האמת הערומה מאחורי סרטון התעמולה דתית של הרב אמנון יצחק. חלק א'

[josephu]

קבלו חוט מחשבה לוגי מעמיק ביותר:

לא יכול להיות שהעולם נוצר מכלום ==> יש אלוהים

אני נולדתי יהודי ==> אלוהים האמיתי הוא זה מהתנ"ך היהודי

אלו שכתבו את התנ"ך אמרו "ככל אשר יורוך" ==> אז צריך לעשות מה שמורים לי

לפעמים מדהים איזו מורכבות מנטלית (או משהו בדיוק הפוך ממנה) צריך בשביל לבצע קפיצות לוגיות מגוחכות אנשים מאמינים עושים בשביל להסביר את עצמם... אל תשכחו מה שהראש לא מבין ("מוגבל") יבין הלב היהודי החם הפועם בחזה הדתי המנופח. אמנון יצחק באמת גאון, ואם לא גאון אז לפחות עשיר על הכסף שהוא לוקח מאנשים טפשים שגם ככה מאמינים בשטויות (מוכר קרח לאסקימוסים - גאונות שיווקית).

[Ghosthunter]

אהבתי!

יש לך עוד(אהמ חלק ב).

[airborn-i]

רק חכו ותראו מי צודק.

[creek]

תטוסו לחו"ל ותתנצרו !

תבנה מכונת זמן, תחזור 2000 שנה אחורה.

[airborn-i]

שיר קטן לכבוד האווירה החגיגית:

מאת מאיר בנאי:

כי הוא אוהב רק אותך

אז את תאהבי רק אותו

אם יום אחד תעזבי

אז הוא ביתך עליך ישרוף

והכל זה, כן הכל זה רק מאהבה

כן הכל זה, כן הכל זה בשם האהבה

זאת הארץ שלו

והיא שלו רק שלו

אם לזה לא תסכים

ישפוך דמך ודמו

והכל זה, כן הכל זה רק מאהבה

כן הכל זה, כן הכל זה בשם האהבה

אדוק באמונתו

ואם מישהו לא איתו

יוציא עליו זעמו

כן הוא ישלוף עליו את חרבו

והכל זה, כן הכל זה רק מאהבה

כן הכל זה, כן הכל זה בשם האהבה

למה ככה קורה

למה ככה יוצא

שמרוב אהבה

העולם מתכלה

והכל זה, כן הכל זה רק מאהבה

כן הכל זה, כן הכל זה בשם האהבה

[Wreckovski]

אם תסלחו לי, ותינתן לי זכות להביע את דעתי.

אני אגיד את הדבר הבא:

אתם יודעים במה היהדות שונה מכל שאר הדתות? שהמסיונרים היהודים הם בני-אדם מחורבנים.

במלוא מובן המילה.

אני אתאיסט, מאז ומתמיד הייתי. אני לא מקיוים שום מצווה, כי בשבילי מצווה היא ההגיון הבריא. המדע והפיזיקה חזקים מהכל (כמו שאמר הבחור לפני)

, ושום רב לא יכול לשנות את זה.

ההרצאות האלה הן רצף שטויות, אם מישהו אי-פעם קרא חלק מהתכנים באתר hofesh.org.il יוכל באמת להבין שהתכנים שנאמרים

בהרצאות מעין אלו הם שקריים ו\או מוטעים כדי לשפר את הרעיון הכללי שמאחורי הדת והתנ"ך.

מעבר לכל זה, הבעיה העיקרית שלי עם הדתיים, זאת המחייה הזאת על חשבונם של אחרים. הוריי עובדים קשה מאוד כדי להרוויח את הכסף שהם מרוויחים

(והוא לא רב), וחלק ממנו "נגזל" בשל... הדתיים. אבל למה? מדוע שאני אשרת את המדינה בכל כוחי, כל מה שאני יכול לעשות אעשה בשבילה.. אתגייס לצבא

, אשלם מסים ובכלל.. אחייה כמו בנאדם, ולא כמו ייצור בעל נפש חלשה שנמשך לאמונות מפתות.

זה בדיוק המקרה של הרב הגדול הזה, הוא חי על חשבונם של אחרים. והוא מפתה אותם בדרכים מוטעות.

רק שתדעו שדמגוגיה זאת תורה שלומדים כל המטיפים למינהם. התשובות שהם מביאים אינן רלוונטיות ואינן עונות על שום שאלה שתשאלו, אבל

ללא ספק הן נראות אמיתיות, כי יש להם ביטחון ותנ"ך שהם מסתמכים עליו. (שמפורש לא נכון לצרכים אלו).

זהו.

תהיו אתאיסטים.. יתרחשו פחות מלחמות ופחות הרג

[airborn-i]

הוכחות לקיום בורא עולם:

הוכחה 1 למציאות הבורא:

קיימת באדם ידיעה סובייקטיבית בדבר הימצאות כוח עליון. זוהי ודאות פנימית החשה ומרגישה בקיומה של הנהגה עליונה.

ידיעה סובייקטיבית ישירה בדבר כוח עליון

קיימת באדם ידיעה סובייקטיבית בדבר הימצאות כוח עליון; זוהי ודאות פנימית החשה ומרגישה בקיומה של הנהגה עליונה. הכרה זו יצוקה באדם משחר ילדותו; כשם שטבועה בו ההכרה הוודאית בקיומו שלו, כשם שאין הקיום והידיעה על אודותיו מותנים ואינם צריכים כל הוכחה, כך גם יודע האדם בפשטות ובוודאות שאין עליה ערעור והרהור, שיש לו תודעה חושבת ומרגישה, הלא היא הנשמה. ההכרה האנושית בדבר כוח עליון אינה שונה מהכרת הקיום הפיזי של הפרט. דרגה זו, שאין לה הוכחה, היא הדרגה הגבוהה ביותר של ידיעה.

ז'אן פול סארטר (פילוסוף)

''אלוקים הוא אנחה שאינה ניתנת לביטוי, השתולה במעמקי הנשמה.''

יוהן וולפגנג פון גתה

''בלב כל אחד מאתנו מצוי רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע.''

פרופ' אלברט איינשטיין

''החוויה היפה ביותר שאנו יכולים לראות היא המסתורין, זהו המקום לאמנות ולמדע אמיתיים. אדם, אשר חוויה זו זרה לו ואשר אינו מסוגל להתפעל ולעמוד בהתלהבות וביראה, חשוב כמת! עיניו עצומות! לדעת כי מה שאיננו ניתן להשגה על ידינו באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית והיופי הקורן ביותר, אשר אמצעינו הדלים מסוגלים לקלוט רק בצורות הפרימיטיביות ביותר, ידיעה זו, הרגשה זו, היא במרכז הדתיות האמיתית.''

(COE JE VOIS LE MONDE, עמ' 211-210)

רנה דקארט, הפילוסוף הצרפתי

הוכיח את קיומו של האלוקים על דרך השלילה. הוא הפריך את המשפט ''אלוקים לא נמצא'' וקבע כי אפשר להוכיח את קיומו של הא-ל גם בדרך החיוב: לדעת אותו באמצעות הנפש, לחוש אותו בעזרת הרגש, להבינו בדרך הניסיון המעשי ולאמתו על ידי השכל. דקארט טען כי מעצם העובדה שבאדם טבוע מושג של ''הא-ל המושלם'', נובעת המסקנה כי א-ל זה קיים. לולי היה אלוקים בנמצא, לא היו הרגש והמושג האמורים באפשר.

הוכחה 2 למציאות הבורא:

האדם יודע גם שהוא בעצמו נמצא וגם שאין בכוחו של האין ליצור יש, מכאן שנמצא דבר מה נצחי.

ידיעה מתוך היקש שכלי ושיקול הגיוני

ידיעה מתוך היקש שכלי ושיקול הגיוני היא דרך נפוצה ויומיומית בידיעתנו את המציאות. אנו יודעים על קיומם של דברים מופשטים מתוך מעקב אחר תוצאות פעולתם והסקת מסקנות על קיומם ועל תכונותיהם; מתוך רושם בלבד שהדברים משאירים במציאות, ולא רק באמצעות קליטה חושית ישירה. בבית משפט ניתן להאשים אדם על פי עדויות נסיבתיות המקשרות אותו אל אירוע מסוים גם אם הוא עצמו לא נראה במקום, אלא רק השאיר עקבות שונים.

למעשה, רוב התכונות הפיזיקליות שייכות לקבוצה זו של מהויות הידועות אך ורק על פי תוצאות פעולתם. אין אנו תופשים בחושים את כוח הכבידה, אולם אנו יודעים על קיומו היות ואנו מורגלים בתוצאותיו, כגון נפילת גופים, משקלם וכו'. גם גלי הרדיו קיימים, ללא ספק, אף על פי שלא ניתן למשש, להריח או לתפוס אותם. קיומו של כוכב הלכת נפטון היה ידוע, וכן היו ידועים גודלו ומסלולו המשוער, אף על פי שמעולם לא נראה בטלסקופ; על קיומו למדו מתוך חישוב סטיות במסלול כוכב הלכת אוראנוס הסמוך לו. גם את כוכב הלכת פלוטו גילו באותה צורה מאוחר יותר. לא רק בתחום הפיזיקה אנו למדים על הסיבות מתוך הנסיבות הקיימות.

