הביוס – ASUS Striker Extreme
לאור ההמולה והסיקור התקשורתי לו זכה ה-Striker Extreme, לא היינו מסתפקים בפחות מביוס מושלם, הגדוש בכל האפשרויות הקיימות. האם הלוח עמד במשימה זו? אנו מוכרחים להודות שהפעם לשם שינוי, כולנו נאלמנו דום בהביטנו בסגולות הביוס. מסקירה חפוזה של התפריטים השונים גילינו מערכת מסועפת העמוסה במספר פ\'יצרים בלתי נדלה. כמו כן, ייאמר לזכותה של ASUS שהיא סידרה באופן מופתי את החלונות השונים, ובכך הפכה את ההתמצאות בסבך לפשוטה בהרבה.
הנדסת האנוש בהחלט שיחקה תפקיד משמעותי בעיצוב התפריטים, ומכאן נולדה טכניקת סידור האופציות לפי היררכיה מובנית. במילים אחרות, ברגע שמעבירים אפשרות מסוימת למצב \'Enabled\', הפ\'יצרים הנלווים נגלים על המסך.
התמונה לעיל מציגה את התפריט ה(כמעט) בלעדי שלו תזדקקו בתור משתמשים נלהבים המעוניינים להרוויח מעט ביצועים בחינם. ניתן לבחור באפשרויות האוברקלוק האוטומטי ( AI .N.O.S, ו-AI Overclock), אך היות ואנחנו לא מוכנים להשאיר דבר לידי המקרה, נבחר כמובן באפשרות האוברקלוק הידני (Manual).
מעבר לתפריטי המשנה שמיד ניגע בהם, ישנן מספר אופציות מעניינות נוספות שפוזרו בתפריט הראשי. ביניהן אנו מוצאים את שלושת האפשרויות המשביחות את יכולות הכרטיסים הגראפיים מבית NVIDIA והן: SLI Broadcast Aperture, שאמור להיטיב עם מערכי SLI אך יעילותו עדיין מוטלת בספק, NVIDIA GPU Ex הנשען על סט הדרייברים Forceware 9x.xx כדי לספק שיפור כלשהו, וכמובן טכנולוגיית ה-LinkBoost החדישה (יחסית) שדנו בה באריכות בתחילת הכתבה.
לבסוף, תפריט ה-Tweaking הראשי מאפשר לנו להשתמש בטכנולוגיית ה-SLI-Ready Memory, המעודדת אוברקלוק יזום לפי פרופילים בזכרונות התואמים.
לאחר המעבר למצב ידני, נפתחים בפנינו מספר תפריטי משנה. הראשון מביניהם הוא תפריט ה-\'System Clocks\', המאפשר את שינוי הגדרות תדר חריצי ה-PCI-E השונים, ואף את התאמת תדר הבסיס של אפיק התקשורת בין הגשר הצפוני לדרומי. אין ספק שיכולת הביוס להתאים את מהירות האפיק לכל חריץ בנפרד הינה תוספת חביבה למדי, אם כי היא אינה שימושית במיוחד.
במבט לעתיד הרחוק, אחת הגדולות העיקריות של ערכת השבבים 680i הינה יכולתה להריץ את הזכרונות בתדר שאינו תלוי בבאס. רבותיי, בצעד זה אנו מתבוננים בסיכולה הממוקד של שיטת היחסים הנודעת לשמצה, שהגבילה אוברקלוקרים רבים בעבר. יחד עם זאת, יש לציין שהטכניקה האסינכרונית עדיין בחיתוליה, ולכן כיום עדיף עדיין (משיקולי יציבות בעיקר) לדבוק בשיטה המסורתית. יכולתו של בקר הזיכרון בערכת השבבים של NVIDIA להתמודד עם מצב Unlinked מהווה חידוש מרעיש, וניתן להניח שלא יעבור זמן רב עד שהשיטה תחליף כליל את המחלקים והמכפלות למיניהן, בדיוק כפי שקרה עם מחלקי ה-PCI/AGP בזמנו.
תפריט זה בהחלט מעלה תמיהה מסוימת באשר לסידור הביוס. בעוד שהחלוקה הכללית מצאה חן בעינינו ביותר, אנו תוהים מדוע דווקא חלון זה זכה בכינוי \'Overclocking\'. בפועל, התפריט מרכז סביבו שלושה תחומים שאומנם חשובים לביצוע האוברקלוק, אך אינם קשורים אליו במישרין – Spread Spectrum, הגדרות הקשורות למעבד וניהול תזמוני הזכרונות. מתוך כלל האפשרויות המוצעות, ניתן לציין את שינוי מכפלת המעבד בלבד כאופציה היחידה העונה להגדרה המילונית של המושג. אפשרות זו ממילא זניחה ברוב המקרים, משום שרק דגמים בודדים מגיעים עם מכפלה פתוחה שניתן לנצלה בתהליך ההמהרה.
לאחר הערת השוליים הנ"ל, מיד נתאר בפירוט חלק מהאפשרויות שניתן למצוא בחלון הנ"ל. תחילה רק נציין, שקל לראות שהביוס מאפשר הפעלה\ביטול של כמעט כל טכנולוגיית מעבד קיימת. שליטה בגורמים הללו יכולה להוות תוסף נדיב לתהליך האוברקלוק, שיזכה כתוצאה מכך ליציבות גדולה יותר.