תוצאות הבחירות - "היום שאחרי"

[איסתרא בלגינא]

יש כבר ת'רד שלם על זה, תשמש ב

אתה מתכוון לדיון בו הראתי שרוב התלונות נגדו נופחו או נשלפו מהאויר?

אחרי שהם התאחדו עם שרנסקי נדמה לי - זה לא נחשב

זה כמו שהגימלאים והעבודה יתאחדו היום זה לא כאילו פרץ הביא 27 מנדטים

לא, זה היה 19 מנדטים נטו. הליכוד התאחד עם המפלגה של שרנסקי אחרי הבחירות ב- 2003 ולא ב- 1999.

[oba3k]

טוב, נו נגיד 19. וכמה מנדטים היו להם קודם ואח"כ?

[איסתרא בלגינא]

בבחירות של 1996 היו 23.

ביבי לא היה ראש ממשלה מוצלח במיוחד, אבל הוא היה הרבה פחות גרוע מכפי שאתה חושב. אלא מה, כשכל אמצעי התקשורת טוחנים כל הזמן כמה שהוא נורא, לא פלא שהרבה אנשים השתכנעו.

[oba3k]

שוב אתה מאשים את התקשורת, שוב אני לא קונה את זה.

התקשורת עשתה לברק חיים יותר קלים? ולפרס?

זה שאתה כל הזמן אומר שאתה מקופח לא אומר שאת מקופח(דוגמאות טובות לכך הם ש"ס ופיליםו אינזגי)

[Nemesis]

לתקשורת יש המון כח.

גם אני שמשתדל להיות יותר זהיר מהאדם הממוצע נופל בפח לפעמים.

שאל אותי פעם מישהו מה אני חושב על כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה.

בלי לחשוב עניתי מיד - גרוע מאוד.

אחר כך שאל אותי למה?

ואז עמדתי ושתקתי.

[איסתרא בלגינא]

בהחלט עשתה לפרס וברק חיים קלים יותר.

אני לא אומר שאני מקופח - התקשורת אומרת את זה.

כמה דוגמאות מהאתר שכבר הבאתי פעם:

כעיתונאים ובעלי דעה, מעולם לא היינו כה מגוייסים להפיל את ראש הממשלה.

רון מיברג, מעריב 1997

קשה היה שלא להבחין בנטייה טבעית של עיתונאים רבים לעבר השמאל המדיני ובאהדה כמעט מובנת מאליה כלפי משכיני השלום - רבין ופרס.

חנוך מרמרי, העין השביעית 1996

הגיע הזמן להודות בעובדות - התקשורת היא שמאלנית. תציבי קלפי בכל כלי תקשורת ותקבלי תוצאות מאוד מובהקות, מהמרכז שמאלה.

שלי יחימוביץ', מעריב 1997

יש אנשי רוח, אנשי אקדמיה מימין ומשמאל והם יצאו מנקודת הנחה שנדמה לי שהיא נכונה עובדתית, שבתקשורת, מרבית האנשים העוסקים היום במדינת ישראל בתקשורת הם מחזיקים בדעות של מהמרכז שמאלה

דן שילון, גל"צ 1996

בישראל העכשווית קיימת זהות כמעט מוחלטת בין צבור האנשים המחויבים לרעיון השלום, בגרסה היונית-הרדיקלית שלו, לבין צבור העיתונאים, המשפטנים והאקדמאים המופקדים על הנורמות האזרחיות והמשפטיות, על הזרמת המידע.

ארי שביט, הארץ 1997

עיתונאים בעלי נטיות שמאלניות אינם עויינים את נתניהו. עויינות זו מילה מתונה מדי. הם שונאים אותו, הם בזים לו ובמידה מסויימת מפיצים אודותיו מידע כוזב, למשל, פרשת ג'ון או'סלובין של נתניהו כסוכן הסוכנות המרכזית למודיעין.

יעקב אחימאיר, ג'רוזלם פוסט 1999

כל כותבי מאמרי המערכת ובעלי הטורים התייצבו כאילו איש אחד. יותר משנאה, קיימת התגייסות המונית לגרום לכשלונו [של נתניהו].