קיצורו של דבר, אנו מסוגלים לדעת על מציאותו של עניין מסוים מתוך פעולותיו הגלויות לעינינו, גם אם אין אנו תופסים אותו במישרין בחושים.

גוסטב תאודור פכנר (מייסד הפסיכו-פיזיקה)

''קיומה של התודעה האנושית מוכיחה את קיומה של התודעה העליונה, התודעה האלוקית.''

(מתוך: מ' זולה, מבוא לפילוסופיה, עמ' 186)

ג'ון לוק (פילוסוף)

''האדם יודע גם שהוא בעצמו נמצא וגם שאין בכוחו של האין ליצור יש; מכאן שנמצא דבר מה נצחי; ושנצחי זה מן ההכרח שיהא אדיר מכול ואף בעל ידיעה שלמה, והוא אפוא האלוקים.''

הוכחה 3 למציאות הבורא:

הדבר המדהים באמת אינו שיווי משקל מדויק כחוט השערה של החיים עלי אדמות, אלא שיווי משקל מדויק של היקום כולו.

סדר מעיד על תכנון ומתכנן

כעת נבסס את התחושה היסודית כי סדר, תיאום בין חלקים שונים ופעולה הרמונית של מערכת כלשהי לקראת תכלית ברורה מעידים על מתכנן ועל מטרה. טענה זו היא וודאית בהכרתנו את המציאות. אם למשל יצלול אדם אל קרקעית האוקיינוס באזור הפיליפינים (לעומק של כ10-ק''מ!) וימצא שם חולץ פקקים, הוא ודאי לא ישער בלבו שחתיכת מתכת זו נוצרה מעצמה על ידי תהליכים טבעיים.

סביר יותר להניח שהיא נפלה מאנייה שעברה שם. הנחה סבירה זו היא נקודת המוצא להשקעות הענק של ארצות הברית בהאזנה לשידורים מהחלל, שמטרתה לגלות יצורים אינטליגנטיים ותרבויות אחרות בחלל. המאפיין של תרבות מפותחת יהיה שידור סימנים בעלי סדר, הרמוניה והיגיון. אלה מעידים על מתכנן ועל מבצע.

נוכל לטעון גם על דרך השלילה: כיצד יעלה על הדעת כי העולם נוצר במקרה?! וכי קסת דיו אשר נשפכת באקראי יכולה ליצור כתם מקרי שצורתו תהיה זהה לספר התנ''ך על כל פרטיו, דקדוקיו, תגיו ואותיותיו? האם חבורת קופים המתקתקת באקראי במכונת כתיבה יכולה להדפיס בין הטקסטים חסרי המשמעות גם ספר מספריית הקונגרס האמריקני? ועדיין אין המשל מגיע אל הנמשל. תורת ההסתברות מלמדת אותנו כי הסיכוי שמיליון מטבעות שנזרקו יפלו כולם על צד אחד הוא קטן כל כך, עד כי נבצר משכל האדם לדמיין מציאות כזו. אם כן, מה נאמר על הסיכוי לסדר באופן מקרי מיליארדי וביליוני ביליונים של אטומים בצורת יצורים חיים בעולמנו?

הדעה הרווחת כיום בין המדענים היא, שהחומר ביקום הוא תוצר של פיצוץ אנרגיה אדיר המכונה המפץ הגדול. בתחילה היה היקום עשוי ממימן והליום בלבד, ומהם התגבשו בהדרגה הכוכבים. בהמשך, נוצרו כל שאר היסודות בתוככי הכוכבים.

ארבעת היסודות הנפוצים ביותר ביקום הם לפי הסדר: מימן, הליום, חמצן, פחמן. בשעה שסר פרד הויל (Hoyle) חקר כיצד פחמן נוצר באותו כור היתוך בראשיתי של פנים הכוכבים, מסקנתו הייתה שקשה מאוד להסביר כיצד הצליחו הכוכבים ליצור כמות מספקת של פחמן שעליה מבוססים החיים עלי אדמות. הוא מצא, שחלו מספר גדול מאוד של ''מקרי מזל חד-פעמיים'' המעידים על ייעודם של חוקי הטבע האמורים לייצר את הכמות הדרושה של פחמן.

לדעתם של מספר גדל והולך של מדענים, מוכיחה העובדה שחוקי הטבע והקביעות הפיזיקלית הם כל כך מדויקים שהיקום נוצר על ידי מקור בעל חכמה ותכנון מראש.

ד''ר דניס סקניה (Scania ראש מצפה החלל של אוניברסיטת קיימברידג')

''אם תסיט ולו במעט את חוקי הטבע או את אחד מהקבועים הפיזיקליים או אם למשל תגדיל או תקטין את מטענו של האלקטרון, אזי יתפתח היקום באופן שונה לחלוטין, וקרוב לוודאי שחיים אינטיליגנטיים לא יוכלו להיווצר בו''.

ד''ר פול דיוויס (Davies החוג לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ניו קאסל)

''הדבר המדהים באמת אינו שיווי משקל מדויק כחוט השערה של החיים עלי אדמות, אלא שיווי משקל מדויק של היקום כולו. אילו אחד מהקבועים הפיזיקליים היה מוסט ולו במעט, תוהו ובוהו היה שורר בכל''.

''אף אם תפטור את האדם כתוצר מקריות, העובדות נשארות בעינן, היקום באופן בלתי מוסבר מתאים בשלמות לקיומם של חיים. כמעט הייתי אומר כי יש גורם מאחורי כל זה''.

סר פרד הויל

''ניתוח רציונלי של העובדות מלמד כי יישות על, המנהיגה את העניינים בעולם, שיחקה עם כל חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה; וזה מה שמוציא מכלל אפשרות שהכוחות הפועלים בטבע הם אקראיים. אני לא מאמין שפיזיקאי שיבדוק את הממצאים לא יוכל שלא להגיע למסקנה הברורה שחוקי הפיזיקה הגרעינית תוכננו באופן מחושב, וזאת לאור מה שנוצר בתוך הכוכבים.''

הוכחה 4 למציאות הבורא:

מציאות הא-ל אינה תשובה רק לשאלת ''מי ברא את העולם?'', היא עונה גם על שאלה אחרת, בדבר ההתחדשות המתמדת של העולם.

התחדשות מתמדת

מציאות הא-ל אינה תשובה רק לשאלת ''מי ברא את העולם?'', היא עונה גם על שאלה אחרת, בדבר ההתחדשות המתמדת של העולם. חקר הטבע המדעי והגשמי מסתפק בתשובה לשאלות: איך, כמה והיכן? אולם אין הוא יכול ואינו מתיימר לענות על השאלה: ''מדוע מתנהג הטבע כפי שהוא מתנהג?''.

ברור לעין כל שיש מי שדואג כי הכוכבים ינועו במסילותיהם; שריכוז החמצן בכדור הארץ יישאר קבוע באמצעות תהליכים המחזירים את החמצן לאטמוספירה; ששכבת האוזון סביב כדור הארץ, המסננת את הקרינה העל-סגולה המזיקה שמקורה בשמש, תמשיך להתקיים בריכוז קבוע ובטוח. באופן זה מתנהלים ומתרחשים כל אותם תהליכים, גדולים כקטנים, אשר קרויים בפינו ''הטבע'', שמשמעו הרגל שאין אנו טורחים לתהות על קנקנו.

חז''ל ראו ''הרגל'' זה בצורה שונה: ''המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית''. התחדשות זו אינה יכולה להיות פרי המקרה העיוור, אלא חייבת להיות תוצאה ישירה של כוח עליון הדואג לכך שחוקי הטבע יהיו קבועים ומסודרים ויפעלו בהתמדה מופתית.

הוכחה 5 למציאות הבורא:

כבר במאה ה19- הוכיח לואי פסטר כי גם היצורים הפרימיטיביים ביותר אינם נוצרים מחומר דומם.

תיאום והרמוניה

תופעת החיים ייחודית בזכות התיאום המופלא בין תהליכים מורכבים, כימיים ופיזיקליים, המערבים מספר עצום של מולקולות שונות. רוב המולקולות מוכרות למדענים, רבים מן התהליכים ידועים, אולם עדיין לוט בערפל כיצד התמקדו כל אלה בזמן ובמקום לכדי יחידה הפועלת בהרמוניה, הלוא היא התא החי. היכרותנו עם פרטי התהליכים של התא החי אינה מותירה שום ספק לגבי המסקנה שלא ייתכן מעבר חד מחומר דומם לחומר חי, שהופעת החיים אינה יכולה להיות אירוע פתאומי.

