SpaceX חתמה על עסקת תדרים בשווי מוערך של 8 מיליארד דולר וקיבלה אישור למערך לוויינים חדש, בדרך לתחרות ישירה בענקיות הסלולר האמריקאיות
אילון מאסק רוצה להתחרות ב-AT&T, ב-Verizon וב-T-Mobile, אבל כדי לעשות את זה הוא גילה שגם 15 אלף לוויינים בחלל לא בהכרח מספיקים. SpaceX הכריזה על תוכנית להפוך את Starlink Mobile למפעילת סלולר עצמאית בארצות הברית, באמצעות שילוב של לוויינים, תדרים סלולריים ואנטנות קרקעיות. בתוך שבוע אחד החברה קיבלה אישור רגולטורי לפריסת מערך לוויינים חדש וחתמה על עסקה לרכישת תדרים בפריסה ארצית. המטרה כבר אינה רק לספק קליטה במקומות שבהם אין אנטנות, אלא להציע רשת שתוכל להתחרות במפעילות הסלולר הרגילות גם בתוך הערים והבתים.
הפתרון לבעיית הקליטה נמצא דווקא על הקרקע
המהלך המרכזי הוא הסכם לרכישת רישיונות שימוש בתדרי 800MHz מחברת ההשקעות Grain Management. העסקה, שהיקפה מוערך בכ-8 מיליארד דולר, כוללת עד 14MHz של ספקטרום מצומד, כלומר הקצאת תדרים נפרדים לשידור ולקליטה. מדובר במשאב מוגבל שמעניק ל-SpaceX אפשרות להקים שכבת כיסוי סלולרי ברחבי ארצות הברית, בכפוף לאישור הסופי של רשות התקשורת האמריקאית, ה-FCC.
למה דווקא התדרים האלה? עד היום, אחד החסרונות הבולטים של תקשורת סלולרית ישירה מלוויינים היה הקושי לספק קליטה אמינה בתוך מבנים. אות שמגיע מלוויין במרחק מאות קילומטרים צריך להתמודד עם קירות, תקרות ומכשולים נוספים, וכל אלה מחלישים אותו. תדרים נמוכים כמו 800MHz מתפשטים למרחקים גדולים יותר וחודרים טוב יותר למבנים בהשוואה לתדרים גבוהים.
SpaceX מתכוונת לשלב את התדרים החדשים עם ספקטרום סביב 2GHz, שבו היא מתכננת להשתמש בעיקר להעברת כמויות גדולות יותר של נתונים. החלוקה פשוטה: התדרים הנמוכים יסייעו לספק כיסוי רחב וקליטה בתוך מבנים, בעוד שהתדרים הגבוהים יותר יאפשרו להגדיל את קיבולת הרשת.
אבל החלק המעניין הוא ש-Starlink Mobile לא תהיה רשת שמבוססת על לוויינים בלבד. החברה מתכננת לפרוס גם ציוד סלולרי קרקעי, כולל אנטנות על מגדלים, גגות ומבנים קיימים. כך היא תוכל להעביר את החיבור בין תשתיות קרקעיות ללוויינים בהתאם למיקום המשתמש ולתנאי הקליטה.
רוב הסמארטפונים הקיימים כבר תומכים בתחום התדרים הנרכש, כך שלא בהכרח יהיה צורך בטלפון מיוחד כדי להשתמש בשכבת הכיסוי הזו. התמיכה בשירותים הלווייניים המתקדמים עדיין תהיה תלויה ביכולות המכשיר ובטכנולוגיית התקשורת שתופעל.
דור הלוויינים הבא מבטיח קיבולת גבוהה פי 100
במקביל לעסקת התדרים, ה-FCC אישר ב-6 באוקטובר את בקשת SpaceX לפרוס מערך חדש של 15 אלף לוויינים לתקשורת ישירה עם טלפונים סלולריים. מדובר במערך נפרד מרשת הפס הרחב הרגילה של Starlink, שמיועד במיוחד לחיבור סמארטפונים ומכשירים ניידים ללא צורך בצלחת קליטה חיצונית. האישור ניתן בכפוף לתנאים מסוימים, וחלק מבקשות החברה לשימוש בתדרים נוספים עדיין ממתינות להכרעה.
הדור החדש, המכונה Starlink Mobile V2, יתבסס על אנטנות Phased Array מתקדמות, שבבים ייעודיים ותמיכה בפרוטוקולי תקשורת סלולרית מותאמים ללוויינים. לפי SpaceX, השילוב הזה אמור לספק קיבולת מערכת גדולה ביותר מפי 100 בהשוואה לדור הראשון.