אילנה דיין, ג'רוזלם פוסט 1999

לא היה מקרה אחד בהיסטוריה של 30 השנים האחרונות שהתקשורת נקטה עמדה אחידה, נחרצת, כמעט בלי נואנסים, כולה התגייסה נגד ראש הממשלה.

גדעון רייכר, דוקומדיה 1999

לראש הממשלה נתניהו לא נתנו רבע שעה של חסד, וזה נכון, ואני חושב שבאמת היתה התגייסות של התקשורת אז בעד פרס, אחר כך להפיל את נתניהו.

שלום ירושלמי, גל"צ 1999

השתכנעת?

[oba3k]

אתה יודע מה?

אז מה היה ברק יותר גרוע משרון או מביבי?

הציבור גם לא סובל את ברק, ולדעתי האיש הזה הוא גאון מדיני.

הוא הוציא אותנו מלבנון (כמה אפשר היה לפתוח תעיתון ולגלות שעוד סמל, ועוד סגן נהרגו, מיטב בנינו נפלו סתם!)

הוא רכב על גל הצמיחה הכלכלית העולמית (בדיוק כמו שביבי עשה כשר אוצר) אך הצליח לא לפגוע בעניים.

הוא חשף את פרצופו האמיתי של ערפאת.

אני לא בטוח, אבל אני חושב גם שהוא הראשון שהציע לבנות את גדר ההפרדה, והוא הראשון שאמר שצריך ללכת לצעדים חד צדדים.

וחצמזה, בטורים במדור הדעות מותר שתהיה דעה אישית. מותר גם לעיתונים לחפש יותר SHIT על אדם מסוים. אבל אף אחד לא אומר שהחביאו כותרות טובות עליו או שלא פירסמו חרא על פרס/ברק.

והייתי רוצה לראות מקור של הציטוט של לשי ושל שילון קשה לי להאמין שהם אמרו אותו דבר (למרות שבד"כ המידע שבידך נכון)

[איסתרא בלגינא]

הוציא אותנו מלבנון - בדרך הכי גרועה שרק אפשר. הביא לפריצת אינתיפאדת אל אקצה, בה נהרגו הרבה יותר אזרחים וחיילים מאשר בלבנון בארבעת השנים שלפני הנסיגה.

רכב על גל הצמיחה - נגיד, אבל גם בתקופתו מספר העניים גדל, אז נא לא להמציא עובדות מפוברקות.

חשף את פרצופו של ערפאת - נו באמת. מי שחשף את פרצופו האמיתי של ערפאת היה ערפאת. לו ערפאת לא היה אידיוט, הוא היה מסכים להצעות מרחיקות הלכת של ברק, מקבל 97% מהשטחים ומתחמק מקיום ההתחיבויות שלו אח"כ, כפי שעשה בכל ההסכמים הקודמים.

שכחת גם שברק ניסה להגיע להסכם שלום עם סוריה ונכשל.

ולא, הוא לא היה הראשום שהציע לבנות את גדר ההפרדה.

אני לא מדבר על מדור דעות (וגם שם לא יזיק איזון), אני מדבר על הידיעות עצמן. זוכר את הניסיון למנות את פרופ' חנוקגלו לתפקיד המדען הראשי? זוכר איך כל אמצעי התקשורת התגייסו נגדו ובאלו נימוקים מופרכים הם השתמשו? זוכר את פרשת מנהרת הכותל, שכבר דשנו בה כאן, ואיך התקשורת מיהרה להדביק את האחריות לנתניהו? זוכר את פרשת ג'ון J סאליבן?

מקור לציטוטים? באתר יש תאריכים מדוייקים, לך לארכיוני העיתונים ותמצא. אבל אתה לא צריך ללכת רחוק - זוכר את משל האתרוג של אמנון אברמוביץ'? והאיש פרשן בכיר בחדשות ערוץ 2.

