תעודת בגרות.

[IG]

דווקא קבוצה של תלמידים בתיכון, שלומדת בידיוק אותו חומר שקבוצה של סטודנטים גדולים לומדת, תוציא ממוצע ציונים גבוה יותר ברוב הקורסים...

לא לזלזל.

ואז כל השאר (התיכוניסטים...) יקרעו מצחוק...

אני מבין עוד אם הייתם מתווכחים להעלת את הרמה בבתי הספר, כדי שתעודת הבגרות תהייה שווה משהו... ובזה אני תומך, אבל בין הרמה של האוניברסיטה לרמה של התיכון יש פער ענק, שרק חסרי החיים והגאונים המטורפים יצליחו לגשר עליו.

ובכלל, באוניברסיטה בלי רצון לא תלמד שום דבר. בתיכון לאף אחד (חוץ מבאמת החסרי חיים) אין רצון ללמוד...

[DimaX]

אבל למה אתה חושב שמישהו בן 21 הוא יותר מוכן ללמוד את הדברים האלו מאשר בגיל 16-17-18?

מה, השלוש שנים של הצבא חישלו אותו להתמודד עם חדו"א/אלגברה ליניארית/whatever?

כשאתה מתבגר, המוח שלך מתבגר בצורה משמעותית.

נגיד עכשיו יש דבירם במתמטיקה שנראים לך ממש קשים, אבל כשתגדל ותהיה בן 21-22 תוכל לפתור את אותם דברים וללמוד את אותו החומר בקלות כה רבה שאתה לא תאמין. הוכח מדעית.

אבל, וזה אבל גדול, היסטוריה, סיפרות, שפות שונות - עכשיו יהיה לך קל יחסית ללמוד את הדברים האלה, אך כשתהיה גדול זה יהיה לך ממש קשה ללמוד את זה, לזכור מלא דברים בהיסטוריה וכו'...

ככה המוח עובד.

ואל תתחיל להתווכח סתם...

קומנדוגארד, אתה מקריית ביאליק? יא'?

[Ghosthunter]

וזה למה ?

מכיוון שיש תוצאות, שרשומות שחור על גבי לבן, ביט ליד ביט.

[TUCG]

טוב, צודק, ואתה יודע מה, למה ללמוד Pascal או C ? ישר להתחיל עם ML ו C++, ורגע... מה עם ספרות והיסטוריה ? אפשר להספיק ב 3 שנים כל כך הרבה נושאים בתחומים האלו, גם כדאי לפתח אותם....

אתה יודע, לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאים גם צריך מתמטיקה ברמה גבוהה (לימודים הומאנים).

C++ זה בבסיס C. זה לא בעיה ללמוד את ++ אם אתה יודע C וככה עשו בביצפר שלנו (מי שרוצה לכתוב ב-C, כותב ב-C. מי שמעדיף C++, כותב ב-C++).

היסטוריה גם כן ראוי לפתח כי זה מוזר מאוד שלפי תוכנית הלימודים משום מה ההיסטוריה מסתיימת עם מלחמת ששת הימים.

בקיצור, כן. לדעתי אפשר ללמד בתיכון לפחות 80% יותר ממה שמלמדים עכשיו. תלמידים לא עושים ש"ב, לא לומדים, מפריעים בשיעורים ואח"כ מתפלאים שבסוף השנה צריך לבוא לעשרות תגבורים כדי לסיים את החומר לפני הבגרות. אולי להגדיל קצת את כמות החומר ורמתו יכניס קצת ראש, קצת רצינות לתלמידים האלו.