כבר במאה ה19- הוכיח לואי פסטר כי גם היצורים הפרימיטיביים ביותר אינם נוצרים מחומר דומם. כשם שלא ייתכן כי מטוס סילון או אפילו שעון פשוט ייווצרו מאליהם מתוך צירופם המקרי של חומרים ועצמים אלה ואחרים, כך ברור כיום, לאור הישגי הביולוגיה המולקולרית, שצירופם האקראי של המבנים המולקולריים המורכבים המקיימים את התא החי, אפילו הפרימיטיבי ביותר, לא ייתכן.

פרופ' סטיבן רוז, (ראש המחלקה לביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה שבמבואות לונדון)

''המוח האנושי הממוצע מכיל כמאה מיליארדי נוירונים, תאי עצב. הם מוליכים את הזרמים הכימיים והחשמליים בגופנו. את תאי המוח סובבים לפחות עשרה טריליוני סינפסות, שהן בקיעים זעירים, מעין שבילים, המקשרות בין הנוירונים, ודרכן מועברות התשדורות מתא אחד למשנהו. בכל רגע נתון, זורמים מיליוני אימפולסים, דחפים, דרך הנוירונים והסינפסות שבגולגולתנו, ומעוררים את הרשת המוחית העדינה והסבוכה הזו לקדחת של פעילות איתות והעברת הודעות.''

('המוח', ''יתד נאמן'', י''ט בחשוון תשנ''ח)

דיוויד יום (פילוסוף אנגלי)

''הסתכל סביב העולם, התבונן בו בשלמותו ובכל חלק שלו, תמצא שאין זו אלא מכונה גדולה אחת, מחולקת למספר אינסופי של מכונות קטנות ... כל המכונות השונות הללו, אפילו חלקיהן הזעירים ביותר מותאמות זו לזו בדייקנות המעוררת הערצה.''

(מתוך: קארל סאגן, ''מוחו של בורוקה'', עמ' 139)

הוכחה 6 למציאות הבורא:

חוקי הטבע אינם אלא ''רשות מבצעת'', ואילו ''ההתפתחות, שהמכניזם שלה עדיין פתוח לפנינו לגמרי, היא התגלמות של רשות מחוקקת''.

השגת תכלית (טלאולוגיה)

המאפיין יצירת כל מכשיר או מכונה הוא השימוש בתכונות החומרים וניצול חוקי הטבע להשגת התכלית שלשמה הם נוצרו. כמו המכונה, גם התא החי הוא מערכת מאורגנת שכל חלקיה וכל התהליכים החלים בה מכוונים להשגת התכלית הראשונית של האורגניזם החי, דהיינו המשך הקיום האינדיווידואלי (הישרדות ה''פנוטייפ'') והתרבות או הולדת הצאצאים (הישרדות ה''גנוטייפ'').

בעולם החומר הדומם אין צורך במושג התכלית ואין לו כל משמעות. אפשר לומר שכל הנחלים שואפים אל הים, וכי ''חופים הם לפעמים געגועים לנחל'', אך למעשה זרימת המים בנחלים היא תוצאת כוח הכבידה, ההידרודינמיקה והתרמודינמיקה, שבהם אין למושגי התכלית, השאיפה והגעגועים חלק ונחלה.

לעומת זאת, בכל תופעות החיים, למן הנגיף ועד לאדם, למן רצף הנוקלאוטידים בדי-אן-אי (A.N.D) ועד למוח האנושי ויכולת החשיבה שלו, מתגלה התכליתיות כתכונה דומיננטית המטביעה את חותמה על המבנה ועל התפקוד היצורים החיים באשר הם. אם כן, אפשר לראות בתכליתיות תכונה על-טבעית או חוץ-טבעית שאינה ניתנת להסבר מדעי, בדומה לתכונות אנושיות, לשאיפות, לגעגועים ולבחירה חופשית.

הטלאולוגיה, השקפה בפילוסופיה המודרנית, דנה בתכליתיות ורואה בה קטגוריה נפרדת השייכת לגמרי לעולם הרוח ואינה ניתנת להשגה בעזרת חוקי הטבע הגשמי. התכליתיות, לפי תפיסות אלה, היא ניגודה של הסיבתיות המכנית, שגורסת שהכוחות הפיזיים-המכניים בעולם הם היסוד והסיבה לכל התהליכים, ולא ייתכן כי היא תהיה מוסברת על ידה.

במאמרו 'האם מסבירה התורשה את ההתפתחות' (''מדע'', כרך כ''ז, 1983, עמ' 116) מנתח פרופ' ישעיהו ליבוביץ' את התפיסה הטלאולוגית בהרחבה, מתוך עיונים בהשקפותיהם של עמנואל קאנט, קלוד ברנרד ואחרים. לפי טענתו, ''אין ביכולתנו להבין, ואפילו לדמות, כיצד יפיקו חוקי הטבע המכניים מערכות מאורגנות'', שכן ''התכליתיות של ההתפתחות, התהוות האורגניזם השלם מן הביצה המופרית, אינה נגזרת מן הסיבתיות של הכימיה הגנטית''. חוקי הטבע אינם אלא ''רשות מבצעת'', ואילו ''ההתפתחות, שהמכניזם שלה עדיין פתוח לפנינו לגמרי, היא התגלמות של רשות מחוקקת''.

יש לזכור שגם בתיאוריית האבולוציה אין תשובה לבעיה של היווצרות חיים מחומר דומם, של הופעת תכונות טלאולוגיות לראשונה. אם כן, ברור שקיים גורם תכליתי בתהליך החיים, גורם שאיננו פיזיקלי, המספק לאורגניזם כוח של חיים. גורם זה נמצא מעל לתהליך המכני, ואינו כלול בחוק הסיבתיות המכניסטי.

ישנם ביולוגים המסרבים להודות בנכונות הטלאולוגיה, לא מפני שאינה נכונה אלא מפני שמשמעותה היא הכרה בכוח עליון המכוון את הטבע לקראת תכלית ידועה מראש. הביולוג פון בריקה (BRICKE) הציג בעיה זו באמרתו השנונה כי ''הטלאולוגיה היא כאותה גברת שבלעדיה אין הביולוג יכול לחיות, אך להיראות בחברתה בציבור הוא מתבייש''.

חוקר הטבע הנס דריש חידש את הוויטליזם. על ידי נסיונות ומחקרים הוא ניסה להוכיח קיום גורם תכליתי בתהליך החיים, גורם שאיננו פיזיקלי, אלא רוחני ותכליתי (אנטילכיה). דריש טען כי לאורגניזם כוח של חיים עצמיים, הקיים מעל לתהליך המכני ואינו כלול בחוק הסיבתיות המכניסטי, חוק השולט רק בעולם הבלתי אורגני ואינו ניתן להעברה אל העולם האורגני.

רעיונות וויטליסטיים נמצאים גם בהשקפת עולמו של מקס פלאנק, חוקר הטבע שפיתח את תורת הקוונטים, לפני שהורחבה על ידי איינשטיין. לדעת פלאנק, יש להודות בעובדה כי אין בכוחם של חוקרי הטבע לפתור בעיות של מדעי הטבע בלי שיניחו את קיומם של גורמים מטאפיזיים שאינם כלולים בתחום הניסיון המוחשי: ''קיימים נתונים ממשיים, בלתי תלויים בתחושות שלנו'', הוא אמר. חוקי הטבע אינם ניתנים להסבר בלי שנניח את קיומם של גורמים מטפיזיים, גורמים שאינם כלולים בתחום הניסיון המוחשי.

הוכחה 7 למציאות הבורא:

אם רק נזכור שתא חי יחיד מורכב ממאות פרודות של חלבון בנוסף לחומרים מורכבים אחרים, ניווכח שהסיכוי להיווצרות אקראית הוא בלתי אפשרי ושואף לאפס.

הוכחות סטטיסטיות לתכנון - מיקרוביולוגיה

פרופ' מאנפרד אייגן, שעסק במשך שנים בחקר המבנה המולקולרי של קרומים ביולוגיים, טען שההסתברות להיווצרות באקראי של מבנה מולקולרי היא זעירה כל כך עד שהיא חורגת מתחום דמיוננו במסגרת ממדי הזמן והמרחב האפשריים של היקום. לכן, על אחת כמה וכמה, אי אפשר להעלות על הדעת שמבנה אופטימלי זה ייווצר, ייברר וישתכלל מחדש מדור לדור. יתר על כן, מאנפרד אייגן אומר, כי הבסיס לטיעון המקריות דורש את קיומה של סדרה שלמה של מאורעות שלא ייאמנו, כשכל אחד מהם בעל סיכוי קרוב מאוד לאפס

(ראה ''מדע'', כב', עמ' 4-3).

