כניסה לתפקיד בצה"ל, צריך ייעוץ - עמוד 8 - כללי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

כניסה לתפקיד בצה"ל, צריך ייעוץ


Judas Iscariot

Recommended Posts

  • תגובות 123
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

judas תברח משם בכל דרך אפשרית אני לא ידעתי שום דבר על הצבא שהתגייסתי ועברתי קורס מכונאי ולקח לי 6 חודשים מחורבנים לצאת מהבסיס הגועל נפש שנראה ככה בגלל שיש רוב של נגדים בחיל האוויר שהם מושחתים והם שם רק בשביל הכסף וכי לא היו לוקחים אותם לאף מקום באזרחות

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

עידכון:

לאחר יותר מחודש מהגשת הקבילה, היא עדיין נמצאת "בטיפול".

הרופאים משתינים עליי בקשת, ממשיכים לספק לי כמויות מסחריות וקטלניות של תרופות.

ביום שני לפני שבוע(ב-22) הייתי אצל רופא תעסוקתי שהודיע לי חגיגית שבקשר לגב "אין לי ממצאים"(עברתי בדיקת CT בה לא היו ממצאים פתולוגיים, אני משוכנע שהצבא פשוט מחכה על קצות האצבעות שתהיה לי פריצת דיסק) - אמרתי לו זה שאין ממצאים פתולוגיים לא אומר כלום, יש לי כאבי גב מזה כמעט שנתיים, הבאתי לו מכתב מאורטופד אזרחי חודשיים לפני הגיוס, מכתב מהמפקדת קורס האישית שאני לא מסוגל פעילות פיזית, מכתב ממעסיק שלי לשעבר שהפסקתי לעבוד שם בדיוק בגלל הבעיה הזו והוא המשיך לומר - "אין ממצאים" = "זדיין לי מהפנים".

בקשר לריאות - הוא אמר שהוא "צריך להתייעץ עם המומחה שמגיע ביום חמישי" וש"תהיה תשובה בCPR" - עד אתמול לא הייתה תשובה ואני מאוד לא אופטימי - הרופא הזה היה, אתם יודע מה, כמו כולם - התעלם לחלוטין ממני והמשיך להסתכל על מספרים בלבד.

בינתיים אני במסגרת הקורס, "ממתין" למשיח או מה שזה לא יהיה(פירוט בהמשך)

ותודה רבה לצה"ל שהביא אותי לייאוש ודחף אותי מן הקצה.

אני כבר בערך שלושה שבועות לא ישן כמו שצריך, התמוטטתי כבר בבסיס, אני אוכל מעט מאוד(ממש אין לי תאבון בבסיס, בבית אני אוכל גם מעט) - ירדתי כמעט 3 קילו בזמן הזה, הכאבים בחזה שהיו לי בזמן התיכון חזרו(האבחנה אז "בגלל סטרס", מעניין למה זה קורה עכשיו..?), פה ושם אני בוכה ללא שליטה ולסיכום, מרגיש ממש בעננים...

התחלתי תהליך טיפולי אצל קב"ן, קצת בחוסר ברירה(הם רצו לשלוח אותי, אני סירבתי בתוקף ויום אחרי זה התרחשה ההתמוטטות שלי ומאז אני כבר... פשוט לא אותו בן אדם).

הקב"נית המליצה בינתיים על לתת לי כמה שיותר אפטרים או משהו בסגנון, אני אמור להיפגש איתה שוב בקורב(הייתי אמור להיפגש איתה ביום ראשון, בעצם בשני, בעצם היום, אולי מחר?) אבל היא לא עונה לאימליים של המפקדים שלה בינתיים.

אז מצד אחד אני כן מוצא קצת שלוות נפש(קצת, אני לא ישן הרבה גם בבית וכל שאר המכאובים הפיזים והמנטלים) ומנוחה פיזית בבית מדי יום, אבל הם כן מתייחסים אליי כאילו אני עדיין בקורס ואני... שונא את כול העולם, ובמיוחד את עצמי.

זין על ממר"מ, זין על גאמא, זין על כל חיל המודיעין, על כל הצבא וכל חילותיו.

יש מזימה מטכ"לית לבדוק אם הם יכולים לבסס את הסופר-חייל הגנטי עליי, הם מעקמים אותי ומעקמים אותי ומחכים שאשבר.

זה קרה, נשברתי - ראש המטכ"ל, אני מצטער שנכשלתי בניסוי שלך.