שיעור מתמטיקה טיפוסי בביה"ס שלי הולך ככה (י"ב, 5 יח"ל): המורה מלמד נושא חדש ומסכן (נגיד, נגזרת של פונקציה לוגוריתמית). כעבור 5 דקות, מישהו שבזבז את 5 הדקות האחרונות בלדבר עם החבר שלו על מי-יודע-מה מבקש מהמורה להסביר שוב כי הוא "לא הבין" (מה יש לא להבין בנוסחה פשוטה של נגזרת...). המורה מסביר שוב. כעבור 5 דקות, עוד מישהו שלא הקשיב מבקש שיסביר שוב. וזה חוזר על עצמו שוב ושוב. וכך השיעור מסתיים בכך שלמדנו איך לגזור פונקציה לוגוריתמית, נושא שללמד וללמוד אותו אמור לקחת בדיוק דקה ועוד אפשר להספיק לפתור 2 תרגילים לדוגמה. בשיעור הבא, המורה רוצה להמשיך וללמד חומר חדש אבל קודם הוא שואל אם היו בעיות עם שיעורי הבית. חצי מהכיתה לא עשתה אותם אז הם מתחילים לצעוק "לא הצלחנו כלום, לא הצלחנו כלום" (מסתבר שצריך לנסות כדי להצליח) אז המורה מתחיל לפתור את כל שיעורי הבית בזמן שכל הכיתה מדברת ומפריעה לו ועד שהוא מסיים נגמר השיעור. הפעם הוא לא נותן ש"ב כדי שבשיעור הבא הוא יוכל לפחות ללמד משהו. ובשיעור הבא, זה חוזר על עצמו. קצב ההתקדמות עלוב ברמות.

אני לא אומר שצריך להעמיס עוד רק כי אפשר. צריך להעמיס עוד כי הבית ספר לא קרוב אפילו למצות את פוטנציאל הלימוד שלו ב-3 שנים האלו. ואם יש קצת חומר אקדמאי שאפשר למלא איתו את ה-3 שנים האלה, מה טוב ומה נעים.

לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך מתמטיקה ברמה גבוהה. וגם לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך ללמוד פרקים מהתנ"ך. וגם לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך לדעת לחשב שטף מגנטי. אז? בכל זאת, אנחנו לומדים את כל הנושאים האלו. הם קשורים באופן ישיר לעולם שבו אנחנו חיים ולכן הם חשובים מאוד וכדאי לדעת אותם (טוב, ספרות זה לא הכי קשור לעולם שלנו אבל מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה, ביולוגיה...). זה לא עניין של "צריך", זה עניין של "אפשר" ו"כדאי".

ואל נא לזלזל בכמות "חסרי החיים"! יש יותר כאלו ממה שאתם חושבים ויש להם משקל רב בנוגע להחלטות שכאלה.

כשאתה מתבגר, המוח שלך מתבגר בצורה משמעותית.

נגיד עכשיו יש דבירם במתמטיקה שנראים לך ממש קשים, אבל כשתגדל ותהיה בן 21-22 תוכל לפתור את אותם דברים וללמוד את אותו החומר בקלות כה רבה שאתה לא תאמין. הוכח מדעית.

אבל, וזה אבל גדול, היסטוריה, סיפרות, שפות שונות - עכשיו יהיה לך קל יחסית ללמוד את הדברים האלה, אך כשתהיה גדול זה יהיה לך ממש קשה ללמוד את זה, לזכור מלא דברים בהיסטוריה וכו'...

ככה המוח עובד.

ואל תתחיל להתווכח סתם...

קומנדוגארד, אתה מקריית ביאליק? יא'?

זה לא שהם נראים קשים. זה פשוט מצב של חוסר ידע. קצת קשה לי לפתור תרגיל בקומבינטוריקה כשאני לא יודע מה זה בכלל קומבינטוריקה, אתה מבין...

אומנם, למישהו בן 21-22 יהיה יותר קל לפתור דברים במתמטיקה גם כי ב-3 שנים צוברים הרבה ניסיון בתחום כמו מתמטיקה וגם כי הוא יותר בוגר מבחינה נפשית . הוא מבין שיש יותר דברים בעולם מאשר הפלייסטיישן ושלזרוק תרגיל במתמטיקה הצידה לא יביא אותו לשום מקום. כמובן, יש יוצאי דופן בשני צידי המתרס.

בנוגע למבנה המוח ואיך הוא עובד, אין לי ממש כוח להתווכח על זה. אני גם ככה לא מקצוען בתחום וזה לא ממש מעניין אותי איך המוח עובד, כל עוד הוא עובד.

אני אכן מק. ביאליק, י"ב.

[IG]

C++ זה בבסיס C. זה לא בעיה ללמוד את ++ אם אתה יודע C וככה עשו בביצפר שלנו (מי שרוצה לכתוב ב-C, כותב ב-C. מי שמעדיף C++, כותב ב-C++).

היסטוריה גם כן ראוי לפתח כי זה מוזר מאוד שלפי תוכנית הלימודים משום מה ההיסטוריה מסתיימת עם מלחמת ששת הימים.