[oba3k]

בדיוק פרשן. לפרשן מותר להגיד מה שהוא רוצה. כי זו הדעה האישית שלו.

אתה לא יכול להגיד שברק גרם לאינתפאדה ה2. ברק אולי זירז אותה, היא הייתה פורצת בכל מקרה.

וזה שערפאת דחה את ההסכם הוכיח לאמריקאים שהוא לא רוצה שלום - בשבילי זו חשיפת פרצופו של ערפאת.

בקשר ללבנון - שוב אתה מזניח תעובדה - שניסינו לצאת משם מסודר, ונתנו את המוצב הראשון לחיילי צד"ל, חיילי צד"ל, ברחו כשהחיזבאללה התקיפו אותם, לכן כדי שלא יהרגו חיילי צה"ל הוחלט לבצע את הנסיגה כפי שבוצעה.

[Nemesis]

כשחוזרים בפניך בטלוויזיה על מנטרה מסויימת שוב ושוב זה עובד.

[איסתרא בלגינא]

לפרשן מותק לומר שיש להשתיק פרשיות שקשורות לראש הממשלה ולהגן עליו בתקשורת כדי שיוכל לבצע מדיניות שהפרשן חושב שהיא נכונה? יש לך מושג מאוד מעוות בנוגע לתפקידה של התקשורת.

ברק לא רגם לאינתיפאדה, הוא סייע לפריצתה. מי שגרם לה היה ערפאת. ללא הבריחה מלבנון, יתכן שהאינתיפאדה לא היתה פורצת. הנסיגה הוכיחה את תזת "קורי הערכיש" של נאסראללה, וזה בדיוק מה שערפאת ניסה לעשות.

נכון, ערפאת סירב להצעה הנדיבה של ברק. אבל חשיפת הפרצוף היתה של ערפאת, לא של ברק. מה היה קורה לו ערפאת היה מסכים להצעה? הוא היה מקבל נסיגה כמעט מוחלטת מהשטחים ואז יכול היה להתנער מההסכם, כפי שהתנער מכל הסכם אחר עליו חתם. לא היתה כאן תוכנית מחוכמת של ברק, היתה כאן טעות בשיקול הדעת של ערפאת. אי אפשר להציג את זה כהישג של ברק.

ברק התחייב לצאת מלבנון תוך שנה בגלל שהיה בטוח שתוך שנה הוא יגיע להסכם שלום על סוריה. לבנון היתה אמורה להיות הדובדבן שעל העוגה, מה שישכנע את הישראלים שהנסיגה מרמת הגולן כדאית. הוא נכשל. ועדיין, אפשר היה לנסות להגיע להסכם עם ממשלת לבנון על פריסת צבאה בדרום, אפשר היה לנסות להכניס לשם כח בינלאומי חזק, אפשר היה לתת לחיזבאללה מכה חזקה לפני הנסיגה, כדי להראות שלא מדובר בבריחה. אבל כלום לא נעשה כדי לעמוד בלוח הזמנים של הבטחת הבחירות של ברק. ובכלל, ההנחה שצד"ל יצליח לעמוד בלחץ, גם היא חלק מהקונספציה שכשלה. כלומר התוכנית של ברק לא החזיקה מעמד אפילו 48 שעות. לזה אתה קורא הישג? בקושי.

ומה עם שאר הדברים עליהם כתבתי? אתה שותק כי אתה מסכים?

[oba3k]

ושוב גם יוסי שריד אמר - מצדי שזאב רוזנשטיין יהיה ראש ממשלה, העיקר שהתנתקות תצא לפועל.

ואיפה היה כל הימין שברוך קרא פירסם את הפרשיות האלה לפני הבחירות? איפה כל הציטוטים נגד שרון והשחיתות שלו לפני נאום הרצליה?

ואתה אומר שאם היה ראש ממשלה ישראלי אחר לא הייתה פורצת האינתיפאדה? לא הייתה לה סיבה קונקרטית אחת.

בקשר לפרשת המדען הראשי - אין לי ידע בפרשה ולכן לא אוכל לדבר על זה (משהו שחלק מהאנשים בפורום צריכים ללמוד - סייג לחוכמה שתיקה).

