הפוך, כורים גרעיניים מתיישנים ולא מוחלפים. אחרי פוקושימה יש רתיעה משימוש באנרגיה גרעינית.

בתמונה גרף של ייצור אנרגיה גרעינית לפי יבשת ושנים. מכיוון שמדובר בנתונים אבסולוטים, המיתון הנראה בגרף הוא בעצם צמצום יחסית לכלל ייצור האנרגיה.

במערב אירופה, יש צמצום אבסולוטי: לדוגמה צרפת כנראה תסגור 17 כורים עד 2025.

בסוף אפל יקנו אותם, לא מאמין שיפשטו רגל

ציטוט של Sheik Yerbouti

הפוך, כורים גרעיניים מתיישנים ולא מוחלפים. אחרי פוקושימה יש רתיעה משימוש באנרגיה גרעינית.

בתמונה גרף של ייצור אנרגיה גרעינית לפי יבשת ושנים. מכיוון שמדובר בנתונים אבסולוטים, המיתון הנראה בגרף הוא בעצם צמצום יחסית לכלל ייצור האנרגיה.

במערב אירופה, יש צמצום אבסולוטי: לדוגמה צרפת כנראה תסגור 17 כורים עד 2025.

דיון ממש מעניין, אך אני מאוד עסוק לאחרונה אז אשתהה קצת עם התגובות.

 

העניין שההיסטוגרמה נגמרת ב2016 ואני עוקב אחרי כתבות בנושא אז אני נוטה לחשוב שהיא כבר לא עדכנית, בשלוש השנים האחרונות היה שינוי מגמה במזרח מסיבות גיאו-פוליטיות, סין נמצאת כבר שנים בבעיה כי כמעט כל המסחר שלה תלוי בנמלים באוקיינוס השקט שנשלט ל ידי האמריקנים והמתחרות שלה באיזור. כדי לפתור זאת היא מנסה ליצור קשרים כלכליים לאורך דרך המשי הישנה על מנת ליצור נתיבים כלכליים קרקעיים חדשים. כחלק מהאסטרטגיה הזו היא דוחפת באגרסיביות אנרגיה גרעינית למדינות שבדרך כדי לפתח אותן וליצור איתן תלות הדדית, הדוגמאות נעות בין למשל פקיסטן, מצריים ואלג'ירה ואגב היא הגיעה אפילו למדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה:

https://www.scmp.com/news/china/economy/article/1933488/chinas-nuclear-plant-makers-seek-new-markets-along-ancient-silk

http://www.kallanishenergy.com/2019/06/20/china-completes-construction-of-pakistani-nuclear-plant/

 

במדינות הללו שהן לא מדינות עולם ראשון אין כלכך ערך לחיי אדם ולבטיחות והכורים הזולים של הסינים די קורצים להן וזה בלי לדבר על סין עצמה שלא רוצה להיות תלויה במדינות זרות ומתכננת כמעט להכפיל את כמות האנרגיה הגרעינית שהיא מפיקה בעשור הקרוב.

 

גם למתחרה שלה הודו שעכשיו כולם מהמרים על כך שהיא הולכת להיות הכלכלה הפורצת הבאה בתור, יש נטייה לעבור להשתמש בכורים. בשלוש השנים האחרונות מודי החליט להקים עוד ועוד כורים של אורניום טבעי שזה משאב שיש להודו המון ממנו, כרגע זה נעשה באמצעות טכנולוגיה אמריקנית:

https://sputniknews.com/asia/201807191066502219-india-nuclear-power-park/

 

לגבי המאמר שהבאת, ראשית, מילת המפתח היא could ושנית, כתוב שם שהתכנון הוא לעבור לאנרגיה ירוקה יותר כמו אנרגיה סולרית, רוח וגלי ים ולא אנרגיה שמבוססת על חמצון פחמן.

 

בכל מקרה רוב אוכלוסיית העולם לא נמצאת במערב ובגלל שסין מוכרת היום אנרגיה גרעינית לכולם בניגוד לעבר שבו למערב היה וטו בעניין, הרבה מדינות שבעבר לא מכרו להן טכנולוגיה שאפשרה להן להקים כורים מקימות, אפילו ערב הסעודית מקימה עכשיו כורים סינים.

אגב הנה סרטון מעניין על קיבוע פחמן:

והנה סרטון על החברה שמייצרת אלטרנטיבות לבטריות:

אגב, מי שרוצה מידע יותר  מקצועי שפחות מכוון לקהל הרחב יכול לחפש על הנושאים הללו מידע בגוגל ובגוגל סקולר.

נערך 2019 ביולי 125 שנים על-ידי Buck

המממ

הדיון  הזה קצת סטה מהנושא, שהוא עניין 

מנוע הבעירה הפנימית....

אבל, זה כמו שנאמר, מעניין, מנומק  ומרחיב אופקים,

שזו המטרה בתכל'ס של הדיון.