מדען האבולוציה לקומט דה נואי

טרח לחשב את הסיכוי להיווצרותה המקרית של פרודת חלבון יחידה, ומצא כי הסיכוי להיווצרות אקראית הוא ל- 10-243. אם רק נזכור שתא חי יחיד מורכב ממאות פרודות של חלבון בנוסף לחומרים מורכבים אחרים, ניווכח שהסיכוי להיווצרות אקראית הוא בלתי אפשרי ושואף לאפס.

הוכחה 8 למציאות הבורא:

חוק שימור האנרגיה, קובע שהאנרגיה נשמרת ולא נעלמת. היא משנה צורה ולובשת צורה, אך יש צורך במקור שייצור את האנרגיה ההתחלתית.

מקור האנרגיה

רבים ודאי זוכרים איך בשיעורי הטבע בבית הספר הציג המורה מטוטלת שתנועותיה הולכות ודועכות. המורה אז הדגיש שהמטוטלת יכולה לנוע ללא הפסק רק בחלל ריק, כשהחיכוך בינה לבין צירה אפסי, וזאת בתנאי שיופעל עליה כוח כמניע ראשוני.

החוק הראשון של התרמודינמיקה, חוק שימור האנרגיה, קובע שהאנרגיה נשמרת ולא נעלמת. היא משנה צורה ולובשת צורה, אך יש צורך במקור שייצור את האנרגיה ההתחלתית. מהו מקור האנרגיה? האם יעלה על הדעת שאנרגיה כה עצומה כזו של השמש נוצרה יש מאין? לכל אנרגיה קודמת אנרגיה שמניעה אותה, מהו אפוא המקור לאנרגיה הראשונית? מוכרח אותו המקור להיות על-טבעי, חיצוני למערכת הפיזיקלית.

במאה ה-18 דובר על מכשיר פלאי שיוכל לפעול ללא הפסק. למכשיר קראו ''פרפטואום מובילה'' (תנועה מתמדת). זהו גלגל המסתובב מעצמו על ידי שילוב של משקולות צירים וגלגליות שונות. ההתלהבות מרעיון המכונה הנצחית כבש את לב העולם כולו. הצאר הרוסי פטר הגדול שיגר לגרמניה משלחת שתקנה מכונה זאת, והיה מוכן לשלם עבורה סכומי עתק. לאכזבתו התברר שנפל קורבן לתרמית, שכן אין נצחי בעולם מלבד יוצר העולם ומקורו.

הוכחה 9 למציאות הבורא:

אריסטו: הא-ל הוא סיבת הסיבות מניע ראשון ובלתי מונע יוצר הצורות. והוא עיקרון החיים ותכליתם.

התנועה

המתבונן בטבע נוכח לדעת כי תנועות רבות בעולם: מהן תנועות של כוכבי הלכת, ומהן תנועות של חלקיקים סביב לאטום, וכן הלאה. אצל המתבונן עולות שתי שאלות: מהיכן נובעת אותה תנועה? והתיתכן תנועה ללא מניע ראשוני? כל דבר הקיים בעולם נמצא בתהליך מתמיד של שינוי צורה. אריסטו קרא לתהליך זה תנועה. גרגיר החיטה הנזרע באדמה נובט והופך לשיבולת; התינוק גדל והופך לגבר; המים הופכים לקרח או לאדים; האבנים לאבק. ישנו קצב קבוע בתמורות.

עונות השנה באות, חולפות וחוזרות חלילה במחזור חדש. הכול משתנה, פושט ולובש צורה. ביצת היונה הופכת לאפרוח ואחר כך ליונה. הזרע הופך לפרח ואחר כך לפרי, וכן הלאה אצל כל היצורים. אבל כיצד נגרמת תנועה מתמדת זו? מבלי להיכנס לפרטיה המסובכים של תורת אריסטו, אפשר לנסח את התשובה בזו הלשון: ''משהו'', שאינו כפוף לתנועה, גורם את התנועה בעולם.

הרמב''ם

''המצוי הזה הוא אלוקי העולם אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שייסוב בלא המסובב, והוא ברוך הוא המסובב אותו בלא יד ובלא גוף.''

(רמב''ם, הלכות יסודי התורה, פ''א)

אריסטו

''הא-ל הוא סיבת הסיבות מניע ראשון ובלתי מונע יוצר הצורות. והוא עיקרון החיים ותכליתם (אנטילכיה).''

מ' זולה

''קיים משהו שאינו כפוף לתנועה והגורם את התנועה בעולם. על ידי התנועה, דהיינו השינוי המתמיד, פושטים הדברים בעולם צורות פחות משוכללות ולובשים צורות משוכללות יותר, כלומר התנועה היא הליכה לקראת שלמות. ובכן יש להסיק שקיימת ישות שהיא כליל השלמות ומטרת התנועה בעולם.''

( , מבוא לפילוסופיה, עמ' 412)

פרופ' ורנר הייזנברג

''החומר כמרץ מרוכז נמצא בתנועה מתמדת של אלקטרונים המסתובבים סביב לגרעין האטום. החומר מכיל מערכת שמש שלמה בזעיר אנפין, ומערכת זו היא בעלת תנועה מכוונת כאילו מונעת על ידי תבונה מתכננת עליונה.''

(מ' זולה , מבוא לפילוסופיה, עמ' 412)

הוכחה 10 למציאות הבורא:

ידוע שהחומר, כל חומר, מתפשט עם עליית הטמפרטורה ונפחו גדל, ומתכווץ כאשר מתקרר ונפחו מצטמצם.

חוקי הטבע מעידים על תכנון

ידוע שהחומר, כל חומר, מתפשט עם עליית הטמפרטורה ונפחו גדל, ומתכווץ כאשר מתקרר ונפחו מצטמצם. המים, כידוע, קופאים כאשר יורדת הטמפרטורה מתחת לאפס. אולם, פלא גדול קשור בקפיאתם, שכן אז משתנים חוקי הטבע הקבועים והעומדים. בטווח הטמפרטורות ארבע עד אפס מעלות, קצת לפני שהופכים המים לקרח (בº 0), משתנה תכונתם בניגוד לחוקי הטבע. ככל שיורדת הטמפרטורה, לא זו בלבד שנפחם אינו מצטמצם, הוא מתרחב. וכל כך למה? כי אילו היו המים ממשיכים להתכווץ, היה הקרח כבד מן המים והיה אפוא שוקע.

אולם, משקלו הסגולי של הקרח נמוך מזה של המים, מאחר ויש בו פחות מולקולות של H2O בסמ''ק. אילו שקע, היו קופאים מי התהומות ויצורי המים שבתוכם היו נשמדים. בגלל השינוי הרדיקלי שחל בתכונת המים בעת הקפאתם, קופאת השכבה העליונה של המים לבדה, ומתחתיה ממשיכה להתקיים זרימה מתמדת.

שכבת הקרח אף מגנה על הטמפרטורה שמתחת לבל תרד. הודות לכך, עוברים יצורי המים את חודשי החורף בשלום. האנומליה של המים, תופעה חריגה זו, אחראית גם לכך שים הקרח הצפוני אינו קופא מדי חורף. אילו התנהגו המים כמקובל בטבע, מתכווצים בקור, היה ים הקרח כולו קופא. בהגיע הקיץ היו קרחונים אלה מפשירים, וגורמים לזרמי מים אדירים, עלולים היו להציף את היבשות ולסכן את קיום העולם.

האין זה פלא? החומר היחיד שקיום העולם דורש שיתפשט בקור הנו המים, ואכן הוא החומר השכיח היחיד המתנהג כך! ולא בלי היגיון, אלא רק החל מנקודת הקפיאה, הנקודה המכרעת המחייבת שינוי שכזה לצורך קיום חיים בעולמנו. הסדר המתגלה כאן אינו סדר סתמי; זהו סדר טלאולוגי, תכליתי, סדר המורה על תכנון מדויק בהתאם למבנה העולם ולצרכיו הקיומיים. התופעות המתרחשות ומתחלפות בעולם לפי סדר הגיוני, לפי חוקים המנחים את התהוותם של כל היצורים ואת ארגונו של כל היקום.

מנין הגיע אותו חוק, אותה תבונה המשליטה סדר ביקום? ודאי שלא מן החומר, שהוא כשלעצמו חסר פעולה. אנו חייבים אפוא להודות כי קיים כוח רוחני, המסדיר את חיי היקום.

הוכחה 11 למציאות הבורא:

כיצד נוצרים רגשות? כיצד אדם אוהב, שונא, מרגיש תענוג מהענקה, מרגיש בושה והרגשות מוסריות?

קיומם של כוחות רוחניים באדם

אין הסבר למחשבה, לרגש, לרצון ולכל תודעת האדם על יסוד עקרונות חומריים גרידא. המוח יכול להיות המכשיר להוצאת המחשבה מן הכוח אל הפועל, אבל אין הוא יכול להיות יוצר המחשבה ומקורה, כפי שהכבד והכליות אינם יוצרי המרה או השתן. אף את פעולת הכבד והכליות אין להסביר הסבר מכני-חומרי גרידא.

