• מי אנחנו?

    שלום אורח/ת!

     
    שים לב - על מנת להשתתף בקהילה שלנו, להגיב ולפתוח דיונים חדשים, עליך להצטרף כחבר רשום.

    החברים שלנו נהנים מיתרונות רבים, כולל היכולת להשתתף בדיונים, להנות מהגרלות ומבצעים לחברי האתר, ולקבל מידי שבוע את התכנים הבולטים שלנו ישירות במייל.

    לא אוהבים שמציקים לכם במייל? ניתן להירשם לאתר אך לוותר על הרישום לעידכוני המייל השבועיים.

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

MasterDK

פצצת אטום ופצצת מימן איך זה עובד?

39 תגובות בדיון זה

רציתי שתרחיבו או תביאו לי מדריך מפורט אם תמונות על גרעינית (כורים אטומיים ופצצות אטום) ושתסבירו לי גם על פצצת ימן ומה ההבדל ביניהם?

תודה רבה!

עריכה

הייתי מעוניין גם בהסבר למה הקרינה פוגעל בתאים של אורגניזמים חיים

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

שניה ופצצה מלוכלכת זה פשוט חומר נפץ סטנדרטי עם איזה חומר רדיואקטיבי?

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

אתה פרופסור או משהו ?:D

כל הכבוד! :xyxthumbs:

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

שניה ופצצה מלוכלכת זה פשוט חומר נפץ סטנדרטי עם איזה חומר רדיואקטיבי?

בדיוק. חומר הנפץ מפזר את החומר הרדיואקטיבי על פני שטח רחב.

אתה פרופסור או משהו ?:D

או משהו ;D . אני פשוט סקרן.

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

בדיוק. חומר הנפץ מפזר את החומר הרדיואקטיבי על פני שטח רחב.

או משהו ;D . אני פשוט סקרן.

סקרן זה הכל ? :smile1: :elkgrin:

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

ח"ח!

הסבר מתומצת ולעניין!

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

על רגל אחת:

פצצות אטום וכורים גרעיניים מבוססים על ביקוע גרעיני. חומרים בעלי משקל אטומי גבוה (כלומר עם הרבה פרוטונים וניוטרונים בגרעין) אינם יציבים ונוטים להתפרק לחומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר תוך כדי שיחרור אנרגיה. עם מספיק אטומים שכאלו, אתה יכול לקבל תגובת שרשרת, בה כל אטום שמתבקע גורם לשכניו להתבקע גם  כן וכך משוחררת אנרגיה רבה בפרק זמן קצר. כך עובדת פצצת אטום. כורים גרעניים מווסתים ומאיטים את קצב הביקוע כדי לשלוט בקצב שיחרור האנרגיה.

בפצצות אטום משתמשים בפלוטוניום 239, יסוד שאינו נמצא בטבע ויש להפיק באופן מלאכותי, או באורניום 235. כורים גרעיניים משתמשים באורניום 238 או באורניום 235.

פצצת מימן עושה תהליך הפוך: אטומים בעלי משקל אטומי נמוך מתחברים בתהליך של היתוך והופכים לאטומים של יסודות כבדים יותר, שוב תוך כדי שיחרור אנרגיה. פצצות מימן משתמשות בדאוטריום (H-2) וטריטיום (H-3), שני איזוטופים של מימן שעוברים היתוך בקלות יחסית.

בזמן שתהליך של ביקוע גרעיני מתרחש באופן טבעי בתנאים נורמאליים, היתוך מתרחש אך ורק בתנאים של חום ולחץ קיצוניים. כדי להגיע לתנאים האלו, משתמשים בפצצת אטום כנפץ של פצצת המימן.

יופי של הסבר תודה =)

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

או משהו  ;D . אני פשוט סקרן.

תיזהר, הסקרנות המסויימת הזאת יכולה להביא אותך לאחד המרתפים החשוכים של ה-CIA... ;)

0

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

  • חדשות אחרונות

  • תגובות חדשות בפורומים

    • תודה רבה לך על העזרה הרבה, באמת הפעלתי rainbox six siege שהוא נחשב משחק כבד, והחלק העליון של המחשב באמת הוציא גלי חום גדולים (למה תארתי את זה כגדולים מכיוון שהוא סגור וגם יש פילטר בחלק העליון ועדיין באופן יחסי החום היה מורגש מאוד), אני אנסה להוסיף מאוורר בחלק העליון של המארז. עדכון: וואו עכשיו שמתי לב שהמשחק ממוזער הלוח אם על 70 מעלות, זה נראה לי ממש מטורף: וזה עוד שהמשחק ממוזער (זה הגיע כבר ל-70 ועד שעשיתי print screen זה נע בין 66-70). נראה לך שמאוורר העליון בלבד יכול לפתור את הבעיה? עדכון 2: שיחקתי בערך 15-20 דקות וזה הגיע גם ל-75, יצאתי מהמשחק כי כבר פחדתי על הלוח.     שאלה אחרונה לגבי הקירור נוזלי שיש ברשותי. כמו שאפשר להבין בתמונה הראשונה שלי במעלה הפוסט לרדיאטור הצמדתי מאוורר אחד שהוא בעצם מבצע exhaust די בררתי באינטרנט לפני ולא כ"כ הבנתי את קונפיגורציית ה-pull and push, האם אני יכול להוסיף מאוורר בצידו השני של הרדיאטור? הכוונה שלי לפה:  האם זה בכלל ייתן איזשהו אפקט?
    • לרוב TMS ו-K.S.P מייבאות את רוב המוצרים שלהן בעצמן, ככה שמהבחינה הזו אני לא חושב שיש מה לדאוג - אם כי אני לא יודע מה יהיו המחירים המדויקים ונושא האחריות כאשר אין יבואן רשמי, לגבי אייבורי אני לא יודע אבל אני משער שיש פה עסק דומה לשלהם. 
    • אז יש למישהו מושג אם ksp ואייבורי הולכים למכור את המעבדים או שמדובר רק בפלונטר? ומה בקשר ללוחות אם תואמים? מבאס לחשוב שהדרך הכי קלה זה להזמין מחו"ל, חיכיתי למעבדים האלה הרבה זמן.
    • התוספת של ה-0.1 היא כנראה מה-XFR (שמסתבר שיש לכל המעבדים, לא רק לסדרת X), ז"א 3.0 סטוק, 3.7 בוסט, 3.8 "טורבו", לכן אני לא בטוח מאיפה המידע שהוא לא יכול\מתקשה להגיע ל-4.0 - אם יש מקור, אשמח שתצרף אותו. מתעניין מאוד.    
    • רק עד 5 מאווררים יכולים להיות 140mm על פי התרשים.  הסיבה שאני ממליץ על מאווררי 140 היא בעיקר כי אלו מאווררים הנחשבים לשקטים יותר   אני מתנגד נחרצות להתקנת כל המאווררים האפשריים - לדעתי זה מיותר וסתם יעשה רעש.    תתחיל בהתקנת מאוורר בודד בחלק העליון של המארז - ושתף את התוצאות. במקרה שלי הייתה ירידה של 7 מעלות בטמפרטורת המעבד (!!) וממגע צד כל החום שהתרכז למעלה כעת פשוט נפלט מהמארז בקלילות.    אני חושב שהוספת מאוורר בודד בחלק העליון של המארז תעשה פלאים אצלך כמו שעשתה אצלי.  אתה מוזמן לבדוק את המצב כעת - שים את ידך על דופן המארז העליון, באיזור המעבד, ובמאמץ בדוק כמה חם האזור. כאשר תוסיף את המאוורר - בדוק זאת שוב. אני חושב שתראה שיפור ניכר