המשבר הכלכלי בארה"ב - איך זה משפיע על הדולר?

[איסתרא בלגינא]

חבל שאתה לא טרחת לקרוא את הערכים האלו לפני שכתבת את ההודעות שלך.

זה כבר בולשיט גמור .אתה בלבלת לגמרי בין סוציאליזים לבין קומוניזים .

שטויות. קומוניזם הוא מימוש פוליטי של סוציאליזם, שהיא שיטה כלכלית. הקומוניזם מוסיף על הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור את הבעלות המשותפת על הכל - בקומוניזם אתה לא יכול להיות בעל רכוש בכלל.

בניגוד אליך אני חייתי

במדינה קומוניסטית (רוסיה ) כך שאני יודע בדיוק על מה אני מדבר .

אז זה מקור הבילבול שלך? שוב, קומוניזם הוא סוג של סוציאליזם. לא מדובר על שתי תפיסות מנוגדות, שאם אחת דוגלת ב- X, הרי שהשניה בהכרח לא דוגלת ב- X. זה כמו שפודל הוא סוג של כלב. אם אומר שלכלבים יש זנב, אתה לא תטען שגידלת פודל ולכן אתה יודע שלפודל יש זנב, לכן לא יתכן שלכלבים יש זנב, נכון?

דוגמא למדינה סוציאלסטית :

שוודיה

האם, השליטה על המפעלים היא של הכלל? לא ,היא בידיים פרטיות.

ב-ד-י-ו-ק. ולכן שוודיה אינה מדינה סוציאליסטית לפי ההגדרה.

אבל בוא נלך בכיוון ההפוך: איך אתה מגדיר סוציאליזם ואיך אתה מגדיר קפיטליזם? נראה איך ההגדרה שלך לסוציאליזם מתאימה לשוודיה ואיך ההגדרה לקפיטליזם מתאימה לארה"ב.

אגב שוודיה, כבר הזכרתי אותה פעם בדיון על מחירי השכירות: בשוודיה יש שכירות ציבורית, ומשכירים פרטיים חייבים לשמור על מחירים מאוד קרובים לאלו של השכירות הציבורית, מה שמביא למחירים מאוד זולים יחסית. התוצאה: באזורים המבוקשים יש רשימות המתנה ארוכות של שוכרי דירות שנאלצים להמתין שנים לדירה (עד 12 שנים ויותר!)... יופי של הצלחה.

תגיד בן כמה אתה בכלל?

אני בן 38, חמוד. בן כמה אתה? לי לפחות יש קצת השכלה פורמלית בכלכלה וגם מעט ניסיון חיים.

הבעיה היא איננה קפיטליזם

הבעיה היא קפיטלזם חזירי או הפירוש שהרגולטור נותן לזה

הגדרה ששמעתי לקפיטליזם חזירי :" המחיר הגבוה ביותר שאני יכול לגבות תמורת המוצר הנחות ביותר שאני יכול לספק "

אבל זו בדיוק מנגנון קביעת המחירים של שוק חופשי... הצד השני הוא שהלקוח רוצה לקבל את המוצר הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר. נקודת המפגש בין שני הרצונות האלו קובעת איזו סחורה תימכר ובאיזה מחיר.

מוכר שידרוש מחיר גבוה מידי על סחורה נחותה מידי יפשוט רגל כי לא יקנו ממנו.

[MiniMizer]

אני לא משקיע ישירות בבורסה אפילו גרוש. שוב, אני לא מסכן את מה שאני לא מוכן להפסיד. הפנסיה שלי בבורסה, אבל זו השקעה לזמן ארוך (מאוד), סביר שבטווח של עשרות שנים יהיה שם רווח נאה, גם אם תהיה מפולת או שתיים בדרך.

כבר לא כזה ארוך, אה?

[איסתרא בלגינא]

29 שנים...

