לפי מה שאני מבין מהתגובות עד כה... יוצא שבאמת חלוקת הדיסק למחיצות בשביל השגת ביצועים לא מהווה שיקול כל כך בשאלה אם לחלק למחיצות (כשמדובר בדיסק קשיח בודד).

אך השיקולים האחרים (אבטחה+תחזוקה) דווקא כן מטים את הכף שיש לחלק את הדיסק למחיצות. יש מי שחולק על כך?

לפי מה שאני מבין, הבעייה המהותית היחידה בחלוקה למחיצות היא, שהמקום הפנוי ב-C (ובכלל בשאר הדיסק) נגמר יותר מהר: המקום הפנוי מתפזר בכל המחיצות, ויכול להצטבר להרבה מקום פנוי אילו היה רק במחיצה אחת. זאת היא הסיבה היחידה להעדיף מחיצה בודדת (או כמה שפחות מחיצות)? אני טועה?

יוצא אם כן, שאם השיקולים של אבטחה+תחזוקה חשובים לנו:

יש לחלק את הדיסק הקשיח לכמה שפחות מחיצות, ולהקטין את C למינימום (הנדרש בשביל מערכת ההפעלה), בשביל שנוכל לנצל את כל המקום הפנוי והלא מנוצל שב-C במחיצה אחרת.

כמה אחוזים של מקום פנוי אמרתם שצריך להשאיר ב-C?

אין פה גם שום שיקול של אבטחה ותחזוקה.

יש שיול של תחזוקה והוא שאתה לא צריך לגבות ולהחזיר את הקבצים שלך בכל פעם שאתה מפרמט את המחשב

עם מחיצה קטנה גם הרבה יותר קל לעשות גיבוי IMAGE.

וגם תהליך ה-defrag נעשה יותר מהר.

אז, מישהו יודע:

כמה אחוזים של מקום פנוי צריך להשאיר ב-C?

יש שיול של תחזוקה והוא שאתה לא צריך לגבות ולהחזיר את הקבצים שלך בכל פעם שאתה מפרמט את המחשב

שאת זה עושים פעם בחמש שנים בממוצא.

וגם תהליך ה-defrag נעשה יותר מהר.

זה באמת שטויות, במיוחד שהתהליך עובד עם scheduled task מבלי שאתה יודע עליו.

רגע אחד multicore,

לפי דבריך/שיטתך, אין שום סיטואציה בעולם שבה תמליץ על חלוקת הדיסק לכמה מחיצות?

שאת זה עושים פעם בחמש שנים בממוצא.

ברוב המקרים הרגע שצריך לפרמט את המחשב הוא כשהמחשב פתאום הפסיק לעבוד. במצב הזה מערכת ההפעלה לא עולה ולמשתמש הממוצע אין live cd או את הידע להשתמש בו כדיי לגבות את המידע, דיסק ההתקנה של וינדוס הוא כידוע רק דיסק התקנה, ואוליי גם אין למשתמש דיסק חיצוני כדיי להעביר אליו את הקבצים. אם הקבצים מהתחלה במחיצה אחרת הוא יכול להכניס את דיסק הוינדוס ולהתחיל לפרמט בלי לחשוב על כלום

די ברור שיש גם שיקול של תחזוקה וגם שיקול של אבטחה אבל הם רלונטיים רק למי שבאמת מגבה את המחשב ומנהל הרשאו. מה שלא נכון לחלק רחב מאוד של המשתמשים ולעיתים חלוקה למחיצות מזיקה להם במקום להועיל.

רגע אחד multicore,

לפי דבריך/שיטתך, אין שום סיטואציה בעולם שבה תמליץ על חלוקת הדיסק לכמה מחיצות?

החלוקה למחיצות היא לוגית. מפרידים בין מחיצה למערכת ההפעלה והדברים הנלווים לה לבין מחיצה המיועדת לאחסון קבצים.

כמובן שזה גורם לשדרוג מערכת ההפעלה \ התקנת מערכת הפעלה נוספת \ פרמוט מחיצת מערכת ההפעלה לנוחה יותר.

אני חושב שאת השיקולים של ביצועים ותחזוקה פחות או יותר הבנתי. תודה.

