לא, זה לא מה שאתה צריך לספק. אתה צריך להראות איפה בחלל התרחש המפץ הגדול. קואורדינטות בבקשה.

אין לי מושג לאן כיוונו את הבל כאשר הוא צילם את התמונה הזאת.

בעיקרון, אתה צריך לפנות ימינה אחרי פלוטו, להמשיך ישר עד היציאה משביל החלב, לעשות חצי פניה שמאלה, ולהמשיך ישר ישר עד הסוף.

(0,0,0,0)

?

בורג, אתה סתם מתעקש ליקום אין מרכז מוגדר

אז מה כן יש?

אני מניח לפי דוגמת הבלון של איסתרא שאנשים שחיים על פני הבלון יכולים לנוע על פני הבלון, אבל לא להיכנס לתוך הבלון. עם זאת, אני לא מבין את ההקבלה ליקום כפי שאנחנו מכירים אותו.

גם בהנחה שאין מימדים נוספים קומפקטים ושטויות דומות

היקום התחיל מנקודה סינגולרית, אבל אז הוא יכל להיות כדור או טרפז או רצועת מביוס או כל דבר אחר חסר צורה נורמלית

יכול להיות שאם תמדוד עכשיו את כל היקום תמצא משהו שתוכל לקרוא לו "מרכז היקום" אבל לא שם הוא התחיל

אין לי מושג לאן כיוונו את הבל כאשר הוא צילם את התמונה הזאת.

בעיקרון, אתה צריך לפנות ימינה אחרי פלוטו, להמשיך ישר עד היציאה משביל החלב, לעשות חצי פניה שמאלה, ולהמשיך ישר ישר עד הסוף.

תראה תמונות דומות גם בכיוונים אחרים.

אני מניח לפי דוגמת הבלון של איסתרא שאנשים שחיים על פני הבלון יכולים לנוע על פני הבלון, אבל לא להיכנס לתוך הבלון. עם זאת, אני לא מבין את ההקבלה ליקום כפי שאנחנו מכירים אותו.

פשוט מאוד: כדי להצביע על מרכז היקום בדוגמת הבלון, אתה צריך מערכת קורדינטות חיצונית לבלון - במערכת הקואורדינטות של פני הבלון, אי אפשר למצוא את המרכז, הוא נמצא על פני הבלון רק ברגע שבו התחילו לנפח אותו. מערכת קואורדינטות חיצונית דורשת שיהיה משהו מחוץ לבלון שיתן נקודת יחוס. מכיר משהו מחוץ ליקום?

אתה יכול להתחכם ולכלול את מימד הזמן בקואורדינטות שלך. אז אפשר להצביע על מרכז הבלון בלי מערכת קואורדינטות חיצונית, כי בזמן אפס, בדיוק כשהתחילו לנפח את הבלון, מרכז הבלון היה על פני הבלון. אז אנחנו יודעים מתי, אבל איפה על פני הבלון? אם הבלון, כמו היקום, התחיל בנקודה אינפיניטסימאלית, כולו היה באותה נקודה בזמן אפס. כלומר כל נקודה ונקודה כל פני הבלון היא מרכז הבלון, בזמן אפס.

באותה מידה, כל נקודה ביקום היא מרכז היקום לפני 13.7 מיליארד שנים. כדי להצביע על נקודה אחת ספציפית, אתה עדיין זקוק לנקודת יחוס חיצונית, כלומר למשהו שנמצא מחוץ ליקום והיקום הולך ומתפשט אליו. במקרה הזה, תוכל לתאר את מרכז היקום כנקודה אחת ספציפית באותה מערכת יחוס.

יכול להיות שאם תמדוד עכשיו את כל היקום תמצא משהו שתוכל לקרוא לו "מרכז היקום" אבל לא שם הוא התחיל

אז איפה הוא כן התחיל?

מקובל עלי שתגיד שלא ידוע עדיין, אבל צריכה להיות נקודה מסויימת.

מכיר משהו מחוץ ליקום?

אלוהים? :-\

אתה יכול להתחכם ולכלול את מימד הזמן בקואורדינטות שלך. אז אפשר להצביע על מרכז הבלון בלי מערכת קואורדינטות חיצונית, כי בזמן אפס, בדיוק כשהתחילו לנפח את הבלון, מרכז הבלון היה על פני הבלון. אז אנחנו יודעים מתי, אבל איפה על פני הבלון? אם הבלון, כמו היקום, התחיל בנקודה אינפיניטסימאלית, כולו היה באותה נקודה בזמן אפס. כלומר כל נקודה ונקודה כל פני הבלון היא מרכז הבלון, בזמן אפס.