[עכביש בכביש]

עד מאה ועשרים

לא בדיוק

את התוצאות של הפרושים של המשפט הזה רואים בשוק

כלומר האדם כדי להשיג את התשואה הגבוהה ביותר יתקרב ככול האפשר לגניבה ושוד ( מבחינת תשואה על השקעה - הפשעים הללו הם הריווחיים ביותר )

וכאן מתחילה הבעיה - הרגולטור קרי הממשלה

באלגוריה מה שאני מנסה להגיד - לנסוע ברכב זה איננו מסוכן ובמידה מסויימת נחוץ ורצוי ( בהשאלה רכב - בנקים ומערכת הכלכלית ) אבל צריך שלרכב הזה יהיו גם ברקסים טובים ( בהשאלה רגולטור - נציג הציבור וכו' קרי ממשלה ) ( כמובן ששאר המערכות מחוייבות להיות במצב תקין ועשה השאלה ככול רצונך אני מוכן להסכים )

אני מקווה שאני מובן ואינך יכול שלא להסכים ואינך יכול לצפות ממני להסכים למצב שכל אדם רביעי בישראל הוא עני ואני לא מעוניין לשמוע פילוסופיות והסברים שינסו לטייח את הנושא הזה - הוא בנפשנו , כן אני מסכים למעמדות וכן אני מסכים במידה מסויימת לכלכלה חופשית וכן אני קפיטליסט אבל לא אני לא חזיר מטופש שחושב שאם חלק מהחברה ירכז את ההון אצלו זה לא יחזור אלינו בבומרנג .

לא חשוב בלגינא אני מכיר את צורת הויכוח שלך - הצדק איננה מצוי בה - הוא "נעשה" בה .

שוב מקווה שתצליח לראות את המשותף ותתדיין משם .

[איסתרא בלגינא]

חצי מההודעה שלך לא הבנתי.

בקשר לחצי השני - מסכים בנוגע לרגולציה. לא מסכים בנוגע לעניים.

מספר העניים בארץ הוא פיקציה. אין שום קשר בין מספר העניים לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי למספר העניים בפועל. זה לא אומר שיש פחות - אולי יש יותר - זה רק אומר שאי אפשר לסמוך על המספרים של הביטוח לאומי. רק שתי נקודות בנוגע לעוני:

לפי דו"ח העוני, הרוב הגדול של העניים בארץ הם חרדים או ערבים, שתי אוכלוסיות בעלות אורך חיים שמוביל בהכרח לעוני - מספר גבוה של ילדים ושיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה.

הדרך הנכונה לטפל בעוני היא לתת לאנשים הזדמנות להוציא את עצמם ממנו. קצבאות אמנם נראות כדרך המהירה והפשוטה (והנוחה לפוליטיקאים) לטיפול בעוני, אבל הן לא עובדות, כפי שניתן לראות בקלות מאז 1977, כשבגין והליכוד ניצחו בבחירות. ככל שמגדילים את הקצבאות, כך גדל מספר העניים.

[עכביש בכביש]

יפה על הרגולטור - זה העיקר בהודעה הקודמת שלי

עניים פיקציה - אני מוכן להתדיין על זה ( כל אדם רביעי שמעתי היום בבוקר וזה לא ביטוח לאומי זה היה דו"ח של האו"ם ) אבל בכללי ההגדרה של עני נופלת בתחום המיספרי ואי לכך רק תשנה את המספרים מעט ותוכל להכניס או להוציא כמויות נכבדות של אנשים מבלי לשנות את רמת החיים שלהם - בקיצור יש כאן על מה לדבר .

הנקודה העיקרית בתגובה הזו כעת שלי קרי הנוכחית היא מתיחסת למיגזרים שהצבעת נכונה עליהם - הערבים והחרדים ,

מה אתה מציע ? הרי הם גם בני אדם - איך אתה מציע להוציא אותם מיזה ?

אל תשכח שהם שונים בהבנתם ודרכי פעולה שטובים למיגזר הישראלי חילוני אינם בהכרח מתאימים להם .

אני חושב שהם אלו שמבזבזים את המשאבים איך תוכל להפוך אותם לגורם תורם ?

אני נגד קיצבאות בצורה גורפת

למעט נכים וזקנים

[fungiman]

הדרך הנכונה לטפל בעוני היא לתת לאנשים הזדמנות להוציא את עצמם ממנו. קצבאות אמנם נראות כדרך המהירה והפשוטה (והנוחה לפוליטיקאים) לטיפול בעוני' date=' אבל הן לא עובדות, כפי שניתן לראות בקלות מאז 1977, כשבגין והליכוד ניצחו בבחירות. ככל שמגדילים את הקצבאות, כך גדל מספר העניים.

