אני שמח שהחלטת לקבל את ההגדרה שלי, אבל נראה שלא קראת עד סופה. "שיתוף פעולה" אינו חייב להעשות בתאום עם אותו אוייב. מספיק שהאוייב ירצה לכבול את ידי צה"ל באמצעות האשמה שקרית בפשעי מלחמה (מה שהוא אכן עושה חדשות לבקרים), כדי שכל אדם ישראלי שפועל להשגת אותה מטרה (קרי, לספק או לפברק ראיות לפשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה) יוגדר כבוגד.

לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך כאן - אתה יכול לנסח מחדש?

אני אשמח אגב, אם תתייחס גם להודעה הקודמת שכתבתי לך.

טיפשה היא לא ' date='היא אפילו חברה בפאקינג מנסה ,האישה חכמה מאוד והייתה מודעת מצוין למה שהיא עושה (מה גם שהיא הייתה חיילת בצה"ל והייתה מודעת לסיכון של דליפת מסמכים מהסוג הרגיש ).

[/quote']

יכול להיות שיש לה IQ 270 - היא עדיין טיפשה.

מהמסמך שנחשף בכתבה ב"הארץ" שלפיהו היא חשבה שמבוצעים פשעי מלחמה עולה בבירור ששום דבר כזה לא התרחש.

כמו כן לקחת מסמכים המדברים על סד"כים ומבצעים עתידיים - בתואנה של מניעת פשעי מלחמה - טימטום גם כן.

1. דווקא ציינתי בבירור "שמאלנים או ימנים - עושים את אשר עושים מתוך המחשבה כי דבר זה יהיה טוב למדינה. מיעוט קטן מאוד מבין שני הצדדים עושה את שעושה מתוך מחשבה להחליף את הדמוקרטיה או את אופייה היהודי של המדינה." כלומר, מצד אחד יש כאלו המבקשים להחליף את האופי הדמוקרטי של המדינה(ימין קיצוני) ומצד שני יש כאלו המבקשים להחליף את אופייה היהודי של המדינה(שמאל קיצוני). מבחינתי אגב, אנשים הפועלים באופן אקטיבי למימוש חזון זה(מדינה יהודית בלבד או מדינה דמוקרטית בלבד) הם בוגדים. מימין ומשמאל.

2. אתחיל דווקא מהסוף - אני ממש, ממש, אבל ממש לא תומך באנשי השמאל הקיצוני ובאלו הקוראים לחרם על מדינת ישראל, מכל סוג שהוא - תרבותי, אקדמי, כלכלי, תיירותי וכו' וכו'.

אך בדיוק כפי שאני תומך בזכותו של אותה מרצה שפוטר(זוכרים את נושא הדיון?) להתבטא בדעותיו, למרות שבמקרים רבים הם אינם תואמות את שלי, כך אני תומך גם בזכותם להתבטא. יש הבדל גדול מאוד בין תמיכה בזכות הביטוי לבין תמיכה בדעה עצמה.

הגדרת יפה "בגידה" - לפי ההגדרה הזאת עקב, ענת קם למשל אינה בוגדת. היחידה שאני יכול לחשוב עליה שמתאימה להגדרה הזאת היא טלי פחימה המטורללת.

קריאה לחרם אינה דווקא "בגידה" - למרות שאני מסכים שהיא גורמת נזק מוחשי ומיידי למדינה. אני אנסה להסביר את הראציונל מאחורי הפעולות האלו:

לפי האנשים הקוראים לחרם על ישראל, אכן ייגרם למדינה איזשהו נזק מוחשי ברמה המיידית - אך בטווח הארוך - יטיב למדינה.

אפשר לתת דוגמא מהחיים הפרטיים של כולנו - אבא שלך מכריח אותך ללמוד למרות שאתה ממש רוצה ללכת לאיזו מסיבה. בטווח המידי הרבה יותר טוב לך ונוח לך ללכת למסיבה וזה שלא תלך למסיבה יגרום לך לנזק מוחשי ומיידי של אובדן סיכוי להיות עם מישהי או להוריד את רמת הפופולריות שלך.

בטווח הארוך, כמעט ואין ספק, שעדיף לך ללמוד - להצליח במבחן - להצליח באוניברסיטה - להצליח להרוויח משכורת יפה וכו' וכו'.

