למה נוער לא קורא ספרים?

[amiram]

דיון שמתקיים בשנת 2020 בין הורה (אחד מכם) לילד שלו.

הורה:למה אתה כל היום משחק במציאות המדומה שלך? למה שלא תראה מדי פעם סרט וידאו?

אני זוכר כשהייתי ילד ראיתי הרבה סרטים איכותיים, אבל אתם הצעירים כל הזמן במציאות המדומה שלכם.

אתם לא מעריכים סרט טוב, הכל יש לכם במציאות המדומה ולא נשאר שום דבר לדמיון.

ילד:עזוב סרטים, זה לחנונים. אני לומד הרבה דברים במציאות המדומה כמו אנגלית, לירות באנשים לקראת הטירונות.

אפילו חסכתי שיעורי נהיגה כששיחקתי GTA235 במציאות המדומה שלי.

אתם הזקנים לא מתעדכנים בדברים חדשים.

[Chevy]

דעתי היא שהמחשב, משחקי המחשב והטלויזיה לוקחים את הדימיו של הנוער לרבה גבוהה יותר ובכך "מקל" על חשיבת יתר ודימיון גבוהה בשנים האחרונות.

כאשר בספרים הנוער צריך להתעמק, לצרוך יותר זמן וסבלנות - וזה ב"ניגוד" מוחלט למה שקורה במציאות כאשר הכל תלוי בזמן וישנו מצב של "חוסר זמן" (לא מובן).

[MiniMizer]

אם תקרא כמה שנים תראה שאתה קורא הרבה יותר מהר, וכבר לא לוקח 2-3 דקות לסיים כל עמוד. אני עדיין בהלם מהזמן שלוקח לחברים שלי לקרוא קטעי טקסט, שאני לרוב מספיק לקרוא פעמיים וחצי בזמן שהם מסיימים את הפעם הראשונה.

מצטער, אבל זאת תופעה קלאסית של דמיון לא מפותח. אני לא מסוגל לעבור אפילו שורה אם לא הבנתי אותה, כי זה נותן הרגשה כאילו מישהו זרק פחית צבע על ציור שאתה מסתכל עליו. כשאני שוקע בספר אני בכלל לא זז, ואפילו לא שם לזה.

הסדרה של Dune פשוט מעולה, אפילו גאונית. יש לי חמישה ספרים ממנה, וקראתי שמונה. כולם היו מצויינים. הרעיון והעולם של Dune הוא הרבה יותר נרחב ממה שאפשר להביע בסרט, ארוך ככל שיהיה.

הנזקים כתוצאה מחוסר קריאה בולטים אצל אנשים כל יום: כתיבה מזעזעת, דמיון שואף לאפס, חוסר יצירתיות ועוד.

אני לא מרגיש בכלל שאני מבזבז זמן על קריאה. לעומת זאת, הזמן טלוויזיה שלי הוא לפעמים פחות משעתיים בשבוע, בהנחה שאני לא רואה במיוחד סרט. אני גם חובב קולנוע, אבל אני לא חושב שאפשר בכלל להשוות בין סרטים לספרים, מסקנה שכל אחד יגיע אלה לאחר שיקרא שלושה-ארבעה ספרים שעליהם מבוססים כמה סרטים פופולאריים (דוגמאות: חניבל, חולית, Sum of all fears ואפילו הארי פוטר). הוכח כבר שטלוויזיה גורמת בעיקר נזק, בעוד שספרים מביאים בעיקר תועלת.

לרוב אני לא נוהג לצטט תגובות שלמות כי זה מכער את הת'רד אבל התגובה של אבירם בהחלט שווה את זה, כל מילה - זהב.