הבהרה: אני לא בתהליך של לצאת מהצבא, למרות שההיגיון אומר לי לפעול בדרך הזו.

...אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

א) אתה ילד קטן

ב) לך לבית חולים, בעדיפות לבלינסון(הם לא דורשים תשלום מחיילים שלא קיבלו אישור רטרואקטיבית על זה שהם הלכו לבית חולים בלי הפניה\מקרה כירורגי, ואם תעשה את זה בשבת אתה לא צריך בכלל סיבה מוצדקת במיוחד) תגיד שיש לך כאבי גב איומים ואתה לא יכול לישון, אתה גם יכול להגיד שקרה משהו שהחמיר את זה מאוד(הרמת משהו וואט אוור). אני עשיתי את זה כשהייתה לי דלקת בכתף, לא הלכתי בכלל למרפאה הלכתי לבית חולים קיבלתי מרשם לאיזה כדורים הזויים וזריקה, ושבוע גימלים, אבל זה היה אחרי יום שלם של כאבים שפועמים מהכתף לאורך כל היד והצוואר למעלה ולילה ללא שינה בכלל.

ג) אתה ילד קטן תפסיק לבכות, המערכת קשה לך איתה ראש בראש, מבחינתך לך למב"ס תעמוד ליד הלשכה שלו איזה שעה שיראה אותך, ישאל מה אתה רוצה ממנו תזיין לו את השכל אבל בצורה נורמאלית, תאמין לי שזה יסדר דברים. גם איזה רס"נית שאפשר לשחק לה על הרגשי תמיד יכולה לעזור, תתפלא כמה פלאפל משפיע בחורים כאלה - זה לא הקריה שבכל חדר יש 3 מנות, רב סרן בבסיס טירונים נחשב למשהו דיי בכיר.

עדיין לא עזר, זה החיים, הצבא זאת לא קייטנה, אבך כמו שאמרתי לך יש לך בעיות תטפל בהן כמו גבר, אני מבטיח לך שאם תתפוס מישהו נורמאלי(רמ"ד, מב"ס, רע"ן וואט אבר) ותדבר איתו בצורה נורמאלית ותגיד לו שזה כבר הדבר האחרון שאתה יכול לעשות אחרי שבמשך שבועות אתה מנסה לעבוד מול המערכת כמו שצריך יסדרו לך את זה. בסופו של דבר כולם אנשים, רופא ועוד רופא בבסיס טירונים לא יכול לעשות כלום, 99.9% מהפניות שלו זה מכוסיות\אנשים ששתו אפר סיגריות\הרביצו עם כפית על הקרסול או כל דבר אחר בשביל להוציא גימלים וללכת הבייתה, מרפאות כאלה לא בנויות לטפל במקרים אמיתיים, את כל הפטורים האלה יכלת להשיג לפני הגיוס - זה אמור היה להיות בתיק הרפואי שהרכיבו לך בבקום, לפני הגיוס יכלת להפוך שפעת ללוקימיה, והאנג אובר למיגרנות כרוניות, ולקבל את כל מה שאתה רוצה\מגיע לך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני עוד לא "בוחר" במסלול של נפקדות ועריקות, אבל זה יכול גם להגיע לזה.. אין לדעת.

כבר הייתה לי "שיחה" עם מפקד גף רפואה(לא באמת דיברתי איתו), הוא זה ששלח אותי(בהמלצת המפקדת) לרופא תעסוקתי.

בקשר לאורטופד - תגידו לי תתחדש, יש לי עכשיו פלטפוס, שבוודאות לא היה לי.

יש לי גם "פרונציה ניכרת של הקרסוליים", שאני גם משוכנע שזה גומי ורוד וטעים.

אני אמור לקבל עוד שבוע בדיוק מדרסים(לפני שבוע עשיתי "מדידות" לנושא בהרצליה).

מינימייזר - אני שומע את אותם דברים כבר חצי שנה, עוד מלפני הגיוס שלי - שהמערכת תכיר בבעיות שלי, שהכל בסדר, שאני אשרת ושהכל יופי טופי.

אחרי שלושה חודשים וקצת בצבא, אני יכול לומר - זה לא עובד, זה לא קורה.

המערכת משתינה בקשת על חיילים טובים - אף פעם לא התחצפתי לאף מפקד, תמיד ביצעתי מה שיכולתי, לא נפקדתי, לא ערקתי, לא סירבתי - וקיבלתי ואני ממשיך לקבל חרא שכן, בסופו של דבר - שבר אותי.

