על בסיס ננו טכנולוגיה המהנדסים הרוסיים פיתחו שכפ&quot;ץ (מגן גוף) מנוזל

- Share

צלף טוב ידע לחזות איפה החייל יהייה בעוד שנייה ולירות לשם... זה לא כזה קשה אחרי קצת תירגול... ואם הוא רץ במהירות קבועה אז זה עוד יותר קל.

בכול אופן, 400 מטר זה לא כזה הרבה- אולי שנייה זמן טיסה, ו10 מטר שהחייל יעבור

מקרה ספציפי אין לי, אבל זה הכול פיסיקה פשוטה...

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

TaZeR

- Share

סך הכול צריך לקרוע את החלק שמחזיק את הנוזל, נגיד עם כדור רך שמתנפץ להרבה רסיסים.... או לירות באוטומט על שטח קטן ולא לתת לחומר לשחרר את האנרגייה ולחזור למצב נוזלי- וככה לחדור\ לטחון אותו עד שהוא יאבד מהחוזק...

וגם לזה יש פתרון. מורחים על השכבה החיצונית של השכפ"צ חומר שגורם לנוזל להתקשות במגע איתו וככה רק השכבה שתתחיל לצאת החוצה תתקשה ותמנע משאר הנוזל לדלוף.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

IG

- Share

כשאתה כותב את זה ככה זה נשמע כל כך פשוט... :

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Jaman

- Share

צלף טוב ידע לחזות איפה החייל יהייה בעוד שנייה ולירות לשם... זה לא כזה קשה אחרי קצת תירגול... ואם הוא רץ במהירות קבועה אז זה עוד יותר קל.
בכול אופן, 400 מטר זה לא כזה הרבה- אולי שנייה זמן טיסה, ו10 מטר שהחייל יעבור
מקרה ספציפי אין לי, אבל זה הכול פיסיקה פשוטה...

עדיין, לדעתי בחיים האמיתיים זה יהיה הרבה יותר קשה לביצוע ממה שאתה מתאר (לא שאני אומר את זה מנסיון, אבל גם אתה לא).

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

TaZeR

- Share

כשאתה כותב את זה ככה זה נשמע כל כך פשוט... :

וכשאתה כותב את זה זה נשמע כ"כ מסובך

ולמה שזה לא יהיה פשוט? אם הם הצליחו לבנות חומר נוזלי שמתקשה כאשר פוגע בו עצם זר בחוזקה, הם לא יכולים למצוא חומר שמקשה אותו כאשר יש מגע בין השניים?

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Guarding angel

- Share

וכשאתה כותב את זה זה נשמע כ"כ מסובך

ולמה שזה לא יהיה פשוט? אם הם הצליחו לבנות חומר נוזלי שמתקשה כאשר פוגע בו עצם זר בחוזקה, הם לא יכולים למצוא חומר שמקשה אותו כאשר יש מגע בין השניים?

חומר קשה וחומר חזק אינם אותו הדבר

IG שפוך קצת אור בנושא

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

IG

- Share

עדיין, לדעתי בחיים האמיתיים זה יהיה הרבה יותר קשה לביצוע ממה שאתה מתאר (לא שאני אומר את זה מנסיון, אבל גם אתה לא).

מבחינת הפיסיקה, זה לא כזה בעייה... אני מסכים שלא כל אחד יכול לעשות את זה, אבל צלף מיקצועי יעשה את זה בלי בעיות... גם צלפים צעירים בצה"ל מתאמנים בלהוריד אנשים ממכוניות נוסעות וכו'...

וכשאתה כותב את זה זה נשמע כ"כ מסובך

ולמה שזה לא יהיה פשוט? אם הם הצליחו לבנות חומר נוזלי שמתקשה כאשר פוגע בו עצם זר בחוזקה, הם לא יכולים למצוא חומר שמקשה אותו כאשר יש מגע בין השניים?