כל ספר הוא עולם שלם, וספרים טובים הם גם עולם עשיר ומרתק שניתן לכתוב עליו אפוס שלם ולהנות מכל רגע של קריאתו (כזה, למשל, הוא העולם המופיע בספרי 'שר הטבעות' ובספריו של Salvatore), ואתם יודעים מה? ההנאה מספר טוב עולה פי עשרות מונים על ההנאה מסרט טוב, כי סרט לא נמשך יותר משלוש שעות, בעוד שספר יכול להמשך שבועות ואם זה ספר באמת טוב אז תוכל לקרוא אותו פעמים רבות מבלי להשתעמם, בניגוד לסרט - גם אם הוא יצירת מופת קולנועית - שיהפוך למאוס לאחר כמה צפיות.

With all due respect, מי שאומר שספרים הם בזבוז זמן - מלבד היותו הוכחה נוספת לאוזלת היד של מערכת החינוך הישראלית בכל הקשור ל*חינוך* - הוא אדם לא אינטיליגנטי, בשפת המעטה.

אני מסכים לחלוטין עם אבירם בטענתו שאנשים שאינם קוראים סובלים מכושר התבטאות מזעזע (בין אם בכתב ובין אם בעל פה), חוסר יצירתיות וחוסר דמיון.

למעשה, הייתי אומר ש"תופעות לוואי" אלו הן דבר מובן מאליו בקרב אנשים שהספר היחיד שהם פותחים זה הביוגרפיה של אבי ביטר או משהו כזה.

הנושא היחיד בו אני חולק על אבירם הוא The Sum of All Fears, שלדעתי דווקא הסרט טוב יותר מהספר, כי הספר הוא פשוט Yawn ארוך שמשתרע על פני 800 עמודים (ורק אחרי זה מתחיל הקטע המעניין, שהוא אמנם פועל יוצא של העלילה ב 800 העמודים הקודמים אבל ישנם קטעים [Three Shakes, כדוגמא מובהקת] שבהם פשוט הייתי צריך להכריח את עצמי להמשיך לקרוא).

[demonshlomo]

הארי פוטר הספר הוא יצירת אומנות!

אני יודע שרבכם תחלקו עליי אבל זה ספר שהצליח בעיקר בגלל הקלילות שלו והכיף בקריאה שלו!

אחד הספרים האהובים עליי אישית!

[Aviram-k]

קודם כל תודה

בקשר ל-Sum of all fears, נכון שרוב הספר הוא הקדמה מאוד ארוכה, אבל לדעתי זה היה שווה את זה+. בפעם הראשונה שקראתי את הספר, אני חושב שבקושי נשמתי ב-100 עמודים האחרונים. יש לי את כל הספרים של טום קלנסי שתורגמו לעברית (השקעה כספית לא קטנה בהתחשב במחירים המזעזעים), ואני לא חושב שהיה אחד מהם שכל כך ריתק אותי בסוף, אולי חוץ מ"סערה אדומה עולה".

דעתי היא שהמחשב, משחקי המחשב והטלויזיה לוקחים את הדימיו של הנוער לרבה גבוהה יותר ובכך "מקל" על חשיבת יתר ודימיון גבוהה בשנים האחרונות.

כאשר בספרים הנוער צריך להתעמק, לצרוך יותר זמן וסבלנות - וזה ב"ניגוד" מוחלט למה שקורה במציאות כאשר הכל תלוי בזמן וישנו מצב של "חוסר זמן" (לא מובן).

טלוויזיה הורסת לך את תאי המוח ומעמעמת את החושים, פשוט כמשמעו. מחשב אולי מפתח תפיסת עומק ותפיסה חזותית טובה יותר, אבל הוא בהחלט לא מעשיר את הדמיון ומפתח את היצירתיות כמו ספרים. הוא יכול להעשיר את החשיבה הלוגית, אם אתה מתכנת.

כל הרעיון של יצירתיות זה ישום של רעיונות טובים במצבים המתאימים. הרעיונות האלה לא צצים מאי שם, רובם כבר היו במוח שלך - בין אם קראת אותם, צפית בהם או שמעת אותו. חוסר יצירתיות ודמיון == חוסר ברעיונות. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חושב "לעזאזל, זה בדיוק כמו בספר ההוא...". לעומת זאת, עוד לא יצא לי לחשוב "זה בדיוק כמו במשחק ההוא, בואו נשלוף MP40 מהמעיל ונרסס את הבני-ז****".

