במעגל רגיל כשאנחנו רוצים למתג אם טרנסיסטור, הסיבה למה בכלל תמיד חושבים על NPN כ "E באדמה" ו PNP כ "E ב vcc" זה ה B. בשתיהם אנחנו רוצים לשלוט על IB, כשבתוך הטרנזיסטור הזרם עובר ב B-E.עכשו, מה יותר קל לנו : לתת את IB מול E כש E קבוע אדמה או קבוע vcc, או כש E הוא אותה רגל שעליה הטרנזיסטור שולט ובעצם אין לנו כל כך שמץ מה קורה בה כי מה שהטרנזיסטור יראה ב B תלוי במצב הנוכחי שלו ?

אז הטרנזיסטור תמיד נמצא אם E באדמה (NPN) או במקור המתח (PNP) כשהוא משמש כמפסק

(זה לא חייב להיות כך, למשל במייצב מתח אנלוגי כן מנצלים את התופעות ה "לא רצויות" והחיבור הוא אם C במקור המתח, אבל לא כשהטרנזיסטור משמש כמפסק)

עכשו ב optocoupler אין לנו B, מה שאומר שמבחינתנו והא סתם דיודה שמוליכה או לא מוליכה, אז זה לא משנה מאיזה צד לשים אותו (וגם לא אכפת לנו כל כך אםהוא PNP או NPN.... אנחנו יכולים להתייחס ל 2 הרגלים כ + - ולא כ C E)

מעניין..

אוקיי

הפתרון השני עכשיו נראה יותר ברור.

כמו כן, הפתרון הראשון בטוח אמור לעבוד..

אז זה משאיר שני דברים:

1) האם ה-PC817 מתאים לנו מבחינת הרוחב פס המקסימלי שאמור לעבור כאן?

2) הנושא שהזכרת שביציאה הוא אמור לעבוד עם 12v

(הטרנזיסטור ביציאה בעצם בנוי לעבוד עם 12v ולא 5v?)

תראה את ה Frequency Response והמעגל לייד

http://sharp-world.com/products/device/lineup/data/pdf/datasheet/pc817x_e.pdf

הוא יוצר כמעט קצר בין C-E - מתח של 0.2V. מבחיתו כל יתר המעגל יכול להסתפק אם לא הרבה יותר מזה - אז הו יכול לעבוד ללא בעיה על 5V

מעניין,

כשהנגד Pull Up הוא 100ohm, אז התדירות שזה מעביר טובה

הבעיה ש-100ohm זו התנגדות נמוכה מידי בשביל נגד Pull Up, לא?

הלכתי ל-tayda, וכתבתי בחיפוש: opto

יש 7 תוצאות:

החמישית היא:

6N137 High speed Logic Gate Optocouples IC

http://www.taydaelectronics.com/6n137-high-speed-logic-gate-optocouples-ic.html

זה נראה שהתדר שה-6N137 יכול לעבוד בו, יותר ממספיק למטרה הנדרשת....

כמו כן הוא אפילו מראש מותאם לעבודה ב-5v..

האם משאר הבחינות הוא בסדר ויתאים למטרה?

אני לפני הזמנה של 4 יחידות של 6N137.

האם זה משנה איזה קבלים אקנה(כלומר הסוג שלהם) עבורו?

כי כתוב ב-Datasheet של ה-6N137:

"A 0.1 μF bypass capacitor must be connected between pins 8 and 5"

במקום לשים אלקטרוליטיים, בא לי לגוון הפעם

האם הסוג רלוונטי בכלל במקרה כזה, או לא משפיע בכלל..

http://www.taydaelectronics.com/capacitors/polyester-mylar-film-capacitors/0-1uf-100v-5-mylar-film-capacitors.html

http://www.taydaelectronics.com/capacitors/polyester-film-box-type-capacitors/0-1uf-100v-5-polyester-film-box-type-capacitor.html

http://www.taydaelectronics.com/capacitors/tantalum-capacitors/0-1uf-35v-radial-tantalum-capacitor.html

דווקא עדיף לא לשים אלקטרוליטים, במיוחד בערכים קטנים שכאלה. אני הייתי שם קבל קרמי וזהו, אם בא לך לבזבז קצת יותר כסף לך על הפוליאסטר (אחד מהשניים, לא משנה). אני הייתי נמנע מקבל הטנטלום, כי אם כבר הוא שימושי יותר לקיבולים גבוהים יותר.

אני הייתי שם קבל קרמי וזהו,

אם בא לך לבזבז קצת יותר כסף לך על הפוליאסטר (אחד מהשניים, לא משנה).