כי זה מסובך

מה גורם לך לחשוב שהחומר שגורם לחומר של האפוד להתקשות לא יעשה חור בשיכבת המגן (יאכל אותו), או שלא יגרום לפיצוץ, איך בכלל תשים אותו שיהייה על האפוד- זה צריך להיות מוצק כלשהו... כמה כבר חומרים יש (אם בכלל) שיגרמו לחומר הזה להתקשות? מידע שלי על חומרים אני יכול להעיד שבד"כ במיקרים כאלה אין יותר מידי אופציות, וגם כשמיישמים אחת מהן זה בד"כ עם פשרה על תכונות אחרות... לא פשוט בכלל...

אין פה עניין של פיתוח החומר, כי יכול להיות שימצאו איזה משהו, אבל יכולה להיות בעייה עם היישום שלו, ועם התוצר שיהייה. יכול, לדוגמא, להיווצר הרבה חום בתגובה שיקשה את כל השכפ"ץ או יעשה כוויה לחייל.... חוץ מזה, לקח לא מעט זמן לפתח את החומר עצמו (שנים)... אני לא חושב שעבודה על החומר המקשה תקח פחות זמן...

חומר קשה וחומר חזק אינם אותו הדבר

IG שפוך קצת אור בנושא

יאללה חפירות באמצע הלילה

כשאומרים "חוזק של חומר" בד"כ מתכוונים או לשיכלול של כל מיני פרמטרים (מאמץ או כוח שהחומר יכול לשאת עד לנקודה שבה הוא מתעוות בצורה בלתי הפיכה או עד שהוא נישבר, קושי של החומר, יכולת העיוות שלו ועוד) או רק למאמץ שנידרש כדי לגרום לעיוות פלאסטי (כשמכופפים סיכת ביטחון קצת ועוזבים זה עיוות אלסטי, כשמכופפים הרבה אז קצת חוזר וקצת נשאר- החלק שנשאר זה העיוות הפלאסטי...)

קושי נמדד ע"י עומק חדירה של חוד מחומר מסויים, בצורה מסויימת ותחת מאמץ מסויים.

חומר יכול להיות קשה ולא חזק (זכוכיות מסויימות) או חזק ולא קשה (פלדות מסויימות... הכול יחסי כמובן). בד"כ חומר חזק אפשר לעשות גם קשה, ויש קשר ין כל הפרמטרים...

וכמו בכול כלל יש יוצאים מהכלל, כשבמקרה הזה יש די הרבה (שלא עולים לי לראש עכשו )

אחרי כל זה, אני אתייחס לתוכן של ההודעה: הוא התכוון שהחומר הופך מנוזל למוצק- מתקשה.

אפשר להגיד גם "מתחזק", אבל כאמור זה די קשור אחד לשני, וב"מתקשה" יש קירבה לקשיחות, שזה בעצם מה שקורה לחומר (הוא נהייה קשיח...)

בקיצור, לא קריטי בקשר שהדברים נאמרו בו

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Electric Boom

- Share

לגבי העבודה שהחומר עושה בהתקשחות שלו - השלאה היא כזאת, נדמה שיש תנע קריטי, שמעליו בכל מהירות גבוהה יותר(שניתנת להשגה..) החומר יתקשח כך שבעת פגיעה יווצר כוח שקול בכיוון ההפוך שיבטל את עוצמת הכדור וימנע ממנו לחדור. מה קורה מתחת לתנע הקריטי? למשל, שוב, אם נדקור את הדבר הזה

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

IG

- Share

כן... זה מה שכתבתי קודם... דרושה אנרגייה מסויימת (בד"כ מדברים על ספיגת האנרגייה ולא על ייצירת כוח נגדי) לגוף הפוגע, כדי להקשיח את החומר. סכין יוצר מאמץ (מפעיל כוח) על איזור הרבה יותר קטן מקליע, לכן יש אפשרות שגם סכין איטית תגרום להקשחה, אבל מכיוון שלא ראיתי את הנתונים של החומר הזה- אין לי מושג.

אולי משהו שיפתור כמה שאלות: מאמץ שמשהו מפעיל על משהו אחר, או המאמץ שפועל על גוף, שווה לכוח חלקי השטח שעליו המאמץ פועל... ככה סכין חדה (= שטח מגע קטן בלהב) יחתוך טוב יותר ובפחות כוח (מכנה קטן, מונה קבוע= תוצאה גדולה...)