באותה מידה, כל נקודה ביקום היא מרכז היקום לפני 13.7 מיליארד שנים. כדי להצביע על נקודה אחת ספציפית, אתה עדיין זקוק לנקודת יחוס חיצונית, כלומר למשהו שנמצא מחוץ ליקום והיקום הולך ומתפשט אליו. במקרה הזה, תוכל לתאר את מרכז היקום כנקודה אחת ספציפית באותה מערכת יחוס.

לא הבנתי. :s05:

איך כל נקודה ביקום יכולה להיות עכשיו מרכז היקום?

קיימת תיאוריה לפיה בסופו של דבר הגלקסיות יאטו עד לעצירה וימשכו בחזרה לנקודה של המפץ הגדול, אבל קיימת נקודת אל-חזור ממנה היקום ימשיך להתפשט לנצח. אני לא זוכר אם ידוע האם נקודת האל-חזור נחצתה כבר או האם ידוע שהיקום יגיע בכלל לנקודת האל-חזור או לא.

התאוריה הזאת נראה לי כבר מזמן לא תקפה מאז שגילו שהיקום לא רק מתפשט אלה גם שהמהירות שלו כול הזמן מאיצה.

בקשר למרכז היקום. יש בעיה קטנה בויכוח הזה כי לכול אחד יש את ההגדרה האישית שלו ל "מרכז היקום"

אם מגדירים את המרכז כ נקודה שבה הכול התחיל ובהנחה שעם תחילת המפץ הגדול שבו גם התחיל המרחב להתפשט מ - 0 אפשר להסיק שליקום יש מרכז כי הוא לא אין סופי .

אני לא רואה סיבה שנהיה חייבים להסתכל על היקום שלנו "מבחוץ" כדי שנהיה חייבים לדעת אם הוא אין סופי או לא כי את זה אפשר לדעת כאמור על פי זה שהמרחב התחיל מ-0 והמשיך להתפשט, לפיכך המרחב הוא לא אין סופי.

עוד נקודה מעניינת, אם תאורטית היינו יכולים לעקוף את מהירות האור או איך שהוא להגיע לקטע במרחב שנמצא בקצה היקום מה היה קורה ? האם היינו יכולים להתנגש בו? איזה חוקים פיזיקלים פועלים שם?

עוד ניסיון:

ברגע המפץ הגדול, לא רק כל החומר היה מרוכז בנקודה אתר אלא כל מרחב החלל-זמן. כל נקודה ונקודה ביקום היתה מרוכזת באותה יחודיות. המפץ לא פיזר את החומר לכל הכיוונים, הוא פיזר את החלל עצמו.

קח מערכת קואורדינטות שתכסה היום את כל היקום. איך היא נראתה כשהיקום היה חצי מגודלו כיום? האם חצי ממנה היתה מחוץ ליקום? כמובן שלא, זה בלתי אפשרי. מערכת הקואורדינטות עדיין כיסתה בדיוק את כל היקום, היא היתה מכווצת יותר, זה הכל. ברגע המפץ הגדול, כשכל היקום היה מרוכז בנקודה אחת, מערכת הקואורדינטות שלנו היתה גם היא מרוכזת באותה נקודה.

כלומר כל נקודה ביקום אפשר לקחת אחורה בזמן עד לרגע המפץ הגדול ולגלות שהיא נמצאת בתוך הסינגולריות. כל נקודה ביקום היא המקום בו התרחש המפץ לפני 13.7 מיליארד שנים.

לראיה, קח את קרינת הקרע של היקום, שריד למפץ הגדול (טוב, כ- 400,000 שנים אחריו). תמצא אותה בכל כיוון אליו תפנה את הרדיו טלסקופ שלך ולא רק בכיוון אחד.

OK

הבנתי אותך.

בקיצור "מרכז היקום" זה בסך הכול שאלה של הגדרה, לא יותר מכך.

ובקשר ליקום, זה מוסכם שהוא לא אין סופי, כן? ואם לא אז למה .

זו לא שאלה של הגדרה והיקום בהחלט יכול להיות אינסופי.

איך הוא יכול להיות אין סופי אם המרחב התחיל מ 0 ?

אתה מתכוון שהמרחב עצמו עשוי בעצמו להתפשט לתוך משהו אחר? תסביר למה אתה מתכוון

היקום הוא מה שמגדיר את המרחב, ולא ההפך

לא היה לי כוח לקרוא את הכל...

