כרטיסי המסך של nVIDIA מסדרה 6xxx כבר אינם מהווים את פסגת הטכנולוגיה, שכן גם ל-nVIDIA וגם ל-ATi ישנם מוצרים העולים עליהם בביצועים (וכמובן שגם במחיר). למרות זאת, מדובר עדיין בכרטיסים מצוינים המסוגלים לספק ביצועים מעולים בכל המשחקים הקיימים כיום (וגם אלו שיגיעו אלינו בעתיד). לא נלאה אתכם בהקדמה ארוכה אודות ההיסטוריה של סדרת כרטיסים זו (תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בביקורות הקודמות שלנו) וניגש ישר לכרטיס אותו נבחן הפעם – ה-6800GT, כרטיס מסך High-End מסדרת ה-6800. סדרה זו היא אחת משלוש סדרות הכרטיסים של משפחת ה-6xxx, כאשר קיימים בה שלושה כרטיסים המבוססים על אותה ליבה (NV40) הנבדלים, בין השאר, במהירויות השעון: GeForce 6800 הוא הכרטיס האטי ביותר בסדרה, ואילו ה-GeForce 6800 Ultra הוא הכרטיס המהיר ביותר. הכרטיס שלפנינו, ה-GeForce 6800GT, ממוקם באמצע – הן מבחינת ביצועים והן מבחינת מחיר.
למעשה, ה-6800GT הוא גרסה מוחלשת של ה-Ultra, שכן מאפייני שני הכרטיסים זהים כמעט לחלוטין למעט מהירויות השעון הגבוהות יותר בגרסת ה-Ultra. לעומת זאת, גרסת ה-6800 "הפשוטה" נבדלת מה-6800GT במספר קריטריונים נוספים כגון פחות צינורות עיבוד וזכרונות DDR1 (לעומת GDDR3 בכרטיסי ה-GT וה-Ultra), מה שכמובן מוביל לביצועים ירודים יחסית, אך עדיין כאלו שמאפשרים לכרטיס להחשב כ-High End.
מעבר לכך, הכרטיס מכיל את כל המאפיינים המתקדמים אותם אנו מכירים: 16 צינורות עיבוד, רוחב פס של 256 ביט לזכרונות וכמובן תמיכה ב-Pixel Shader 3.0 (שעדיין, כמעט שנה וחצי מאז השקת משפחת הכרטיסים, בקושי נמצא בשימוש). כמו כן, הכרטיס תומך ב-PCI Express (אמנם במקור כרטיסי NV40 היו כרטיסי AGP 8X, אך עם הזמן הם עברו הסבה ל-PCI Express וכיום ניתן למצוא כרטיסי 6800GT בשני הממשקים) וב-SLI – הטכנולוגיה של nVIDIA המאפשרת הפעלת שני כרטיסי מסך במקביל על מנת לקבל שיפור ביצועים משמעותי.
NV4x – טכנולוגיות עיקריות
לפני שנמשיך בביקורת על הכרטיס עצמו, נתעכב רגע על הפיצ\'רים העיקריים הקיימים בליבת ה-NV4x עליה מבוסס הכרטיס. שימו לב כי פירוט נוסף על חלק המושגים (בעיקר יחידות ה-Pixel Shaders וה-Vertex Shaders) תוכלו למצוא כאן, בביקורת על כרטיס המסך X800XT-PE של ATi.
CineFX 3.0 Engine : זהו בעצם הדור השלישי של מנוע ה-CineFX של nVIDIA, עליו מבוססת הליבה. המנוע החדש למעשה מכפיל את הביצועים של הדור הקודם (NV3x), ומאפשר ליצור גרפיקה ריאליסטית ומרהיבה יותר מאי פעם. בדור השלישי קיימת תמיכה חומרתית ב-DirectX 9.0 ו-OpenGL 1.5, ומעבר לכך גם ב-Pixel Shaders 3.0 (יש לציין כי הדור האחרון של כרטיסי המסך של ATi תומך רק ב-Pixel Shaders 2.0). על הנייר זה נשמע טוב למדי, אך בפועל התמיכה בכך במשחקים, גם כיום, היא כמעט בלתי קיימת (למעט Far Cry) ובסופו של דבר, PS 3.0 אינו מציע הרבה לעומת PS 2.0, למעט שיפור מסוים בביצועים.
UltraShadow II Technology: טכנולוגיה זו נועדה לספק ביצועים משופרים במשחקים המתקדמים ביותר, כמו Doom 3 שכולל בתוכו סצנות מורכבות ועמוסות הצללות. הטכנולוגיה מהדור השני מאפשרת שיפור של פי 4 בעיבוד הצללות לעומת הדור הקודם, והתוצאה היא תמונה חלקה ואמיתית יותר.
Intellisample Technology: זהו למעשה הדור השישי של מנוע עיבוד הפילטרים של nVIDIA, המאפשר שיפור נרחב הן בביצועים והן באיכות התמונה בעת שימוש בסינון אניזוטרופי (Anisotropic Filtering) והחלקת קצוות (AntiAliasing).
64-Bit Texture Filtering and Blending : טכנולוגיה שנועדה לתת כלים למפתחים/מתכנתים לנצל את רגישות העין והיכולת הייחודית שלה להבחין בפרטים מזעריים ובסוגי אור משתנים, ע"מ ליצור תמונה חדה ואמינה עמוסת פרטים גראפיים.
עד היום, טכנולוגיית ה-HDR (High Dynamic Range) הוגבלה חומרתית בשל היעדר כוח מספק מצד המאיצים הגראפיים, אך בעזרת השימוש בטכנולוגיית 64 ביט, טוענים ב-nVidia שהמגבלה הוסרה ואפשר להוסיף שלל אפקטים ופרטים כבדים.
PureVideo: טכנולוגיה זו היא למעשה יחידה נפרדת ב-GPU (Graphics Processing Unit) אשר אחראית לטפל בכל מה שקשור לוידאו.
בעת הפעלת סרטון וידאו, רוב עבודת הפענוח מבוצעת על ידי ה-GPU במקום המעבד המרכזי (CPU), דבר שמוריד מהעומס של המערכת. גם בעת קידוד וידאו, חלק מהעבודה מתבצעת ביחידה האחראית על הוידאו בליבה וכתוצאה מכך, זמן הקידוד מתקצר ובמקרים מסוימים ישנו אף שיפור באיכות התמונה.
שימו לב: למרות שהתמיכה ב-PureVideo היא חומרתית, ישנו צורך בתוכנה מיוחדת על מנת לנצל אותה, ותוכנה זו – נמכרת בנפרד ועולה כסף.
מי שבכל זאת מעוניין, יכול לרכוש אותה ישירות מהחנות של nVIDIA, במחיר של כ-$50.