לגבי שיקול של אבטחה:

ציינו לעיל שיש שיקול של אבטחה שנוגע ל- פרטיות/ניהול הרשאות. כן, אני יודע מה זה הרשאות... אך לא הבנתי איך זה קשור לחלוקה למחיצות. אפשר לקבל קצת הסבר/דוגמא. תודה.

אם הקבצים מהתחלה במחיצה אחרת הוא יכול להכניס את דיסק הוינדוס ולהתחיל לפרמט בלי לחשוב על כלום

זה ממש לא נכון ומטעה מאוד!

ברירת המחדל של מערכת חלונות היא לשמור את תיקייה Users (או המקבילה בגירסאות קודמות) בכונן C יחד עם קבצי המערכת.

שם נמצא הרבה מאוד חומר אישי של המשתמש! למעשה אצל משתמשים "פשוטים" סביר להניח ששם נמצא ממש הכל! החל מכל התמונות שלו (בתיקיית My Pictures), דרך כל המוזיקה שלו (בתיקיית My Music), כמובן כל המסמכים (My Documents, קבצי וורד/אקסל וכו') ועוד ועוד...

כמו כן הרבה מאוד אנשים שומרים מידע אישי ישר על ה-desktop - גם הוא יושב "פיזית" על כונן C.

דבר נוסף הוא כל מיני הגדרות שבכלל שמורות ב"מערכת ההפעלה" / בהגדרת התוכנות (עוד סיפריה שמוגדרת כברירת מחדל לכונן המערכת ומאוד מסורבל לשנות בצורה כזאת שזה גם יעבוד חלק). סתם לדוגמה אקראית - אנשים שמכינים רשימות השמעה ב-media player. גם אם הקבצים של השירים עצמם נמצאים במחיצה נפרדת, הרשימות נשמרות איפשהו במחיצת מערכת ההפעלה - ויעלמו אחרי פירמוט המחיצה אם לא יגובו מראש.

להגיד שחלוקה לשתי מחיצות מאפשרת "לפרמט בלי לחשוב על כלום" זאת פשוט הטעיה בוטה גסה וחסרת אחריות.

במחיצת מערכת ההפעלה יש הרבה מאוד דברים מעבר לנטו קבצי הליבה של מערכת ההפעלה עצמה, גם אצל power users ובטח ובטח שאצל משתמשים "פשוטים".

רגע אחד multicore,

לפי דבריך/שיטתך, אין שום סיטואציה בעולם שבה תמליץ על חלוקת הדיסק לכמה מחיצות?

זה לא רק "לפי שיטתו", זה פשוט ככה.

אין שום סיטואציה בעולם שבה יש איזשהו יתרון לחלוקה מאולצת למחיצות - לא ממש תחזוקה (אולי רק ל-power users שמעבירים את תיקיית ה-users לכונן נפרד - פעולה בכלל לא פשוטה בפועל.. וגם אז זה עדיין לא עובד חלק), בטח שלא ביצועים, ולא שום סיטואציה אחרת..

אגב, בימינו זה גם בקושי רלוונטי, רוב האנשים קונים קונים SSD קטן יחסית למערכת ההפעלה (כ-250GB בד"כ בממוצע לדעתי) וזאת תהיה "מחיצת מערכת ההפעלה" שלהם. מעבר אליו הם כונים גם כונן רגיל לאיכסון וכו'...

"אם הקבצים"......... להערכתי אולי 5 אחוז מהמחשבים החדשים בארץ נמכרים עם ssd של 250 GB

"אם הקבצים"......... להערכתי אולי 5 אחוז מהמחשבים החדשים בארץ נמכרים עם ssd של 250 GB

לא הבנתי את הציטוט "אם הקבצים".

לגבי הנפח - אתה מתעסק בתפל... הנפח של הכונן הוא לא רלוונטי. המהות היא שאחוז משמעותי מהאנשים שקונים היום מחשב חדש - קונים אותו עם SSD ומוסיפים לו כונן רגיל גדול לאיכסון. ובכל אופן זו היתה סתם הערת (הערכת) אגב.

אם הבנתי נכון את 1101 הוא התכוון שמי ששם את הקבצי אחסון שלו בכונן לא של מערכת ההפעלה יכול לפרמט בלי לחשוב פעמיים, לא בתור עצה גורפת, לפי ההתחלה של המשפט "אם הקבצים"