זו לא אנלוגיה מושלמת כי לאב יש "אבהות"(מפתיע!) על בנו וזכות פטרלניסטית שלאנשי השמאל הקיצוני אין על מדינת ישראל - אך היא ממחישה את דרך החשיבה של אנשי השמאל הקיצוני.

לא פעם גם תשמע ראשי ממשלה ושרים אומרים שיש לבצע "מהלכים כואבים/קשים" בטווח המיידי הגורמים נזק מוחשי אך יטיבו עם המדינה בטווח הארוך - הסכם שלום עם מצרים/קיצוצים בגודל הממשלה/הפרטה וכו' וכו'. אלו צעדים כואבים שהכרחיים למען המשך קיום ושגשוג בטווח הארוך.

אני מסכים איתך לגבי הדבר האחרון שכתבת - חורה לי ומגעיל אותי(וכתבתי זאת כבר בדיון הזה ממש...) שאנשים שצועקים בראש חוצות "דמוקרטיה וריבוי דעות!" אך כאשר הדמוקרטיה פועלת לרעתם והם מוצאים עצמם במיעוט מסויים - ישר ישללו את זכותו הדמוקרטית של עמית שלהם להתבטא.

יותר מדי אנשים, משמאל ומימין, "מנצלים" את הדמוקרטיה בלי לתמוך בה באופן הבסיסי ביותר - אפשר לראות את זה גם בארה"ב כאשר הרפובליקנים היו בשלטון והדמוקרטים בכו כל הזמן ועכשיו הפוך כאשר הרפובליקנים טוענים שארה"ב הופכת למדינה סוציאליסטית מהגהנום.

כמו שג'ון סטיוארט אמר "פשוט הפסדתם באופן זמני. זה חלק מהדמוקרטיה. אף אחד לא עושה שום דבר לא חוקי.".

כתבת הרבה, אך לא בדיוק הבנתי מה כוונתך. אינני מבקש לסתום את פיו של אף אחד שמביע דעה, לכל כיוון שהוא, כי אין כאן "נכון" או "לא נכון". אני רק אומר שיש הבדל גדול בין הבעת דעה לבין הפצת שקרים, קריאה לחרם או שת"פ עם האוייב. באותה הזדמנות אסביר את הודעתי הקודמת - שיתוף פעולה עם האוייב מבחינתי הוא כל פעולה שאדם בר דעת יבין שהיא עוזרת לאוייב, בין אם האוייב ביקש עזרה זו או לא. אם האוייב מנהל מלחמת תעמולה נגד ישראל, כל עזרה במלחמה זו (נניח, ע"י הפצת מידע צבאי מסווג שעשוי להתפרש כפשעי מלחמה) עוזרת לאוייב להשיג את מטרותיו ולכן מהווה בגידה לדעתי.

בקשר לשאר דבריך, הרי ששוב - יש להבדיל בין הבעת דעה לבין דרישה (או כפייה) לפעול לפיה. גם אם השמאל הקיצוני והקיצוני פחות בטוח לחלוטין שדרכו היא הנכונה, אסור לו לכפות דרך זו באמצעים בלתי חוקיים ובלתי דמוקרטיים. כאשר ממשלה גורמת ל"נזק" לעם בטווח הקצר להשגת מטרות ארוכות טווח, זו זכותה כי היא קיבלה מנדט לעשות כן. גורמים קיצונים בשמאל, שקוראים לגרום לנזק בטווח הקצר תמורת תועלת (לדעתם) בטווח הארוך לא קיבלו לשם כך מנדט מאף אחד. זה כל ההבדל.

חזרה לנושא.

טענת האוניברסיטה (הסגל המכיר והקבוע) היא, "ברגע שהתקבל מרצה קבוע, אין סיבה להעסיק את ברץ שהוא מרצה מן החוץ".

עזבו אותכם רגע ממדוע לפטר מרצה מצליח ומוערך ולשכור במקומו מישהו ללא נסיון.

הנקודה היותר חשובה היא, שהם כבר פיטרו אותו בעבר, ורק הסטודנטים גרמו לביטול ההחלטה. מדוע פיטרו אותו אז? לא היה את התירוץ שלמעלה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/207205

ודרך אגב, הוא פוטר יומיים לאחר שפירסם זאת: http://www.imti.org.il/show_art.php?id=901 , במשפטים, יש הקוראים לזה ראייה נסיבתית.