הארי פוטר ספר מצחיק, ספר סוחף, אבל לא "יצירת אומנות". לדעתי לפחות. פשוט אין מסר.

[MiniMizer]

*snip* יש לי את כל הספרים של טום קלנסי שתורגמו לעברית *snip*

Ugh !!

[Aviram-k]

offtopic

אל תגזים. אני קורא אנגלית לאט יותר מאשר עברית, והיה לוקח לי המון זמן לסיים כל אחד מהם.

/offtopic

[zedprime]

אני חושב שהאשמה כמו זו "מצטער, אבל זאת תופעה קלאסית של דמיון לא מפותח. " - היא ממש לא במקום.

לא כל אדם שלא מסוגל להתרכז בקריאה של ספר , ומדלג על פרטים במהלך פעולת הקריאה הינו אדם בעל דמיון לא מפותח (ישנן מספיק בעיות אחרות שיכולות לגרום לכך).

לגבי עצם הויכוח - לא כל אדם מוצא עניין בספרות , לא יתכן מצב ובו אדם "אינטיליגנטי" (להגדרתך) ימצא בקריאת ספרים בזבוז זמן מצידו?

אם הוא יעדיף משחק במחשב על זה , רוב הסיכויים שאני אאלץ להסכים איתך בקשר לכך. השאלה היא מה הוא עושה במקום... אדם שרואה בקריאת ספר מדע בדיוני בזבוז זמן - אבל בקריאה וניתוח של מחקרים סוציולוגיים בזמנו הפרטי כדבר חשוב ומועיל - לדעתי האישית ,הוא לא פחות "אינטיליגנטי" מזה שמפיק הנאה מקריאת ספר. בכל זאת , אני מאמין כי קריאת ספרים יכולה להועיל לרוב בני הנוער ויש לעודד אותה.

[Dark_Phantom]

מישהוא פה קודם הציע לעשות המלצת ספרים

shall I start?

1. כל הספרים של ז'ול ורן(ויש הרבה- לא פגשתי אחד שהוא לא טוב וראתי רבים שלו)

2. Main Read (סופר אמריקאי די ידוע ברוסיה ואלמוני בישראל- הרבה מספריו גם מצוינים)

3. שר הטבעות(אין צורך להוסיף)

4. הפנטולוגיה על צייד הצבאים של ג'ימס פנימור קופר("אחרון המוהיקנים", "צייד הצבאים", "מוצא הדרך",

"ערבה" ועוד כמה שאני לא זוכר(סך הכל 6)

5. ג'ק לונדון

6. צ'רלס דיקנס

7. כל ספר שיעניין אותכם מספיק כדי שתשקיעו מזמנכם היקר כדי לקרוא אותו

[Ewingum]

לרוב אני לא נוהג לצטט תגובות שלמות כי זה מכער את הת'רד אבל התגובה של אבירם בהחלט שווה את זה, כל מילה - זהב.

כל ספר הוא עולם שלם, וספרים טובים הם גם עולם עשיר ומרתק שניתן לכתוב עליו אפוס שלם ולהנות מכל רגע של קריאתו (כזה, למשל, הוא העולם המופיע בספרי 'שר הטבעות' ובספריו של Salvatore), ואתם יודעים מה? ההנאה מספר טוב עולה פי עשרות מונים על ההנאה מסרט טוב, כי סרט לא נמשך יותר משלוש שעות, בעוד שספר יכול להמשך שבועות ואם זה ספר באמת טוב אז תוכל לקרוא אותו פעמים רבות מבלי להשתעמם, בניגוד לסרט - גם אם הוא יצירת מופת קולנועית - שיהפוך למאוס לאחר כמה צפיות.

