אני לא מבין למה מישהוא צריך למדוד את צריכת החשמל של רדיאטור ? היא פשוט כתובה עליו, תכפילו בזמן שהוא עובד.... כנל כל מכשירי החימום (קומקום, אתמור, .....)

בוילר לוקח 2500W בדיוק, זה הגודל הסטנדרטי של גוף חימום שיש בכל הבוילרים. ניתן לבדוק אם התרמוסטט מודלק או לא :

1. להסתכל על המונה של חברת חשמל, בוילר לוקח הרבה ולכן ניתן לראות את הדיסק מסתובב מהר יותר בצורה בולטת (או את ה LED נותן יותר פלאשים למי שיש מונה אלקטרוני)

2. כשהמפסק דולק ללחוץ אותו באיטיות לכיוון הכיבוי, עד שהמגעים יתחילו קצת להתרחק אחד מהשני ולשחק איתו קצת בתחום שהמגעים מתנתקים. אם קורה ניצוץ גדול - הגוף חימום מופעל. אם אין ניצוץ - מכובה (לא לעשות את זה מאות פעמים כי זה דופק את המפסק, אבל מכמה פעמים לא יקרה כלום)

3. להדליק בערב מנורת ליבון ולהסתכל על האור שלה, ולהדליק תוך כדיי את הבוילר. בבתים מסוימים (בעיקר בבתים ישנים) ניתן לראות שהבהירות של המנורה יורדת קצת כשמדליקים את הבוילר (בגלל הצריכת חשמל שלו). אם בבית שלכם יש את התופעה אז ניתן לבדוק איתה את הבוילר בכל פעם - להדליק ולכבות ואתו ולראות אם זה משפיע על בהירות של מנורות ליבון

אבל היי, להדליק את הבוילר עד שהוא מתכבה על ידיי התרמוסטט זה בזבוז של חשמל. תבדקו פעם אחת כמה זמן בכלל צריך שהוא יעבוד כדיי לקבל מים מספיעק חמים ותכבו אותו ידנית מהמפסק תוך הזמן הזה, הרבה לפניי שהוא מגיע לתרמוסטט

אם כבר מעניין למדוד צריכה של מזגן כי היא משתנה כל הזמן (גם במזגן שהוא לא אינוורטר - ההספק שלו עולה ככל שהוא דוחס יותר את הגז, וככלל היא לא בדיוק מה שכתוב עליו) - את זה ניתן לעשות בצורה קצת עקיפה על ידיי מדידה של כמה כל הבית לוקח על המונה של חברת חשמל וחיסור של כל היתר מתוך זה

נערך 2013 ביוני 2112 שנים על-ידי 11010010110

לגבי tappatalk - נחמד.

אם כי פורומים אני אמשיך לעשות על מחשב Desktop

2. כשהמפסק דולק ללחוץ אותו באיטיות לכיוון הכיבוי, עד שהמגעים יתחילו קצת להתרחק אחד מהשני ולשחק איתו קצת בתחום שהמגעים מתנתקים. אם קורה ניצוץ גדול - הגוף חימום מופעל.

שיטה קצת בעייתית לא?

אם קורה ניצוץ גדול, לפעמים זה גם שורף את ה"פקקים" שמחוץ לבית..

ודבר כזה מצריך להביא חשמלאי בד"כ.

זו דרך ממש לא מומלצת לבדיקה..

מפתיע אותי שאתה ממליץ על כזה דבר..

שינוי מצב של מתג, תמיד צריך להעשות בצורה מיידית,

אחרת זה פוטנציאל לבעיות.

הניצוץ קורה בטור לבוילר ולכן מוגבל בכל מקרה ל 12A שהבוילר לוקח כשהוא מופעל. אם הזרם לא יכול לעלות מעל 12A, הוא לא הולך להרוס או להקפיץ אף פקק או בכלל חלק במעגל

את המפסק עצמו כן ניתן לדפוק בצורה הזאת, אבל זה לא שאתם הולכים מעכשו להתחיל לבדוק איתו מאות פעמים אם הבוילר עובד או לא.... לא יקרה לו כלום מכמה פעמים שבודקים אותו ככה

הנסיונות שלי עם כיבוי איטי של מתגים(של 220v) היה כזה שאו שגרם לקפיצת המתג הראשי בבית, במקרה הטוב,

או שגרם לפקק בארון מחוץ לבית להשרף, מה שהצריך חשמלאי כדי להחליף אותו.