בקיצור, כן. לדעתי אפשר ללמד בתיכון לפחות 80% יותר ממה שמלמדים עכשיו. תלמידים לא עושים ש"ב, לא לומדים, מפריעים בשיעורים ואח"כ מתפלאים שבסוף השנה צריך לבוא לעשרות תגבורים כדי לסיים את החומר לפני הבגרות. אולי להגדיל קצת את כמות החומר ורמתו יכניס קצת ראש, קצת רצינות לתלמידים האלו.

שיעור מתמטיקה טיפוסי בביה"ס שלי הולך ככה (י"ב, 5 יח"ל): המורה מלמד נושא חדש ומסכן (נגיד, נגזרת של פונקציה לוגוריתמית). כעבור 5 דקות, מישהו שבזבז את 5 הדקות האחרונות בלדבר עם החבר שלו על מי-יודע-מה מבקש מהמורה להסביר שוב כי הוא "לא הבין" (מה יש לא להבין בנוסחה פשוטה של נגזרת...). המורה מסביר שוב. כעבור 5 דקות, עוד מישהו שלא הקשיב מבקש שיסביר שוב. וזה חוזר על עצמו שוב ושוב. וכך השיעור מסתיים בכך שלמדנו איך לגזור פונקציה לוגוריתמית, נושא שללמד וללמוד אותו אמור לקחת בדיוק דקה ועוד אפשר להספיק לפתור 2 תרגילים לדוגמה. בשיעור הבא, המורה רוצה להמשיך וללמד חומר חדש אבל קודם הוא שואל אם היו בעיות עם שיעורי הבית. חצי מהכיתה לא עשתה אותם אז הם מתחילים לצעוק "לא הצלחנו כלום, לא הצלחנו כלום" (מסתבר שצריך לנסות כדי להצליח) אז המורה מתחיל לפתור את כל שיעורי הבית בזמן שכל הכיתה מדברת ומפריעה לו ועד שהוא מסיים נגמר השיעור. הפעם הוא לא נותן ש"ב כדי שבשיעור הבא הוא יוכל לפחות ללמד משהו. ובשיעור הבא, זה חוזר על עצמו. קצב ההתקדמות עלוב ברמות.

אני לא אומר שצריך להעמיס עוד רק כי אפשר. צריך להעמיס עוד כי הבית ספר לא קרוב אפילו למצות את פוטנציאל הלימוד שלו ב-3 שנים האלו. ואם יש קצת חומר אקדמאי שאפשר למלא איתו את ה-3 שנים האלה, מה טוב ומה נעים.

לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך מתמטיקה ברמה גבוהה. וגם לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך ללמוד פרקים מהתנ"ך. וגם לא כל מי שממשיך ללימודים אקדמאיים צריך לדעת לחשב שטף מגנטי. אז? בכל זאת, אנחנו לומדים את כל הנושאים האלו. הם קשורים באופן ישיר לעולם שבו אנחנו חיים ולכן הם חשובים מאוד וכדאי לדעת אותם (טוב, ספרות זה לא הכי קשור לעולם שלנו אבל מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה, ביולוגיה...). זה לא עניין של "צריך", זה עניין של "אפשר" ו"כדאי".

ואל נא לזלזל בכמות "חסרי החיים"! יש יותר כאלו ממה שאתם חושבים ויש להם משקל רב בנוגע להחלטות שכאלה.

בכוווול זה, אתה חושב שחידשת משהו? אתה חושב שזה רק אצלכם המורה חוזר 3 צעדים אחורה על כל צעד קדימה? שרק אצלכם יש הפרעות של אנשים?

והפיתרון שאתה מציע זה לדחוס עוד חומר כי יש אפשרות תיאורטית לזה?

ובכלל, באוניברסיטה בלי רצון לא תלמד שום דבר. בתיכון לאף אחד (חוץ מבאמת החסרי חיים) אין רצון ללמוד...

קודם כול צריך להתחיל את החינוך ברמות נמוכות הרה יותר ממתמטיקה ואנגלית... אנשים שלא רוצים להיות כיתה, שלא יהיו, ומי שנמצא אז הוא לא מפריע, ורק במצב כזה, כשיש למידה יהייה אפשר להעלות את הרמה. אבל, גם אז לא תצליח ללמד מקצועות ברמה אקדמית, כי שיטת הלימוד שונה באופן מהותי.