ועדת החינוך אגב עומדת לחקור את המקרה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/135/840.html

כתבת הרבה, אך לא בדיוק הבנתי מה כוונתך. אינני מבקש לסתום את פיו של אף אחד שמביע דעה, לכל כיוון שהוא, כי אין כאן "נכון" או "לא נכון". אני רק אומר שיש הבדל גדול בין הבעת דעה לבין הפצת שקרים, קריאה לחרם או שת"פ עם האוייב. באותה הזדמנות אסביר את הודעתי הקודמת - שיתוף פעולה עם האוייב מבחינתי הוא כל פעולה שאדם בר דעת יבין שהיא עוזרת לאוייב, בין אם האוייב ביקש עזרה זו או לא. אם האוייב מנהל מלחמת תעמולה נגד ישראל, כל עזרה במלחמה זו (נניח, ע"י הפצת מידע צבאי מסווג שעשוי להתפרש כפשעי מלחמה) עוזרת לאוייב להשיג את מטרותיו ולכן מהווה בגידה לדעתי.

בקשר לשאר דבריך, הרי ששוב - יש להבדיל בין הבעת דעה לבין דרישה (או כפייה) לפעול לפיה. גם אם השמאל הקיצוני והקיצוני פחות בטוח לחלוטין שדרכו היא הנכונה, אסור לו לכפות דרך זו באמצעים בלתי חוקיים ובלתי דמוקרטיים. כאשר ממשלה גורמת ל"נזק" לעם בטווח הקצר להשגת מטרות ארוכות טווח, זו זכותה כי היא קיבלה מנדט לעשות כן. גורמים קיצונים בשמאל, שקוראים לגרום לנזק בטווח הקצר תמורת תועלת (לדעתם) בטווח הארוך לא קיבלו לשם כך מנדט מאף אחד. זה כל ההבדל.

שמח שאנחנו מסכימים שאין "נכון" או "לא נכון" מוחלט.

בעניין מלחמת התעמולה: האויבים שלנו מבקשים הרי להציג אותנו כברברים חסרי כל צלם אנוש וכו' וכו' - האם התבטאויות כמו של ליברמן(לא אזכיר אותן כאן שוב) ושל פעילי ימין קיצוני אחרים - לא עוזרים לאויב להוכיח בדיוק את טענה זו? האם זו בגידה?

בנוגע להפצת מידע מסווג - ברור שיש כאן עברת ביטחון מידע וברור שיש כאן פגיעה בבטחון המדינה(בפוטנציאל בטוח, לצערנו כנראה שגם בפרקטיקה). אם זו בגידה זו שאלה אחרת לגמרי. ענת קם, לפי מה שידוע לנו, לא באה אל אחמדיניג'אד עם מסמך שמראה מה הסד"כ של צה"ל במבצע X ואמרה לו איפה לתקוף. היא העבירה מסמכים מסווגים לעיתונאי ישראלי על מנת שישתמש בחיסיון העיתונאי שלו והכלים שברשותו לחקור נושא שקרוב לליבה.

שוב - טימטום? כן. נאיביות? כן. סכנה לביטחון המדינה? כן. בגידה? לא נראה לי. ואת זה בית המשפט יחליט.

אגב, כתבת "בהפצת שקרים" - לא הבנתי למה התכוונת כאן.

אני מסכים שלאנשי השמאל הקיצוני, בניגוד למממשלה, אין מנדט לגרום נזק בטווח הקצר בשביל התועלת הארוכה - רק ניסיתי להסביר את הראציונל שלהם. אגב, אני כמעט בטוח שמחאה לא אלימה(ודרישה לחרם היא מחאה לא אלימה) נכנסת תחת הקטגוריה של אמצעי לחץ דמוקרטי/חוקי - יכול להיות שאני טועה, אני לא בקיא מספיק בנושא זה, אני מודה. בדיוק כמו הפגנה נגד קיום ההתנתקות או נגד גדר ההפרדה(אני מדבר על הפגנות חוקיות כמובן, לא על זריקת אבנים על חיילים בבילעין).

חזרה לנושא.

