חברת Tabula זכתה להשקעה של 108 מיליון דולר בכדי להביא לשוק שבבים שאפשר לשנות אותם
השבבים והחומרה של ימינו הינם בעלי הרבה יכולות ומאפיינים מדהימים, אך אם יש משהו שהם לא – זה ניתנים ל"עדכון". ברגע שהשבב יורד מפס הייצור הוא בעל מבנה סגור ומסויים, ולא תוכלו ללמד אותו "טריקים" חדשים אם הוא לא יוצר ותוכנן מראש לבצע אותם (הכל ברמת החומרה, שכן ברמת התוכנה אין ספק שניתן להציע שינויים ו"שיכלולים" מרחיקי לכת על חומרה קיימת).
כל זה עשוי להשתנות בעתיד בזכות חברות כמו Tabula. החברה הצנועה הזו מפתחת שבבים ייחודיים הניתנים לשינוי וארגון מחדש, או "מכשירים לוגיים תלת מימדיים הניתנים לתכנות", כפי שזה מתואר באתר החברה.
עד כה רכיבי ה-FPGA (ר"ת Field Programmable Gate Array) היו אלו שאיפשרו לבצע שינויים בחומרה, אך שימושם העיקרי היה באב טיפוסים משום שהם יקרים, איטיים וגדולים מדי מכדי להגיע לשימוש מסחרי אצל משתמשי הקצה. Tabula מקווה לשנות את כל זה בעזרת השבבים שלהם, שנקראים ABAX, אשר מציעים פתרון לבעיית המקום בעזרת סידור תלת מימדי ייחודי, שיוצר מעין "ערימה" של שערים לוגיים שונים, או שאולי תעדיפו את ההסבר שמציעים ב-Tabula לשיטה, שמתוארת כ"מעלית אליה נכנס אדם, וכשנסגרות הדלתות החדר שבו היה מסתדר מחדש, אם כי המעלית עצמה לא זזה, וכשנפתחות הדלתות ירגיש האדם (או המחשב, במקרה של השבבים) כאילו הוא הגיע למקום חדש".
ההסבר אולי נשמע דמיוני במקצת, אבל היתרונות של השיטה הם דווקא מוחשיים למדי, שכן המבנה מאפשר לשבב להיות מהיר יותר מהדומים לו, ולגשת ל-8 שכבות וירטואליות במהירות של 1.6GHz, וגם זול יותר.
| השיטה של Tabula מול ה-FPGA: גם כאן לתלת מימד יש עתיד מזהיר? | בקרוב בטלוויזיה ו/או המחשב שלכם? |
אם כל זה נשמע לכם כמו מדע בדיוני שלעולם לא יוכל להגיע לכדי יישום ממשי, ודאי תופתעו לשמוע ש-Tabula קיבלה השקעה של לא פחות מ-108 מיליון דולר מכמה קרנות הון – ההשקעה הגדולה ביותר שנעשתה בחברת מוליכים למחצה בבעלות פרטית בעשור האחרון, מה שללא ספק מוכיח שהפוטנציאל הוא קיים וממשי ביותר.
היתרונות של שבבים הניתנים לשינוי הם ברורים למדי – דמיינו לעצמכם מצב שבו תוכלו להפיח חיים חדשים במכשיר מתיישן בעזרת עדכון פשוט, בדומה לעדכוני החומרה שאנחנו מבצעים על בסיס יומיומי. מצבים "הזויים" בהם תוכלו, למשל, לנתק חלק פגום בחומרה ועדיין ולגרום למכשיר לעבוד בכל זאת, או "לערוך" מכשיר כך שיבצע פעולות שדרושות לכם על חשבון פעולות אחרות שאתם לא צריכים – כל אלו עשויים להפוך למציאות בעתיד.
כמובן שיש עוד כמה וכמה מכשולים עליהם יצטרכו החבר'ה ב-Tabula (או בכל מקום אחר שבו יעסקו בשבבים ניתנים לתכנות) להתגבר, כמו העובדה ששינוי המצב בשבבים צורך אנרגיה רבה, ואולי אפילו התנגדות למוצרים מצד יצרניות חומרה שונות, שהארכת אורך חיי החומרה בצורה שכזו עשויה לא בדיוק להיות בראש האינטרסים שלהם. אנחנו נעדיף להשאיר את הבעיות המהותיות למומחים, ולהמשיך לדמיין את פריצות הדרך שעשויים להציע שבבים כאלו, ברגע שיגיעו לשוק.
התעניינתם ורוצים לדעת עוד? פנו לעצמכם שבע דקות לסרטון של החברה שמסביר על הטכנולוגיה שלהם:
