רציתי שתרחיבו או תביאו לי מדריך מפורט אם תמונות על טכנולוגיה גרעינית (כורים אטומיים ופצצות אטום) ושתסבירו לי גם על פצצת ימן ומה ההבדל ביניהם?

תודה רבה!

עריכה

הייתי מעוניין גם בהסבר למה הקרינה פוגעל בתאים של אורגניזמים חיים

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

שניה ופצצה מלוכלכת זה פשוט חומר נפץ סטנדרטי עם איזה חומר רדיואקטיבי?

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

אתה פרופסור או משהו ?

כל הכבוד!

שניה ופצצה מלוכלכת זה פשוט חומר נפץ סטנדרטי עם איזה חומר רדיואקטיבי?

בדיוק. חומר הנפץ מפזר את החומר הרדיואקטיבי על פני שטח רחב.

אתה פרופסור או משהו ?

או משהו ;D . אני פשוט סקרן.

בדיוק. חומר הנפץ מפזר את החומר הרדיואקטיבי על פני שטח רחב.

או משהו ;D . אני פשוט סקרן.

סקרן זה הכל ? :elkgrin:

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

ח"ח!

הסבר מתומצת ולעניין!

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם  כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

יופי של הסבר תודה =)

או משהו  ;D . אני פשוט סקרן.

תיזהר, הסקרנות המסויימת הזאת יכולה להביא אותך לאחד המרתפים החשוכים של ה-CIA...

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=101684&sid=16

קרא ותפנים

ומה יותר חזק פצצת מימן או פצצת אטום

יפה אחי איזה ידע יש לך נראה לי בעתיד הקרוב אתה תעבוד בכור בדימונה

יפה אחי איזה ידע יש לך נראה לי בעתיד הקרוב אתה תעבוד בכור בדימונה

בלי קשר שאני מתנגד לכל רעיון כלשהו של פיתוח פצצת אטום, אני לא מאמין שיש פה מישהו שבאמת רוצה לעבוד שם...

אני יודע על סרטון (שגם ראיתי) שבו מוצג ניסיוי של פצצת אטום איפשהו בים ע"י האמריקאים. אם אתם מכירים עוד סרטונים כאלה בבקשה תנו לינק.

ומה יותר חזק פצצת מימן או פצצת אטום

פצצת מימן יותר חזקה פי 8!

לא סתם משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת מימן.

אם פצצת אטום הייתה יותר חזקה אז היו מפוצצים אותה כבר במקום לנפץ בעזרתה פצצת מימן שבכל מקרה יותר חלשה...