מיתוס השיבר בירדן , היש אמת בדבר ?

[yigael_o]

נו , הסבר אחד

אבל מה שהתכוונתי , זה שזרימת הנחל השתנתה בצורה שלא הצלחנו להסביר על ידי גאות ושפל , בגדול אני שואל אם מישהו יכול להסביר את השינוי בזרימה , המיתוס היה רק דוגמא ..

אין לי מושג מה המיתוס אבל כמה מסובך זה יכול להיות? על סכרים שמעת? עקרונית לא ידוע לי על סכר באיזור אבל זה הסבר פשוט לתופעה. בקשר לגאות ושפל, אתה יודע בכלל ממה התופעה נגרמת? תקרא קצת ואז תבין שלא יכול להיות קשר.

[mrraz]

לפותח הת'רד ראית נכון

יש טורבינה שמופעלת על ידי מי הירדן

בשעות השייט בירדן הזרימה מופנית לירדן ואחר כך לטורבינה.

[Eviljelly]

לפותח הת'רד ראית נכון

יש טורבינה שמופעלת על ידי מי הירדן

בשעות השייט בירדן הזרימה מופנית לירדן ואחר כך לטורבינה.

תודה על תגובה רצינית לשם שינוי , אבל שאלה .

המקום שאני הייתי בו הוא נחל שניר (חצבאני) שמתחבר אל הירדן .

אם הטורבינה הזאת ממוקמת על הירדן אז אני לא רואה סיבה לשנות את הזרימה באזור של נחל שניר כי השאיפה היא כמה שיותר מים לטורבינה, וגם לקיאקים כמה שיותר מים .

ובכל זאת , כדי לווסת את המים עם סכר צריך להיות איזהשהוא מאגר מים ולא ראיתי אזכור שלו במפות , אופציה אחרת היא תעלה וגם אותה לא ראיתי במפות

יש מידע נוסף ?

[mrraz]

כן נכון החצבאני

[attachment deleted by admin]

[rk666]

זה בהחלט אחד הת'רדים היותר הזויים שראיתי פה.

[mrraz]

עכשיו כשהצטרפת אני מסכים

[דרקונשחור]

יש לי שני הסברים לשינוים בזרימה!

הסבר א'

החצבני זורם גם בלבנון, שם הוא נקרא וזאני... כיוון שהם שואבים ממנו חלק מהמים, יכול להיות כשאין ביקוש הם שואבים פחות (בלילה לדוגמא), ואז אחרי כמה זמן מגיע לישראל "גל" של מים, כלומר המים שלא נשאבו יוצרים יותר זרימה מאשר הזמן שבו כן שואבים...

כיוון שעכשיו קיץ, הזרימה גם ככה דלה, כך שכל שאיבה מהנחל מורגשת. בחורף זה פחות משמעותי, כי יש מקורות לחצבני גם בארץ

הסבר ב'

לפי 67 מליון שנים התרסקה חללית באזור הידוע כיום כצפון ישראל, מדי פעם בפעם אותה חללית מנסה לתקן את עצמה, וכיוון שהיא עשויה מטכנולוגיה סופר מתוכמת היא מסוגלת להמיר חומר לחומר אחר, היא שואבת את המים מהנחל הסמוך אליה (כנראה לפי מה שאתה מתאר מהחצבני), וממירה אותו לדלק עבורה, אני מקווה שבסופו של דבר היא תצליח לתקן את עצמה, תמריא ואז הזרימה בנחל תיהיה שוב חזקה ושופעת... (אגב, המקרה של שמש בגדעון דום וירח בעמק איילון היה כשהחללית ניסתה להמריא, בגדעון החללית האירה בצורה חזקה ואילו בעמק איילון כבר ירד הלילה, בכלל ניתן למצוא בתנך הוכחות רבות לקיומה של אותה חללית)

עכשיו תבחר איזה הסבר יותר הגיוני

אני אישית מאמין יותר בהסבר ב', אבל זה רק אני

[Yossarian22]

אני איתך בב'...

[galz]

יש לי שני הסברים לשינוים בזרימה!

הסבר א'

החצבני זורם גם בלבנון, שם הוא נקרא וזאני... כיוון שהם שואבים ממנו חלק מהמים, יכול להיות כשאין ביקוש הם שואבים פחות (בלילה לדוגמא), ואז אחרי כמה זמן מגיע לישראל "גל" של מים, כלומר המים שלא נשאבו יוצרים יותר זרימה מאשר הזמן שבו כן שואבים...

