צריך לשחזר מגיבוי, המחשב יעבור אוטומטית לעבוד עם הדיסק השני.

RAID3 ו- 4 די מתים כיום. השתמשו בהם בזמנו כיוון שהם דורשים פחות משאבי מחשוב מאשר RAID5, אבל היום ההבדל כבר לא משמעותי ואפשר ללכת ישר ל- RAID5. כדי להשתמש ב- RAID5 אתה צריך לפחות שלושה דיסקים. כל פעם שאתה כותב משהו לדיסק, הוא יפוצל בין כל הדיסקים, בדומה למה שקורה ב- RAID0, רק שבאחד מהדיסקים ישמרו נתוני שיחזור לקובץ (parity bit, אם אתה רוצה אפשר להיכנס לזה). כלומר הנפח שתקבל בפועל יהיה סכום הנפחים של כל הדיסקים במערך פחות אחד והביצועים מעט פחות מסכום הביצועים של כולם פחות אחד (או הרבה פחות, אם הבקר לא יעיל או המעבד לא מספיק חזק). כלומר על אותם שלושה דיסקים מהדוגמה הקודמת תקבל נפח איחסון של שני טרה בביצועים שיתקרבו ל- 200MB/s. אם דיסק אחד יפול, הבקר (או התוכנה) תשתמש בנתוני השיחזור שנשמרו כדי ליצור באופן אוטומטי ושקוף למשתמש את החלקים מהקבצים שהלכו לאיבוד כד שתחליף את הדיסק המקולקל. היתרון של RAID5 על RAID0 הוא ביכולת שלו לשרוד נפילה של דיסק, היתרון מול RAID0 הוא ביצועים יותר טובים ואובדן נפח של דיסק אחד בלבד ולא חצי מהדיסקים. החיסרון מול RAID0 הוא שאתה בכל זאת מאבד נפח של דיסק אחד, החיסרון מול RAID1 הוא שמשאבי המחשוב שדרושים לצורך לחישובי ה- parity גבוהים יותר מהשיכפול הפשוט של RAID1 ולכן המעבד שלך (אם אתה מבצע RAID בתוכנה או FakeRAID) יתאמץ יותר.

אז אחרי שבחרת רמת RAID, נשאר החלק החשוב: המימוש. ודווקא כאן אני הולך לעזוב אותך: זה תלוי במערכת ההפעלה, בלוח האם, בגרסת ה- BIOS ובמה בדיוק אתה רוצה להשיג.

תודה רבה רבה על התשובות!!!

[איסתרא בלגינא, תודה על ההשקעה! השכלתי! ]