טענת האוניברסיטה (הסגל המכיר והקבוע) היא, "ברגע שהתקבל מרצה קבוע, אין סיבה להעסיק את ברץ שהוא מרצה מן החוץ".

עזבו אותכם רגע ממדוע לפטר מרצה מצליח ומוערך ולשכור במקומו מישהו ללא נסיון.

הנקודה היותר חשובה היא, שהם כבר פיטרו אותו בעבר, ורק הסטודנטים גרמו לביטול ההחלטה. מדוע פיטרו אותו אז? לא היה את התירוץ שלמעלה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/207205

ודרך אגב, הוא פוטר יומיים לאחר שפירסם זאת: http://www.imti.org.il/show_art.php?id=901 , במשפטים, יש הקוראים לזה ראייה נסיבתית.

ועדת החינוך אגב עומדת לחקור את המקרה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/135/840.html

שמח שוועדת החינוך בוחרת לחקור את המקרה - ואם אכן נמצא שהיו מניעים פוליטים בפיטורי המרצה יש לבצע מספר דברים במיידי:

א. להחזיר את המרצה לעבודה Effective Immidatly.

ב. לבדוק מי האחראים להפסקת עבודתו(בגלל אותם מניעים פוליטיים) ולהשעות אותם באופן מיידי.

ג. שינוי נוהלי הפיטורין כך שלא יאפשרו חזרה על מקרה דומה

ההתבטאויות של ליברמן מגובות (לפחות תאורטית) ע"י הציבור שהצביע עבורו, בין השאר בגלל התבטאויות כאלה בדיוק, ושם אותו בממשלה. גם אם אמירותיו משרתות בדרך כלשהי את אוייבינו (ואני לא הבנתי איך בדיוק הן עושות זאת והאם ניתן להשוות "שירות" זה לדברי ופעולות השמאל הקיצוני) הרי שהוא אינו בוגד באף אחד.

בנוגע ל"מחאה בלתי אלימה", הרי שכשמה כן היא - מחאה. מחאה אמורה להביא לידיעת הציבור דברים שאינו יודע, או להמחיש לגורם מדיני (או שאינו מדיני) שדעת הציבור במדינה שלו אינה לטובתו. פעולות אלה מוגנות ע"י החקיקה בכל מדינה דמוקרטית עד כמה שאני יודע. קריאה לחרם אינה מחאה - היא פעולה, ועוד כזו שלעיתים קרובות אינה מכוונת כנגד גורם ספציפי האחראי לכאורה על המצב שמנסים לשנות כי אם כנגד גורמים אחרים במדינה, שבהם קל יותר לפגוע. האם האקדמיה בישראל אחראית בדרך כלשהי למדיניות ישראל בשטחים, למשל, שקוראים להחרימה?

יתרה מכך, החוק אינו מגן על מי שמוציא דיבה - קרי, מסית בתואנות שקריות. במקרה של ענת קם זה אולי לא בולט לעין, אבל עצם הטענה של תומכיה לפיה ענת נרדפת בגלל חשיפת פשעי מלחמה היא הוצאת דיבה שכן טענה זו מניחה מראש שאכן היו שם מסמכים המעידים על פשעי מלחמה כלשהם, מה שכמובן מאיר את ישראל באור שלילי עוד לפני שמישהו בכלל טרח לבדוק מה היה באמת באותם מסמכים.

אתה באמת לא רואה איך ההתבטאויות של ליברמן פוגעות ביחסי החוץ של ישראל ואי לכך ובהתאם לזאת, באינטרסים שלה? קטונתי מלהסביר זאת.

לגבי זה שההתבטאויות שלו מגובות על ידי הציבור שבחר בו, את אותו דבר אפשר לומר גם על הח"כים הערביים... it's a very fine line.

בקשר ל"מחאה בלתי אלימה" - אני לא בטוח שההגדרה שלך של מחאה(להביא לידיעת הציבור/גורם ממשלי כלשהו) היא המדוייקת ביותר, אבל אין ספק שהבהרת לי כמה דברים ועל כך אני מודה לך.

אתה באמת לא רואה איך ההתבטאויות של ליברמן פוגעות ביחסי החוץ של ישראל ואי לכך ובהתאם לזאת, באינטרסים שלה? קטונתי מלהסביר זאת.