With all due respect, מי שאומר שספרים הם בזבוז זמן - מלבד היותו הוכחה נוספת לאוזלת היד של מערכת החינוך הישראלית בכל הקשור ל*חינוך* - הוא אדם לא אינטיליגנטי, בשפת המעטה.

אני מסכים לחלוטין עם אבירם בטענתו שאנשים שאינם קוראים סובלים מכושר התבטאות מזעזע (בין אם בכתב ובין אם בעל פה), חוסר יצירתיות וחוסר דמיון.

למעשה, הייתי אומר ש"תופעות לוואי" אלו הן דבר מובן מאליו בקרב אנשים שהספר היחיד שהם פותחים זה הביוגרפיה של אבי ביטר או משהו כזה.

הנושא היחיד בו אני חולק על אבירם הוא The Sum of All Fears, שלדעתי דווקא הסרט טוב יותר מהספר, כי הספר הוא פשוט Yawn ארוך שמשתרע על פני 800 עמודים (ורק אחרי זה מתחיל הקטע המעניין, שהוא אמנם פועל יוצא של העלילה ב 800 העמודים הקודמים אבל ישנם קטעים [Three Shakes, כדוגמא מובהקת] שבהם פשוט הייתי צריך להכריח את עצמי להמשיך לקרוא).

חולק איתך לגבי SOAF (SOME OF ALL FEARS)

קודם כל תודה

בקשר ל-Sum of all fears, נכון שרוב הספר הוא הקדמה מאוד ארוכה, אבל לדעתי זה היה שווה את זה+. בפעם הראשונה שקראתי את הספר, אני חושב שבקושי נשמתי ב-100 עמודים האחרונים. יש לי את כל הספרים של טום קלנסי שתורגמו לעברית (השקעה כספית לא קטנה בהתחשב במחירים המזעזעים), ואני לא חושב שהיה אחד מהם שכל כך ריתק אותי בסוף, אולי חוץ מ"סערה אדומה עולה".טלוויזיה הורסת לך את תאי המוח ומעמעמת את החושים, פשוט כמשמעו. מחשב אולי מפתח תפיסת עומק ותפיסה חזותית טובה יותר, אבל הוא בהחלט לא מעשיר את הדמיון ומפתח את היצירתיות כמו ספרים. הוא יכול להעשיר את החשיבה הלוגית, אם אתה מתכנת.

כל הרעיון של יצירתיות זה ישום של רעיונות טובים במצבים המתאימים. הרעיונות האלה לא צצים מאי שם, רובם כבר היו במוח שלך - בין אם קראת אותם, צפית בהם או שמעת אותו. חוסר יצירתיות ודמיון == חוסר ברעיונות. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חושב "לעזאזל, זה בדיוק כמו בספר ההוא...". לעומת זאת, עוד לא יצא לי לחשוב "זה בדיוק כמו במשחק ההוא, בואו נשלוף MP40 מהמעיל ונרסס את הבני-ז****".

הארי פוטר ספר מצחיק, ספר סוחף, אבל לא "יצירת אומנות". לדעתי לפחות. פשוט אין מסר.

אבירם, אני חולה על טום קלנסי! אני קורא ספרים שלו בקצב... יש לי דיבור איתך

[GamePad]

עוד ספרים טובים:

1. סטיפן קינג "זה" לא ישנתי שבוע אח"כ

2. סדרת המוסד של אסימוב

3. סולאריס של סטניסלב לם

4. "המבוך" או "אדם במבוך" של סילברברג

5. כל הספרים של קריצ'טון (קונגו, ספירה וכו')

6. קרלוס קסטנדה "משנתו של דון חואן" (ספר חובה בכל בית) עדיף עם ההמשכים..

למעשה הרבה סרטי מד"ב מבוססים על ספר שתמיד תמיד כדאי לקרוא כי כמו שנאמר הספר פותח לך אופקים חדשים שאי אפשר להעביר בסרט.