אתה יודע למה אני קורא הישג? שמאז יצאנו מלבנון נחסכו לפחות 200 חיי חיילים. הישג לא?

דרך אגב מאיפה אתה יודע מה הייתה ההצעה של ברק? מהתקשורת השמאלנית? אז פתאום היא אומרת את האמת?

ובקשר לכל הקטע עם סוריה, IT TAKES 2 TO TANGO, אתה לא יכול להאשים אותו שהמו"מ נכשל. אבל אתה יכול לשבח אותו שהוא ניסה.

התעלמתי מאד משהו?

[איסתרא בלגינא]

פחות או יותר מכל מה שכתבתי...

לילה טוב.

[oba3k]

לא חושב שהתעלמתי מכלום

ל"ט

[איסתרא בלגינא]

בסדר, איפה הייתי?

בדיוק פרשן. לפרשן מותר להגיד מה שהוא רוצה. כי זו הדעה האישית שלו.

אתה לא ממש מבין מה תפקידם של עיתונאים ופרשנים בתקשורת, מה? תפקידו של העיתונאי הוא לספק לך עובדות באופן מלא ואובייקטיבי ככל שניתן. תפקידו של הפרשן הוא להסביר לך מה משמעותן של העובדות שהעיתונאי סיפק. ברגע שהם נותנים לדעות הסובייקטיביות שלהם להכתיב את הדיווח שהם מעבירים, הם מועלים בתפקידם.

למה זה חשוב? כי העיתונאים מספקים לך את המידע שלפיו אתה מחליט מה עליך לעשות. אם המידע שלהם מוטה, ההחלטות שלך יהיו מוטות. קח לדוגמה את חבל דארפור: מה דעתך על המצב שם?

קרוב לוודאי שהתשובה שלך תהיה "איפה?" ואתה לא לבד, רוב תושבי המערב לא שמעו על המקום הזה. תשאל אותם מה דעתם על המצב בישראל וסביר להניח שתהיה להם דעה, בד"כ לטובת הפלשתינאים. אז למי שלא ידע, דארפור הוא חבל בסודאן בו מיליציות שנתמכות ע"י הממשלה המוסלמית טובחות בתושבים שחורים. ההערכות הן שבשנים האחרונות נרצחו שם מאות אלפי אנשים ומיליונים הפכו לפליטים. אבל אף אחד כמעט לא יודע על זה, כי התקשורת לא מדווחת.

העיתונאים לא יכולים להיות אובייקטיבים לחלוטין - אין חייה כזו. לכל אדם יש השקפת עולם וזו תמיד תשפיע על הדרך בה הוא מתאר את העולם. למשל, ידוע לכל שהעולם מתחלק לשני חלקים: אלו שאוהבים את המלפפונים הכבושים שלהם במלח ואותם עוכרי ישראל, מחרחרי המלחמה, תוקעי הסכין בגב האומה שמעדיפים משום מה את המלפפונים שלהם בחומץ (תנחש באיזה מחנה אני). תאר לעצמך שאני מראיין מישהו ושואל אותו איך הוא מעדיף את המלפפונים החמוצים שלו והוא עונה "במלח". מה עכשיו? לדעתי, קיבלתי תשובה הגיונית ומניחת דעת, אבל בגלל שאני עיתונאי ישר ובעל עקרונות, אני אלחץ בכל זאת ואזאל אותו מה דעתו על אלו שדווקא מעדיפים מלפפונים בחומץ. הוא עונה "אני חושב שהם טועים." מה אפשר לומר? אנדרסטייטמנט. אני חושב שצריך לזרוק אותם לכלא. ועדיין, הייתי נאמן למקצוע העיתונאי, שאלתי שאלות קשות ונוקבות וקיבלתי תשובות מלאות ונכונות.