לכל הדעות, יש באדם ממד על-חומרי הקשור לכוחות הנפש, ממד אשר המטריאליסטים מתפתלים כהוגן בבואם להתמודד עמו.

כיצד נוצרים רגשות? כיצד אדם אוהב, שונא, מרגיש תענוג מהענקה, מרגיש בושה והרגשות מוסריות? ברור כי כישורים ותכונות אלה מעידים על משהו באדם, שהוא מעבר לחומר. משמעות הדבר הנה שקיימות מהויות לא-חומריות. ידיעה זו כשלעצמה פותחת בפנינו מערכת אפשרויות חדשה.

אחרי מסקנה שכזו, שהימצאותן של מהויות רוחניות היא עובדה קיימת, כבר אין כל סיבה רציונלית לא להניח שכוח אדיר, לא-גשמי וכול יכול ברא את העולם.

פרופ' מ' זולה ''בשל הסתירות שנתגלו בשיטה החומרנית, ששלטה במאה ה19- ומשכה אחריה חסידים רבים, אין מתייחסים אליה בימינו בחוגים מדעיים נרחבים כאל שיטה מדעית העונה על כל בעיות העולם והחיים. היא איבדה הרבה מערכה המדעי, והחוקרים, שלא מצאו בה עוד סיפוק, התחילו להתרחק ממנה יותר ויותר. היום אין החומר נתפס רק בבחינת מרץ מרוכז. המרץ אינו עוד כוח עיוור נטול תכלית כפי שסברו פעם.''

(מבוא לפילוסופיה, עמ' 211)

''המטריאליזם אינו עונה למשל על שאלת הפעולה הנפשית-הרוחנית, על מקורה והתהוותה. הוא מתעלם ממקור התודעה ומהתכונות המוסריות המתגלות לעתים אצל בני אדם בצורת מתן צדקה וחסד, מסירות נפש, קידוש השם, תמיכה בחלשים וכיוצא באלה. תכונות אלה קיימות בעולמנו על אף רדיפת היצר והתאווה, רדיפת הבצע והמותרות, שהן מסימני ההתנהגות על פי אורח חיים מטריאליסטי מובהק. אין אנו יכולים להסביר תכונות אלה בלי להניח קיומו של דבר המניע את העולם, שאינו מכני ואינו מקרי, אלא תכליתי ורוחני, ואשר המטריאליזם שולל.''

(שם, עמ' 214)

''על פי הפיזיקה המודרנית אין בחומר ממשות חומרית, והוא אינו אלא ביטוי של משוואה מתמטית. כלומר המושג חומר מבטל את חומריותו של החומר והופכו לצורה מתמטית עיונית גרידא.''

(שם, עמ' 212)

פרופ' יהודה גלמן (פילוסוף, אוניברסיטת בן גוריון)

''לאנשים רציונליים יש נימוק טוב מאוד ומוכח להאמין בקיום האלוקים. הנימוק הוא אלפי עדויות של אנשים שעברו חוויות מיסטיות, שהצטברו לאורך ההיסטוריה, הצטברות שהופכת את העניין לתופעה שכיחה ומוכרת. מדובר בהצטברות עדויות, בתנאים שונים, בכל מיני מקומות, ומאנשים בעלי תרבות שונה.''

(מתוך ''מוסף הארץ'', 26.7.96)

הוכחה 12 למציאות הבורא:

הביולוגים קבעו שהחיים יוצרים צורות עדינות ומשוכללות יותר ויותר. ותהליך זה אינו מובן בלי האמונה בקיומה של תבונה עולמית עליונה, המכוונת את היצירה בחכמה ובתכלית.''

החוק השני של התרמודינמיקה - אנטרופיה, אי סדר

החוק השני של התרמודינמיקה קובע שבמערכת סגורה, שדבר אינו נכנס אליה ודבר אינו יוצא ממנה, הולכת האנטרופיה הכללית ועולה. האי סדר הולך וגדל כאשר מתחממת עוגה בתוך תנור, כשמתערבב קפה בחלב או כשמתפשט גז מפינה אחת של מיכל אל נפח המיכל כולו. אם נטבול למשל נייר כתוב בדיו בתוך חומר ממיס ונניח למולקולות הדיו ''לטייל'' על הנייר, אז האנטרופיה תעלה והסדר ייעלם, כלומר סימני הדפוס ייטשטשו והדיו תתפזר על פני הנייר עד שתגיע לשיווי משקל שבו היא מפוזרת באופן אחיד. במצב זה של אנטרופיה מרבית אי אפשר עוד לקרוא את הכתוב, והאינפורמציה שהייתה אצורה בו נעלמה.

החוק השני של התרמודינמיקה מתאר תהליך זה, אולם הוא איננו מסביר כיצד מלכתחילה נוצר הסדר. סדר כזה נוצר ללא הרף בעולם אשר סביבנו ובתוכנו: זרעים נובטים ומתפתחים לצמחים מורכבים, רשמי החושים מטביעים את חותמם על מבנים מסודרים במוח. אף על המאמינים באבולוציה של החיים בביוספרה שלנו מקובל שמדובר בתהליך ארוך ומורכב של יצירת סדר, שבו היצורים הולכים ומתפתחים לצורות מסודרות ומורכבות יותר. מנין מתחילה התהוות זו של סדר ואינפורמציה בעולם שבו, על פי החוק השני של התרמודינמיקה, הייתה דווקא האחידות צריכה להשתרר? והאי סדר היה צריך לשלוט.

היינו מצפים, לפי החוק השני של התרמודינמיקה, שישרור בטבע אי סדר גמור. היות וקיים סדר מופתי בעולם הטבע, מן ההכרח יהיה לומר שפעל ופועל כוח חיצוני המכוון לקראת הסדר בניגוד לחוק השני של התרמודינמיקה.

פרופ' עמנואל קאנט

''קיים אלוקים הואיל והטבע אף בתוהו ובוהו אינו יכול אלא לנהוג באופן מסודר כהלכה ... כל היצורים קשורים בסיבה אחת, שהיא תבונתו של אלוקים. לכן אין ביכולתם לגרור תוצאות שונות מאלו המביאות לתפיסת השלמות של אותו מושג אלוקי עצמו.''

(תורת הטבע הכללית ותורת השמים)

פרופ' מ' זולה

''הביולוגים קבעו שהחיים יוצרים צורות עדינות ומשוכללות יותר ויותר. ותהליך זה אינו מובן בלי האמונה בקיומה של תבונה עולמית עליונה, המכוונת את היצירה בחכמה ובתכלית.''

(מבוא לפילוסופיה, עמ' 213)

הוכחה 13 למציאות הבורא:

אם ברמה האלמנטרית אין חוקיות, אז מי הוא שדואג לתוצאות הסופיות? כיצד קורה שה''סטיות'', שברמת הפרט מתקזזות בסך הכול.

הקוונטים

מכניקת הקוונטים טוענת שאין אנו יכולים לדעת את חוקי ההתנהגות ברמת החלקיק הבודד ותנועתו. ברמה הזו הכול אקראי, כל חלקיק מתנהג כפי ש''מוצא לנכון'', כאילו יש לו רצון ובחירה משלו, ואין כל אפשרות לחזות את התנהגותו מראש. ואולם, באורח פלאי ובלתי מובן, סך מסוים של פעולות ייתן תמיד אותן תוצאות ממש; אף על פי שכל חלקיק מתנהג בצורה ''קפריזית'' ובלתי ניתנת לחיזוי מראש ולמרות התנהגותו המשוללת סדר באופן מוחלט, עדיין יוצא שסך קבוע של חלקיקים ופעולות מניב תוצאות זהות.

זהו הגדול שבפלאים: אם ברמה האלמנטרית אין חוקיות, אז מי הוא שדואג לתוצאות הסופיות? כיצד קורה שה''סטיות'', שברמת הפרט מתקזזות בסך הכול. סדר מעיד על מסדר; סדר שנוצר וחוזר ונוצר באופן קבוע, כשמרכיביו האלמנטריים מתרוצצים באי סדר מוחלט, מחייב שהמסדר יהיה כל הזמן במקום הנכון כדי לשמור שהסדר לא יופר.