[TomB]

איזה ת'רד נפלא!

רוב התומכים בקריאת ספרים אמרו פה כמעט את כל מה שאפשר כבר להגיד... אז אני סתם אזרוק מחשבות על המקלדת -

אני מודה, אני תולעת ספרים.

אצלי הספרים הם התמכרות קשה, בעיקר מד"ב, אם פתחתי ספר, הלך היום.

למצב המטורף ביותר הגעתי כשהייתי בכיתה י' (מזמן... ב1995...), ספרתי כמה ספרים קראתי באותה השנה אחרי שנגמר לי מדף המד"ב בספריה של בי"ס וגיליתי שהגעתי לבערך 150 ספרים (3 ספרים בשבוע... אין לי שמץ של מושג איך הצלחתי).

מה שמדהים הוא שזה לא פגם בחיי החברה שלי, לא גרם לי לשבת פחות על המחשב ולא מנע ממני לעשות מנוי לסינמטק וללכת ללפחות סרט אחד בשבוע.

זה רק פגם לי בשעות השינה ובלימודים, אבל זה כבר לא מעניין אף אחד. :-\

לכל המתנגדים לקריאת ספרים -

אין כמו ספר לפיתוח הדימיון.

לא משחקי מחשב, לא קולנוע, ובטוח שלא טלויזיה, נותנים את הערך המוסף של הפעלת הראש שיש בקריאה.

כל המדיה הויזואלית מאכילה אותך עם כפית באיך דברים אמורים להראות, כל מה שאתה מקבל זה פרי דמיונם של של אחרים - במאים, אנשי מחלקת תלבושות ואפקטים, אנימטורים וכו'. לא נשאר שום מקום בשבילך להפעיל את המוח.

וכאן הגאונות של הספר - אתה מחליט איך תיראה הדמות, איך היא תישמע, אתה ממציא לעצמך איפה היא מסתובבת, אתה עושה הכל. הכל בראש שלך.

ישנם אנשים שקריאה לא מתאימה להם, כמו שישנם אנשים שסרטים לא מתאימים להם וישנם אנשים שמשחקי מחשב זה הדבר הכי אדיוטי בעולם מבחינתם.

אבל אלה מעטים, רוב אלה שלא קוראים היום, הם אלה שמעולם לא חונכו לקרוא, ועכשיו, בגיל בוגר (או בוגר-יחסית) זה כבר נראה יותר מידי עבודה, יותר מידי זמן מבוזבז.

לעולם לא מאוחר להתחיל.

ואם כבר אני כותב, אז המלצות (כולן בתחום המדע-בדיוני/פנטזיה) -

סדרת ספרי היפריון - דן סימונס : מד"ב כבד עם טונות של פילוסופיה ומדע תיאורטי, קשה יחסית לקריאה אבל אם זה תופס אותך,זה לא עוזב.

כל ספר שנכתב ע"י ניל גיימן : אחד מגאוני הפנטזיה, כותב ספרים אפלים מצד אחד אבל ציניים ומצחיקים בטירוף מצד שני.

ניורומנסר - ריצ'ארד גיבסון : הספר שטבע את המושג "סייבר-פאנק", מומלץ עם מוזיקת אמביינט פסיכודלית ברקע. (הסרט הכושל "ג'וני-נמוניק" מבוסס על העולם של הספר).

כמה ספרים שעשו את הפנטזיה והמד"ב למה שהם היום:

סדרת אמבר - רוג'ר זילאזני : קלאסיקה. לא מכיר מישהו שקרא ולא אהב.

שר הטבעות - ג.ר.ר טולקין : קלאסיקה. צריך להוסיף?

סדרת הרובוטים וסדרת המוסד - אסימוב : כספרות זה לא ממש משובח, אבל הרעיונות של האיש הזה... חבל לפספס.