[sdfzxc]

C++ זה עולם אחר וצורת חשיבה שונה מ C (זה שאתה "משתמש" ב C++ זה לא אומר שאתה מכיר ולמדת היטב את הקונספטים שעליהם מושטט כל נושא ה OBJECT ORIENTED PROGRAMMING)...

לגבי שאר הדברים הלא מציאותיים שרשמת, אז באקדמיה אנשים מגיעים לאחר שהחליטו שהם רוצים, בבית ספר זה שונה... העמסת יתר על מי שלא רוצה, רק תדרדר את המצב יותר, צריך לחשוב איך לשפר את ההוראה ואת המשמעת, אבל זריקת תוספת חומר סתם ככה זה רעיון דבילי ביותר...

גם שטף מגנטי לא כולם לומדים בבית ספר להזכירך...

ושוב, זה שאתה מעל הממוצע (ברצון ללמוד, ו/או בציונים), לא אומר שזה המצב באמת (להפך), ככה שאם אתה ועוד כמה רוצים, יש תוכניות מחוננים וכו' במיוחד...

[Nemesis]

אז איך זה שבארצות אירופאיות כן מעמיסים הרבה יותר חומר, ומסתבר שזה בכל זאת עובד?

אגב, למוח צעיר יותר קל יותר ללמוד חומר חדש.

היום בגיל 25 קשה לי יותר ללמוד דברים חדשים מאשר כשהייתי בגיל 20.

[TUCG]

והפיתרון שאתה מציע זה לדחוס עוד חומר כי יש אפשרות תיאורטית לזה?

קודם כול צריך להתחיל את החינוך ברמות נמוכות הרה יותר ממתמטיקה ואנגלית... אנשים שלא רוצים להיות כיתה, שלא יהיו, ומי שנמצא אז הוא לא מפריע, ורק במצב כזה, כשיש למידה יהייה אפשר להעלות את הרמה. אבל, גם אז לא תצליח ללמד מקצועות ברמה אקדמית, כי שיטת הלימוד שונה באופן מהותי.

אני מסכים. יש לבצע עלייה הדרגתית ברמת הלמידה שתתחיל בכיתות הקטנות ותסתיים בתיכון, עלייה הדרגתית ומתונה שתיקח שנים רבות אבל בסופו של דבר תביא לכך שרמת הלימודים באקדמיה תהיה מדרגה אחת מעל התיכון ולא 20 מדרגות מעל ובכך תשפר ותאזן את הציונים בין התיכון לאקדמיה. הפער הנוכחי לא נובע מכך שהלימודים באקדמיה הם ברמה אחת גבוהה יותר אלא בגלל שהלימודים בתיכון הם ברמה נמוכה מדי. פער כזה יקח זמן לגשר עליו, אבל בסופו של דבר, אני חושב שזה אפשרי וניתן ליישום, עם קצת patience and persistence...

[Gilo2005]

אפשר לקבל מידע מפורת יותר על האוניברסיטה הפתוחה איך מתקבלים לשמה מה הם דורשים וכו..

[Electric Boom]

ואז כל השאר (התיכוניסטים...) יקרעו מצחוק...

אני מבין עוד אם הייתם מתווכחים להעלת את הרמה בבתי הספר, כדי שתעודת הבגרות תהייה שווה משהו... ובזה אני תומך, אבל בין הרמה של האוניברסיטה לרמה של התיכון יש פער ענק, שרק חסרי החיים והגאונים המטורפים יצליחו לגשר עליו.

ובכלל, באוניברסיטה בלי רצון לא תלמד שום דבר. בתיכון לאף אחד (חוץ מבאמת החסרי חיים) אין רצון ללמוד...

לא חסרות היום תכניות שבהן אתה עושה תואר בזמן תיכון.למעשה חלקן מתחילות כבר בכיתה ט'.

[DimaX]

זה לא שהם נראים קשים. זה פשוט מצב של חוסר ידע. קצת קשה לי לפתור תרגיל בקומבינטוריקה כשאני לא יודע מה זה בכלל קומבינטוריקה, אתה מבין...

אומנם, למישהו בן 21-22 יהיה יותר קל לפתור דברים במתמטיקה גם כי ב-3 שנים צוברים הרבה ניסיון בתחום כמו מתמטיקה וגם כי הוא יותר בוגר מבחינה נפשית . הוא מבין שיש יותר דברים בעולם מאשר הפלייסטיישן ושלזרוק תרגיל במתמטיקה הצידה לא יביא אותו לשום מקום. כמובן, יש יוצאי דופן בשני צידי המתרס.

