מבנה הלוח
תחילה נציג בפניכם את המפרט הטכני המדוקדק של הלוח, כפי שהוא מופיע בעמוד המוצר באתר חברת Sapphire:
כפי שבוודאי שמתם לב (ואם לא – עדיף שתפנו לרופא העיניים הקרוב למקום מגוריכם), ייחודו של הלוח הוא בכך שהוא – לבן!
אכן רבותיי, אנו נרגשים להודות שמדובר במאורע נדיר מאין כמוהו. כולנו מודעים למאמצים הרבים שיצרניות החומרה מקדישות בעיצוב החיצוני (והצבעוני) של לוחותיהן. בעוד שהיצרניות משקיעות כמות בלתי נדלית של משאבים בצביעת ה-PCB בשלל צבעי הספקטרום, מפתיע לגלות שאף לא אחת השכילה להשתמש בצבע הפשוט והאוניברסאלי מכל – לבן. אם נשים לרגע בצד את עניין העיצוב (הרי בואו נודה באמת – לוח צבעוני הינו יפה יותר מלוח לבן [הערת העורך: לא הוא לא]), נוכל להתפעל מהנוחות שהצבע המאיר מציע. כפי שניתן לראות בתמונה הנ"ל, הסימונים על הלוח הודגשו באדום, ובשל היותו של ה-PCB בצבע לבן, קל לנו לזהות כל צ\'יפ וגשר קיים.
לאחר שהתלהבותנו מצבע ה-PCB שככה במעט, גילינו שלא הכל ורוד (או שבעצם לבן?) בלוח החדש. מצד אחד, ישנה תמיכה בעד 8 חיבורי SATA 300Mb/sec, הממוקמים במיקום די נוח בצד השמאלי-תחתון. לצורך יישומו של מערך זה, הותקנו בלוח שני שבבי Sil3132 ה"גונבים" שני נתיבי PCI-E והמספקים שני חיבורי SATA כל אחד. יחד עם הגשר הדרומי, המספק עוד 4 חיבורים, הלוח מאפשר לנו שימוש ב-3 בקרי RAID שונים, התומכים במצבים- 1, 0, 10.
מצד שני, נראה כי Sapphire שוכחת לרגע שתקן ה-IDE אולי מתיישן, אך עדיין לא מת. הלוח מציע בסה"כ ערוץ אחד, המספיק ל-2 כוננים (Master ו-Slave). אנו בהחלט לא נציע לסרס מערכת חדשה באמצעות כונני IDE (הדבר לא תקף כמובן לכוננים אופטיים), אך בכל מקרה אנו סבורים שיישומו של ערוץ נוסף היה מתגלה כתוספת חשובה למקרים מסוימים.
למרות האמור לעיל, אנו חייבים להודות שחיבור ה-IDE הבודד על הלוח יושם בצורה יעילה למדי, ובהחלט טובה מהרגיל. החיבור מוטה אופקית (כפי שניתן לראות בתמונה מעל), ובכך מאפשר לנו לסדר את הכבל הרחב ביותר במערכת בצורה עדיפה.
Sapphire בחרה להשתמש ב-Phoenix Bios מבית AWARD, ובחיישן ITE IT8712F הנפוץ כל כך בתחום בקרת הטמפרטורה ומהירות המאווררים. שני הגורמים החשובים הללו, שגם כן נגלים לעינינו בתמונה הנזכרת לעיל, יהוו פקטור משמעותי בתהליך האוברקלוק שיבוא מאוחר יותר.
טיזר קטן להמשך: החיישן בלוח עושה את עבודתו נאמנה (וזה אינו דבר של מה בכך כפי שבוודאי חלקכם סבורים), ועל ה-BIOS בינתיים נחשוף שמדובר בכלי חזק בצורה בלתי רגילה לאוברקלוקרים הרציניים.