(וזה היה יום שבת, אז היינו צריכים לחכות עד ליום ראשון בצהריים עד שיהיה שוב חשמל חח)

מכך המסקנה שלמדתי, היא שמתגים עדיף לכבות בכיבוי מהיר ומיידי.

הסיכון לא שווה את זה

בכל מקרה, שיטת הבדיקה הראשונה שהבאת מספיק טובה - להסתכל על המונה.

דרך אגב..

הניצוץ קורה בטור לבוילר ולכן מוגבל בכל מקרה ל 12A שהבוילר לוקח כשהוא מופעל.

אני קראתי פעם(לא זוכר איפה) שהניצוץ הזה שקורה, הוא בד"כ גבוה פי כמה וכמה, מהזרם של המכשיר.

אני לא יודע להסביר את זה, ולא יודע להגיד אפילו אם זה נכון או לא(אולי אני לא זוכר נכון),

בכל מקרה כדאי לבדוק את זה - גם אם על פי ההגיון המעכשיר לא אמור להצליח לצרוך יותר זרם ממה שהוא בד"כ לוקח, עקב ההתנגדות שלו.

מה שמחזק דווקא את הטענה הזו, הוא שהפקק בבית נשרף,

כך זה נראה שמה שאני זוכר כן מדויק, על אף הזמן שעבר מאז שנתקלתי בזה..

נערך 2013 ביוני 2112 שנים על-ידי card

יכולות להיות תופעות משניות מסוימות

בוילר הוא נגד. ככזה הוא מגביל את הניצוץ ל 12A הרגילים שהוא לוקח ולא צפויות בעיות אם זה

יש רק תופעה "משונה" אחת שיכולה לקרות כתלות במהירות ההדלקה/כיבוי של המפסק והיא קפיצת _הפחת_ במקרה שהבוילר לא תקין :

מה שוקרה זה, תחשוב שיש חור קטן בגוף חימום ונכנסים לתוכו מים, קרוב לקצה של הניוטראל (כלומר, הקטע של החוט שנמצא לייד החור נמצא במתח קרוב ל 0V). כשהבוילר מחובר הוא יעבוד ללא בעיה כי אין הפרש מתחים גדול בין המוליך לבין המים בבוילר בנקודה הזאת ולכן גם לא עובר זרם משמעותי מהגוף חימום למתכת החיצונית של הגוף חימום

המפסק של הבוילר הוא 2 מפסקים תחת לחצן משותף. אין וודאות איזה מהם ייסגר או ייפתח ראשון כשלוחצים על המפסק, אבל מכיוון שהמפסק אף פעם לא מושלם בדרך כלל הוא "יעדיף" את אחד מהצדדים. עכשו, איזה צד הוא מעדיף יכול להיות תלוי במהירות שלוחצים על המפסק. אם לוחצים אותו מהר, יכול להיות למשל שהוא יחבר את הניוטראל לפניי הפאזה והכול יהיה תקין. אם לוחצים אותו לאט, יכול לקרות שהוא יחבר את הפאזה לפני.... ואז יש מצב כזה : מכיוון שהפאזה מחוברת לגוף חימום והניוטראל לא, יוצא שהגוף חימום לא "מחלק את המתח" אלא נמצא כולו תחת המתח של הפאזה. כלומר, באותו רגע מהיר יש 240V מלאים בין הקטע של הגוף חימום לייד החור לביםן המים בבוילר, וזה מאפשר לזרם גדול (סדר גודל של 10A) לעבור למים ולכן הפחת קופץ

עכשו מכשירי חשמל אחרים :