בתקופה היוונית הקלסית, נתפס כל מאורע במציאות הפיזיקלית כתוצאה הכרחית של סיבות שקדמו לו, ועל כן ידיעה מלאה של ההווה נחשבה כמאפשרת לחשב בוודאות את העתיד (הפיזיקלי). לעומת זאת, בעולם הקוונטי, ידיעת ההווה מאפשרת לכל היותר לחשב את הסיכוי או את ההסתברות, שאירוע מסוים יתרחש בעתיד. לפיכך, אין לנו כיום ודאות מלאה ביחס לעתיד. עיקרון הסיבתיות מאפשר לדעת בכל רגע נתון את מקומו ואת התנע (המכפלה של המהירות במסה של גוף פיזיקלי) של החלקיק. הודות לידיעה זו ניתן לעקוב אחריו ולהתוות מראש את מסלולו. והנה בא ורנר הייזנברג, אבי עיקרון האי ודאות, והראה שבעולם הקוונטים, כלומר בעולם המיקרוסקופי, ידיעה מלאה מעין זו היא בלתי אפשרית. אפשר לדעת במדויק את מקומו של החלקיק או את התנע שלו, אבל בשום פנים ואופן לא את שניהם בעת ובעונה אחת.

למותר לציין, השאלה על אודות זהותם הכפולה של גופים חומריים אינה קיימת בפיזיקה הקלסית - גל אינו חלקיק וחלקיק אינו יכול להיות גל. החלקיק הוא חומר קשיח, הממוקד בכל רגע נתון בנקודה אחת במרחב. הגל, לעומתו, פרוס על פני שטח ומקומו במרחב אינו מוגדר. יתרה מזאת, הגלים יכולים לבטל זה את זה, והחלקיקים אינם יכולים. השכל הישר שלנו, העולה בקנה אחד עם הפיזיקה הקלסית, אינו תופס מציאות שבה אפשר ששני דברים יהיו בו זמנית גם זה וגם זה, כשם שביצה קשה אינה יכולה להיות חביתה ולהפך.

ניסוי שני הסדקים בוצע לראשונה ב1801- בידי תומס יאנג כדי לעמוד על מהותו האמיתית של האור. תוצאות הניסוי אישרו בעליל את הטענה כי האור בנוי מגלים ולא מחלקיקים, כפי שסברו מאז ימיו של ניוטון (במאה ה17-). בניסוי של יאנג עברו קרני אור דרך שני סדקים או חרירים זעירים במחיצה אטומה, שמרחקם זה מזה היה קטן מאוד ופגעו במסך שהיה מוצב שם.

על המסך התקבלה תמונה של התאבכות גלים שנבעה מכך שהגלים שעברו בסדק אחד התמזגו על פני המסך עם הגלים שעברו דרך הסדק השני. תופעה זו מוכרת לנו היטב מתנועת הגלים בים - כאשר שני גלים ממקור שונה נפגשים באזור השיא שלהם, הם מתמזגים לגל ששיאו גבוה יותר מהשיא של כל אחד משני הגלים שיצרו אותו; וכן, כאשר השיא של אחד הגלים מתמזג עם השפל של הגל האחר הם מבטלים זה את זה. תמונת ההתאבכות שקיבל יאנג על המסך הייתה אפוא הוכחה חותכת למבנה הגלי של האור . כמאה שנים מאוחר יותר, בשנת 1905, איינשטיין הוכיח בניסוי הפוטו-אלקטרי שלו שהאור עשוי מחלקיקים, שלימים כונו פוטונים.

הפיזיקאים המופתעים עמדו במצב מוזר: ניסוי שני הסדקים של יאנג הוכיח מעל לכל ספק שהאור גלי, ואילו הניסוי הפוטו-אלקטרי של איינשטיין הראה שהאור חלקיקי. ביטוי פיקנטי לממצאים סותרים אלה מצוי ברשומות של מקבלי פרס נובל. ב1897- גילה ג'וזף ג'ון תומסון את האלקטרונים וזיהה אותם כחלקיקים עצמאיים באטום. על תגלית זו קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1906. בשנת 1937 זכה בנו, ג'ורג' פ' תומסון, בפרס נובל לפיזיקה, לאחר שהוכיח שהאלקטרונים הם גלים (אביו היה נוכח בטקס).

אם כן, ניסוי שני הסדקים מגלה שבעולם הקוונטי מציאות כזו, שבה שני דברים הם בו זמנית זה וזה, אפשרית; והתוצאה - היא תלויה בחוקרים המודדים. אם הם ישתמשו בשיטה ובמכשירים שנועדו למדוד את התכונה החלקיקית, ימצאו שהגוף הנבדק הוא אכן חלקיק. ואם יחליטו להשתמש במערכת המודדת את התכונה הגלית, ימצאו שהגוף הוא גל. אין טעם לנסות לשטות בכללים קוונטיים אלה על ידי מדידת התכונה החלקיקית בניסוי שנועד למדוד את התכונה הגלית. כל ניסיון להערים על המערכת ולהתחכם לה נועד לכישלון, האלקטרון מתגלה כחלקיק כאשר מודדים את מקומו, אבל הוא מתנהג כאילו היה גל כאשר אין מודדים את מקומו.

קורבנה הראשי של ניסוי זה הוא כמובן האובייקטיביות. על פי התורות הקלסיות, תכונה פיזיקלית ממשית אינה משתנה כאשר מתבוננים בה או כאשר מודדים אותה. היא נהנית ממעמד אובייקטיבי ובלתי תלוי בדעתנו ובמעשינו. איינשטיין התקומם נגד ניסיונם של אנשי הקוונטים לסלק את האובייקטיביות מהטבע. הוא לא היה מוכן להשלים עם המחשבה שתכונותיו של עצם פיזיקלי, בין שהוא חלקיק מיקרוסקופי ובין שהוא הירח, מותנות בהתבוננות מצד החוקר, ושאם יפנה זה את גבו לאובייקט עשויות תכונותיו להשתנות ואף להיעלם.

אם קיומו הכפול של האור חולל בקהילה המדעית מבוכה, הגרסה הקוונטית של ניסוי שני הסדקים עוררה תדהמה. הגרסה הקוונטית מתחילה כמו אצל יאנג, מעבירים אלומת אור דרך שני סדקים כמעט צמודים שנחרצו במחיצה, ועל המסך שמאחורי המחיצה מתקבלת תמונת ההתאבכות המוכרת של גלים. ההיגיון הקלסי מצפה לראות על המסך שתי נקודות אור מול שני הסדקים, שהרי בעבור כל פוטון בודד העובר בסדק, אין בעולמו אלא הסדק הזה. המציאות הקוונטית, מסתבר, פועלת על פי היגיון שונה - פוטון בודד העובר באחד משני הסדקים מתנהג כאילו היה פרט בתוך גל.

צבי ינאי (מנכ''ל משרד המדע ועורך כתב העת ''מחשבות'' IBM)

''אם האלקטרון הוא חלקיק, כלומר גוף הנמצא בכל רגע במקום אחד ויחיד, מדוע מופיעים על המסך פסי התאבכות האופיניים לגלים שעברו דרך שני הסדקים בבת אחת? ואם הוא גל, כלומר ישות פיזיקלית שיכולה להימצא בכמה מקומות בבת אחת, מדוע הוא מתגלה במסך בנקודה אחת ויחידה, ולא מרוח על פני אזורים נרחבים של המסך?

תמוה מאוד איך יודע האלקטרון בעת מעברו בסדק שגם הסדק השני פתוח, ולפיכך עליו לנהוג כפרט בתוך גל ולא כחלקיק אוטונומי? איך יודע האלקטרון הבודד החולף בסדק למה להשתייך - לשיא הגל (ולפיכך לנחות בתחום פסי האור) או לשפל הגל (ולפיכך לנחות בתחום פסי הצל, קרי: להתבטל)? מאחר שבכל אחד משני הסדקים הפתוחים עובר בכל פעם אלקטרון בודד, עם מה הוא מתאבך? עם רוח הרפאים שלו?''

('איך זה שפוטון אחד יכול?', ''הארץ'', 4.3.98)

ברטרנד ראסל (פילוסוף)

''החומר הפך להיות עניין של רוחות, לא פחות מדברים המופיעים בסיאנס ספיריטואליסטי''

(''איינשטיין ובני דורו'', מאת לואיס ס' פויר)

נילס בוהר, האיש הגדול של תורת הקוונטים וספק ההסברים הראשי למוזרויותיה, העיד על תורת הקוונטים כי מי שאינו מזועזע ממנה, אות הוא שלא ירד לעומקה. ידידו של איינשטיין, אברהם פאיס, מצטט בספרו ''Niels Bohrs Times'' קטע ממכתב של איינשטיין למקס בורן משנת 1926: ''מכניקת הקוונטים מרשימה מאוד, אבל קול פנימי אומר לי שהיא אינה הדבר האמיתי. ... בכל מקרה, אני משוכנע שהוא [הא-ל] אינו משחק בקוביות''.

הוכחה 14 למציאות הבורא:

האדם מורכב מגוף ומרוח. החיבור בין השניים הנו תעלומה בלתי מובנת ולא הגיונית.

המורכבות הפסיכו-פיזי

האדם מורכב מגוף ומרוח. החיבור בין השניים הנו תעלומה בלתי מובנת ולא הגיונית. איננו מבינים את הרוח, וקשה לנו עוד יותר להבין כיצד יכולה מערכת רוחנית להתחבר למערכת חומרית, גופנית ולהשפיע עליה.