אנרגייה שהגוף (האפוד במקרה הזה) סופג תלוייה בצורה שבה החומר סופג את האנרגייה (יש כל מיני מנגנונים), באופי ההתנהגות האלסטית\ פלאסטית של החומר, בכוח או המאמץ (כשהשטח שעליו פעל הכוח קבוע המאמץ נמצא ביחס ישר לכוח...) שהופעל על הגוף, והעיוות שנוצר בגוף (לפני השבר או הביקוע...).

החומר המדובר סופג אנרגייה בצורה מרחבית תוך כדי מעבר פאזות, כשבמעבר הפאזות יש "נפילה" במאמץ- האנרגייה שמושקעת במעבר מפסיקה לתרום לציפוף או הרחקת המולקולות בחומר, והחומר יכול לספוג עוד אנרגייה בלי כשל.

כל זה טוב ויפה לחומרים "רגילים"... אני לא בטוח שזה מה שקורה כאן כי כמו שכבר ציינתי, החומר הוא כנראה איזה ננו גביש נוזלי שאופי ההתנהגות שלו יכול להיות שונה מאוד מחומרים רגילים... מה גם שיכול להיות שאין פה ממש מעבר פאזה אלא רק דחיסה של החומר וציפוף הגבישים- משהו כמו שקלקר דחוס נהייה קשה, או שקית "ניילון" (השקיות לא באמת מניילון אל מפוליאתילן או משהו כזה...) שמותחים והיא נהיית חזקה יותר (גם כאן המולקולות מצתופפות ו"תופסות" אחת את השנייה חזק יותר...)

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

DOGMA

- Share

עדיין, לדעתי בחיים האמיתיים זה יהיה הרבה יותר קשה לביצוע ממה שאתה מתאר (לא שאני אומר את זה מנסיון, אבל גם אתה לא).

ההריגה המאומת הכי רחוקה עם רובה צלפים זה של צלף קנדי באפגניסטן ב2004 - המרחק היה 2.5 ק"מ.

400 מטר זה כלום לצלף, זה כמעט בטווח של קלע יעודי, לא צריך בשביל זה רובה צלפים רציני, במיוחד לא AMR כמו הבארט. מספיק פלטפורמת קלעים טובה כמו M14 MOD1/2 או רובה צלפים עם קליבר קטן כמו רמינגטון M8.

בהתחשב שרובי צלפים משתמשים בתחמושת על קולית, ב400 מטר אתה עדיין לא תשמע את היריה לפני שהכדור פוגע בך, עם M41 גל הקול תופס את הכדור רק אחרי ק"מ(ואפילו יותר תלוי באיזה תחמושת משתמשים).

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Guarding angel

- Share

כן... זה מה שכתבתי קודם... דרושה אנרגייה מסויימת (בד"כ מדברים על ספיגת האנרגייה ולא על ייצירת כוח נגדי) לגוף הפוגע, כדי להקשיח את החומר. סכין יוצר מאמץ (מפעיל כוח) על איזור הרבה יותר קטן מקליע, לכן יש אפשרות שגם סכין איטית תגרום להקשחה, אבל מכיוון שלא ראיתי את הנתונים של החומר הזה- אין לי מושג.
אולי משהו שיפתור כמה שאלות: מאמץ שמשהו מפעיל על משהו אחר, או המאמץ שפועל על גוף, שווה לכוח חלקי השטח שעליו המאמץ פועל... ככה סכין חדה (= שטח מגע קטן בלהב) יחתוך טוב יותר ובפחות כוח (מכנה קטן, מונה קבוע= תוצאה גדולה...)
אנרגייה שהגוף (האפוד במקרה הזה) סופג תלוייה בצורה שבה החומר סופג את האנרגייה (יש כל מיני מנגנונים), באופי ההתנהגות האלסטית\ פלאסטית של החומר, בכוח או המאמץ (כשהשטח שעליו פעל הכוח קבוע המאמץ נמצא ביחס ישר לכוח...) שהופעל על הגוף, והעיוות שנוצר בגוף (לפני השבר או הביקוע...).
החומר המדובר סופג אנרגייה בצורה מרחבית תוך כדי מעבר פאזות, כשבמעבר הפאזות יש "נפילה" במאמץ- האנרגייה שמושקעת במעבר מפסיקה לתרום לציפוף או הרחקת המולקולות בחומר, והחומר יכול לספוג עוד אנרגייה בלי כשל.
כל זה טוב ויפה לחומרים "רגילים"... אני לא בטוח שזה מה שקורה כאן כי כמו שכבר ציינתי, החומר הוא כנראה איזה ננו גביש נוזלי שאופי ההתנהגות שלו יכול להיות שונה מאוד מחומרים רגילים... מה גם שיכול להיות שאין פה ממש מעבר פאזה אלא רק דחיסה של החומר וציפוף הגבישים- משהו כמו שקלקר דחוס נהייה קשה, או שקית "ניילון" (השקיות לא באמת מניילון אל מפוליאתילן או משהו כזה...) שמותחים והיא נהיית חזקה יותר (גם כאן המולקולות מצתופפות ו"תופסות" אחת את השנייה חזק יותר...)