[/quote']

אתה בוודאי יודע שהפתרון הוא אי שם באמצע.

בבריטניה במהלך המאה ה-19 האמינו שרוב העניים אחראים למצבם. הם פיתחו שיטה של workhouses שבהם על מנת לגבל קצבת מינימלית הועסקו העניים שלא הצליחו למצוא עבודה ראויה ונזקקו לתמיכה בפרך. גברים הופרדו מנשותיהם וילדים הופרדו מהוריהם כחלק ממעיין "חינוך מחדש". בהרבה מה-workhouses האלו הדיירים הדרדרו למצב של תת-אדם עם יחס מחפיר, רעב ומחלות. הרציונל שעמד מאחורי הרעיון הנורא הזה היה שעוני הוא משהו שאדם מביא על עצמו ולמעשה יש להוציא אותו ממצב זה בכוח (או למעשה, להעניש אותו על כך). הכוונה הייתה שלא יהיה כדאי לאנשים להזדקק לקצבאות, אולם מה לעשות ולא תמיד יש עבודה לכולם ואפילו אם עובדים, אזי בעולם של קפיטליזם מוחלט (בריטניה של המאה ה-19 כדוגמא) אף אחד לא מבטיח לך שהמשכורת תספיק לך אפילו לקיום בסיסי! שלא לדבר שבעלי ההון גם תאמו מחירים והרבה פעמים הפועלים אולצו לרכוש מזון ומוצרי יסוד בחנויות מיוחדות במחירים מפולפלים. איפה בדיוק השוק החופשי שלך? אם אין פיקוח כלל - שום דבר לא מונע מבעלי ההון לתאם מחירים! חשוב לציין שגם בארה"ב היו הרבה מקרים של תיאומי מחירים.

מוקדם יותר התייחס יונתן סוויפט, הסופר והמסאי הידוע ("מסעות גוליבר") לבעיית האירים העניים שנבעה למעשה לא מעצלנותם אלא מהחזירות האיומה של בעלי הקרקעות. למי שלא קרא עדיין את המסה "A Modest Proposal", שיריץ חיפוש זריז (הטקסט המלואו נמצא ברשות הציבור וזמין ברשת) ויקרא את יצירת המופת הזאת.

אני נגד קצבאות גלובליות, אני נגד הסחטנות של ש"ס ומתנגד בכל תוקף לדרישתם לניפוח קצבאות הילדים. אבל אני חושב שקפיטליזם חייב להיות מרוסן. שחייבים לדאוג ולאכוף שכר מינימום הוגן, לתת השלמות הכנסה במקרה הצורך, לאכוף בקרת מחירים של מוצרי יסוד ותחבורה ציבורית ולסבסד במקרה הצורך, להטיל פקוח קפדני על מונופולים ואוליגופולים ובמקרה הצורך לרסק אותם, לקנוס ואף להשליך לכלא מתאמי מחירים, להחזיק מערכות בריאות וחינוך ציבוריות ולשמור כסף בצד לקשישים שמסיבות אלו או אחרות אין להם פנסיה.

[Milford Cubicle]

לקנוס ואף להשליך לכלא מתאמי מחירים

[fungiman]

חוק ההגבלים העסקיים (הסדרים כובלים). כבר היו אנשים בארץ ובחו"ל שבילו בקלבוש בגלל דברים כאלו.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=oc20080901_050103

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=os20080428_02

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=dt20080220_66565

[איסתרא בלגינא]

אתה בוודאי יודע שהפתרון הוא אי שם באמצע.

אני מסכים.

בבריטניה במהלך המאה ה-19 האמינו שרוב העניים אחראים למצבם. הם פיתחו שיטה של workhouses שבהם על מנת לגבל קצבת מינימלית הועסקו העניים שלא הצליחו למצוא עבודה ראויה ונזקקו לתמיכה בפרך. גברים הופרדו מנשותיהם וילדים הופרדו מהוריהם כחלק ממעיין "חינוך מחדש". בהרבה מה-workhouses האלו הדיירים הדרדרו למצב של תת-אדם עם יחס מחפיר, רעב ומחלות. הרציונל שעמד מאחורי הרעיון הנורא הזה היה שעוני הוא משהו שאדם מביא על עצמו ולמעשה יש להוציא אותו ממצב זה בכוח (או למעשה, להעניש אותו על כך).