העובדה שהקיום בעולם החי מבטא חיבור שכזה אינו נובע מן הביולוגיה, אלא מחוצה לה. איך החלטה, העשויה לא מאנרגיה ולא מחומר, שאיננה שייכת לא לפיזיקה ולא לכימיה, מסוגלת להפעיל עצבים ושרירים בלשוננו, ברגלינו ובידינו. מצב זה, שעל פיו אירוע נפשי מחולל לכאורה אירוע חומרי ואנרגטי, הוגדר באורח קולע בפי ישעיהו ליבוביץ ''כבעיה שאנחנו מבינים שהיא לא ניתנת להבנה''.

לנוכח ממצאים אלה אי אפשר שלא להיזכר בדבריו של אחד מגדולי הפיזיקאים במאה שלנו, ריצ'רד פיינמן. ''אני מקווה'', אמר, ''שתקבלו את הטבע כפי שהוא - אבסורדי''.

אולם הדעת אינה סובלת הסתפקות בתירוץ קל וחובבני זה. נכון יותר להבין שמקור על-אנושי יצר חיבור שכזה, חיבור פסיכו-פיזי.

''ברוך אתה ה' רופא כל בשר, ומפליא לעשות''.

פירש הרמ''א: ''שקושר דבר גשמי בדבר רוחני''

הוכחה 15 למציאות הבורא:

מדען האבולוציה לקומט דה נואי טרח לחשב את הסיכוי להיווצרותה המקרית של פרודת חלבון יחידה, ומצא כי הסיכוי להיווצרות אקראית הוא אחת ל- 10-243.

סכום ההסתברויות [P] של כל האפשרויות [[PN שווה לאחד.

דהיינו: P1+P2+P3+...Pn=1

דוגמאות

1) בהטלת מטבע: P1 הוא ההסתברות שהמטבע ייפול על צד A. כלומר 0.5 = A

P2 הוא ההסתברות שייפול על צד B. כלומר 0.5 = B

P1 + P2 = 1

סך כל האפשרויות הקימות במקרה זה הוא שתיים ולכן : 1=P1.+ P2

2) בהטלת קוביה: P1-6=1

P1+P2+P3+P4+P5+P6=1

כל אחת מההסתברויות שווה ל0.16- [היות והשטח לכל צלע זהה]

ההסתברות של כל אחת מהאפשרויות אינה זהה בהכרח. ככל שההסתברות קרובה ל1-, כלומר גדולה יותר, כך היא ודאית יותר. ככל שההסתברות קרובה ל0-, כלומר קטנה יותר, כך היא משוללת יותר.

לגבי כל אירוע יש לבדוק את מספר ההסתברויות האפשריות להתרחשותו.

ניקח את עולמנו ונבדוק: קיימות לגביו שתי אפשרויות בלבד - או שהעולם שהוא מתוכנן או שנוצר במקרה.

P1 הוא הסיכוי שעולם מתוכנן.

P2 הוא הסיכוי שהעולם נוצר במקרה.

אם P1+P2=1 הרי ש-P1=1-P2

כשנדע מהו P2 , נוכל לדעת מהו P1

מדען האבולוציה לקומט דה נואי טרח לחשב את הסיכוי להיווצרותה המקרית של פרודת חלבון יחידה, ומצא כי הסיכוי להיווצרות אקראית הוא אחת ל- 10-243. אם רק נזכור שתא חי אחד מורכב ממאות פרודות של חלבון בנוסף לחומרים מורכבים אחרים, ניווכח שהסיכוי להיווצרות אקראית הוא בלתי אפשרי ושואף לאפס.

לסיכום

P=1

P1+P2=1

P1=1-P2

מכיוון ש- P20 [שואף]

P1. 1

ברור שהסיכוי לעולם מתוכנן קרוב מאוד ל1-, ושהסיכוי שהעולם נוצר במקרה קרוב מאוד לאפס.

מהדברים האמורים עולה, שכדי לראות את העולם כאילו נוצר במקרה נדרשת אמונה בדבר שאינו מתקבל על הדעת. לעומת זאת, ההכרה שהעולם מתוכנן מוכחת וסבירה ביותר.

[airborn-i]

דעתם של גדולי המדענים על קיומו של בורא עולם:

פרופסור דוד וייס (רופא וחוקר סרטן)

"המדע מתעסק רק במה שקיים. מאיפה כל זה נבע בתחילת הדרך? בכך המדע לא מתעסק. עכשיו כמדען אני מחפש סדר בעולם, אם זה באימונלוגיה או בביולוגיה של התא, אני מוכרח להניח כל מיני דברים שאינם ניתנים להוכחה, כדי להגיע להסבר כוללני. כדוגמא אנחנו מדברים על מיליונים מיליונים שבטים של תאים לימפוצטיים שכל אחד מייצר את הנוגדן שלו".

"כדי להסביר לא רק את בריאת העולם, אלא גם את העובדה שהאטום הזה, המולקולה הזאת, קיימת, ובמקום להתפוצץ היא קיימת באופן מסודר אני מוכרח להניח את קיומו של האדריכל הגדול".

פרופסור מ. זולה

"הביולוגים קבעו שהחיים יוצרים צורות עדינות ומשוכללות יותר ויותר. ותהליך זה אינו מובן בלי האמונה בקיומה של תבונה עולמית עליונה, המכוונת את היצירה בחכמה ותכלית".(מבוא לפילוסופיה עמוד 213)

פרופסור אלברט איינשטיין

"לדעת כי מה שאיננו ניתן להשגה על ידינו, באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית והיופי הקורן ביותר אשר אמצעינו הדלים מסוגלים לקלוט רק בצורות הפרימיטיביות ביותר, ידיעה זו, הרגשה זו, היא במרכז הדתיות האמיתית".

פרופסור עמנואל קאנט

"קיים אלוקים. הואיל והטבע, אף בתוהו ובוהו אינו יכול אלא לנהוג באופן מסודר כהלכה... כל היצורים קשורים בסיבה אחת, שהיא תבונתו של אלוקים. לכן אין ביכולתם לגרור תוצאות שונות מאלו המביאות לתפיסת השלמות של אותו מושג אלוקי עצמו".(תורת הטבע הכללית ותורת השמים)

גוסטאב תיאודור פכנר (מיסד הפסיכו פיסיקה)

"קיומה של התודעה האנושית, מוכיחה את קיומה של התודעה העליונה, התודעה האלוקית".

(מ. זולה בספרו מבוא לפילוסופיה עמוד 186)

פרופסור סמרט (אסטרונום ממלכתי בגלסקו)

"כאשר חוקרים אנו את התבל ומתפלאים למראה הודה והסדר הקבוע בה, הרי אנו באים להכרה בכוח עליון ובמטרה קוסמית העולה על כל אשר ישיג שכלנו המוגבל... האמונה בבורא עליון הכרחית היא עתה לא פחות משהיתה בכל עת בעבר. לאסטרונום אחד לפחות השמים מספרים כבוד א-ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע..." (התהוות הארץ)

אז בעצם:

על שאלה זו עונה רבי אלחנן וסרמן הי"ד כך:מה קורה לכל אותם אנשי-מדע ופילוסופים, הרואים עין בעין את הסדר המופלא שביקום, ובכל זאת רחוקים מלהסיק מסקנות? מדוע לאברהם אבינו, המתבונן בטבע, היה הכל כה ברור, ולהם לא?

"והתשובה לכל הנ"ל כאשר נתבונן נמצא כי האמונה בהקב"ה פשוטה לכל בן דעת, כל עוד אינו שוטה. ואין צורך לפילוסופיה. וזה לשון חובות-הלבבות בשער הייחוד פרק ו':

'ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה בלי בורא ח"ו, ותימה בעיני... כי ידוע שהדברים שהם בלי כוונת מכוין, לא ימצאו בהם סימני חכמה (כי נעשה במקרה וכפי ההזדמן) והלא תראה, אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק, אי אפשר שיצטייר ממנו כתב מסודר. ואילו בא לפנינו כתב מסודר, ואחד אומר כי נשפך הדיו מעצמו ונעשתה צורת הכתב (עם גיליונות מיושרים, עם אותיות מהודרות ביופי צורתן, עם ריווח בין הקטעים, פסיקים ונקודות, מרכאות וסוגריים במקומות הצורך, וגם עצם הדברים עם תוכן של חכמה נפלאה) היינו מכזבים אותו..." עכ"ל.