אז זאת קצת בעיה לפגוע בחומר הזה...

אלא אם כן תחמושת שמסוגלת להמיס את החומר זה כבר משו אחר...

תחשבו על זה,תחמושת שהקליע שלה בזמן הפגיעה יוצר חום שמסוגל לגרום נזק לאפוד וללובש אותו

הרי אמרנו שחום גורם לשינוי מולקולרי של חומר (דהיינו דפורמציה)

למען האמת לדעתי אפילו שקלע לא יחדור את האפוד הזה מספיקה המכה שנוצרת בזמן הפגיעה בכדי להאט את מי שלובש את האפוד בכדי לספוג מכה שניה ויותר

עדיין צריך לזכור שאומנם הגפיים (במיוחד הרגליים) אינם ממש מרכז מסה אבל פגיעה בהן מנטרלת כמעט לחלוטין

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

IG

- Share

לא חייב להמיס אותו... כמו שציינתי, כל חומר יכול לספוג אנרגייה מסויימת עד לכשל, ואם לקליע יש אנרגייה (או תנע) גדולה מספיק, אז החומר יכול להישבר אחרי ההקשחה, והקליע (או רסיס) יכול לחדור.

היתרון הכי גדול של אפוד כזה זה שבניגוד לאפודים קרמיים שחייבים להחליף בהם את הלוחות שנפגעו, החומר הזה יכול לספוג יותר אנרגייה בלי להישבר, וכנראה גם אם הוא נשבר, הוא "מתאחה" כשהוא חוזר למצב נוזלי...

המכה שחוטפים בפגיעת כדור יכולה לשבור צלעות (במקרה והכדור נעצר באפוד)... אז להאיט זה בטוח יכול, רק שזה לא אומר שהחייל ירוץ לאט יותר והיהייה קל יותר לפגוע בו, זה אומר שהוא יפול וישכב כמה שניות עד שהכאב של המכה יעבור...

לגבי הדפורמצייה, אז כדור שיוצר חום בפגיעה זה כדור נפץ.... משך הפגיעה הוא קצר מאוד ורק פיצוץ, אולי, יוכל להעביר חום גבוה לאפוד.

בעייה אחרת זה שהאפודים בד"כ קראמיים ויכולים להתחמם גם ל1000 ויותר מעלות בלי בעייה (אלא אם זה חימום ממש מהיר, ואז האלומינה יכולה לחטוף שוק טרמי ולהשבר, אבל אני מניח שזה לא אלומינה נקייה וחשבו על זה כשתכננו את האפוד הקראמי...). מתכות מאבדות מהחוזק שלהן כבר בחימום לכמה מאות מעלות...

ואם אתה רוצה לשרוף את האפוד המדובר, אז תצתרך איזה נאפלם או חומר זרחני אחר שידבק לאפוד ויחמם אותו... סתם כדור גם לא מתחמם לטמפ' גבוהות במיוחד (פלדה מאבדת יותר מחצי מהחוזק שלה ב400 או 700 מעלות אאל"ט... כבר שכחתי פרטים כאלה :-[... וגם הפלדה הכי חזקה, עם קליבר 7.62 לא תחדור אפוד בטמפ' של 400~700 מעלות... ואני מדבר על תחמושת של SVD)

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Jaman

- Share