Blindsight אמור לעקוף את העיניים ולשדר מידע ישירות למוח, אבל הניסויים בבני אדם טרם החלו ואישור ה-FDA עדיין חסר
אילון מאסק מבטיח להחזיר את הראייה גם לאנשים שמעולם לא ראו דבר בחייהם. לא באמצעות תיקון העיניים, השתלת קרנית או שיקום עצב הראייה, אלא באמצעות שבב שמתחבר ישירות למוח. בהצהרה שפרסם ב-30 באוקטובר, הודיע מייסד Neuralink כי השתל החדש של החברה, Blindsight, כבר מוכן מבחינה הנדסית וכעת נותר רק לקבל את אישור הרשויות. אלא שיש פרט קטן שמפריד בין ההצהרה הזאת לבין טיפול רפואי שאפשר באמת להשתמש בו: עד היום, החברה לא הדגימה את הטכנולוגיה על אדם עיוור.
ההבטחה של מאסק רחבה במיוחד. Blindsight לא מיועד רק לאנשים שאיבדו את ראייתם בעקבות מחלה או פציעה, אלא גם למי שנולדו ללא יכולת לראות. אם Neuralink תצליח לממש אפילו חלק מהחזון הזה, היא תוכל לספק יכולת שעד היום נחשבה בלתי אפשרית עבור חלק מהעיוורים. אבל בין שתל שמתפקד במעבדה לבין מוח שמצליח לפרש תמונה מלאכותית יש מרחק לא קטן.
מצלמה במקום רשתית, אלקטרודות במקום עצב הראייה
הרעיון שמאחורי Blindsight הוא לעקוף לחלוטין את מערכת הראייה הטבעית. במצב רגיל, אור נקלט ברשתית העין, הופך לאותות חשמליים ועובר דרך עצב הראייה למוח, שמפענח אותם לתמונה. המערכת של Neuralink אמורה להחליף את מסלול הקלט הזה: מצלמה חיצונית תצלם את הסביבה, המידע יעובד לאותות חשמליים וישודר באופן אלחוטי לשתל שמגרה את קליפת הראייה במוח. כך, לפחות בתיאוריה, ניתן ליצור תחושת ראייה גם כאשר העיניים או עצבי הראייה אינם מתפקדים.
זהו שינוי מהותי בכיוון הפעולה של ממשקי מוח-מחשב (BCI). הטכנולוגיה המוכרת של Neuralink, שנקראת Telepathy, קוראת אותות מהמוח ומתרגמת אותם לפעולות חיצוניות, כמו הזזת סמן עכבר. Blindsight נדרש לעשות את ההפך: להחדיר מידע למוח ולגרום לו להפוך אותו לחוויה חושית.
ההבדל הזה מסבך את העניינים. לא מספיק להדליק קבוצת נוירונים כדי שאדם יראה פנים, עצמים או נוף. המוח צריך לקבל תבניות גירוי מדויקות, בזמן הנכון ובמיקומים הנכונים, וללמוד כיצד לפרש אותן. הגירוי עלול לייצר נקודות אור פשוטות, תופעה המכונה פוספנים (Phosphenes), במקום תמונה רציפה שאפשר לזהות בה פרטים.
מאסק עצמו כבר צינן בעבר את הציפיות לגבי איכות הראייה הראשונית. לדבריו, הדורות הראשונים של Blindsight צפויים להציע תמונה ברזולוציה נמוכה, בדומה לגרפיקה של משחקי Atari ישנים. הוא גם הציג אפשרות עתידית לזיהוי אור אינפרה-אדום ואולטרה-סגול, אבל אלה עדיין שאיפות ולא יכולות שהוכחו בבני אדם.
הניסויים הקודמים מוכיחים שיש בסיס, לא פתרון
Neuralink אינה מתחילה מאפס. בינואר 2024 הושתל לראשונה ממשק המוח שלה באדם, ובינואר 2026 כבר דיווחה החברה על 21 משתתפים בניסויים ברחבי העולם. חלק מהמשתתפים משתמשים בשתל לשליטה במחשבים, למשחקים, ליצירת אמנות ואפילו להפעלת זרוע רובוטית. אלה הישגים ממשיים, במיוחד עבור אנשים שאיבדו את היכולת להניע את גפיהם, אבל הם עדיין אינם מוכיחים שאפשר להחזיר ראייה.