ואם יאמר אדם על שעון מורה שעות (עם כל גלגליו, קפיציו, ציריו ואביזריו הזעירים והנפלאים) שנעשה מעצמו, הלא למשוגע יחשב. וכן אמר רבי עקיבא: "כשם שהבית מודיע על בנאי, והבגד על אורג, והדלת על נגר, כך העולם מעיד על הקב"ה שהוא בראו". ואם נצייר שייוולד אדם בדעת שלימה תכף משעת הוולדו, הנה לא נוכל להשיג את השתוממותו בראותו פתאום את השמים וצבאם, הארץ וכל אשר עליה, ואם נשאלהו אם העולם נעשה במקרה או על-ידי איזה חכם מכוון, ישיב בלי שום ספק שאיזה חכם הכינו.

ואם-כן הדבר תמוה, איך נואלו אותם אנשי מדע ופילוסופים?

ופתרון החידה כי כתוב בתורה (דברים ט"ז): "כי השוחד יעוור עיני חכמים", וזה נאמר גם על צדיק וחכם כמו משה רבינו... כי כך הוא בחוק הטבע, בכוחות הנפש של האדם, כי הרצון ישפיע על השכל. ומובן שהכל לפי ערך הרצון, ולפי ערך השכל. וידוע שחז"ל הרגישו על-ידי מעשה כל שהוא נטייה קלה בשכלם (עיין כתובות קה), ואם הם ברוחב דעתם, ובמידותיהם הקדושות, כך! כל-שכן אנשים המשוקעים בתאוות עולם הזה אשר יצר הרע משחד אותם ואומר להם, הרי לפניך עולם של הפקר, ועשה מה שלבך חפץ, עד כמה יש כוח בנגיעה הגסה הזאת לעוור עיני שכלם כי לא יוכל להכיר את האמת אם היא נגד רצונותיו... ומעתה אין תימה מהפילוסופים אם יטעו במסקנותיהם כדי להחליט שעולם של הפקר הוא."

היוצא מזה: כי יסודי האמונה מצד עצמם הנם פשוטים ומוכרחים לכל אדם, בתנאי שלא יהיה משוחד ויהא נקי מתאוות העולם הזה. אם-כן אין סיבת המינות בקלקול השכל אלא בקלקול הלב. והיינו שנצטוינו "ולא תתורו אחרי לבבכם" שהוא לשעבד את הלב ולהכניעו מנטיות הרצון, וממילא יכיר האדם מיד באמיתות בריאת העולם על-ידי ה'...! עכ"ד.

הט אוזניך רגע קט לציטוט מתוך דבריו של אחד המפורסמים שבכופרים האבולוציונסטים, 'אלדוס האכסלי', שכתב בסוף ימיו מאמר הנקרא "וידויו של כופר מקצועי". שם הוא מתוודה בגילוי לב על מניעיו לתמוך בתיאורית האבולוציה:

"אני, ובני דורי, רצינו שלעולם לא תהיה משמעות. ואחר שרצינו בכך, לא היה כל קושי למצוא נימוקים משכנעים שאכן אין לו משמעות, פילוסופית חוסר המשמעות היתה עבורינו צורך קיומי, כיון שעולם בעל משמעות הפריע לחופש שלנו..."

והנביא ישעיהו אומר:

"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה".

מי - זה השאלה, וההתבוננות באלה - בפלאי הבריאה, זה התשובה. ושניהן

יחד מי ואלה מרכיבים את המילה: א-לקים...!

[BURTON]

דייי יא ספאמר

במשפט אחד אפשר לסתור לך את כל ההודעה

אם אתה זקוק להוכחה בשביל להאמין באלוהים הריי שאתה לא מאמין בו

אמונה זה לא משהו שניתן להוכיח

עצם זה שאתה בכלל חושב שזה בר הוכחה מראה על בורותך

[Alduin]

ההרצאות האלה הן רצף שטויות, אם מישהו אי-פעם קרא חלק מהתכנים באתר hofesh.org.il יוכל באמת להבין שהתכנים שנאמרים

חופש הם לא פחות דפוקים מהרב הזה. שניהם מנסים לעשות לך שטיפת מוח כדי שתלך בדרך שלהם....

airborn-i לא נמאס לנסות להחזיר אותנו בתשובה.....כל כמה זמן אתה צץ עם ""הוכחות"" ושוטף אותנו בפוסטים.

[The_overclocker]

דייי יא ספאמר

במשפט אחד אפשר לסתור לך את כל ההודעה

אם אתה זקוק להוכחה בשביל להאמין באלוהים הריי שאתה לא מאמין בו

אמונה זה לא משהו שניתן להוכיח

עצם זה שאתה בכלל חושב שזה בר הוכחה מראה על בורותך

^^^

[Wreckovski]

הגעתי לחופש לפני לא הרבה זמן... מאז שאני זוכר את עצמי אני אתאיסט... לא מאז שקראתי באתר של חופש.

[MiniMizer]

גם אני רוצה לצטט קטעים חסרי משמעות ללא שום סיבה הגיונית

As Ron moved away, Angelina came striding up to Harry.

Sorry I was a bit short with you earlier, Potter,' she said abruptly. 'It's stressful this managing lark, you know, I'm starting to think I was a bit hard on Wood sometimes.' She was watching Ron over the rim of her goblet with a slight frown on her face.

'Look, I know he's your best mate, but he's not fabulous,' she said bluntly. 'I think with a bit of training he'll be all right, though. He comes from a family of good Quidditch players. I'm banking on him turning out to have a bit more talent than he showed today, to be honest. Vicky Frobisher and Geoffrey Hooper both flew better this evening, but Hooper's a real whiner, he's always moaning about something or other, and Vicky's involved in all sorts of societies. She admitted herself that if training clashed with her Charms Club she'd put Charms first. Anyway, we're having a practice session at two o'clock tomorrow, so just make sure you're there this time. And do me a favour and help Ron as much as you can, OK?'

He nodded, and Angelina strolled back to Alicia Spinnet. Harry moved over to sit next to Hermione, who awoke with a jerk as he put down his bag.

'Oh, Harry, it's you . . . good about Ron, isn't it?' she said blearily. 'I'm just so so so tired,' she yawned. 'I was up until one o'clock making more hats. They're disappearing like mad!'

[The_overclocker]

בעעעעע נשמע כמו קטע מ All My Sons

[josephu]

איזה קילוח בלתי פוסק של עירבובים:

מציאות עם חלום, מדע עם תיאולוגיה, פילוסופים מהעת העתיקה וחושבים מודרנים...

מי מסוגל בכלל לעשות סדר בבלאגן כזה? אני מעדיף להגיד "אני מאמין" מלקרוא את זה.

אבל...  ננסה להשיב במספר (קטן יותר) של מילים:

1. נעשית הקבלה מצחיקה (בעיני) בין בריאה ונתונים מדעיים לזריקת דיו על נייר או כדומה. אלא מה, שלא משנה לפי איזו חשיבה תלך, היקום (הבריאה שלו והכללים שמכתיבים את קיומו) הם קצת יותר מסובכים מנייר כתוב על דף (או תמונה על בד, או רוב המשלים האלו) ולכן החקר שלו הוא לא ממש מקביל לחקר הופעת אותיות על דף. זה שאין הסבר מדעי אחד ואחיד לדברים אלו אלא שלל תיאוריות אינו מהווה שלילה של הדרך המדעית לחקר האמת, אלא מוכיח את שאנו יודעים במידה גדולה יותר כל יום - "יש הרבה שעוד צריך להסביר". מפה ועד אלוהים יש דרך ארוכה.

2. סדר ואקראיות - ממתי הוכח שיש כוונה וסדר מאחורי הקיום? הוכיחו קבוצה גדולה של כללים ונגזרות של כללים אלו לגבי הקיום, לא יותר. אתה טוען שהכללים מראים על כוונה. ההוכחה שלך היא בגדר תיאוריה להסבר תופעה לא מובנת, בדיוק כמו תיאוריות שסותרות את שלך, ולכן אינה מהווה הוכחה.

3. האדם יודע מעצמו שיש בורא - באמת? יותר נכון להגיד שהחברה החליטה מעצמה שיש בורא, וזאת אותה חברה שמחליטה על מספר לא קטן של דברים תמוהים... אל תשכח - גם אם כולם אומרים משהו מסויים זה לא אומר שזה נכון.

לסיום - נגיד שכל המגילה שלך אמת ואמיתה והעולם נברא על ידי כח עליון (בעצם, מי אמר שלא כך הוא הדבר, יש לזה סיכוי סביר). מפה ועד להגיד שאסור לי לאכול חזיר ומותר לי לאכול חלב (שומן) בקר אין שום דרך סלולה אלא דרך משובשת ומקולקלת שמוליכה לאסונות הגדולים בהיסטוריה (יותר אנשים נטבחו בסודאן בשנים האחרונות עקב היותם לא-מוסלמים מאשר אנשים שמתו בצונמי האחרון).

נ.ב. לשאר החבר'ה - נכון שהאורך של המסר שלו לא מתאים לפורום, מה שהופך אותו לספאמר קטן, אבל שימו לב שהוא חדש בפורום וגם אם הסגנון שלו לא מתאים זה לא שולל את מהות דבריו.