יום ראשון בפתח, ואז אנחנו נקבל את ההצבה שלנו לקורסים השונים.

דיברתי עם הסמל ראשון(מפקד המיון שלנו) על הבעיות הרפואיות שלי ועל כך שקציון המיון הביט בעיניי והבטיח לי תפקיד במחשוב/תקשוב במערך הטכני וכי אני סה"כ רוצה תפקיד שאני יכול פיזית לבצע אותו, ושאני פשוט לא יכול להרשות לגוף שלי לעבור את מה שהוא עבר בטירונות של שריון.

הוא אמר שהוא יברר את העניין, ביקשתי לדבר ביום ראשון עם קצין כלשהו או להיות בהמתנה בביסל"ט עד שיפתחו קורסים במחשוב/תקשוב שאוכל להתמיין אליהם. הוא עשה פרצוף נחמד ואמר שיברר את העניין.

לצערי הרב, אני נוטה לא להאמין לו.

אני מניח שביום ראשון/שני אני אקבל את ההודעה המשמחת שאני מכונאי, תפקיד שאני, פיזית, לא מסוגל לבצע.

אני אבקש לדבר עם קצין כמו שצריך, לספר לו את הסיפור שלי - אני מניח שידחו אותי על הסף או יאמרו לי שאני צריך לחתום כניסה לקורס ואז במסגרת הקורס ידברו איתי.

אני כבר מודע לכך שאלו שקרים.

אם הברירה היחידה שלי תהיה בין "תחתום כניסה לקורס" או "סרב לקורס וקבל כלא"... אני... אני לא יודע מה לעשות.

אם אני נכנס לקורס הבנתי שפשוט בלתי אפשרי לצאת ממנו, גם עם בעיות פאקינג רפואיות... זה אבסורד...

ואם אני הולך לכלא... למה?! למה שאני אלך לכלא?! לא עשיתי שום דבר רע! סה"כ רציתי תפקיד שאני יכול פיזית לבצע אותו! כבונוס רציתי גם תפקיד כמה שיותר מאתגר ותורם, וזין אחד גדול קרוב לבית/יציאות! רציתי לתת כמה שיותר, לדחוף את עצמי(שכלית, כי פיזית אני לא יכול) לקצה. רציתי לצאת לקצונה.

על מה כלא? על פאקינג מה?

הצבא שובר אותי, הוא דופק לי את הבריאות כל פעם מחדש ואני עדיין נשאר בשלי מבחינה מנטלית ועדיין רוצה מאוד לשרת, רוצה מאוד לשרת בתפקיד כמה שיותר תורם, רוצה עדיין לצאת גם לקצונה. וכלום לא עוזר, ואני הולך כנראה לסיים בכלא.

אני באובדן, אין לי מושג מה לעשות. אין לי מושג.

לא יכול להיות שהדרך היחידה להיות בתפקיד שאני יכול פיזית לבצע היא דרך שקרים, קשרים וקומבינות.

תודה רבה לצה"ל שגורם לי לבכות, שפעם אחרונה שבכיתי הייתה שהחברה הראשונה שלי זרקה אותי והייתי סתם ילד קטן.

אני על סף ייאוש, וצריך הרבה בשביל להביא אותי לשם, וצריך עוד יותר בשביל לדחוף אותי לייאוש עצמו... לא מתכוון לתת לזה לקרות.

משתתף בצערך, גם אני הייתי שם פעם, בדיוק לפני שנתיים

לצערי, אני חושב שהברירה הכי טובה בשבילך זה באמת לסרב (וכן, לשבת בכלא / מעצר)

עד שיוציאו אותך מקורס טכני (כמובן, אין דרך להבטיח שתקבל מה שאתה רוצה לקבל)

זה מצער שאנשים טובים נופלים בין הכסאות בצבא, אבל לצערי, אין מה לעשות בנושא

אגב,

איפה אתה רוצה לשרת? קרוב לבית? איפה אתה גר?

לצערי הרב, אני נוטה לא להאמין לו.

אני מניח שביום ראשון/שני אני אקבל את ההודעה המשמחת שאני מכונאי, תפקיד שאני, פיזית, לא מסוגל לבצע.

אני אבקש לדבר עם קצין כמו שצריך, לספר לו את הסיפור שלי - אני מניח שידחו אותי על הסף או יאמרו לי שאני צריך לחתום כניסה לקורס ואז במסגרת הקורס ידברו איתי.

אני כבר מודע לכך שאלו שקרים.

אם הברירה היחידה שלי תהיה בין "תחתום כניסה לקורס" או "סרב לקורס וקבל כלא"...

הצבא שובר אותי, הוא דופק לי את הבריאות כל פעם מחדש ואני עדיין נשאר בשלי מבחינה מנטלית ועדיין רוצה מאוד לשרת,

לא יכול להיות שהדרך היחידה להיות בתפקיד שאני יכול פיזית לבצע היא דרך שקרים, קשרים וקומבינות.

אכן ככה אתה צודק רוב הגובים הטובים נופלים לך דרך קומבינות או שקרים או שפשוט במזל מה שקורה לא תמיד ...

וכמו שאמרתה חד וחלק נותנים לך גו'ב שלא מתאים לך פיזית ... אז

אתה בא לקצין ומראה לו נייעע זיין אני לא מתפנה לזה תעשה מה שאתה רוצה נקודה !!

אני לא מסוגל לבצע את זה רפואית תעשה מה שתעשה אתה רוצה לקחת אותי לכלא כך ...

על תתבאס הכלא הצבאי לא כזה גרוע ... מה שכן זה שעדיף לא להכנס אליו אבל

עם אתה יודע ומרגיד שאתה הולך לקבל משהו שיהרוס לך תבריאות

גם אני במצב הזה הייתי נכנס לכלא !

ותזכור עוד משהו כול עוד שלא גוייסתה תלך ותוציא מהקופה שלך את התיק הרפואי שלך "זה יעלה לך כסף אבל יחסוך לך הרבה מאוד אכילת חרא"

עם רופאים צבאיים מטומטמים !!

איפה אני רוצה לשרת? כבר לא אכפת לי, קיבינמט כבר לא אכפת לי.

במקור רציתי מאוד ממר"מ/גאמא או משהו בחיל מודיעין.

פיזית אני לא יכול לדחוף את עצמי לקצה(וניסיתי, תליתי תקוות די גדולות בטירונות בשריון שאולי "תחזק" אותי ותפטור אותי מהבעיות הרפואיות שלי) אבל אני אחד שאוהב אתגרים ורוצה תפקיד כמה שיותר מעניין.

אם יש משהו שאני מתעב זה להרגיש שאני לא תורם או לא עושה משהו חשוב(AKA מתחפשן).

מכיוון שפיזית אני לא מסוגל לבצע תפקיד שידחוף אותי לקצה, אני מעוניין בתפקיד שידחוף אותי "שכלית" כמה שיותר לקצה, כי זה רק מחזק וזה יעניין אותי ואני אוכל לתרום.

אני יודע שכלא צבאי הוא לא משהו נוראי מבחינת תנאים, אבל עצם הרעיון שמדובר בכלא... על מה ולמה?

לא ביצעתי שום עבירה, למה אני צריך לקבל כתם לכל החיים? למה אני צריך לקבל מניעה מקצונה? על מה מגיע לי כלא?

כל המילים האלו כ"כ ריקות כי שמים עליי זין כי אין לי אף אחות של אח של בן דוד של קצין שיכול לשים אותי באיזה מקום "טוב", והפרופיל הקרבי שלי שנקבע בהתחלה מנע ממני ממר"מ/מודיעין ועכשיו אני תקוע בטכני, כמיועד לתפקיד שאני פיזית לא יכול לבצע.

כל הגופים שנלחמים בהשתמטות וכאלו צריכים לתבוע את צה"ל שהוא מתנהל בצורה כזו.

מסולם של 1-10 המוטיבציה שלי לשרת הייתה 34. מכיוון שאני אדם סתום וחסר שכל עדיין יש לי המון מוטיבציה לשרת, אבל הרבה פחות ממקודם ועם כל אימרה של מפקד/קצין שאומר לי "זה בטיפול" או "אני מחכה לתשובה" או "אין מה לעשות בעניין" זה מוריד את זה בעוד דרגה.

השבירה הפיזית הזאת גם שוברת אותי מנטלית ואני לאט לאט... "מאבד את זה"... אני לא רוצה בכך.

אני מרגיש שאני נלחם בצבא, שאני אמור בכלל להילחם עם הצבא ועבור הצבא.

משהו כאן מגעיל אותי, ואני רוצה להקיא את הכל החוצה ולהתנקות.

נשמע בדיוק כמו רוב האנשים :\

אמרו לך כבר כל מה שאפשר, רוב הזמן אם אתה רוצה להשיג משהו הצבא לא ייתן לך בלי ללכת קצת ראש בראש.

בכל אופן, בהצלחה!

יש מספר דרכים שתוכל לצאת מהטכני, הכי טוב לשלב, אם תראה להם על ההתחלה שאתה לא משתף פעולה הסיכויים שלך לצאת גדלים. במידה ויש לך בעיות רפואיות אתה צריך להציג אותן בפני הרופא, נקיטה בצעד זה דורשת בעיה רפואית אמיתית והקצנה של הבעיה אצל הרופא (אלא אם אתה חושב שלזייף מיגרנה או בעיות אורתופדיות יכול לפסול אותך מלהיות טכנאי). דרך יותר אלגנטית היא פנייה למשקית ת"ש, תודיע לה שאתה חייב לעבוד אחרת המשפחה קורסת, במידה ויש לכם הרבה כסף בבית וההורים מוכנים לשתף פעולה אתה יכול לשחק על כך שאתה צריך להימצא בבית ולעזור לאמא לבצע מטלות.(חבר טוב, גם הוא מהטכני ומבוסס כלכלית הצליח לשכנע שאמא שלו חייבת את עזרתו בבית) אחרי 40 פעמים שיגידו לך לא, אתה תקבל את שרצית. תזכור לא לוותר אחרי הסירוב הראשון ולבצע את המהלכים מוקדם ככל הניתן - העדיפות היא לפני כניסה ליחידה.

בהצלחה!

יהודה, אני בזמנו פשוט פתחתי את הפק"ל שנתנו לי בבקו"ם, פתחתי את הפנקס של נציב קבילות חיילים, התקשרתי לשם והרמתי קובלנה שהעיפה לשמיים את מחלקות השלישות, ת"ש והרפואה בבסיס שלי וקיבלתי את הבירוקרטיה בדרך שלי עם מכתב תגובה רשמי מהנציב.

אני ממליץ לך דחוף להתקשר לשם ולדבר עם החייל שיענה לך, הם מאוד נחמדים ובאים לעזרתך אם יש לך "קייס".

תעדכן מה קרה לאחר השיחה.

איפה אני רוצה לשרת? כבר לא אכפת לי, קיבינמט כבר לא אכפת לי.

במקור רציתי מאוד ממר"מ/גאמא או משהו בחיל מודיעין.

פיזית אני לא יכול לדחוף את עצמי לקצה(וניסיתי, תליתי תקוות די גדולות בטירונות בשריון שאולי "תחזק" אותי ותפטור אותי מהבעיות הרפואיות שלי) אבל אני אחד שאוהב אתגרים ורוצה תפקיד כמה שיותר מעניין.

אם יש משהו שאני מתעב זה להרגיש שאני לא תורם או לא עושה משהו חשוב(AKA מתחפשן).

מכיוון שפיזית אני לא מסוגל לבצע תפקיד שידחוף אותי לקצה, אני מעוניין בתפקיד שידחוף אותי "שכלית" כמה שיותר לקצה, כי זה רק מחזק וזה יעניין אותי ואני אוכל לתרום.

אני יודע שכלא צבאי הוא לא משהו נוראי מבחינת תנאים, אבל עצם הרעיון שמדובר בכלא... על מה ולמה?

לא ביצעתי שום עבירה, למה אני צריך לקבל כתם לכל החיים? למה אני צריך לקבל מניעה מקצונה? על מה מגיע לי כלא?