אז הנה משהו על מימד רביעי שהמורה שלי לפיזיקה הסביר לי

יצור שחי בעולם דו מימדי יכול לנוע קדימה/אחורה וימינ/שמאלה... הוא לא יודע מה זה מימד רביעי והוא חיי בעולם משלו...

אז גם ככה אנחנו, אנחנו בחיים לא נדע מה זה מימד רביעי כי אנחנו חיים בעולם שלנו (תלת מימדי) ואין ביכולתנו לראות/לחוש/WHATEVER את המימד הרביעי

לא יודע מה איתכם... אבל לדעתי הוא צודק

הוא טועה

יש דרכים לבדוק מימדים נוספים

עוד ניסיון:

ברגע המפץ הגדול, לא רק כל החומר היה מרוכז בנקודה אתר אלא כל מרחב החלל-זמן. כל נקודה ונקודה ביקום היתה מרוכזת באותה יחודיות. המפץ לא פיזר את החומר לכל הכיוונים, הוא פיזר את החלל עצמו.

קח מערכת קואורדינטות שתכסה היום את כל היקום. איך היא נראתה כשהיקום היה חצי מגודלו כיום? האם חצי ממנה היתה מחוץ ליקום? כמובן שלא, זה בלתי אפשרי. מערכת הקואורדינטות עדיין כיסתה בדיוק את כל היקום, היא היתה מכווצת יותר, זה הכל. ברגע המפץ הגדול, כשכל היקום היה מרוכז בנקודה אחת, מערכת הקואורדינטות שלנו היתה גם היא מרוכזת באותה נקודה.

כלומר כל נקודה ביקום אפשר לקחת אחורה בזמן עד לרגע המפץ הגדול ולגלות שהיא נמצאת בתוך הסינגולריות. כל נקודה ביקום היא המקום בו התרחש המפץ לפני 13.7 מיליארד שנים.

לראיה, קח את קרינת הקרע של היקום, שריד למפץ הגדול (טוב, כ- 400,000 שנים אחריו). תמצא אותה בכל כיוון אליו תפנה את הרדיו טלסקופ שלך ולא רק בכיוון אחד.

אני עדיין לא מבין את הנקודה שלך.

אני מסכים שכל נקודה ביקום היתה פעם בסינגולריות, אבל אני לא מבין איך אתה טוען שכל נקודה ביקום עדיין נמצאת בנקודה בה התרחש המפץ הגדול.

אתה טוען שהגלקסיות לא מתרחקות מהמקום בו התרחש המפץ הגדול, אלא שהן נשארות במקומן בעוד שהיקום עצמו מתרחב, ולכן הן עדיין נמצאות בנקודה בה אירע המפץ הגדול. אני סבור שגם אם התיאוריה הזאת נכונה, עדיין קיימת נקודה מסויימת במרחב ממנה היקום החל להתפשט, אפילו אם אתה לא יכול כרגע לדעת איפה נמצאת אותה נקודה.

יצור שחי בעולם דו מימדי יכול לנוע קדימה/אחורה וימינ/שמאלה... הוא לא יודע מה זה מימד רביעי והוא חיי בעולם משלו...

אז גם ככה אנחנו, אנחנו בחיים לא נדע מה זה מימד רביעי כי אנחנו חיים בעולם שלנו (תלת מימדי) ואין ביכולתנו לראות/לחוש/WHATEVER את המימד הרביעי

המימד הרביעי הוא מימד הזמן, ובני אדם (רובם, לפחות) מודעים לזמן.

בורג אתה חופר וחופר, תבין לפני הווצרות היקום לא היה מרחב המרחב נוצר כאשר היקום נוצר. ככה שאין נקודה מסויימת שהוא התחיל ממנה אלא הוא פשוט התחיל.

זאת לא תאוריה, קרינת הרקע של היקום נמצאת בכל מקום, אם היקום באמת היה מתחיל מנקודה מסויימת קרינת הרקע הייתה מתפשטת כמו גל והיינו מוצאים אותה במרחק קבוע מנקודה מסויימת, כמו שאתה מפיל אבן לאגם הגל שנוצר מתפשט מנקודת הפגיעה. כאן אין תופעה כזאת אלא בכל מקום אנחנו מוצאים קרינת הרקע.

אתם יכולים לפרט קצת על הקרינה הזאת?

דברים כמו איך סבורים שהיא נוצרה, איך ובאילו אמצעים גילו אותה ומה התדירות שלה.