לא אוהב את הקרמיים כי הם מתפוררים סמוך לרגליים..

אז מגניב, אלך על הפוליאסטר "קופסא"..

דווקא עדיף לא לשים אלקטרוליטים, במיוחד בערכים קטנים שכאלה.

אני סקרן לשאול - למה בעצם?

(האמת שחשבתי שתגידו שבכלל אין הבדל בסוג הקבל..)

אני הייתי נמנע מקבל הטנטלום, כי אם כבר הוא שימושי יותר לקיבולים גבוהים יותר.

ואותה שאלה כאן - זה נראה שבעצם לפי גודל הקיבול שצריכים, כך סוג הקבל שכדאי להשתמש בו?

לקבל אלקטורילטי יש ESR וESL גבוה יותר מקבלים קרמים/פוליאסטר וכו'.

ESR = התנגדות טורית שקולה, תחשוב על זה בתור עוד נגד קטן בטור לקבל שמגביל את זמן הטעינה/פריקה של הקבל.

ESL = השראות טורית שקולה, עקב המבנה "המגולגל" של הקבל יש לו השראות שגורמת לו לעבוד פחות טוב בתדרים גבוהים.

קבל טנטלום הוא קצת יותר טוב מקבל אלטרוליטי במובן ההתנגדות וההשראות הפרזיטיות האלו אבל עדיין פחות טוב מקבל קרמי, הוא גם די דליק.

אז בעצם הקרמיים והפוליאסטר הם הכי טובים, ברוב המקרים?

האם יש הבדלים בין קרמיים ובין פוליאסטר?

ועוד משהו אחד מעניין:

האם יש הבדל בין הפוליסטר הראשון(הירוק), לבין הפוליאסטר "קופסא"?

(ה"קופסא" עולה פי שתיים)

רק הערה: טנטאלום הוא הטוב ביותר בתחום מיקרופרדים בודדים. הבעיה שהוא יקר יחסית, ובעל קוטביות.

כל עוד המעגל שלך לא רגיש לכל תכונה קטנה של הקבלים (כמו אותו מעגל במסכים של benq), והמעגל שלך כנראה לא כזה רגיש, זה לא משנה, כל אחד שתשים יעבוד

ככלל קבלי AC (פוליאסטר, קראמיים וכו) טובים יותר מאלקטרוליטיים/טנטלום מכל הבחינות. בתחום של uF ים בודדים יש לך בחירה, זה עדיין תחום שניתן להשיג בקלות אם קבלי AC (קבל של "105" = 1uF), אבל הקבלים מתחילים לגדול בנפח החיצוני שלהם כשאתה רוצה יותר uF, וברגע מסויים תצתרך לעבור

עכשו : קבלי טנטלום הם בחירה טובה בדרך כלל, אבל... בגדלים האלה הרבה פעמים הדרישות מהקבל לא גבוהות, אז ניתן לשים אלקטרוליטי רגיל

בהרבה מקרים ניתן גם לחב במקביל אלקטרוליטי וקבל AC כדיי "לעבוד" על המעגל כיאלו שיש לו קבל AC בקיבול גדול. במקרה הזה, הקבל AC (אם ה ESR הנמוך) נותן תגובה ראשונית, והקבל האלקטרוליטי (הגדול והפחות טוב) מגיב אחריי הפיק הראשון. להרבה מעגלים זה תחליף מספיק טוב במקום ש"כל הקיבול יהיה בקבל איכותי"

אני מבין.

דרך אגב,

ה-PC817 לא דורש מקור כוח בצד המטרה:

למה ה-6N137 כן דורש מקור כוח בצד המטרה?

יש שם מגבר וטרנזיסטור נוסף, כנראה כדיי לשפר את התכונות שלהם בדרך כלשהיא. תשווה נתונים כמו זרם מקס' ביציאה, תחום תדרים וכו

אוקיי

ועוד משהו מעניין:

האם ה-6N137 יכול להתאים רק כששני הצדדים הם 5v,

או שאפשר עם משחק בנגדים לעבוד איתו גם כשאחד הצדדים(או אפילו שניהם) 3.3v?

אם זה אכן אפשרי, כלומר אם זה רק משחק עם נגדים,

אז אני אבנה מודול קטן עם שני מתגים, אחד בכל צד, עבור מעבר בין 5v ו-3.3v,

וכך זה יאפשר לעבוד בכל 4 המצבים הנ"ל..

כך זה גם מבודד אופטי, וגם Logic Level Converter על הדרך..