כל המילים האלו כ"כ ריקות כי שמים עליי זין כי אין לי אף אחות של אח של בן דוד של קצין שיכול לשים אותי באיזה מקום "טוב", והפרופיל הקרבי שלי שנקבע בהתחלה מנע ממני ממר"מ/מודיעין ועכשיו אני תקוע בטכני, כמיועד לתפקיד שאני פיזית לא יכול לבצע.

כל הגופים שנלחמים בהשתמטות וכאלו צריכים לתבוע את צה"ל שהוא מתנהל בצורה כזו.

מסולם של 1-10 המוטיבציה שלי לשרת הייתה 34. מכיוון שאני אדם סתום וחסר שכל עדיין יש לי המון מוטיבציה לשרת, אבל הרבה פחות ממקודם ועם כל אימרה של מפקד/קצין שאומר לי "זה בטיפול" או "אני מחכה לתשובה" או "אין מה לעשות בעניין" זה מוריד את זה בעוד דרגה.

השבירה הפיזית הזאת גם שוברת אותי מנטלית ואני לאט לאט... "מאבד את זה"... אני לא רוצה בכך.

אני מרגיש שאני נלחם בצבא, שאני אמור בכלל להילחם עם הצבא ועבור הצבא.

משהו כאן מגעיל אותי, ואני רוצה להקיא את הכל החוצה ולהתנקות.

עכשיו ככה תשמע ותזכור מה שאמרו לי וזה נבדק ואכן מאוד נכון בצבא

על תאמין לאף אחד חוץ מעצמך תעשה את עצמך מאמין אבל על תסמוך על זה כמו בכול דבר בחיים אומרים לך אני מטפל בזה כך את זה בערבון מוגבל ועל תהיה תמים !

ועוד משהו המשקיע שוקע הטוב טובע והחרא צף !!

על תגדיל ראש כשזה לא נדרש ממך אתה עוד תסבול מזה רבות ..

ביקשו ממך לעשות משהו תעשה את המבוקש ולא מעל המבוקש גם כשאתה יכול ויודע שאפשר לעשות את זה טוב יותר על תעשה תמלא את הבקשה נטו !

ומה גם למה לך להתעמץ יותר ממנדרש למה להוציא לעצמך שם של פראייר ואללה הינה צעיר במבה שאפשר לרכוב עליו יאללה איזה כיף .! ותזכור ההגיון בצבא נגמר בש.ג

בנוגע לתפקידים לא מתאים לך תעשה בלאגן בקיצור תהיה חייל חרא !

אתה שואל מזה חרא ?

אז ככה אתה לא עושה כלום לא בדיוק כלום אתה עושה את זה עם חוסר עניין טוטאלי !

מראה אדישות לפעמים פשוט הולך באמצע אומר לא רוצה בקיצור אתה הופך לנטל כללי מאשר לעזרה על המפקדים שלך !

מבקש לדבר עם דרגים גבוהים מנסה לעגיע לפיקוד לא בטוח שזה יעזור אבל גם לא יזיק ..

ושוב אתה מנסה לשכנע אותם שהם לא צריכים אותך ואתה סתם מתבזבז שם ...ולא מועיל בכלום למערכת הצבאית והעיקר שאתה תהיה משכנע

ולגבי המוגדש עם אתה רוצה משהו תלחם עליו על תרד מהבן אדם מצידך שהוא יתחיל לחלום עלייך תתישב עליו וותחיל לחפור לו לטמטם אותו עד שזה ימאס לו ..

וזהו בגדול ...

יכול להיות שזה יהיה לך שימושי ויכול להיות שלא :-X ;D

תנסה אולי ללכת למקצועות כמו <אופטקאי חימושי "קורס אופטרוניקה אלאופ " או משהו שקשור לקשר > יכול להיות מעניין עם אתה אוהב את זה

וגם אחלה מקצוע לחיים .

בהצלחה אחי

_______________________

נ.ב עכשיו ראיתי מה אלכס רשם למעלה ^^^^^^

יכול להיות בהחלט מצויין מאוד יעיל עם יש לך על מה לקבול ואתה מרגיש שמפלים אותך ולא מכבדים אותך ובידך הוכחות לכך תקבול ועל תחשוב פעמיים !

