נראה לי שאו שלחלק מהמעסיקים אין מושג או שהם במכוון מנסים לפתות תכנתים צעירים.

באמת נראה למעסיקים שזה חשוב לתכנת הפוטנמיאל העסקי העצום, הענקי הבין גלקטי של האפליקציה החדשה שלהם?

זה לא כאילו שהתכנת יראה יותר מכמה גרושים אם החברה תעשה אקסית. התכנת הוא לא משקיע, זה לא צריך לעניין אותו.

אם כבר חברות כאלה שהם רק עם פוטנציאל וללא רווחים ותזרים מזומנים קבוע זה יותר מדאיג.

לתכנת חשוב שהוא יקבל את המשכורת בזמן ואת התנאים שלו ושהמעסיקים שלו לא יהיו אנשים מפוקפקים.

יכול להיות אוליי שהרבה תכנתים מתחילים הם פשוט נואשים ואין להם ברירה אלא להתחיל את הקריירה שלהם בחברה כזו שהכל באוויר.

בחירת מקום עבודה יכולה להיות קריטית עבור הקריירה שלך. לא רק בגלל כמה שאתה מרוויח אלא גם בגלל מה שאתה עושה.

אם אתה לא עושה דברים "נחשבים", אם אתה לא לומד אז לא משנה כמה אתה מרוויח עכשיו, העבודה הבאה שלך לא תהיה שיפור גדול כי אין לך את הניסיון והקרדיט שעשית משהוא מעניין.

מהם נורות האזהרה שאתם רואים בהצעות עבודה? ואיך אתם בוחרים איפה לעבוד?

אני מדבר בעיקר על תכנתים ועובדיי היי טק, אבל לא בהכרח.

חפש בגוגל פירמידת הצרכים של לסלאו

נשמע כמו פיתופטי בייצים. שימוש באמיתות מסויימות כדי לצור תאורייה בלי שום בסיס אמיתי.

חוץ מזה שהאופי הלינארי של התאורייה נראה לי פשטני מדי.

גם אני מדבר יותר מבחינה פרקטית של קריירה, לא פסיכולגיה של הנפש.

אז אני לא כל כך רואה איך התאורייה הזו בכלל קשורה.

אני אתעלם מהביקורת שלך על התאוריה כי זה לא המקום לפילוסופיה כמו שאתה מבקש

ברמת היומיום אנשים מחפשים במקום עבודה דברים נוספים מעבר לכסף.

לכן יש כאלה שיבחרו בחרת הזנק מתוך ראייה שהסיפוק הצרכים הלא כספיים יבוא למימוש מהר יותר או טוב יותר מחברה מבוססת וותיקה. זה יכול להיות קידום מהיר. או יחס אישי. וגם אופציית הבונוס נכנסת לקטגוריה הזאת

נשמע כמו פיתופטי בייצים. שימוש באמיתות מסויימות כדי לצור תאורייה בלי שום בסיס אמיתי.

חוץ מזה שהאופי הלינארי של התאורייה נראה לי פשטני מדי.

גם אני מדבר יותר מבחינה פרקטית של קריירה, לא פסיכולגיה של הנפש.

אז אני לא כל כך רואה איך התאורייה הזו בכלל קשורה.

כי התיאוריה הזו שגויה מיסודה. וזה הוכח. אין לי מושג למה הגולש לפניך הפנה אותך לשם.

יש לך סימוכין לזה. אם כן אשמח לשמוע

זה קשקוש שלמדתי בערך בהרצאה הראשונה של קורס מדעי ההתנהגות בתואר השני במנהל עסקים.

מאוד קל לתת דוגמאות שלא תואמות את הפירמידה, למשל האמן העני שמעדיף לסבול מחסור ולא לוותר על האמנות שלו.

הדוגמה שהבאת רק מחזקת את התאוריה.

לאמן יש צורך גבוה בהגשמה עצמית שזה השיא של הפרמידה

למה המבנה צריך בכלל להיות פירמידה? פרמידה זה מבנה לינארי. אני מאמין שהנפש שלנו יותר מורכבת מצרכים בצורת פירמידה.

ובכלל לשים עשיית צרכים באותו הגובה עם מין זה קצת מגוכח.

מילא אם זה היה מדבר רק על צרכים בסיסיים כמו אוכל, מים, ועשיית צרכים אבל זה מתייחס גם למשוגים הרבה יותר ארטילאים. זה די קישקוש.

עדיף שלא תקבל החלטות גורליות בחיים שלך בהסתמך על התאורייה הזו.

בכל מקרה,

בנוגע לקריירה.

אני מסתכל מכיוון של תכנת מתחיל שצריך לבנות את הקריירה שלו. כשאתה תכנת מנוסה אוליי אתה יכול להרשות לעצמך להרגע קצת עם העבודה אבל הנדסת תוכנה זה מקצוע שאתה כל הזמן חייב להתקדם קדימה בקצב מהיר אחרת אתה נשאר מאחור.

והרבה מקומות עבודה שנראים מפתים הם בעצם אייומים לעתיד המקצוע שלך.

יש גם שיקולים יותר "קלים" כמו כמה שעות אתה עובד, כמה אתה צריך לנסוע בשביל להגיע לעבודה כל יום וכו. כרגע אני מתעלם מהשיקולים האלה כי זה שונה אצל כל בן אדם.

חפש בגוגל פירמידת הצרכים של לסלאו

משעשע אותי שאתה נשמע הכי פלצן מתנשא, אבל טועה אפילו בשם של המודל הבסיסי ביותר.

זו פירמידת הצרכים של מאסלו.

ארבעים שנה לך תזכור.

איפה ראית התנשאות

ראיתי שבוע שעבר שגם מתכנתים ואנשי הייטק התחילו לעבוד כעובדי קבלן

מעניין אם כל הליכודניקים פה יתחילו להתמעט אחרי התקדמות התהליכים האלה.

התחילו? זו תופעה שקיימת שנים.

הכל תלוי בנתונים האישיים שלך .

אם יש לך נתונים אישיים טובים ואתה פיקח ומרשים למה שלא תרשה לעצמך לבחור את המשרה המתאימה לך ביותר ?

נערך 2014 בנובמבר 2610 שנים על-ידי Yehudaa

יהודה זה ברור לתכנתים מנוסים, אבל אני מנסה להזהיר תכנתים צעירים מליפול למלקודות דבש.

- - - תגובה אוחדה: - - -

עריכה: עובדי קבלן?

אתה מתכוון לחברות OUT SOURCING? זה לא בדיוק עובד קבלן, זה חברות שמעסיקות אותך כדי שתעבוד בחברה אחרת בתור עובד לא קבוע.

מבחינת התנאים זה לא בהכרח משנה כל כך. זה לא שתרוויח הרבה פחות.

אבל לא ידוע לי יותר מדי על ההבדל המהותי או על הסוגים השונים של עובדי OUTSOURCE.