לשבת רגל על רגל ולכייף זה הדבר האחרון שאני עושה בבסיס, נכון - אני סתם יושב.

אבל זו הישיבה הכי רעה בעולם... יש לי בחילות, אני מקיא, יש לי כאבים בחזה ומחשבות מאוד לא טובות.

יש סיבה שרציתי תפקיד מאתגר ומעניין בצבא - אם משעמם לי אני מתחיל עם מחשבות רעות, על אחת כמה וכמה שאני במצב הנוכחי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

פלטפוס זה לא משהו שנוצר "פתאום" בגיל הזה... כנראה עמדת לא כמו תמיד בבדיקה וזה נראה כמו, או שפשוט לא שמו לב לזה קודם... זה גם לא משהו שמפריע יותר מידי (אלא אם אתה עוסק בפעילות גופנית או שזה פלאטפוס חמור...)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

איך הגעת לזה :s05:

בשביל פלאטפוס יש מדרסים (די טובים אפילו) שעושים לך בהתאמה אישית (אלא אם זה פלאטפוס ממש זניח ואז מביאים לך סתם רפידה שנהיית בעובי של נייר תוך חודש...)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לשבת רגל על רגל ולכייף זה הדבר האחרון שאני עושה בבסיס, נכון - אני סתם יושב.

אבל זו הישיבה הכי רעה בעולם... יש לי בחילות, אני מקיא, יש לי כאבים בחזה ומחשבות מאוד לא טובות.

יש סיבה שרציתי תפקיד מאתגר ומעניין בצבא - אם משעמם לי אני מתחיל עם מחשבות רעות, על אחת כמה וכמה שאני במצב הנוכחי.

אני עדיין לא מצליח להבין מה לעזאזל הבעיה שלך. אתה יושב כל היום בבסיס, ולא עושה כלום חוץ מלהפגש עם הרופא, לאכול צהריים ולהפגש עם הקב"ן.

יש אנשים שהיו נותנים את אשך ימין שלהם כדי להעביר את השירות שלהם ככה. אם משעמם לך תביא ספר ותקרא. שב בצל ותשחק בפלאפון.

מה זה ההתבכיינות הזאת? אכלו לי, שתו לי.

ברצינות, מה אתה ילדה קטנה? צר לי לאכזב אותך אבל לא כולם מגיעים לגאמא או לסיירת מטכ"ל, ואם חשבת שתקבל "תפקיד מאתגר ומעניין" (וכמעט כל תפקיד אמיתי יכול להיות מאתגר ומעניין כי הבן אדם עושה את התפקיד) רק בגלל שקשה לך להרים 10 קילו, אז צא מהסרט שלך, ותנסה למצות את המקסימום מהמקום שהגעת אליו, שזה המערך הטכני של חה"א.

כשתשתחרר ותלך לעבוד במלצרות/תמיכה טכנית, אתה גם תשב בפינה כל היום, תתנדנד ותבכה שכואב לך ושלא מתחשבים בפתק מהרופא שלך? הצבא זה לא פיקניק, אבל האזרחות קשה שבעתיים, אז אני מציע לך לצאת מהשוק כמה שיותר מהר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני עדיין לא מצליח להבין מה לעזאזל הבעיה שלך. אתה יושב כל היום בבסיס, ולא עושה כלום חוץ מלהפגש עם הרופא, לאכול צהריים ולהפגש עם הקב"ן.

יש אנשים שהיו נותנים את אשך ימין שלהם כדי להעביר את השירות שלהם ככה. אם משעמם לך תביא ספר ותקרא. שב בצל ותשחק בפלאפון.

מה זה ההתבכיינות הזאת? אכלו לי, שתו לי.

ברצינות, מה אתה ילדה קטנה? צר לי לאכזב אותך אבל לא כולם מגיעים לגאמא או לסיירת מטכ"ל, ואם חשבת שתקבל "תפקיד מאתגר ומעניין" (וכמעט כל תפקיד אמיתי יכול להיות מאתגר ומעניין כי הבן אדם עושה את התפקיד) רק בגלל שקשה לך להרים 10 קילו, אז צא מהסרט שלך, ותנסה למצות את המקסימום מהמקום שהגעת אליו, שזה המערך הטכני של חה"א.

כשתשתחרר ותלך לעבוד במלצרות/תמיכה טכנית, אתה גם תשב בפינה כל היום, תתנדנד ותבכה שכואב לך ושלא מתחשבים בפתק מהרופא שלך? הצבא זה לא פיקניק, אבל האזרחות קשה שבעתיים, אז אני מציע לך לצאת מהשוק כמה שיותר מהר.