מצטער, אבל הייתי חייב להגיד את זה כי זה צורם לי בעיניים

Dr Bit, פאקינג שיט, אולי תלמד עברית?

על != אל. כנ"ל לגבי עם != אם

בהנחה שסיימת את כיתה א' בהצלחה, אתה לא חושב שהתגובה שלך מוגזמת?

מצטער, אבל הייתי חייב להגיד את זה כי זה צורם לי בעיניים

Dr Bit, פאקינג שיט, אולי תלמד עברית?

על != אל. כנ"ל לגבי עם != אם

בהנחה שסיימת את כיתה א' בהצלחה, אתה לא חושב שהתגובה שלך מוגזמת?

ממש בוגר מצידך אחי .. תודה !

על זה אתה חושב על השיגאות כתיב שלי אוי נו נו ...

אני מנסה לעזור ואתה פשוט משתעמם ומחפש אנסים בקטנות !...

באמת יופי קבל X10

ואני עדיין לא הבנתי מה הבעייה להיות מכונאי מטוסים (בקטע הבריאותי)...

אם אתה מוציא אישור שיש לך בעיות גב\ מתבכיין על זה מספיק למפקדים יעבירו אותך בסוף הקורס למקום שלא דורש מאמץ פיסי...סך הכול יש הרבה תפקידים שאפשר לעשות במקומות שונים... לא סוף העולם... מקסימום, כשתגיע לבסיס תבקש לדבר עם המפקד גף או אפילו המטת"א לגבי השיבוץ שלך בגף שלא עובד פיסית קשה...

בעיקרון הכול תלוי במפקדים- אם הם באים איתך בטוב ולא מושכים זמן- תלך איתם בטוב. אם הם מתחילים להתעצבן עליך ולבוא אליך בטענות או למשוך זמן- שביתה איטלקית.

ואני עדיין לא הבנתי מה הבעייה להיות מכונאי מטוסים (בקטע הבריאותי)...

אם אתה מוציא אישור שיש לך בעיות גב\ מתבכיין על זה מספיק למפקדים יעבירו אותך בסוף הקורס למקום שלא דורש מאמץ פיסי...סך הכול יש הרבה תפקידים שאפשר לעשות במקומות שונים... לא סוף העולם... מקסימום, כשתגיע לבסיס תבקש לדבר עם המפקד גף או אפילו המטת"א לגבי השיבוץ שלך בגף שלא עובד פיסית קשה...

בעיקרון הכול תלוי במפקדים- אם הם באים איתך בטוב ולא מושכים זמן- תלך איתם בטוב. אם הם מתחילים להתעצבן עליך ולבוא אליך בטענות או למשוך זמן- שביתה איטלקית.

1. "להגיע לבסיס". פה כבר יהיה מאוחר מדיי ולזה בדיוק אסור לו להגיע.

2. "תלוי במפקדים" וכל השורה האחרונה זה בדיוק מה שקרה לאחותי בחודשים האחרונים והעבירו אותה לתפקיד שהוא לא טכני ועדיין עם יציאות 11-4.

אני נורא משתדל לא להתעצבן כשאני כותב את זה כי מה שעשו לבחורה המסכנה זה בדיוק מה שעומד לקרות לו. אם רצו שבחורה תהיה בדרג א' ותפעיל כלים כמו שהיא הפעילה בשבוע הראשון אזז בנים מסביבה עם בעיות, בלי בעיות היו צריכים לטחון כפול.

קרא שוב את מצבו של הבחור. למה ליהודה מגיע לסבול גורל דומה ולהיתקע בתפקיד גרוע עם יציאות קרביות, אם מראש הוא יכול (יהודה אתה כבר יודע מה לעשות ) ולהגיע לקורס אחר טוב ואז להגיע להצבה הרבה יותר מתאימה לו.

אגב, המקום היחיד שאכפת למישהו אם היית בכלא צבאי זה אם אח"כ אתה מתגייס לגוף בטחוני כולשהו וגם אז אל תשקר ותגיד שכן היית בכלא עקב קצין מיון טיפש. חבר שלי שיקר ואמר שלא היה בכלא כשרצה להתגייס למשטרה ולא קיבלו אותו כי ישר ראו שכן היה. לשאר החברות האזרחיות בישראל לא אכפת אם היית בכלא והן לא ידעות את זה.

יתר על כך, בכל החברות בהן אני עבדתי כלל לא היה משנה אם עשית צבא. הן רוצות עובדים טובים שיביאו להן כסף ושמה שחשוב שיהיו מקצועיים ובעלי ניסיון במקצוע אליו הם עוברים ראיון ולא מה עשית כשהיית קטן.

כנראה לא קראת את המשפט האחרון שלי עד הסוף... אם תוקעים אותו בתפקיד שהוא לא מתאים לו- שלא יזיז אצבע עד שלא מעבירים אותו.

ואיזה כלים נתנו לאחותך להפעיל? עד כמה שאני יודע הם עובדים עם מקדחות ומקסימום עם מנופים\ עריסות... אני יודע שזו עבודה ממש לא נעימה לעבוד באיזה האנגר לוהט, מסריח ורועש, אבל אני אףפעם לא ראיתי שחיילים סוחבים שם דברים או מפעילים ציוד מכאני כבד

אולי אני לא מכיר מספיק טוב את דרג א' :-X (לי יצא לעבוד רק מול נגדים וקצינים בדרג א'... זה ל כך משעשע לראות אותם מכחילים כשאתה אומר להם שצריך לפרק חצי מטוס )

והוא כתב כמה פעמים שיציאות לא מעניינות אותו...

וואו הטופיק הזה מבחיל אותי..

בתור קצין קרבי יש לי הרבה חברים במערך הלא לוחם,כולל ביחידות האיכות חרטט למיניהן (גאמא-ממר"מ וכו') וכן,מי שהשתחרר ועשה קורס C++ בצבא מרוויח עכשיו דברים שבאזרחות אני רק יכול לחלום עליהם ללא תואר.

אבל זה דווקא לא מה שמטריד אותי,אין לי ספק שתרומתם חשובה אבל מכאן ועד למה שהולך כאן...הדרך ארוכה.

דבר ראשון לפותח הטופיק..עשה לי טובה. גם אני עם נתונים יותר טובים משלך (שד"א כולם הם זבל בערך מקבא 54 דפ"ר 75 שזה המינימום לכל דבר טוב בצה"ל) רציתי להיות טייס או במטכ"ל (ההקבלה הקרבית של כל הבסמ"ח הזה בשבילך) ולא עברתי את הגיבושים. אז מה? בכיתי? חתמתי ויתור? לא... עד עכשיו בשירות שלי אני לא מתחרט על זה. ואין לי שום רגשות נחיתות מול חבר'ה שלי שכן התקבלו. ממזמן עברתי אותם בסיבוב. עצתי לך להפסיק להיות ילד. צבא זה צבא. אני מכיר מליוני אנשים יותר איכותיים ממך שעשו פי עשר ממך שהלכו להיות או לוחמים (משמע שום ניסיון) או ג'ובניקים חסרי תועלת בבסיס בקריה ולא עשו דבר עם עצמם למרות שממש רצו גאמא/סיגמא חרטא אחרת.

לכל המגיבים על ייעוץ לברוח/להיכלא/להיפקד..חאלס. אז הבחור לא יהיה בממר"מ. זה לא סוף החיים. אני ממש שמח שילדים זבי חוטם שיצאו ותיכנתו את הCPR מקבלים 17 לחודש. שיבושם להם. מפה ועד להפוך כל מקרה אחר להתעלמות מכוונת מצד הצבא והתעללות בחיי חיילנו יש הבדל. זה פשוט נוראי לקרוא את מה שתכתבם מהצד. גם במערכים אחרים צריכים אנשים איכותיים.

אני חושב שמי שמחפש " ג'וב " בלבד בצבא - שילך לחפש תחברים שלו. אני נגעל מאנשים כאלה שמחפשים רק מה הצבא יתן להם באזרחות.

אגב, אין דבר כזה דפ"ר 75. זה בקפיצות של 10 (70 80 90)