הכל יחסי. אתה עשוי לטעון שהתבטאויותיו הנוקבות פוגעות במדינה, אני טוען שהאלטרנטיבה (התנצלות והתרפסות) פוגעת הרבה יותר. חוץ מזה, אני לא רואה שום התאמה בין הטענות שלו לטענות של אוייבינו, אז איפה כאן "שיתוף הפעולה"?

לגבי זה שההתבטאויות שלו מגובות על ידי הציבור שבחר בו, את אותו דבר אפשר לומר גם על הח"כים הערביים... it's a very fine line.

נראה שלא התנסחתי ברור מספיק: ליברמן נתמך (באופן מלא או חלקי) ע"י אחוז מספיק ניכר מהאוכלוסיה בשביל להכנס לממשלה, לפיכך עמדותיו מייצגות, לפחות במידה שהדמוקרטיה יכולה להבטיח, את רוב הציבור. אי אפשר לבגוד במדינה כשאתה שותף לממשלה נבחרת ובסה"כ מציג את העמדות שבגינן נבחרת. המפלגות הערביות אינן מייצגות דעות קרובות מספיק לדעת הרוב בשביל להנות מאותו גיבוי.

הכל יחסי. אתה עשוי לטעון שהתבטאויותיו הנוקבות פוגעות במדינה, אני טוען שהאלטרנטיבה (התנצלות והתרפסות) פוגעת הרבה יותר. חוץ מזה, אני לא רואה שום התאמה בין הטענות שלו לטענות של אוייבינו, אז איפה כאן "שיתוף הפעולה"?

נראה שלא התנסחתי ברור מספיק: ליברמן נתמך (באופן מלא או חלקי) ע"י אחוז מספיק ניכר מהאוכלוסיה בשביל להכנס לממשלה, לפיכך עמדותיו מייצגות, לפחות במידה שהדמוקרטיה יכולה להבטיח, את רוב הציבור. אי אפשר לבגוד במדינה כשאתה שותף לממשלה נבחרת ובסה"כ מציג את העמדות שבגינן נבחרת. המפלגות הערביות אינן מייצגות דעות קרובות מספיק לדעת הרוב בשביל להנות מאותו גיבוי.

זו בדיוק הנקודה שלי - שקשה מאוד לאמוד נזק/תועלת בהתבטאות כזו או אחרת. יכול להיות שההתבטאויות של ליברמן מזיקות למדינה ויכול להיות שהן מועילות לה. בדיוק אותו דבר לגבי התבטאויות של התנצלות והתרפסות.

אגב, אני חושב שאנחנו מפספסים איזשהו קו אמצע - לא יכול להיות שמצד אחד יש התנצלות והתרפסות ומצד שני "נפוצץ את סכר אסואן" וחידוש הבנייה ביום בו מיטשל מבקר בארץ.

חייבת להיות "התאמה"? אני חושב שהמבחן היחיד, או לפחות המרכזי, בסוגייה כבדת המשקל של "בגידה במדינה" הוא האם נגרם למדינה נזק רב/בלתי הפיך וכי אותה פעולה "משחקת לידי" האויבים שלנו. אם חייבת להיות התאמה, הרי שגם הקיצוניים שבשמאל הקיצוני אינם בוגדים - אין שם אנשים הרוצים כי החמאס ישלוט במדינה ויהפוך אותה לחליפות מוסלמית.

ואם אני תומך בהכנסת סחורות שלא יכולות לשמש ללחימה לרצועת עזה(כמו כוסברה), כפי שתומך החמאס, האם אני בוגד? יש לציין כמובן, שבפעולה זו תמכו רוב השרים ואנשי מערכת הביטחון...

אדם בממשלה לא יכול לבגוד במדינה? ואם עכשיו ש"ס בממשלה ואלי ישי מחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ופרו-הלכתיים - דינו אינו דין בוגד כיוון שהוא בממשלה? אגב, זה לא כזה רחוק מהמציאות שהמפלגות הערביות ייכנסו לממשלה ביום מן הימים - האם גם אז הקונצנזוס ממנו הן נהנות נותן להן חסינות מבגידות?

הסיפור החדש.. האולטימטום של תנועת אם תרצו לאוניברסיטת בן גוריון. שימו לב, הם לא קראו במכתב לפיטורין של אף אחד כפי שהתקשורת הישראלית אומרת, אלא קראו לאוניברסיטה להגיב לנתוניהם.