אז אם מימוש אחד של רעיון נכשל, מכאן שהרעיון עצמו שגוי? אני מבין שאתה לא מאמין שמטוסים ממריאים כיוון שכל כך הרבה מימושים של רעיון המכונה המעופפת הכבדה מהעביר נכשלו.

אני לא אומר שהעניים אשמים במצבם. האשמה מתחלקת במידות שונות בינם, בין ההורים שלהם, בין היכולות המולדות שלהם ובין החברה.

הכוונה הייתה שלא יהיה כדאי לאנשים להזדקק לקצבאות, אולם מה לעשות ולא תמיד יש עבודה לכולם ואפילו אם עובדים, אזי בעולם של קפיטליזם מוחלט (בריטניה של המאה ה-19 כדוגמא) אף אחד לא מבטיח לך שהמשכורת תספיק לך אפילו לקיום בסיסי!

תמיד אפשר לארגן עבודות יזומות. בעולם של קפיטליזם מוחלט אין מובטלים - מי שלא עובד מת ברעב :. אבל מי רוצה קפיטליזם מוחלט? אם המשכורת שמציע המעסיק לא מספיקה לקיום בסיסי, אף אחד לא יעבוד אצלו והוא יאלץ לסגור את העסק או להעלות את השכר שהוא מציע. וגם אם בדרך כלשהי הוא יצליח להכריח את העובדים לעבוד אצלו בשכר רעב (נאמר באיומי נשק), הרי הם ימותו מרעב ושוב הוא ישאר ללא עובדים.

שלא לדבר שבעלי ההון גם תאמו מחירים והרבה פעמים הפועלים אולצו לרכוש מזון ומוצרי יסוד בחנויות מיוחדות במחירים מפולפלים. איפה בדיוק השוק החופשי שלך? אם אין פיקוח כלל - שום דבר לא מונע מבעלי ההון לתאם מחירים! חשוב לציין שגם בארה"ב היו הרבה מקרים של תיאומי מחירים.

וגם שילמו להם בתלושים אותם ניתן לפדות רק בחנויות של המעסיק ולא בכסף איתו ניתן לקנות בכל מקום. כפי שציינת, זה לא שוק חופשי. למעשה, זה קרוב יותר לפאודליזם מאשר לקפיטליזם. אתה מבקר עמדות שאני לא תומך בהן!

מוקדם יותר התייחס יונתן סוויפט, הסופר והמסאי הידוע ("מסעות גוליבר") לבעיית האירים העניים שנבעה למעשה לא מעצלנותם אלא מהחזירות האיומה של בעלי הקרקעות. למי שלא קרא עדיין את המסה "A Modest Proposal", שיריץ חיפוש זריז (הטקסט המלואו נמצא ברשות הציבור וזמין ברשת) ויקרא את יצירת המופת הזאת.

Tastes like chicken! 8)

אני נגד קצבאות גלובליות, אני נגד הסחטנות של ש"ס ומתנגד בכל תוקף לדרישתם לניפוח קצבאות הילדים. אבל אני חושב שקפיטליזם חייב להיות מרוסן. שחייבים לדאוג ולאכוף שכר מינימום הוגן, לתת השלמות הכנסה במקרה הצורך, לאכוף בקרת מחירים של מוצרי יסוד ותחבורה ציבורית ולסבסד במקרה הצורך, להטיל פקוח קפדני על מונופולים ואוליגופולים ובמקרה הצורך לרסק אותם, לקנוס ואף להשליך לכלא מתאמי מחירים, להחזיק מערכות בריאות וחינוך ציבוריות ולשמור כסף בצד לקשישים שמסיבות אלו או אחרות אין להם פנסיה.

אני מסכים עם חלק מזה.

שכר מינימום - כן, אבל אין מגדירים "הוגן"?

פיקוח על מוצרי יסוד - לא בטוח. ראה מה קורה עם הלחם האחיד.

פיקוח על מונופולים וקרטלים - כן!