אבל מה אם הוא יאמר שהוא מעדיף מלפפונים בחומץ? על זה אני לא יכול לעבור בשתיקה. הרי ברור שהוא טועה ומטעה ואני חייב לקוראים שלי לחשוף אותו כנוכל חסר האחריות שהוא! את האחד הזה אני כבר הולך להתקיף בשורה של שאלות קשות ונוקבות על המלפפונים המתועבים בחומץ. לא כי החלתטתי לשקר לקוראים אלא בגלל שזו השקפת העולם שלי ואי אפשר להפריד בינה ובין הדיווח העיתונאי שלי - אני לא מכונה.

אפשר לחיות עם הטייה שכזו כל עוד יש פלורליזם בתקשורת, כשיש עיתונאים שהם בצד ימין של המפה הפוליטית במספר דומה לאלו שנמצאים בצד שמאל. אבל זה לא המצב בארץ, כאן כמעט כל העיתונאים, הפרשנים והעורכים מצביעים למפלגת העבודה ושמאלה. התוצאה היא שהציבור נחשף בעיקר להשקפת עולם אחת והתוצאות בהתאם. זו הסיבה שאתה משוכנע שכהונתו של נתניהו שראש ממשלה היתה קטסטרופלית, למרות שאתה לא זוכר מיהו פרופ' חנוקגלו, לא זוכר מי זה ג'ון J סאליבן (כנראה, כי לא הגבת על כך בכלל) ולא היה לך שום דבר לומר על "מהומות מנהרת הכותל". טחנו לך כל כך הרבה שנתניהו היה ראש ממשלה נורא, שאתה מאמין לזה, בלי לדעת למה.

ישנם מקרים בהם העיתונאים חוצים את הקווים ומעוותים את המציאות במודע כדי לקדם את ההשקפות הפוליטיות שלהם. מקרה אמנון "שומר האתרוגים" אברמוביץ' היא דוגמה מובהקת לכך - עיתונאי שקורא להסתיר פרשיות שקשורות לראש הממשלה כדי לאפשר לו לקיים מדיניות בה הוא תומך. תסלח לי, אבל זה דומה לרופא שמודיע שהוא שונא מרוקאים ולכן לא הולך לטפל בחולים מרוקאים. רופא שמפר בצורה בוטה שכזו את האתיקה המקצועית הבסיסית שלו היה מועף מהתפקיד או לפחות נאלץ לזחול על ארבע ולהתנצל בפני שורה ארוכה של מרוקאים, אבל אברמוביץ'? לו זה עבר בשתיקה. כי מי שהיה אמור לטפל בו מחזיק באותן דעות בדיוק.

וזו לא הפעם היחידה: אברמוביץ' כבר אמר שלו היה יודע שחשיפתו של אבישי רביב כסוכן שב"כ תסייע לימין, הוא לא היה עושה זאת. איפה הוא למד על אתיקה עיתונאית, בפראבדה?

ושוב גם יוסי שריד אמר - מצדי שזאב רוזנשטיין יהיה ראש ממשלה, העיקר שהתנתקות תצא לפועל.

אם מאור הגולה, המר"ן הגשון יוסי שריד אמר, מי אני שאפקפק? אבל יוסי שריד הוא פוליטיקאי, לא עיתונאי. אני מקווה שאתה יודע מה ההבדל בין שני המקצועות: תפקידו של הפוליטיקאי הוא לקדם את השקפת העולם הפוליטית שלו. לפוליטיקאי מותר לומר דברים כאלו. תפקידו של העיתונאי הוא לספק לך מידע עובדתי על המתרחש, לו זה אסור.

ואיפה היה כל הימין שברוך קרא פירסם את הפרשיות האלה לפני הבחירות? איפה כל הציטוטים נגד שרון והשחיתות שלו לפני נאום הרצליה?

בחייך, כשברוך קרא פירסם.

שוב, פוליטיקאי != עיתונאי. לפני תוכנית ההתנתקות, התקשורת דווקא טיפלה הרבה יותר בפרשיות השחיתות לכאורה של שרון.

ואתה אומר שאם היה ראש ממשלה ישראלי אחר לא הייתה פורצת האינתיפאדה? לא הייתה לה סיבה קונקרטית אחת.