זה לא אומר שכל משתמש יקבל מהירות גלישה גבוהה פי 100. השיפור מתייחס לקיבולת הכוללת של הרשת וליכולתה לשרת הרבה יותר מכשירים במקביל. ההבדל הזה קריטי, משום שכדי להתחרות ברשת סלולרית רגילה, Starlink צריכה להתמודד לא רק עם קליטה באזור מרוחק, אלא גם עם עומסים של אלפי משתמשים המחוברים באותו זמן.
החברה כבר מפעילה כ-650 לוויינים ייעודיים מהדור הראשון, שמספקים שירותים באמצעות שותפויות עם מפעילות סלולר בעולם. השירותים הקיימים כוללים הודעות, העברת נתונים ושיחות דרך אפליקציות תומכות. לפי נתוני SpaceX, בסוף מרץ 2026 השתמשו בשירותי התקשורת הישירה שלה כ-7.4 מיליון מכשירים ייחודיים בחודש, בכ-30 מדינות.
השלב הבא אמור להרחיב את היכולות לגלישה מהירה, שיחות רגילות, שיחות וידאו וסטרימינג, תוך מעבר בין תקשורת לוויינית לקרקעית. SpaceX מתכננת להתחיל לפרוס את לווייני V2 במהלך 2027, באמצעות משגרי Starship.
אלא שאישור לשיגור 15 אלף לוויינים אינו אומר שהם כבר נמצאים במסלול. בניית המערך, שיגורו והפעלתו המסחרית יימשכו זמן, וגם אחרי תחילת השירות יהיה צורך להגדיל בהדרגה את הקיבולת ואת שטחי הכיסוי.
השותפות הוותיקות עלולות להפוך למתחרות
עד לאחרונה, המודל העסקי של Starlink Mobile התבסס בעיקר על שיתוף פעולה עם מפעילות קיימות. T-Mobile, למשל, משתמשת בלווייני Starlink כדי להרחיב את הכיסוי שלה לאזורים שאין בהם קליטה קרקעית. כעת SpaceX מתכננת להציע רשת משלה ולהתחרות גם באותן חברות שסייעו לה להיכנס לשוק.
התגובה בוול סטריט לא איחרה להגיע. בעקבות ההכרזה נפלו מניות מפעילות הסלולר האמריקאיות, ו-AT&T, Verizon ו-T-Mobile איבדו יחד כ-62 מיליארד דולר משווי השוק שלהן במסחר של יום שישי. המשקיעים כבר מתמחרים אפשרות למתחרה חדשה, אף שהרשת המלאה עדיין רחוקה מהשקה.
מנגד, הקמת רשת סלולרית ארצית דורשת השקעות כבדות בתשתיות, חיבורי תקשורת קרקעיים, ציוד רדיו ותחזוקה. גם היקף הספקטרום החדש מוגבל בהשוואה לתדרים הרבים שמחזיקות המפעילות הגדולות. היתרון של SpaceX הוא היכולת לשלב כיסוי לווייני באזורים שבהם פריסת אנטנות אינה כדאית כלכלית, אבל באזורים עירוניים צפופים היא עדיין תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לספק קיבולת, יציבות ומהירות שמתחרות ברשתות הקיימות.
ההערכה היא שהמהלך אינו נועד להחליף בן לילה את שלוש המפעילות הגדולות, אלא לצמצם בהדרגה את התלות של SpaceX בשותפויות איתן. שליטה בתדרים, בלוויינים ובתשתיות הקרקעיות תאפשר לחברה לקבוע בעצמה את השירותים, התמחור והכיסוי שהיא מציעה. זו גם הסיבה שהתדרים החדשים חשובים לא פחות מאלפי הלוויינים.
ומה לגבי ישראל? Starlink Mobile כבר משתפת פעולה עם מפעילות סלולר באירופה, אסיה, אוסטרליה ואמריקה, אבל ישראל עדיין אינה מופיעה ברשימת השותפות הרשמית שלה. גם לא פורסם מועד להשקת שירות סלולרי עצמאי של החברה בישראל. הפעלה מקומית תדרוש הסדרי תדרים ואישורים רגולטוריים מתאימים, כך שהאישור האמריקאי אינו מעניק אוטומטית אפשרות לספק כאן שירות.
בסופו של דבר, ההכרזה של SpaceX מסמנת שינוי ברור בשאיפות של מאסק. Starlink כבר לא מסתפקת בהשלמת הכיסוי של מפעילות הסלולר, אלא נערכת להתחרות בהן על הלקוחות עצמם. כדי להצליח, היא תצטרך להוכיח שהשילוב בין אלפי לוויינים בחלל לאנטנות על הקרקע יכול לספק שירות אמין במחיר תחרותי. היתרון הגדול שלה עשוי להיות דווקא במקומות שבהם המפעילות האחרות מתקשות להגיע, אבל המבחן האמיתי יהיה במקומות שבהם כבר יש קליטה.