אז ספינים בסגנון  - חופשי, רק לא לשכוח מה הנושא  ...  😊

הדיון לא סטה מהנושא בכלל, sheik yerbouti טען שמכונית חשמלית היא לא אלטרנטיבה לשימוש בדלקים מבוססי פחמן שמשתמשים בהם במנוע הבערה הפנימית מכיוון שהפקת חשמל מדלקים מבוססי פחמן מזהמת יותר משריפה ישירה במכונית ושהסוללות של המכוניות החשמליות מזהמות מאוד ואני טוען שאפשר להשתמש באנרגיה גרעינית כדי לייצר דלק רגיל מהפחמן הדו חמצני באוויר או כדי לטעון סוללות ושיש טכנולוגיה חדשה של סוללות מהשנתיים האחרונות שאולי תפתור את הבעיה של הזיהום, זה מאוד קשור לנושא.

נערך 2019 ביולי 125 שנים על-ידי Buck

חחח

טוב, זה בסטיית התקן ....

אני חוזר בי ...

 

עדיין, מצפה שיהיו פוסטים יותר ממונעים,

לצד הגרעיניים  ...

נערך 2019 ביולי 125 שנים על-ידי napoleon45

ציטוט של Buck

הדיון לא סטה מהנושא בכלל, sheik yerbouti טען שמכונית חשמלית היא לא אלטרנטיבה לשימוש בדלקים מבוססי פחמן שמשתמשים בהם במנוע הבערה הפנימית מכיוון שהפקת חשמל מדלקים מבוססי פחמן מזהמת יותר משריפה ישירה במכונית ושהסוללות של המכוניות החשמליות מזהמות מאוד ואני טוען שאפשר להשתמש באנרגיה גרעינית כדי לייצר דלק רגיל מהפחמן הדו חמצני באוויר או כדי לטעון סוללות ושיש טכנולוגיה חדשה של סוללות מהשנתיים האחרונות שאולי תפתור את הבעיה של הזיהום, זה מאוד קשור לנושא.

דברי הוצאו מהקשרם: 1. מכוניות חשמליות הם אכן אלטרנטיבה, אבל לא בהכרך הטובה ביותר כעת. 2. טורבינות גז עדיפות על שריפה ישירה של תוצרי זיקוק, גם אנרגטית (פועלות במחזור משולב ויעיל יותר) וגם מבחינת פליטות לסביבה - גם כמות וגם מיקום הפליטה מחוץ לעיר. אבל שאתה רוצה להמיר את האנרגיה הזו לאנרגיה בתוך הסוללות, צריך להתחשב בתהליך הייצור של הסוללות וביעילות הולכת חשמל, זמינות ואמינות רשת, טעינה והפריקה שלהן - ולכן אנחנו עדיין לא שם.

כורים גרעיניים שמבוססים על ביקוע כיום אינם אנרגיה מתחדשת. צריך לכרות את האורניום, לעבד אותו ולאחר שהדלק עובד יש להטמין את תוצרי הפסולת שישארו מסוכנים לעתיד הלא ברור (סטטיסטית) באדמה. ככל שידוע לי היתוך כטכנולוגיה מסחרית גם לא נראה באופק.

תאים אלקטרוכימים (סוללות, תאי דלק מימניים או מבוססי אתנול, ברזל וכ"ו) אפשר לייצר מכל שני חצאי תא שיש ביניהם הפרש פוטנציאלים, לדוגמה נחושת וברזל ואלקטרוליט (SPUD):

לרכב צריך צפיפות אנרגיה גבוהה, אתה לא רוצה להניע משקל לא נחוץ, לכן תאים מבוססי מימן וחמצן אטמוספרי הוא אטרקטיבים מבחינת צפיפות האנרגיה.

סוללות הן בעייתיות מכיוון שהן מאחסנות גם את האנרגיה וגם את הממשק לשחרורה באותו המקום. טסלה לא פורקת יותר מ20% מהסוללה מכיוון שזה פוגע ביכולת הטעינה שלה. יש סוללות שטעינה שלהן לאחר פריקה עמוקה יוצרת מחטים (דנדריטים) על האלקטרודות ומובילה לקצר => מדורת סמסונג למשל.

 

לגבי כליאת CO2 מהאוויר, אכן נושא מעניין, צמחים ואצות מסויימות עושים את זה באופן טבעי בעזרת פוטוסינטזה. הבעייה היא שCO2 באטמוספרה הוא בריכוז ~400 חלקים למליון, קשה לתכנן תהליך אינטנסיבי כלכלי שצריך לשאוב כמויות גדולות של אוויר רק כדי להפוך 200 חל"מ למשהו אחר. גישות יותר טובות הן טיפול במקור הפליטה כי שם הריכוז גבוה, תעשייתי/מחצבים/תחבורה/חקלאות. אופציה נוספת היא תהליכים אקסטנסיבים, לגדל יותר צמחים/ חוות של אצות כחולות באוקיינוס וכ"ו.

 

אכן הדיון מעניין.

ציטוט של Sheik Yerbouti

אכן הדיון מעניין

 

לא מתלונן  ...  😊

@Buck מסכים אתך לחלוטין לגבי הסינים, הערך של חיי אדם לעומת הקולקטיב אצלם שונה, והמגמה הפוכה מאירופה והמערב בכלל.

הם מממנים פרוייקטים עצומים באפריקה ודרום אמריקה, אבל בד"כ לא לרווחת התושבים, שוחד לממשלות, הלוואות ענק או זכויות מחצבים שמשעבדות את המדינה לסין, ופרוייקטים לא נחוצים.