בוודאי שהיתה לה סיבה קונקרטית אחת: הרצון של ערפאת להשתמש (שוב) באלימות כדי להשיג רווחים פוליטיים. זו היתה הפעם השלישית שהוא השתמש בשיטה הזו מאז שחתם על הסכם אוסלו. השאלה היא למה הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, לא היה מדובר על פרץ קצר ומוגבל של אלימות?

התשובה הסבירה היא שבניגוד לפעמים הקודמות, בהן ערפאת ניסה להשיג מטרה טקטית, הפעם היתה לו מטרה אסטרטגית. למה? כי הפעם הוא עמד מול ראש ממשלה שגם לו היתה מטרה אסטרטגית. בזמן שלפני כן דיברו רק על הסכמי ביניים זמניים, ברק ניסה להגיע בבת אחת להחלטה על סיום הסיכסוך. כבונוס, הבריחה מלבנון הראתה לערפאת שהתזה של נאסראללה, לפיה אם פוגעים בישראל מספחק היא בורחת, היתה נכונה. אז הוא ניסה.

כך שכן, בהחלט יתכן שתחת ראש ממשלה אחר לא היינו מקבלים את אינטיפאדת אל אקצה, או לפחות לא במימדים אליהם היא גדלה.

בקשר לפרשת המדען הראשי - אין לי ידע בפרשה ולכן לא אוכל לדבר על זה (משהו שחלק מהאנשים בפורום צריכים ללמוד - סייג לחוכמה שתיקה).

אתה לא יודע על חנוקגלו, אתה לא יודע על ג'ון J סאליבן, אתה לא יודע על מנהרת הכותל ועדיין אתה קובע שנתניהו היה ראש ממשלה איום ומכחיש שהתקשורת יצרה רושם כזה. סייג לחוכמה, אמר כאן מישהו לא מזמן, הוא שתיקה. אז טול קורה, חבוב.

אתה יודע למה אני קורא הישג? שמאז יצאנו מלבנון נחסכו לפחות 200 חיי חיילים. הישג לא?

אפשר לצאת ואפשר לצאת. הדרך בה יצאנו מלבנון עלתה לנו ביותר מאלף הרוגים, אזרחים וחיילים כאחד. אני חושב שיצאנו בהפסד. תוסיף לזה מערך אדיר של רקטות שמכסה את כל צפונה שי ישראל ורק מחכה שלמישהו בחיזבאללה יקפוץ הפיוז ותגיד לי כמה גדול ההישג הזה היה.

דרך אגב מאיפה אתה יודע מה הייתה ההצעה של ברק? מהתקשורת השמאלנית? אז פתאום היא אומרת את האמת?

אף פעם לא אמרתי שהתקשורת משקרת. אבל שוב, תראה מה קרה מאז אותה פיסגה בקמפ דיוויד - יותר ויותר עיתונאים ואנשי תקשורת מאשימים את ברק בכישלון הפיסגה. זה לא ערפאת שדחה את ההצעות הנדיבות של ברק בלי להגיש שום הצעה נגדית, זה ברק שלא התחשב ברגישויות של הפלשתינאים. הכל בגלל שהוא לא לחץ לערפאת את היד, או משהו כזה. שוב, הם מציגים את המציאות דרך הפילטר של השקפת העולם השמאלנית שלהם.

ובקשר לכל הקטע עם סוריה, IT TAKES 2 TO TANGO, אתה לא יכול להאשים אותו שהמו"מ נכשל. אבל אתה יכול לשבח אותו שהוא ניסה.

מצטער, לנסות זה לא מספיק טוב. אני מאשים אותו בהיבריס, בהנחה שהוא יכול להגיע להסכם שלום הן עם סוריה והן עם הפלשתינאים כשבפועל מה שהביא היה קיפאון עם הסורים ומלחמה עם הפלשתינאים.

וממה עוד התעלמת? מריפרוף מהיר התעלמת מהשאלה שלי בנוגע לדרך בה בוצעה הנסיגה מלבנון.