הי

אני מחפש מאמר בנושא שישווה בביצועים בין התצורות השונות

מה יותר מהיר - דסק קשיח בדיד - או 3 דיסקים במערך raid5 (הדיסקים הם מאותו דגם\נפח\מהירות)

לדעתי (וזאת דעה) - דיסק קשיח יחיד יהיה יותר מהיר בכתיבה - אבל אני לא בטוח לגבי הקריאה (כי הרי קוראים ממספר דיסקים במקביל) - אבל במקביל יש את הנושא של חישוב ה-parity בין הדיסקים ושהבקר צריך לחפש את המידע בין הדיסקים השונים - ולכן יכול להיות שהוא גם יהיה יותר איתי בקריאה

אני אשמח למידע מוצק - השוואת ביצועים מבחן וכיוב'

תודה,

גבריאל

רייד 5 נועד לשרידות ולא לביצועים.

לא זו הדרך.

תודה

ידוע ואני מסכים - אבל לא זו היתה השאלה. השאלה היתה לגבי ההבדל בביצועים ביניהם

קצת יותר לשפוך אור - יש לי כאן וויכוח עם מישהו בעבודה שמתעקש ש-RAID5 יותר מהיר מדיסק בדיד ואני חושב שלא.

ידוע שגם רמות אחרות של RAID מציגות ביצועים עדיפים (0, 10 וכיוב')

גוגל ?

https://www.google.co.il/search?newwindow=1&safe=off&q=raid+5+read+speed+vs+single+drive&spell=1&sa=X&ved=0CBkQBSgAahUKEwjrmeiNl-XHAhXGKtsKHUFyCVw&biw=962&bih=408

לא עיינתי בתוצאות החיפש הזה

לדעתי במחשב אישי יהיה שיפור זניח וזה רק בגלל ה AHCI

הקונטרולר עובד רק עם דיסק אחד בו זמנית, אבל האחרים יכולים "להתכונן" לקריאה הבאה

בכך שהראשים יזוזו למקום הנכון במקביל לקריאה בפועל, תלוי במידת התחכום של התוכנה, מתאם הסאטא ומתאם הרייד.

מהירות הקריאה תהיה בערך כפולה. מהירות הכתיבה תלויה במימוש הבקר, זה יכול לנוע מכמעט אותה מהירות ועד למהירות בסדר גודל של חצי (זמן קריאה + זמן כתיבה)

עריכה: מצאתי לך טבלה שמסכמת את זה:

[TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD=width: 20%, align: center]RAID Type

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]Number of disks required[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Fault-tolerance

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Speed increase with N disks in the array*

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Disk space overhead**

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 20%, align: center]JBOD (Span)

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]2+[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]None

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Uncertain (heavily depends on the volume layout). No significant increase in typical applications.

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]None

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 20%, align: center]RAID 0 (Stripe)

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]2+[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]None

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]N times increase on both reads and writes

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]None

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 20%, align: center]RAID 1 (Mirror)

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]Exactly 2[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Single disk failure

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Double speed on reads;

No gain on writes

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]100%

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 20%, align: center]RAID 5 (Stripe with parity)

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]3+[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]Single disk failure (this will cause read speed to degrade)

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center](N-1) times increase on reads;

up to 2x loss of speed on writes

[/TD]

[TD=width: 20%, align: center]A capacity equivalent to that of one member disk is used to hold checksums

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 25%, align: center]RAID 0+1 (Mirrored stripe set)

[/TD]

[TD=width: 10%, align: center]4+[/TD]

[TD=align: center]Single disk failure; half of dual disk failures, depending on the location/assignment of failed drives.

[/TD]

[TD=width: 25%, align: center]N times increase on reads;

N/2 times increase on writes

[/TD]

[TD=align: center]100%

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

תודה רבה - אשמח לקבל מקור של הנתונים הללו (מסמך קישור וכיוב')

http://www.z-a-recovery.com/articles/raid-estimator.aspx

ראיתי כבר תובנות כאלו בעבר, ומעולם לא הצלחתי להבין למה רייד 5 מאט את הכתיבה, גם לא לאחר קריאת ההסבר בלינק של גיל - הרי המערך למעשה מתפקד כרייד 0 בתוספת רשומת parity. הגורם המגביל כשמדובר בדיסקים מכאניים הוא הדיסקים עצמם, והרי חישובי הparity מבוצעים ע"י הבקר (או ע"י תוכנה, תלוי בקונפיגורציה). בהסבר בלינק נכתב שכדי ליצור את רשומת הparity מחדש כאשר כותבים מידע חדש על אחד הדיסקים במערך צריך לבצע קריאה של של הדיסקים האחרים, אבל הרי כל הקטע של מערכי רייד (חוץ מרייד1) הוא שהמידע מחולק לחלקים שנכתבים בו-זמנית על כל הדיסקים... אז מה הולך פה?

חישוב ה-parity אמנם מתבצע ע"י הבקר, אבל בשביל שיוכל לבצע את החישוב, יש לספק לו את המידע הקודם, זה עולה לך בקריאה.

אם אתה כותב בלוק מסויים לדיסק, אז צריך לחשב עבורו את ה-parity ובשביל זה אתה צריך את המידע הישן באותו בלוק או את המידע בבלוק המקביל שבדיסק השני. אם אתה קורא את המידע הישן, אתה צריך לחכות זמן קריאת בלוק לפני הכתיבה של החדש. את אתה קורא את המידע מהבלוק המקביל, זה לא מעכב את הכתיבה הזאת, אבל כן את כתיבת הבלוק הבא.

אם הכתיבה היא בגודל המלא המוגדר לא מתבצעת שום קריאה רק כתיבה.

רק כתיבה חלקית היא איטית.

לא תמיד כתיבה של 1000 בלוקים תתבצע על 1000 בלוקים שהם בדיוק 500 זוגות בלוקים שלכל זוג יש בלוק parity משותף

בלוקים ? כל כתיבה עומדת בפני עצמה.

בלוק באורך של גודל הסטריפים כפול N-1 יכתב במעבר אחד.

בלוקים גדולים יותר ירשמו במעבר אחד על כל הסטריפים חוץ מהסוף אם איננו בגודל מלא.

תכנון של רייד 5 יעיל ונכון הוא כמעט מדע מדויק.

זו בדיוק הנקודה שלי - אם כותבים מידע בנפח העולה על n-1 כפול גודל הסטריפים אין מה לקרוא (חוץ, אולי, מה"שארית" אחרי חלוקת המידע לסטריפים). הרי אם ללכת לפי ההגיון של גיל ושל האתר שהוא קישר אליו, גם רייד 0 לא נותן שום ייתרון בכתיבה - אמנם אין שם מה לקרוא שכן אין parity לחשב ולכן אין האטה, אך גם לא יתרון שכן מידע בגודל של סטריפ אחד נכתב בפני עצמו על דיסק יחיד ובמהירות של דיסק יחיד.

בדיסק רגיל אין סטריפים

יש רק cluster שגודלו כמעט תמיד 4K בגדלי הדיסקים הקימים.

(ניתן לשנות את הגודל בפירמוט)