אין קשר!

גם אם יש לך את כל הידע התיאורטי ופתרת כמה תרגילים בכיתה והמורה הסביר הכל ובצורה מצויינת, בגיל מבוגר יותר המוח שלך יהיה בשל יותר לנושאים ריאליים ויקלוט טוב יותר, ותהיה לך חשיבה שונה אשר תקל עליך במיוחד לפתור תרגילים לבד. אין כל קשר לחוסר ידע.

גם אם לא תצבור כלל ניסיון בצבא בתחום המתמטיקה או כל מדע מדויק כלשהו, יהיה לך הרבה יותר קל במקצועות ריאליים בגיל 21 מאשר בגיל 16-18!

כמובן, יש יוצאי דופן.

וגם אין קשר ל"פלסייטיישן" או השקעה, זה יבוא בטבעיות בגיל מאוחר יותר.

דוגמה קטנה: מישהו שאני מכיר היה 3 יח' כל החיים שלו(בהגזמה) והיה לו ממש ממש קשה במתמטיקה. בקושי סיים 3 יח"ל מתמטיקה בתיכון. אחרי שהיה ג'ובניק 3 שנים, החליט לנסות להשלים, כשהתחיל את ההשלמות הוא התפלא עד כמה קל כל החומר הזה של 5 יח' , עבר את הבחינה בציון 98 - בקלות וללא השקעה רבה מצידו.(הוא היה בשוק טוטאלי...)

[TUCG]

אין קשר!

גם אם יש לך את כל הידע התיאורטי ופתרת כמה תרגילים בכיתה והמורה הסביר הכל ובצורה מצויינת, בגיל מבוגר יותר המוח שלך יהיה בשל יותר לנושאים ריאליים ויקלוט טוב יותר, ותהיה לך חשיבה שונה אשר תקל עליך במיוחד לפתור תרגילים לבד. אין כל קשר לחוסר ידע.

גם אם לא תצבור כלל ניסיון בצבא בתחום המתמטיקה או כל מדע מדויק כלשהו, יהיה לך הרבה יותר קל במקצועות ריאליים בגיל 21 מאשר בגיל 16-18!

כמובן, יש יוצאי דופן.

וגם אין קשר ל"פלסייטיישן" או השקעה, זה יבוא בטבעיות בגיל מאוחר יותר.

דוגמה קטנה: מישהו שאני מכיר היה 3 יח' כל החיים שלו(בהגזמה) והיה לו ממש ממש קשה במתמטיקה. בקושי סיים 3 יח"ל מתמטיקה בתיכון. אחרי שהיה ג'ובניק 3 שנים, החליט לנסות להשלים, כשהתחיל את ההשלמות הוא התפלא עד כמה קל כל החומר הזה של 5 יח' , עבר את הבחינה בציון 98 - בקלות וללא השקעה רבה מצידו.(הוא היה בשוק טוטאלי...)

כאמור, זה עניין סובייקטיבי ששונה לכל אחד ובלי מחקרים מהימנים, אנחנו יכולים להתווכח פה עד תום הלילה. אני, לעניות דעתי, חושב שהמקרה שציינת הוא היוצא דופן ודווקא כל אלו שהם ברמה יותר גבוהה הם יותר מייצגים. אולי הבחור שאתה מכיר פשוט לא היה במצב נפשי מתאים כדי ללמוד מתמטיקה? אני זוכר שבכיתה י', אני הייתי כולי בתוך כל מיני דברים מוזרים כמו דארווין, האילומינטי, כתות קיצוניות, סמים קשים. זה לא שלא רציתי להשקיע (במתמטיקה, בין השאר), פשוט שמתי את תחומי העניין שלי בעדיפות גבוהה יותר. שזה כמובן לא בסדר ומביא לירידה במצב הלימודים כי הלימודים צריכים להיות תמיד בעדיפות ראשונה. מאוחר יותר גיליתי שאם אני נותן פוש מינימלי ללימודים הציונים שלי מרקיעים כולם לתחום ה-90 פלוס. וברגע שהתחלתי להתעניין ולאהוב מתמטיקה, הציונים שלי במתמטיקה ישבו על 100 לאורך כל השנה.