סופרים קלאסיים אחרים שתמיד כדאי לקרוא את הספרים שלהם -

רוברט סילברברג, פיליפ חוזה פארמר, מייקל מורקוק, רוברט היינלין, פיליפ ק. דיק וכמובן כל הסופרים האחרים שכבר הזכרתי כאן.

ישנם עוד הרבה, אבל זה מספיק טוב בשביל התחלה.

דרך אגב, לגבי הארי-פוטר, בניגוד לרוב שאר קוראי המד"ב ה"כבדים" אני ממש אהבתי את הסדרה, קניתי את הראשון בשדה התעופה בלונדון רק כדי להעביר את הטיסה לארץ וממש התרשמתי לטובה, בארץ קניתי את כל האחרים (באנגלית). עוד יותר מפתיעה היא העובדה שככל שהסדרה מתקדמת ככה הספרים יותר מורכבים, אפלים ומעניינים. מומלץ

[Miyota]

כן ספרים הם סתם ביזבוז זמן! וגורמים לך להיכנס לשיעמום!

היה פעם את המשפט שבספר אחד אתה טייס ובספר השני אתה אסטרונאט וכו...

עכשיו אנחנו בדור ההייטק והיום ספרים לא מעניינים אף אחד! כמו שבספר אחד אתה יכול להיות טייס! אתה יכול לקנות משחק מחשב סימולטר ואתה לא קורא על טייס! אלא אתה משחק את הטייס! ואתה נהנה יותר!

ובקשר שספרים עוזרים לשפר את השפה ולהגדיל את האוצר מילים זה נכון! אבל היום בדור הייטק יש אינטרנט ויש מלא כתבות מכל התחומים ומכל השפות. שעוזרים לא פחות!

לי יש אנגלית מעולה! וכמו שאתם רואים אין לי שגיאות כתיב והספר האחרון שקראתי היה שהייתי בן 6-7. משהו על קטר אדום! (עד היום הוא אצלי)

היום לא צריך לדמיין! מאז שיש מחשב הכל הופך ליותר ריאלסטי ויותר מהנה! מה אתה מעדיפים לקרוא על טייס שטס בf15 ומפציץ אזורים! או להיות אתם בתא הטייס ולחסל את המטרות בעצמכם!

אני מעדיף לקרוא קומיקסים מאשר ספרים! הם יותר צבועניים ומעניינים מאשר איזה ספר שרק הכריכה מעניינת.

וחייבים להוציא את ספרות מבחינות הבגרות! זה פשוט התעללות מה שעושים! לקרוא ספרים שלא מענינים אותך! זה כמו להכריח אותך לראות טלנובלה :AR15: .

[sxs]

minimizer

אל תמהר לשפוט אדם... במיוחד רק על פי "מדד קריאת ספרים"

[GamePad]

אין כמו ספר לפיתוח הדימיון.

לא משחקי מחשב, לא קולנוע, ובטוח שלא טלויזיה, נותנים את הערך המוסף של הפעלת הראש שיש בקריאה.

כל המדיה הויזואלית מאכילה אותך עם כפית באיך דברים אמורים להראות, כל מה שאתה מקבל זה פרי דמיונם של של אחרים - במאים, אנשי מחלקת תלבושות ואפקטים, אנימטורים וכו'. לא נשאר שום מקום בשבילך להפעיל את המוח.

וכאן הגאונות של הספר - אתה מחליט איך תיראה הדמות, איך היא תישמע, אתה ממציא לעצמך איפה היא מסתובבת, אתה עושה הכל. הכל בראש שלך.

אהבתי..

אחד מרגעי המשבר הגדולים שעברתי היו כשראיתי את הגרסה המצויירת ל "שר הטבעות"

אגב שכחתי את אחד הגדולים שנפטר לא מזמן

"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דוגלאס אדאמס אחד הספרים הכי מצחיקים שיש

ובאותו הז'אנר גם "עולם הדיסק" של פרצ'ט (אם אני לא טועה)