עדיין יש לי את זה...

מה?? אבל זה בכלל לא המקורי...

הנה המקורי:

:o :o

:o :o

:o :o :o :o

YES MASTER

לצערי התמונה הזאת שבורה

http://smilies.neo101.nl/smilies/worshippy-6x.gif

:cwm39:

עמרי, עם כבר, אתה יכול למצוא את השירשור על השיר המעצבן\ ממכר\ מהפנט של המקהלה הנורבגית (או משהו כזה) ההיא, שמישהו הביא בהתחלה בתור שיר יפאני... בורג הינדס שם חתיכת פוסט ששווה לשים במועדפים (ולצערי מאז החפלתי דפדפן )

פבל, נראה לי יש לך טעות בהטיות של המילים באוקראינית... אני אומנם לא מבין גדול של השפה, אבל מהידע המצומצם שלי זה נשמע לא נכון...

לגבי העברית- לא הבנתי. אתה רוצה משפט עם אותה משמעות כשהמצנם הוא הנושא או שאתה רוצה סתם ניתוח של המשפט המקורי?

לחילופין, אפשר לומר שהמצנם הוא הנושא, והאוגר (הזועם) הוא המושא - כלומר, המשפט נקרא כמו "מצנם כרסם אוגר זועם" (מותר לעשות דברים כאלה בעברית).

צר לי, אבל זה פשוט לא נכון. גם כשאתה כותב את זה ככה האוגר הוא הנושא. השיטה למציאת הנושא היא לשאול את השאלה "מי" על הנשוא (שהוא הפועל). כלומר, פה הפועל הוא כרסם, מי כרסם? האוגר. אז האוגר הוא הנושא.

אחח לשון...

לא, הכוונה שלי הייתה שהמצנם הוא הנושא. כלומר, המצנם כרסם את האוגר.

אה, אז סתם יצאתי מפגר שלא מבין הומור...

המצנם הוא לא הנושא, גם אם נוריד אותו לגמריי מהמשפט, ונקבל : אוגר זועם כרסם. התקבל משפט רעיוני שלם (משמע - > מצנם הוא משלים פועל לא מוצרך).

כרסם - הנשוא

אוגר - הנושא

זועם - תיאור

מצנם זה משלים פועל לא מוצרך (יש לזה שם כלשהו, אבל שכחתי ).

זה פחות או יותר מה ששיעור לשון תרם לי בחיים

לא, הכוונה שלי הייתה שהמצנם הוא הנושא. כלומר, המצנם כרסם את האוגר.

uhhhh, yeah, sure

:jump1:

מה לא בסדר?

אוגר זועם כרסם מצנם

אוגר + זועם: נו', זועם ל', כרסם נש', מצנם מושא.

ניתוח פשוט למדי

המ

אם מנתחים את זה

מצנם - נושא

כרסם - נשוא

אוגר - מושא

זועם - לוואי לאוגר

(כשהמשמעות היא כמו - המצנם כרסם את האוגר הזועם)

זה קביל בבגרות?

תגידו, איך אתם אשכרה זוכרים את זה, שחכתי את זה בערך 5 דקות אחרי הבגרות בלשון

מר. וויצמן:

איך לעזאזל הצלחת לפרש את המשפט כך??

איך בדיוק מהמשפט "אוגר זועם כרסם מצנם" הפכת את המצנם לנושא??

אם כבר, המשפט שהיה מתאים לניתוח שלך הוא:

המצנם כרסם את האוגר הזועם

אבל במשפט המקורי אני חושב שדי קל להבין שהנושא במשפט הוא האוגר, שהוא במקרה גם זועם, ולכן הוא כרסם את המצנם שכנראה חימם אותו יתר על המידה

כל הפואנטה הייתה להדגים שבעברית אפשר לפרש גם כך וגם כך. אבל מה, לרוב אנחנו נוטים לפרש את המשפט בסדר שיש בו הגיון כלשהו (יותר הגיוני שאוגר כרסם מצנם מאשר להיפך). חוץ מזה, לרוב הנושא בא בתחילת המשפט.

דוגמא טובה לכך היא הביטוי "אבנים שחקו מים". למרות המבנה של המשפט, המילה "מים" היא למעשה הנושא (המים שחקו את האבנים, ולא ההיפך).

יצא לי לעשות מבחן 700 (כמו 300 המפורסם מהמבדקים לקצונה- רק עם 760 שאלות...), והיו שם שאלות בסגנון "אני נוהג לפגוע מידי פעם בחיות קטנות". עכשו, אחרי שעתיים של BS, איזה וכמה משמעויות יכולות להיות משפט הזה?

למעשה, רק אחת. "אני" יכול להיות רק נושא, ו"בחיות קטנות" יכול להיות רק מושא (בגלל ה-ב').