מערכות חינוך ובריאות ציבוריות - בהחלט, אבל צריך לזכור שהמטרה שלהן אינה לספק עבודה למורים ולרופאים (ושלל פקידים) אלא לדאוג לחינוך ובריאות הציבור. למערכת הבריאות צריך לדעתי בעיקר להזרים עוד כסף, את מערכת החינוך צריך להרוס עד היסוד ולבנות מחדש, היא כבר רקובה מידי.

אגב קיצבאות, סילבן שלום וביבי נתניהו קיצצו בקיצבאות השונות. אבל בעקבות מאבקה של ויקי קנפו וכמה אופורטוניסטיות שהסתפחו אליה, הקיצבאות לחד-הוריות נשארו פחות או יותר ללא שינוי. קנפו עצמה אמרה לא מזמן שלו היא היתה מפסיקה לעבוד ומקבלת קיצבה, ההכנסה החודשית שלה היתה גבוהה יותר.

והתוצאה? שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה בצורה משמעותית בכל המגזרים כמעט. החריג היחיד? החד-הוריות כמובן. כי כשמשלמים לך תמורת עבודה, אתה תלך לעבוד. אבל אם מוכנים לשלם לך גם תמורת בטלה, מי הפראייר שילך לעבוד? פעם היו אנשים שהתביישו להיות מובטלים, היום כבר כמעט ואין.

ועוד אגב אחד, מתברר ששורשי משבר הסאב פריים הוא דווקא ברצון של הממשל האמריקאי (כנראה של קלינטון הדמוקרטי ולא דווקא של הרפובליקאים) להטיב עם העניים ולאפשר להם לרכוש דירות. הממשל האמריקאי הוא זה שאילץ את פרדי מאק ופאני מיי לתת משכנתאות סאב פריים בשיעור של 100% משווי הנכס. לא תמיד אתה מקבל את התוצאות שקיווית לקבל.

[עכביש בכביש]

ההבדל בין טוב ורע

הוא המידה

וללא ספק הקפיטליזם ה "חזירי " הוא איננו לפי המידה

סיגנון הקפיטליזם הזה

הוא העדות החזקה ביותר נגד עצמו

אינני נגד הקפיטליזם

אני בעד לעודד את הרגולטור לעשות את תפקידו

לעודד אני מתכוון גם בצורה אקטיבית קרי חוקי צינון ופיקוח הדוק יותר כולל פיקוח ציבורי ע"י ועדות

אבל שורש הרע

הוא שיטת הבחירות

וחוסר הפרדת הרשויות

לא הקפיטלזם שהוא צורך אנושי לגיטימי

אלא אי יעילות המנגנונים אשר אמורים לווסת את היצר הזה של האדם

קח את זה לכל דבר

אני לא בעד לסתום פיות בפורום

אבל בעד פיקוח של המנהלים

ומפה תוציא את הלאה לאן שאתה רוצה

ותיראה שכמעט ( ? ) כל דבר נהפך לרע אם הוא ללא מידה .

[fungiman]

איסתרא, נתתי את שיטת ה-workhouses כדוגמא קיצונית. יחד עם זאת, השיטה הזאת היא דוגמא מייצגת להלך הרוח דתי-חברתי קיצוני (שמקורו בקלוויניזם, אבל אני לא כלכלן בהכשרתי ויתכן שאני מפספס כאן) שהיה האורים והתומים של הכלכלות בבריטניה עד לתחילת המאה ה-20 ובארה"ב עד המשבר הגדול של 1929 (עם comeback מסוים בצורת הלך החשיבה הנאו-שמרני של ממשל בוש).

אני יודע שאתה לא תומך בחברה פיאודלית, בשכר רעב וב-fixed prices. הבעיה היא שקפיטליזם לא מרוסן עלול להוביל לחברה כזאת. כמו כן, אתה מניח שהמעסיקים יפעלו בהיגיון ולא ירעיבו או יתעללו בעובדים שלהם, אבל אתה גם יודע שהיגיון הוא מצרך נדיר, שתאוות בצע מעבירה אדם על דעתו ושיש מיליונרים שיחפשו גם איך לחסוך כמה שקלים במשכורת של העובדים הזוטרים ביותר בלי לחשוב יותר מדי על התוצאות.