גם בתחום הראייה המלאכותית כבר הצטברו תוצאות מעודדות. במחקר שפורסם ב-2021 הושתלו 96 אלקטרודות בקליפת הראייה של אישה שהייתה עיוורת במשך יותר מ-16 שנים. הגירוי החשמלי אפשר לה להבחין בנקודות אור, לזהות חלק מהאותיות ולהבחין בגבולות של עצמים. זו עדיין לא ראייה טבעית, אבל זו הוכחה לכך שמוח שאיבד את הקלט מהעיניים מסוגל להגיב למידע חזותי מלאכותי.
גם Neuralink הציגה תוצאות ראשוניות משלה, אם כי לא בבני אדם. ביוני 2025 סיפר מהנדס החברה ג'וזף אודוהרטי (Joseph O'Doherty) על ניסוי בקוף, שבו גירוי חשמלי של אזורים הקשורים לראייה גרם לבעל החיים להפנות את מבטו לעבר מטרה שלא הייתה קיימת בפועל. התגובה התקבלה ביותר משני שלישים מהניסיונות. הממצא תומך באפשרות ליצור תפיסה חזותית באמצעות גירוי מוחי, אך אינו מוכיח שהמערכת מסוגלת לייצר ראייה שימושית אצל עיוורים.
האתגר מורכב עוד יותר אצל אנשים שנולדו עיוורים. קליפת הראייה שלהם עשויה להתפתח בצורה שונה, ולשמש גם לעיבוד מידע משמיעה, ממגע ומתהליכים קוגניטיביים אחרים. לכן, גם אם אפשר להעביר אליה אותות חשמליים, אין הבטחה שהמוח יפרש אותם באותה צורה שבה אדם רואה מפרש תמונה. זו אחת השאלות שההצהרה של מאסק עדיין אינה עונה עליהן.
האישור המיוחד שלא באמת מאשר שימוש
מבחינה רגולטורית, Neuralink כבר השיגה הישג משמעותי. בספטמבר 2024 העניק מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ל-Blindsight מעמד של Breakthrough Device, המיועד למכשור רפואי שעשוי להציע פתרון משמעותי למצבים רפואיים קשים. המעמד מאפשר לחברה לקבל ליווי מועדף מהרגולטור ולקדם את תהליך הבדיקה, אך אינו מהווה אישור לבטיחות המוצר, ליעילותו או לשיווקו.
והנה הפער המרכזי בין המסר של מאסק לבין המציאות הקלינית: באתר Neuralink, הניסויים בבני אדם בתחום הראייה עדיין מתוארים כניסויים עתידיים, והחברה מזמינה מועמדים להירשם כדי לקבל עדכון כאשר יחלו. לא פורסם מועד מאושר להשתלה הראשונה של Blindsight, ולא הוצגו תוצאות קליניות בבני אדם שמדגימות שיקום ראייה באמצעותו.
כדאי גם להפריד בין התקדמות הנדסית לבין הוכחת יכולת רפואית. כשמאסק אומר שהשתל מוכן, הוא מדבר על מוכנות המערכת מבחינת הפיתוח. כדי להפוך אותה לטיפול, Neuralink עדיין תצטרך להראות שההשתלה בטוחה, שהאלקטרודות פועלות לאורך זמן, ושהראייה המלאכותית מספקת למטופלים תועלת אמיתית בחיי היומיום.
זה כנראה גם המדד החשוב ביותר להצלחת הפרויקט. אם Blindsight יאפשר לאדם עיוור לזהות דלת, להבחין במכשול או לאתר אדם שעומד מולו, תהיה לכך משמעות גם בלי תמונה חדה או צבעונית. היכולת הזאת עשויה לשפר את העצמאות של אנשים שחיים ללא ראייה, גם אם לא תחליף מקל נחייה או כלב נחייה.
עבור קוראים בישראל, נכון לעכשיו לא מדובר בטיפול שניתן לקבל או במוצר שאפשר לרכוש. גם בארצות הברית Blindsight עדיין נמצא בשלב המחקרי, ומועד תחילת הניסויים הקליניים לא פורסם רשמית.
Neuralink כבר הוכיחה שאפשר להשתמש באותות מהמוח כדי להחזיר לאנשים יכולות שאיבדו. עכשיו היא מנסה להוכיח שאפשר לעשות את הדרך ההפוכה ולהכניס למוח חוש שאינו מתפקד. מאסק כבר הכריז שהחומרה מוכנה. את השאלה החשובה באמת, האם אדם עיוור יוכל לראות בעזרתה, יצטרכו לענות המטופלים הראשונים ולא הפוסטים שלו ברשת.