סיכום הנושא בלאטמה (עם עימות בערב חדש, וקטע מחדשות ערוץ 2 על תורם שכבר ביטל)

http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=81&FID=269&PID=0&IID=3648

אין לי בעייה על זה שהם (באונברסיטת בן גוריון) מגנים על עמדתם. יש לי בעייה עם צביעותם הרבה. מה שמותר למרצים שלהם, אסור למי שמבקר אותם.

עריכה: שכחתי מהשירשור שכבר קיים בנושא.. מצטער.

לכבוד

פרופסור רבקה כרמי,

נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון

הנדון: טיפול בהטיה האנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל

שלום רב,

מחקר בשם "מדד הציונות" (2008), התחקיר המקיף שערכנו בעקבותיו (הסתה הדרה, והטיה אנטי-ציונית באוניברסיטאות, מאי 2010), ומחקר נוסף ביחס להרכב המחלקה לפוליטיקה וממשל שערכנו בימים אלו, מציגים לכאורה תמונה, לפיה המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון פועלת נמרצות וביודעין לקידום מסרים אנטי-ציונים חריפים, ויצירת אוירה של סתימת פיות למתנגדים למסרים אלו.

במחלקה 11 אנשי סגל, מהם 9 המעורבים בפעילות פוליטית המציגה עמדות של השמאל הקיצוני. 6 מתוך 11 חברי הסגל הקבוע של המחלקה חתומים על מכתב תמיכה בסרבנים. זאת בהנהגת ראש המחלקה, ד"ר ניב גורדון, המוכר כפעיל הקורא לחרם תרבותי, כלכלי ופוליטי בינלאומי על ישראל. שתי החוקרות המוגדרות כ"עמיתות המחלקה", מוכרות בקרב הסטודנטים כבעלות תפיסה אנטי-ציונית. 8 מתוך 19 מרצים מן החוץ של המחלקה מביעים עמדות שמאל רדיקליות. 3 מתוך 6 דוקטורנטים במחלקה חתומים על עצומת תמיכה בד"ר ניב גורדון לאחר קריאתו לחרם בינלאומי על ישראל. המחקר של 2008 גם מוכיח הטיה חריפה בתוכן סילבוסים של המחלקה. אלו מאופיינים בתוכן אנטי-לאומי ואנטי-ציוני.

משקלם היחסי של חברי הסגל האנטי-ציונים במחלקה לעומת משקל דעותיהם בקרב כלל הציבור בארץ מעורר חשש כבד לפיו הבסיס המרכזי לקבלת תפקיד ולקידום במחלקה אינו מקצועי אלא פוליטי, לפחות לא מקצועי טהור. גם לאור העובדה שבמחלקות הריאליות ובמדעים המדויקים תמונת המצב שונה לחלוטין, עולה המסקנה שייצוג היתר וההגמוניה של אנשי השמאל הקיצוני במחלקה נובעים מהעדר חופש אקדמי אמיתי, ומכך שבעלי ההשקפות האנטי-ישראליות מקדמים את אלו המחזיקים בעמדות דומות לשלהם.

אדישותך אפשרה לדיקטטורה אקדמית להשתלט על החופש האקדמי ולצמצם באופן ניכר את הפלורליזם המחשבתי. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הפך חופש הבעת הדעה לאנרכיה – אין חוק וסדר ואין גבולות. בארה"ב, ערש חופש הדיבור הפוליטי המעוגן בחוקה, יש סייג ויש כללים לחופש הדיבור. כפי שקבע גם בית המשפט העליון האמריקאי, (שנק נגד ארה"ב 1919, ברנדנבורג נגד מדינת אוהיו 1969).

אוניברסיטת בן-גוריון יקרה לנו, ומתוך כך ומתוך כבוד למורשתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהיה ממנהיגי הציונות, אנו מפצירים בך לפעול ולתקן את המצב ללא דיחוי. מתוך דאגה כנה לחופש האקדמי של ציבור הסטודנטים, ומתוך חרדה לעתיד האוניברסיטה, אנו פונים אלייך ומפצירים בך לשים קץ להטיה האנטי-ציונית החריפה ולהדרה של סטודנטים וחוקרים ציוניים במחלקה האמורה.