נקודה נוספת שעלינו לציין, ספק לחיוב-ספק לשלילה, הינה האינטגרציה של כפתורי ה-Reset וה-Power על הלוח, יחד עם לדים אדומים זוהרים (שאותם אי אפשר לראות בתמונה). בעוד שהכפתורים הללו מהווים תוספת חביבה למדי, אנו מצרים על חסרונו של כפתור דומה לביצוע CLEAR CMOS. אומנם הג\'מפר הוותיק קיים על הלוח, אך באותה מידה היה אפשר להוסיף כפתור שלישי, שהינו שימושי יותר משני הכפתורים האחרים יחדיו.
עניין הלדים מעט שונה – בעוד ששימושם אינו ברור לגמרי (הם אמורים לדווח כשיש תקלה בחומרה, אך אין רשימת קודים ופירושם במדריך), הם מהווים תוספת יפה ומרהיבה ללוח. אין ספק שככל שאנו מתקדמים בתחקיר אנו מזהים מגמה ברורה של עיצוב ייחודי, המתבטא בפרטים הקטנים.
כפי שכבר ציינו בתחילת הכתבה, אין שום מערכת קירור מתוחכמת המבוססת על Heat Pipes מפוארים מנחושת, וגם לא מאווררי 40 מ"מ המייצרים רעש בעוצמת קן דבורים. שני הגשרים (הצפוני והדרומי) הסתפקו הפעם בגופי קירור פסיביים בסיסיים בלבד. לשמחתנו, בנושא הזה ATI אכן עמדה בהבטחותיה, שכן גם עם מערכת קירור דלה שכזו הטמפרטורות היו יותר ממצוינות. ערכת השבבים אינה מתחממת כלל וכלל בהשוואה לצ\'יפסטים של המתחרות, המצוידים במפלצות קירור.
הגשר הדרומי, מעבר לתמיכתו ב-4 חיבורי SATA, וערוץ IDE בודד לשני כוננים (נתונים שעליהם כבר דיברנו), מאפשר עד 10 חיבורי USB – מספר מכובד לכל הדעות. ארבעת החיבורים הראשונים זמינים בפאנל האחורי, והשישה הנותרים אופציונאליים כהרחבה על הלוח. חיבורי ה-1394 (אחד בפאנל האחורי, ואחד פנימי נוסף המוצע כהרחבה) מתאפשרים הודות לבקר המובנה מבית VIA.
היות ומדובר בגשר דרומי חדשני, שהחליף את גרסת ה-SB450 הבעייתית ומחק כל זכר לקשר בין ATI ל-ULi, אנו צופים שהוא יהווה פקטור משמעותי בנושא הביצועים.
הדבר האחרון (ולא ממש חביב) שנציין בנושא סידור הלוח הינו חריצי ההרחבה. אנו סבורים שכאן מתגלה בפנינו חולשתו הבולטת של המוצר, ואך ורק משום שמדובר בדבר כה בסיסי. שני חריצי PCI-E 16x, חריץ נוסף של PCI-E 1x, וחריץ PCI מיושן – זה כל מה שהלוח מציע.
האמת? לא היינו כה בוטים בתגובתנו אם אכן ארבעת החריצים הללו היו זמינים יחדיו. הבעיה הגדולה מתעוררת כאשר אנו רוצים להשתמש בשני כרטיסים גראפיים (עדיף בתצורת CrossFire כמובן), ואף רוצים להשתמש בחריץ ה-PCI. רוב הכרטיסים החדישים בעלי גופי הקירור המסיביים, יחסמו כליל את הגישה לחריץ ה-PCI. הסידור הנוכחי הופך לתמוה במיוחד לאור העובדה שבין הכרטיס הגראפי הראשון לבין הכרטיס השני קיים מרווח המקביל ל3 חריצי הרחבה. ייתכן והרעיון מאחורי יישום שכזה הוא מעבר מידע נקי בין שני הכרטיסים הגראפיים – אך אם זהו אכן המצב, מדוע יצרניות אחרות מכובדות באותה מידה כמו Sapphire (אם לא יותר), אינן משתמשות ברעיון? כפי הנראה ההפסד גדול מהתועלת במקרה הזה.
הפאנל האחורי של הלוח