אני לא אוכל בבסיס, בקושי יש לי חשק לגלוש להנאתי באינטרנט אז לקרוא ספר? לא עובד לי, סורי באמת שאני מאכזב אותך.

ילדה קטנה? אין לך מושג ירוק מי אני.

אני לא מתבכיין שלא הגעתי לגאמא או לסיירת מטכ"ל, אתה יכול ללכת לחפש. אמרתי כבר והגעתי ל"מסקנה" הזו מזמן - כל מבוקשי הוא תפקיד שאני יכול פיזית לבצע, זהו, לא יותר מזה. יותר מדי לבקש? אוי, אני באמת מצטער.

האזרחות קשה שבעתיים? מה אתה חושב, שאחרי התיכון ובזמנו ביליתי כל הזמן ואז התגייסתי לתוך בוקר שוק? אני עבדתי בשתי עבודות במקביל(היו לי לפחות כמה ימים בשבוע שעבדתי 12-16 שעות) ומאחת מהן(המכניסה יותר) התפטרתי - נחש למה? אה, כי הכאבי גב שלי הכריעו אותי. אני שילמתי על כל דבר בחיים שלי מאז גיל 16 בערך, ואני גאה בכך.

מי אתה שתטיף לי מוסר? אתה ודובי זובי, שניכם גברים גברים מאחורי המקלדת וחשים את עצמכם עליונים כי אני קטן מכם בשנים - מבזק בשבילכם - אתם לא כאלה מיוחדים וטובים, ואני לא כזה ילד קטן ובכיין - בוא, בוא תחליף אותי אם זה כזה דבש סוכר וכיף.

יאללה, אין לי שום סיבה לנסות לשכנע אתכם - אנשים כמוכם מגעילים, מטיפים מוסר בלי להיות שם - זה כמו שאני אומר לחייל שחטף הלם קרב שהוא "סתם נקבה" - יאללה יאללה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני לא אוכל בבסיס, בקושי יש לי חשק לגלוש להנאתי באינטרנט אז לקרוא ספר? לא עובד לי, סורי באמת שאני מאכזב אותך.

ילדה קטנה? אין לך מושג ירוק מי אני.

אני לא מתבכיין שלא הגעתי לגאמא או לסיירת מטכ"ל, אתה יכול ללכת לחפש. אמרתי כבר והגעתי ל"מסקנה" הזו מזמן - כל מבוקשי הוא תפקיד שאני יכול פיזית לבצע, זהו, לא יותר מזה. יותר מדי לבקש? אוי, אני באמת מצטער.

האזרחות קשה שבעתיים? מה אתה חושב, שאחרי התיכון ובזמנו ביליתי כל הזמן ואז התגייסתי לתוך בוקר שוק? אני עבדתי בשתי עבודות במקביל(היו לי לפחות כמה ימים בשבוע שעבדתי 12-16 שעות) ומאחת מהן(המכניסה יותר) התפטרתי - נחש למה? אה, כי הכאבי גב שלי הכריעו אותי. אני שילמתי על כל דבר בחיים שלי מאז גיל 16 בערך, ואני גאה בכך.

מי אתה שתטיף לי מוסר? אתה ודובי זובי, שניכם גברים גברים מאחורי המקלדת וחשים את עצמכם עליונים כי אני קטן מכם בשנים - מבזק בשבילכם - אתם לא כאלה מיוחדים וטובים, ואני לא כזה ילד קטן ובכיין - בוא, בוא תחליף אותי אם זה כזה דבש סוכר וכיף.

יאללה, אין לי שום סיבה לנסות לשכנע אתכם - אנשים כמוכם מגעילים, מטיפים מוסר בלי להיות שם - זה כמו שאני אומר לחייל שחטף הלם קרב שהוא "סתם נקבה" - יאללה יאללה.

:goodposting:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אוף מתחיל להימאס מאנשים שאומרים "באזרחות יהיה לך חרא ואתה תקלל את היום שנולדת ויהיו לך מלא צרות"

תגידו, אתם אשכרה רואים גל של משוחררים טריים מתאבדים אחרי שהם יצאו לאזרחות? תעשו לי טובה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לא הבנתי (באמת שלא...) אמרת שאתה רוצה תפקיד שתוכל לבצע אותו פיזית וזה הכל, אבל אתה יושב כל היום רגל על רגל... למה פיזית אתה לא יכול לשבת רגל על רגל?... סליחה על השאלה שנראה מפגרת... פשוט לא הבנתי מה הקטע...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

נחשו מי ער כבר בערך שעתיים(מסביבות 4 וחצי) ולא מצליח להירדם למרות שתיכננתי להתעורר רק ב7?