לגבי משבר הסאב-פריים. להבנתי הבעיה היא הרבה יותר גדולה, מדובר בניסיון לייצור כסף משום דבר, גלגול של שטרות חוב בריביות הולכות וגדול, מינופים לא הגיוניים וכו'. כמו בכל המשברים הקודמים, התברר שאי אפשר לייצר כסף בלי עבודה ובסוף הכל התפוצץ. הבעיה היא לא רק במתן משכנתאות גדולות לעניים, אלא בגלגול אותן משכנתאות וכן התחייבויות אחרות וכל מיני "מכשירים פיננסיים מתוחכמים" אחרים.

אין לי מושג איך הדולר עולה עכשיו, במיוחד שלאורך השנים האחרונות ארה"ב פיזרה הרבה כסף שלא בטוח שיש לו כיסוי. אבל כלכלה תלויה בפסיכולוגיה, פסיכולוגיה זה בני אדם ובני אדם הם יצורים לא רציונליים ובלתי צפויים...

[איסתרא בלגינא]

מי מדבר על היגיון? אני מדבר על תוצאה בלצי נמנעת. בוא ניקח מקרה קיצוני: המעסיק כובל את העובדים/עבדים שלו לפס היצור ומכריח אותם לעבור 24/7 ללא הפסקה. מה תהיה התוצאה הבלתי נמנעת?

הם ימותו כמובן. גם אם מדובר על מעסיק חסר מצפון שבכלל לא אכפת לו, הוא עדיי צריך להתמודד עם הטרחה של ללכוד עובדים חדשים ולהכשיר אותם. ומאחר שבחברה שלנו הוא לא יכול לשלוח חוליות חמושות לחטוף אנשים מהרחוב, הוא צריך לשכנע אותם לבוא לעבוד אצלו. למה שמישהו ירצה לעבוד אצל מי שמכריח את העובדים שלו לעבוד ללא הפסקות בכלל, 24 שעות ביממה?

כאן יבוא מישהו שיאמר "אבל אין להם ברירה" - וזה לא נכון. אם השכר שהמעסיק משלם הוא מתחת למינימום הדרוש כדי להישאר בחיים, אין שום הבדל מבחינת העובד בין עבודה ואבטלה, שהרי בכל מקרה הוא ימות מרעב. בעצם יש הבדל, במקרה אחד מישהו מתעשר מהמוות ברעב שלו.

כלומר כל עוד המעסיקים לא יתנו לעובדים שלהם תנאים ושכר שנראים לפחות נסבלים בעיני העובדים, למעסיקים לא יהיו עובדים. קח למשל את שוק הבניין/חקלאות/סיעוד: למה כמעט אין שם ישראלים? כיוון שהשכר שהמעסיקים מציעים נמוך מידי עבור הישראלים והתנאים קשים מידי. הישראלי מעדיף להיות מובטל מלעבוד בקטיף. לו לא היו עובדים זרים, למעסיק היו נותרות שתי ברירות: להציע שכר גבוה יותר כדי למשוך עובדים ישראלים או לסגור את העסק.

כך עובדת שיטת הביקוש וההיצע.

לגבי משבר הסאב פריים, בוודאי שזה לא כל הסיפור. הרי גם בנקים מסחריים נכנסו לקלחת אחרי שראו שאפשר לעשות שם כסף טוב (או כך זה נראה), ושתי החברות (ואחריהן גם בנקים מסחריים) מכרו את המשכנתאות המפוקפקות כאג"ח שנראו כבטוחות מאחר שכביכול נמכרו ע"י גופים פיננסיים מבוססים. אבל לכל משבר יש בסיס וזה הבסיס של המשבר הנוכחי.

[fungiman]

מי מדבר על היגיון? אני מדבר על תוצאה בלצי נמנעת. בוא ניקח מקרה קיצוני: המעסיק כובל את העובדים/עבדים שלו לפס היצור ומכריח אותם לעבור 24/7 ללא הפסקה. מה תהיה התוצאה הבלתי נמנעת?

הם ימותו כמובן. גם אם מדובר על מעסיק חסר מצפון שבכלל לא אכפת לו' date=' הוא עדיי צריך להתמודד עם הטרחה של ללכוד עובדים חדשים ולהכשיר אותם. ומאחר שבחברה שלנו הוא לא יכול לשלוח חוליות חמושות לחטוף אנשים מהרחוב, הוא צריך לשכנע אותם לבוא לעבוד אצלו. למה שמישהו ירצה לעבוד אצל מי שמכריח את העובדים שלו לעבוד ללא הפסקות בכלל, 24 שעות ביממה?

