גם פרוססים לא פשוט לחלק בין מחשבים שונים.

כל פרוסס עושה המון תקשורת מול מערכת ההפעלה, וחלק מהפרוססים עושים גם תקשורת מול פרוססים אחרים. הבעיה במצב כזה של שרת מרכזי והרבה מחשבים מסביב היא שכל תקשורת כזאת עם מערכת ההפעלה או עם פרוססים אחרים מאד יקרה, כיוון שהיא חייבת לעבור דרך השרת המרכזי. יש גם את כל הבלאגן של גישה להרדיסק שצריכה לעבור דרך השרת.

חוץ מזה שבמחשב ביתי מצוי יש בדרך כלל רק תהליך אחד שממש אוכל את המעבד ושאר התליכים שלוקחים לו אחוזים בודדים.

הדבר שאתה מתאר טוב אולי אם אתה רוצה להריץ 2 ישומים מאד כבדים (או יותר) אבל שוב יש לך את הבעיה של סנכרון מול מערכת ההפעלה ומול הדיסק הקשיח (ואולי משאבים נוספים)

במחשב אחד עם 2 מעבדים קשה לנצל את שניהם במחשב ביתי (אתה בקושי מצליח לנצל 150% מכוח המחשוב) אז תחשוב איזה בעייתי זה בין 2 מחשבים מרוחקים עם מהירות וזמני גישה בקנטים.

קח דוגמא פשוטה: אני כתבתי קוד כזה למערכת MPI שאמור לרוץ על עד 12 מחשבים עם שני מעבדי P4-1.7Ghz עם גיגה זיכרון ורשת של 40Gbps. כאשר הרצתי את הקוד על מחשב אחד בלבד הוא רץ מהר יותר מאשר על 3 מחשבים. וזה עוד קוד שיועד לפעול על רשת מבוזרת.

נכון אבל אני רק אומר שזה הדרך הכי אפשרית למה שהוא מתכוון

לפי מה שידוע לי mosix נועד במיוחד בשביל זה.

www.mosix.org

משום שmosix לא תואמת GPL, פיתחו תכנה חלופית לו שנקראת openmosix (אבל לפי המשמועות היא פתחות טובה מmosix).

אם אתה רוצה לנסות לעשות cluster עם openmosix, אתה יכול לנסות את

http://bofh.be/clusterknoppix/

יש על זה המון מידע ברשת.

חוץ מזה, יש תכנות ספציפיות שמאפשרות ניצול של כמה מחשבים למטרה מסויימת. לדוגמה, אם אתה מהדר הרבה, אתה יכול להשתמש בdistcc שנותן לכל מחשב להדר חלק מהתכנית. זה מאוד פשוט להתקנה, ולא דורש שינוי במערכת הפעלה.

http://distcc.samba.org/