כיוון שעכשיו קיץ, הזרימה גם ככה דלה, כך שכל שאיבה מהנחל מורגשת. בחורף זה פחות משמעותי, כי יש מקורות לחצבני גם בארץ

הסבר ב'

לפי 67 מליון שנים התרסקה חללית באזור הידוע כיום כצפון ישראל, מדי פעם בפעם אותה חללית מנסה לתקן את עצמה, וכיוון שהיא עשויה מטכנולוגיה סופר מתוכמת היא מסוגלת להמיר חומר לחומר אחר, היא שואבת את המים מהנחל הסמוך אליה (כנראה לפי מה שאתה מתאר מהחצבני), וממירה אותו לדלק עבורה, אני מקווה שבסופו של דבר היא תצליח לתקן את עצמה, תמריא ואז הזרימה בנחל תיהיה שוב חזקה ושופעת... (אגב, המקרה של שמש בגדעון דום וירח בעמק איילון היה כשהחללית ניסתה להמריא, בגדעון החללית האירה בצורה חזקה ואילו בעמק איילון כבר ירד הלילה, בכלל ניתן למצוא בתנך הוכחות רבות לקיומה של אותה חללית)

עכשיו תבחר איזה הסבר יותר הגיוני

אני אישית מאמין יותר בהסבר ב', אבל זה רק אני

כמו למשל החללית השניה, שהתרסקה במדבר סיני, התפוצצה, ובמגע עם החמצן שבאוויר של כדור הארץ, הדלק שהיה בה הפך למים, אותם שתו בני ישראל כשהם חושבים שהחללית ההרוסה היא סלע?

[mrraz]

הסבר הכי פשוט

אם תסתכלו במפה שצרפתי (בעמוד 2) תראו שיש תחנה הידרואלקטרית בין נחל דן לנחל חצבאני

"המים מגיעים מנחל הדן ונשפכים מהטורבינות לחצבאני - ובכך אפילו מועילים לתיירות המקומית: ענף שייט הקיאקים זוכה למים גם בימים שהזרימה בחצבאני חלשה"

מדי פעם מפסיקים את הטורבינות ואז מפלס המים יורד.

[rikus]

חברה חברה...

צחוקים צחוקים אבל-

האתר שנבחר היה מקום שפכו של היובל הגדול של הירדן, הוא נהר הירמוך. כאן היה מקור הכוח הגדול ביותר של המים הזורמים בארץ. נוסף על כך ניתן היה לווסת את זרימת מי הירדן על-ידי עצירה חלקית ואגירתם בתוך מי הכנרת בעונת השפע של גשמי החורף ושחרור של "מלאי" זה בקיץ. ולפי אופיו הטופוגרפי של המקום ניתן לו שם נאה המבטא את מעמדו הגיאוגרפי: נהריים.

לפני כן הקימה חברת-החשמל, שהוקמה בלונדון, תוך חמש שנים, שלוש תחנות לייצור חשמל בכוחם של מנועי דיזל. תחילה בתל-אביב, בדצמבר 1923, ולאחר מכן ב- 1925 בחיפה ובטבריה. עוצמתן של שלוש התחנות לא הגיעה לאלף קילוואט בעת הפעלתן.

רוטנברג ביקש גם להקים תחנת כוח מופעלת במי הירקון, אולם ויתר על התוכנית משהתברר לו כי עוצמתה תספיק בקושי לצרכי רמת-גן המתפתחת וסביבתה הקרובה בלבד. ב- 5 במארס 1926 קיבל רוטנברג את הזיכיון הסופי על מי הירדן ואספקת חשמל לכל הארץ פרט לירושלים.

בשנת 1927 החלו בעבודות הקרקע ובסידור אפיקי המים במקום שנועד לתחנת הכוח ומיתקניה. עבודות ההקמה נמשכו חמש שנים ובמקום עבדו מאות פועלים ובסך-הכל עד שלושת אלפים פועלים. וזאת בשנים הקשות של המשבר הכלכלי וחוסר עבודה ששררו בארץ כמעט עד סוף שנת 1931.

צעד ראשון בהקמת התחנה - היה מתן פיצוי כספי לשתי טחנות-קמח שפעלו בירדן מצפון לנהריים ועמדו לאבד את מימיהן עם העמקת אפיק הירדן. לאחר מכן החלו בעבודות לקראת הקמת התחנה, שהיו בהיקף בלתי ידוע עד אז בארץ והשתרעו על שטח גדול.

כמות המים העוברת באפיקי הירדן והירמוך אינה קבועה. מים רבים עוברים בהם בחורף גשום, והרבה פחות בקיץ השחון. לכן נבחרה ימת הכנרת למאגר טבעי של מי הירדן. תוך וויסות זרימת מי הירדן מן הימה דרומה ניתן היה להבטיח בעזרת סכרים, כמות רצויה של מי הירדן לטורבינות התחנה. אשר לירמוך, פרט לאגירה קצרה באגם מלאכותי קטן לא ניתן להחזיק כמלאי את מימיו למשך חודשים רבים.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=55

או בקיצור, יש לא "שיבר" או ברז, אלא מה שנקרא....................................

ס כ ר ...!!!!!

[דרקונשחור]

חברה חברה...

צחוקים צחוקים אבל-http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=55

או בקיצור, יש לא "שיבר" או ברז, אלא מה שנקרא....................................

ס כ ר ...!!!!!

לא נעים לי להרוס לך את התאוריה של הסכר... אבל הסכר נמצא...

אחרי הכינרת! לא בחצבני.. כלומר הוא לא משפיע ;-)

מה שכן יכול להשפיע זה שני ההצעות שלי (שאיבה מלבנון או חללית מסתורים שמחליפה את המים לדלק )

לא סכר... מצטער, סכר במורד הנהר לא משפיע על עוצמת הזרימה לפניו אלא רק אחריו (פיזיקה די פשוטה)