כאן יבוא מישהו שיאמר "אבל אין להם ברירה" - וזה לא נכון. אם השכר שהמעסיק משלם הוא מתחת למינימום הדרוש כדי להישאר בחיים, אין שום הבדל מבחינת העובד בין עבודה ואבטלה, שהרי בכל מקרה הוא ימות מרעב. בעצם יש הבדל, במקרה אחד מישהו מתעשר מהמוות ברעב שלו.

[/quote']

אני חוזר שנית לבריטניה של המאה ה-19 כדוגמא לקפיטליזם פרוע ועושק של הפועלים, דוגמאות דומות יש בצרפת בתקופות דומות ובמקומות מסוימים בסין של היום. אני מדבר על משכורת שבקושי מספיקה לקיום, על יום עבודה של 12-14 שעות, 6 ימי עבודה בשבוע וכבילת העובדים למקום העבודה בתואנות שונות, חוקיות כמובן. אתה יכול להחזיק עובד (עבד?) על סף רעב תקופה ארוכה, הוא יהפוך לסוג של זומבי, התפוקה שלו לא תהיה משהו, אבל למעסיק זה לא ישנה, הוא לא יבין שהוא יכול להפיק יותר מעובד שבע ומרוצה משום שהוא יראה רק את שורת ההוצאה שלו. ייתכן והוא אפילו יעשה את החשבון שעדיף להעסיק שלושה-ארבעה עבדים בשכר רעב (דוגמא מודרנית - סינים) על פני עובד איכותי אחד במשכורת סבירה.

ואנשים מתו, הם מתו כמו זבובים. אנשים עובדים חיו בקושי, מובטלים הדרדרו לפשע, זנות או מתו מרעב ומחלות. אתה בוודאי מכיר את עלובי החיים של ויקטור הוגו ואת ז'רמינל של זולא, הם מבוססים באופן די מדויק על החיים בצרפת בתחילת ובאמצע המאה ה-19 (בהתאמה). ושההמונים התמרדו, כפי שמתואר בשני הספרים הללו, החוק והצבא עמדו לצד בעלי ההון (כך גם היה בארה"ב "הנאורה" בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הצבא והמשטרה שברו שביתות וריסקו כל ניסיון לארגן וועדי עובדים). ככה נראה קפיטליזם מוחלט, ככה נראים "כוחות השוק".

*כאן באה פיסקה שהיא קצת offtopic*** זה אולי מעוות, אבל אחד הדברים שנתנו כוח למעמד הנמוך היה גיוס החובה ומלחמת העולם הראשונה, המלחמה הטוטאלית הראשונה (מלחמת העולם הראשונה גם תרמה רבות למעמד האישה באירופה), אותה מלחמה טוטאלית שתאורטיקנים של סוף המאה ה-19 טענו שלא יכולה להתרחש משום שתיעוש וקפיטליזם טהור יובילו לביטול המדינות בסופו של דבר ויוחלפו בתאגידים ענקיים חוצי יבשות ומשום שאין שום הגיון כלכלי במלחמה.

[עכביש בכביש]

המצחיק (עצוב) שאנשים ליכאורה סומכים על ההיגיון

בזמן שכל אדם שחושב מעט יודע , שההיגיון של אחד הוא איננו של השני

וכן יש מעסיקיםם אשר טוחנים את העובדים שלהם עד תום וזכור לטובה מר ביילין ( ) שטען שעשרה אחוז אבטחה למשק זה דבר טוב כי יש תחרות בין העובדים

אני יכול להעיד שיש חברות אשר סוחטות ( חד וחלק ) את הפוטנציאל הגלום בעובד עד שהוא מתמוטט ו / או פורש ומישהוא אחר שזקוק נואשות לכסף מחליף אותו

לסמוך על תאוות הבצע של הבן אדם בתור מכשיר לניהול חיי חברה תקינים :

הכסף מעביר אנשים על דעתם ( את חלקם לפחות - וחלק מהם זה די והותר כדי להבאיש את חיי החברה )