זה עניין של התעניינות, של השקעה, של קביעת סדר עדיפויות הגיוני...אבל עניין מוחי, לא נראה לי כל כך. אני לא יודע כלום על המוח, אבל על המוח שלי אני יודע די הרבה. ואני יודע לעזאזל שהייתי בשל ללמוד את י"ב כבר בט'. כפי שאמרתי, זה היה פשוט עניין של סדר עדיפויות שונה. לאיזה תלמיד בכיתה ט' יש כוח ללמוד משהו מעבר למה שהוא צריך?

אבל כאמור, אני זה לא אינדיקטור ואלא אם כן נתחיל לשים פה קישורים למחקרים מדעיים חד משמעיים, הויכוח הזה לא הולך להגיע לשום מקום.

[Zap]

מזכיר לי את עצמי, רק שאני עוד בשלב שבו התחומי עניין שלי במקום הראשון :-\

[White Raven]

ואני יודע לעזאזל שהייתי בשל ללמוד את י"ב כבר בט'. כפי שאמרתי, זה היה פשוט עניין של סדר עדיפויות שונה. לאיזה תלמיד בכיתה ט' יש כוח ללמוד משהו מעבר למה שהוא צריך?

אבל כאמור, אני זה לא אינדיקטור ואלא אם כן נתחיל לשים פה קישורים למחקרים מדעיים חד משמעיים, הויכוח הזה לא הולך להגיע לשום מקום.

אם הורים של למדו באירופה תדבר איתם על מה שהם למדו ב כיתה ט ואתה תראה שזה מה שלומדים היום בכיתה יב.

אז זה לא שאתה גאון או משהו זה זה שפשוט מלמדים אותך כמו תלמיד כיתה ט כי התלמידים מתנהגים ככה.

להם היה משמעת בשמים והם יושבים ועושים שיעורי בית, כשהים 10% בערך מהתלמידים לוקחים מורים פרטיים להם היחס הוא הפוך וכ 90% לקחו מורה פרטי,

כי שם חייב בגרות להכול וזה בושה ממש להסתובב בלי אחת,

כי לארופאים השכלה זה הכול כשלשראלים הנאה זה הכול ופשוט לא מחנכים לסדר עדפויות נכון.

[ofer_fas]

לדעתי יש משהו אחד שפיספסתם מההתחלה, הטעות הכי בסיסית של הלימודים שלנו...

האמצעי הפך להיות המטרה.

במקום שנלמד בשביל לקבל ידע ונשתמש במבחנים בשביל לבדוק אותו ,אנחנו לומדים בשביל להצליח במבחן.

אנחנו "לומדים" 12 שנים בשביל מה ? בשביל להוציא ציון גבוה במבחנים. ???

מה בעצם יוצא מהמיקוד? אנחנו לא לומדים חומר מסוים כי לא צריך... ואת החומר שכן צריך לא זוכרים יותר מידי זמן אחרי הבגרות?

הרבה מבחנים במקצועות ההומניים בודקים רק יכולת שינון של חומר...

בעיה שנייה היא אם אתה נמצא מעל הממוצע.

אני מסתכל אחורה ומגלה שפשוט בזבזתי שלוש שנים (חטיבה). אני חושב מה בעצם עשיתי כל הזמן ומגלה ש.. כלום!, שלוש שנים הלכו ככה ..

אין שום דבר שהמורים יכולים לעשות כי "זה לא בתוכנית הלימודים" (ולא שרובם יודעים משהו מעבר לתוכנית הלימודים..).

אם אתה לא טיפש, ורוצה ללמוד, אפשר לסיים את תוכנית הלימודים של החטיבה בערך בשנה בלי מאמץ מיוחד..

דבר שלישי, מערכת החינוך אפילו לא מצדיקה את השם שלה עצמה.. :-\ מקסימום זאת מערכת הציון.

אין מקצוע אחד שמחנך לערכים, או בכלל מחנך למשהו (חוץ מאולי ספורט, אבל אני לא יודע אם שעתיים ספורט בשבוע זה נחשב.. ).

אני קיבלתי מהצופים בשלוש שנים , פעמיים בשבוע+טיולים, הרבה יותר ממה שבית ספר יכול להציע לי במשך 12 שנים יום יום של לימודים.

לסיכום לדעתי צריך להגדיר מחדש את המטרות של המערכת הקלוקלת הזאת ורק אז לשנות את תוכניות הלימודים בהתאם למטרות החדשות.

עופר.