מבנה הלוח – ASUS Striker Extreme
ASUS בחרה להמשיך באותו דפוס עיצובי קבוע, המשמש אותה רבות בעיקר בלוחות ה-High End מתוצרתה. למרות הערכתנו הרבה למראה המהוקצע שתופס את עיננו בכל פעם מחדש, אנו סבורים שעל החברה לשקול שינוי תדמית ועיצוב אחר. אומנם סימני היכר מסחריים הינם כלי חשוב, אך ישנן דרכים רבות ומגוונות להטביע חותם ללא מחזור חוזר ונשנה של תבנית עיצוב בודדת. אולי בכל זאת הגיע הזמן שהיצרנית תשקיע מעט משאבים בשכירת מעצב גראפי חדש?
אם בייצוב המתח עסקינן, כדאי לציין גם שהלוח נבנה עם רגולציית מתח בעלת 8 שלבים. מדובר בפיצ\'ר סטנדרטי למדי בימינו, המייעל את העבודה ומקטין את פליטת החום של הרכיבים הנוגעים בדבר.
היתרון המשמעותי במערכת הקירור המשולבת הוא כמובן השקט המופתי המתקבל כתוצאה מהיות הקירור פסיבי. למרות זאת, יש לציין שהקירור מסתמך על סירקולציית האוויר שבמארז (ובפרט זאת המתקבלת מהמאוורר שעל המעבד), כך שאם הינכם שוקלים ללכת בדרך קירור המים (או קירור פסיבי כלשהו למעבד), רצוי שתדאגו להתקין את המאוורר המצורף בבאנדל.
בנוסף לערכת הקירור המפוארת, ASUS יישמה את טכנולוגיית ה-Stack Cool 2 שכולנו מכירים ומוקירים. לאלו מכם המרימים גבה לאות תמיהה בשלב זה, נסביר שמדובר באלמנט קירור המיושם על גבי ה-PCB עצמו, ותפקידו לשנע חום מהאזור החם שעל הלוח, לצידו השני הקריר יותר. כמו כן, היצרנית המנוסה כללה לא פחות מ-8 חיבורי מאווררים על הלוח (שבעה מתוכם בעלי 3 פינים, והשמיני בעל 4 פינים למאוורר המעבד), ואף הוסיפה 3 חיבורים אינטגרלים המיועדים לחיבור מכשירי ניטור טמפרטורה חיצוניים.
בהזדמנות זו גם נציין שאת הלוח עיצבה ASUS בעצמה. למרות הדמיון הרב ל-Reference של NVIDIA, היצרנית ממשיכה במגמתה הבדלנית ומפתחת מוצרים ייחודיים רק לה, המכילים את שבבי ה-680i ותו לא. ניתן אומנם להתייחס למגמה זו כנקיטת עמדה שחצנית למדי של ענקית החומרה שאינה מוכנה לקבל עצות מאחרים, אך מצד שני, עם עובדות לא ניתן להתווכח – לוחות המתבססים על הנחיות NVIDIA סבלו מבעיות Data Corruption (שתוקנו בינתיים), בעוד שה-Striker Extrme נשאר נקי מבעיות שכאלו.
ללא עזרתו של שבב מובנה נוסף, אנו נאלצים "להסתפק" ב-6 חיבורי SATA פנימיים בלבד, הלקוחים מהגשר הדרומי. לכאורה מדובר במספר צנוע למדי ללוח High-End, אך בפועל אין בכך הגבלה ממשית כלשהי. ששת החיבורים מוטים בזווית של 90 מעלות, אלמנט שהכרנו בעבר בעיקר מחיבורי ה-IDE. ל-ASUS הייתה כאן כוונה טובה, אך בעוד שחיבורי ה-PATA הינם גסים ומסורבלים, אין המצב דומה עם כבלי ה-SATA הדקיקים. תועלתו של צעד זה מוטלת בספק, משום שהוא מקשה במקרים מסוימים על חיבור החוטים. אף על פי כן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בלוח איכותי שפונה לקהל בזבזני יחסית. ניתן להניח שאותם אנשים אשר ירכשו את מוצר זה, אף יצמידו לו כרטיס(י) מסך High-End יוקרתי, וארוך במיוחד. לולא ההטיה המכוונת, היינו נתקלים בקושי מסוים בעת חיבור הכרטיסים והדיסקים הקשיחים.