ניחשתם נכון.

אני רק רוצה להבהיר משהו - המצב הנוכחי, בו אני ישן כמעט כל יום בבית, מגיע לבסיס ו"יושב רגל על רגל" הוא כתוצאה ישירה מהפגישה שלי עם הקב"ן.

לפני זה סבלתי מכל מה שתיארתי וניסיתי לטפל בזה בעצמי - נשימות למינהן, שיחות הרגעה עם חברים והורים, לקחתי גם "כדורים משרי שינה"(ללא מרשם, מהסופאר-פארם) ושום דבר לא עזר.

אני אסכם את זה ככה - ברגע שאתה מוצא את עצמך דבוק לרצפה ומפקד שמנסה "להעיר" אותך, אתה עובר סוג התפכחות.

הבנתי שאני לא יכול להרשות לעצמי להגיע עוד פעם למצב הזה.

אם לא הייתי הולך לקב"ן(אליו רצו לשלוח אותי יום לפני ההתמוטטות, אני התנגדתי בתוקף) אז הייתי ממשיך "לנסות" להירדם בבסיס, ישן שעה - שעה וחצי ביום, לא אוכל(ירדתי כבר כמעט שלוש קילו, וזה עם הארוחה בבית) וכנראה שגם מתמוטט עוד כמה פעמים.

אז שוב, הבנתי שאני לא יכול להרשות לעצמי להגיע עוד פעם למצב הזה.

ילד קטן? האמת היא שלא אכפת לי מה תחשבו עליי - אני(סוף סוף) הבנתי את המצב שאני נמצא בו ואני פשוט לא אתן למערכת להמשיך לפגוע בי בגלל טעות קשה שלהם בקביעת הפרופיל והשיבוץ.

לא הבנתי (באמת שלא...) אמרת שאתה רוצה תפקיד שתוכל לבצע אותו פיזית וזה הכל, אבל אתה יושב כל היום רגל על רגל... למה פיזית אתה לא יכול לשבת רגל על רגל?... סליחה על השאלה שנראה מפגרת... פשוט לא הבנתי מה הקטע...

כי אני לא בתפקיד כרגע, אם התפקיד שלי היה פשוט לשבת רגל על רגל ולבוא ולחזור מן הבסיס הייתי אומר תודה ובינתיים מנסה לשנות את השיבוץ לתפקיד באמת תורם.

אני יושב כרגע "רגל על רגל" ומחכה מחוץ למשרד של המפקדים שלי כל היום שיודיעו לי מה קורה איתי לעזאזל.

ואל תאמרו לי "נו מה אכפת לך? הפז"ם דופק" - אם עכשיו יורידו לי את הפרופיל למתאים וישימו אותי בתפקיד שאני יכול לבצע - מבחינתי אפשר לאפס את הפז"ם ולהתחיל הכל מחדש.

אני אשמח פשוט למחוק את השלושה וחצי חודשים האחרונים מחיי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

JUDA

האם ניסית?

קצינת פניות הציבור בצה"ל - טל: 03-5691000, פקס: 03-5699400 http://www.aka.idf.il/Main/Kapatz/default.aspx

נציב קבילות חיילים - 03-6977377, 03-6977374 http://www.idf.il/hebrew/NAKHAL/

לשאלות כלליות ואופן הגשת קבילה

בכל מקרה אתה מתקשר אומר:

-אני רוצה להגיש קבילה

-האם זה המספר הנכון?

-אני מוודא זה מספר הפקס הנכון?

--שולח פקס

-מתקשר ושואל אם הפקס יתקבל

--ועד שהוא לא מתקבל אתה לא מרפה הפקס שלהם עשה לי צרות בזמנו.

בכל מקרה אתה יכול לדרוש לראות את מפקד הבסיס.

לשלנו יש "דלת פתוחה" ואתה פשוט קובע פגישה.

אצלכם זה בטח ידרוש קצת יותר כח.

אבל דבר איתו!

חוץ מזה לי לדוגמה יש יחסים טובים עם המפקדים שלי. ואני יכול לחקור מעט אם ניתן יהיה למצוא לך תפקיד אצלינו.

ידרש לי כו"ח ותיאור של בעיה שלך ושל התפקידים שתכלס שאתה יכול לעשות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...