לכן, אנו מבקשים ממך להשיב לנו בהקדם מהם הצעדים המעשיים והמיידיים שבכוונתך לנקוט על מנת לתקן את המצב המתואר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בין היתר כיצד בכוונתך לשים קץ לאפליה השוררת נגד הציבור הציוני.

היות ופנינו לדיאלוג קונסטרוקטיבי עימך, לא ננקוט בצעדים נוספים במשך חודש ימים מהיום. אולם, היה ובקשתנו לא תענה נאלץ לנצל במלואו את חופש הביטוי והמחאה, ונפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו בכדי להביא לידיעת ציבור הסטודנטים בהווה ובעתיד, ובמיוחד לידיעת הגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון בארץ ובחו"ל, את חומרת הדברים ואת ההתעלמות המתמשכת מצד הנהלת האוניברסיטה שהביאה למצב הנוכחי. אנו גם נמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאונ' ב"ג. כן, נבקש מכל התורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות שינוהל על ידי עו"ד. זאת כאשר הכספים ישוחררו לאוניברסיטה לאחר שיוכח עובדתית כי ההטיה המגמתית במחלקה, המתבטאת בהרכב הסגל ובתוכן הסילבוסים, תתוקן.

אנו תקווה כי לא יהיה צורך בנקיטת הצעדים האמורים.

בכבוד רב ובברכה,

רונן שובל ארז תדמור

יו"ר אם תרצו ר' אגף מדיניות והסברה

אולי מחכים שמישהו יגיש תביעה לבג"ץ אינני יודע כרגע על איזה בסיס ( לא בדקתי את הנושא לעומק למעט מה ששמעתי אתמול אצל רזי ברקאי שבו היה עימות בין מנכ"ל אם תרצו לפרופ' כרמי ) אבל זה מאוד מזכיר לי את הקטע של החינוך העצמאי של הדתיים , הם לוקחים כסף מהדינה ולא מלמדים את מה שצריך ו / או יוצרים הפליה , גם כאן הפרופסורית הנכבדת לטענת אם תרצו ליכאורה עושה אפליה לפחות בדעות ומאפשרת לדעות אנטי ישראליות בעליל ואנטי המימסד בו הם מלמדים להתקיים ( תופעה מחורבת המתאימה לשמאל בכלל ולשמאל המצחין של ישראל בפרט ואנטי ישראלית לטעמי בעליל ועוכרת ישראל , כלומר התנהגות אנטי דמוקרטית שאומרת : "אם המוסד / מדינה לא תלך לפי דעתי , אני אפעל לפגיעה בה ! ")

הפרופסורית עוד קידמה את הפרופסור המשמיץ והאנטי דמוקרטי ונגד ישראל לראשות המחלקה לא פחות , טענתה הייתה כי איננה יכולה לפטר אותו , אני חושב שהיא כול כך חושבת שהיא חכמה עד כדי כך שכולם ניראים לה ליכאורה טיפשים , לעזזאל , אם הוא אנטי ישראלי ואת יודעת את זה ולא יכולה לפטר אותו ,זה לא אומר שאת צריכה לקדם אותו .

לא חשוב , אני חושב שאם תרצו צריכים לידע ולעודד תורמים לתרום למוסדות פרו ישראלים - נקודה !

גועל נפש

אני מאוד מקווה ש"אם תרצו" יהיו מספיק משועממים בשביל לתבוע את YNET , נענע10 והארץ - על תביעת דיבה.

אני מאוד מקווה ש"אם תרצו" יהיו מספיק משועממים בשביל לתבוע את YNET , נענע10 והארץ - על תביעת דיבה.

כמה נכון

kalen - לא הבנתי מה הקשר לאוניברסיטת בר אילן...?

kalen - לא הבנתי מה הקשר לאוניברסיטת בר אילן...?

טעות. התכוונתי בן גוריון. תוקן, תודה.

אני מאוד מקווה ש"אם תרצו" יהיו מספיק משועממים בשביל לתבוע את YNET , נענע10 והארץ - על תביעת דיבה.

משועממים?

לתבוע את מי שמפרסם עליך שקרים בתקשורת זה להיות משועמם?