הרבה מכשירי חשמל (שהבוילר הוא לא אחד מהם) מכילים סלילים וקבלים

קבלים מקיימים את הכלל : I = C dV/dt. במצב רגיל הקבל מקבל גל סינוס, לכן גם הזרם שהוא לוקח יהיה בצורת סינוס (קוסינוס, לא משנה) ובגובה מוגבל. כשמעבירים את המפסק ל on, יכול להיות שבאותו רגע המתח היה במקסימום שלו - כלומר במקום עלייה איטית של מתח יש עלייה חדה - מה שאמור תאורטית לגרום לזרם אינסופי (הזרם כמובן סופי ומוגבל על ידיי התנגדות של החוטים, אבל עדיין ענקי). קבלים בנויים להחזיק את זה בהפעלות רגילות (כמות סבירה של פעמים). אבל כשמחזיקים את המפסק במצב שהוא יוצר ניצוץ, יש שם קל קופצני וגבוה כלומר הקבל מקבל מייד הרבה פולסים של זרם גבוה. אם הוא יתחמם מספיק מזה הוא גם ישרף.... (קבלי AC לא נשרפים מייד, הם מתחילים לקבל "bad sector"-ים בלוחות ואז כשיש יותר מידי הם פתאום מתחילים להתלהט ולהישרף)

אם אתה רוצה לנסות איך זה קורה בדיוק, ניסוי פשוט : תחבר לחשמל בטור קבל של כ 1-2uF 250V AC (חייב להיות קבל AC ולא אלקטרוליטי) ומנורת ליבון של 40-60W. המנורה תדלוק בעוצמה חלקית כי הקבל מוריד את הזרם. אם תנסה להוציא קצת את התקע כדיי לקבל ניצוץ מתמשך, הבהירות של המנורה תעלה קרוב לבהירות מלאה בזמן שיש את הניצוץ - כי הקבל פשוט מאפשר למכה של הזרם לעבור (הזרם בכל מקרה מוגבל על ידיי המנורה עצמה)

סלילים מקיימים את הכלל V = LdI/dt. כשמחזיקים מגעים של סליל בצורה שהם מנצנצים, יש הרבה הפסקות פתאומיות בזרם והסליל יוצר פולסים של מתח גבוה בהתאמה. עכשו, המתח הזה יכול להיות יותר מידי בשביל רכיב אחר במעגל. למשל, מזגן שמכבים את המפסק שלו באיטיות יוצר מכות מתח כאלה, אם יש לו פיקוד אלקטרוני הפיקוד יחטוף את המכות מתח. אם משהוא נשרף ומקצר כתוצאה מזה, אז זה כבר קצר לכל דבר ויכול להקפיץ פקקים וכו....

תופעה עוד יותר קיצצונית יכולה לקרות אם הפיקוד של המזגן הוא פאנל גנרי כמו של meitav tec (המרובע שיש לו ידית סיבוב לטמפרטורה וכמה מפסקי הזזה). כמו בניסוי אם המנורה, הפאנל הזה משתמש אם קבל כדיי להוריד את ה 240V למתח נמוך כדיי להפעיל מעגל אלקטרוני. עכשו לא רק שכשמחזיקים את המפסק במצב של ניצוץ הקבל עצמו מעביר זרם מלא לתוך המעגל, הסלילים של המנועים עוד "עוזרים" לו אם מתח גבוה יותר - לא מדהים שהפיקודים האלה נשרפים כמו כלום....

אבל כל אלה מקרי קצה. אם אחד מהם קרה סתם כי העברת מפסק בצורה קצת איטית ולא מיידית, כנראה שמשהוא במעגל כבר היה קרוב מאוד לגבול שלו בכל מקרה - וזה היה הולך לקרות תוך כמה ימים גם אם היית מעביר את המפסק במהירות

עוד משהוא, הפקק העגול של חברת חשמל ף פעם לא אמור להישרף - אם הוא נשרף יש לך בעיה במפסקים של הלוח חשמל שלך (למה הם לא קפצו לפניי ?)

אומר לך למה שארצה לבדוק רדיאטור.

אני הרי לא הפעלתי אותו על המקסימום, רק על עוצמה 4 וכאשר מתג אחד דולק מתוך השניים.

אם הייתי מפעים את הכל על מקסימום הרי שלא הייתי מתקשה לחשב...

ה "עוצמה" זה התרמוסטט - השליטה שלו היא ב on-of. באותה מידה אתה יכול למדוד (או להעריך סטטיסטית) כמה זמן הוא מופעל על ידיי התרמוסטט

הערכה סטטיסטית : תשים שעון לזמנים של כל 10 דקות למשל ותסתכל אם הוא מודלק או מכובה בכל פעם ששעון מצפצף. אם נניח אחריי 3 שעות הוא היה מופעל ב 7 מתוך 18 פעמים שבדקת אז הוא עובד 0.4 מהזמן, תכפיל....

המפסק 1 מתוך 2 זה ההספק של הגוף חימום, בדרך כלל זה מתחלק כמו 1000/2000 ברדיאטור של 3000W

1101:

האמת שהדבר שגרם לשריפת הפקק, היה באמת מזגן..

אבל ממה שאני זוכר, המזגן(או לוח בקרה שלו) לא נהרס אחרי זה..

הפקק נשרף, ואחרי שהפקק הוחלף, המזגן עבד בצורה תקינה.

בכל מקרה מה שרצינו להגיד זה שעדיף מאד להמנע משיטת בדיקה כזו,

זה לקחת סיכון על מוצרים חשמליים שאתה לא רוצה לסכן..

אם מעורב בזה סליל (מנועים של המזגן) הוא יכול לייצר מכת מתח שתגרום לפריצת בידוד, וזה יקפיץ את הפקק. יכול להיות שהפריצה היתה דרך לכלוך שהגיע ליחידה החיצונית, והוא נשרף כשהזרם פרץ דרכו, אז כשהרמתם את הפקק בחזרה הוא כבר לא היה שם. בבוילר אין סליל/קבל לכן גם לא יקרו תופעות כאלה

ה "עוצמה" זה התרמוסטט - השליטה שלו היא ב on-of. באותה מידה אתה יכול למדוד (או להעריך סטטיסטית) כמה זמן הוא מופעל על ידיי התרמוסטט. הערכה סטטיסטית : תשים שעון לזמנים של כל 10 דקות למשל ותסתכל אם הוא מודלק או מכובה בכל פעם ששעון מצפצף. אם נניח אחריי 3 שעות הוא היה מופעל ב 7 מתוך 18 פעמים שבדקת אז הוא עובד 0.4 מהזמן, תכפיל....המפסק 1 מתוך 2 זה ההספק של הגוף חימום, בדרך כלל זה מתחלק כמו 1000/2000 ברדיאטור של 3000W

אבל... זה תלוי בטמפרטורה החיצונית בחדר. וגרוע מכך, הטמפרטורה החיצונית לא קבועה כי חום הרדיאטור משנה אותה. וגם אם נניח שמישהו משועמם הלך וביצע את זה בכל תנאי הטמפרטורה האפשריים, הרי מספיק להעביר את הרדיאטור לחדר עם נתונים שונים כדי לשנות את הכל לגמרי.

אתה מפעיל את הרדיאטור כשקר, כלומר הטמפ' של החדר בתחום טמפ' מסויים. הנפח של החדר אותו דבר, והטמפ' שאתהרוצה להגיע אליה אותו דבר. אני לא חושב שיהיה הבדל ענקי בין פעם אחת ואחרת שאתה מחמם אם הרדיאטור. חשוב לך שיהיה ממש מדוייק ?

קר יכול להיות 7 מעלות, ויכול להיות גם 15. זה הבדל עצום.

קח מקרה ממוצע כלשהוא....

ולכמה מעלות אתה מחמם את החדר ?

אין לי מושג אני לא איזה יקה פוץ שעוקב באדיקות..

וזה בדיוק למה זה פשוט לא משנה. תמדוד פעם אחת מקרה שנראה לך ממוצע, גם אם בסוף תהיה לך שגיאה של 20% ויותר זה עדיין הערכה לא רעה בכלל