קיבלתי הוכחה ממקור בחו"ל שפרסומי משרד האנרגייה בנושא הנורה החסכנית הם שקריים - מדע וטכנולוגיה - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

קיבלתי הוכחה ממקור בחו"ל שפרסומי משרד האנרגייה בנושא הנורה החסכנית הם שקריים


dor123

Recommended Posts

(הערה: מאחר וצינזרתי את ההודעה המקורית קודם, ההודעה הנוכחית עשוייה להיות שונה במקצת בתוכן)

על מנת למצוא הוכחות שטענות משרד האנרגייה והמים, וכן של חברת סמיקום לקסיס לגבי קרינה אולטרה סגולה מנורות חסכניות וכן העובדה כי נורות אמלגם אינן מכילות כספית נוזלית (או בכלל), אינן דוברות אמת, יצרתי קשר עם אחד מהגולשים הרשומים של אתר התאורה www.lighting-gallery.net שבו אני פעיל, בעל שם המשתמש Globe Collector (לא רוצה לציין את שמו האמיתי) בה"פ (יש לו תואר ראשון בכימיה והוא בעל אוסף של עשרות אלפי נורות), והוא חקר את העניין ושלח לי במייל את תוצאות המחקר, יחד עם שמוכיחות את העניין.

המחקר נמצא בקובץ המצורף.

תמונות שהגולש שלח לי בהודעה של התוצאות:

Solar%2520and%2520CFL%2520Irradiance%2520curves%2520Linear.JPG

CFLIrradianceF.JPG

_6.JPG

CFLIrradianceFMMLin.JPG

CFLSpec.JPG

Hg_Vap_Press_Log.JPG

אז מה שהסקתי היה:

1. אמלגם: שימוש באמלגם איננו פוטר מהמצאות כספית נוזלית (ובכלל) בנורות חסכניות ופלואורסצנטיות (למעשה כל הנורות החסכניות ונורות הפלואורסצנטיות מסוג T5 מכילות אמלגם, והיו גם נורות פלואורסצנטיות T12 מתוצרת פיליפס משנות ה-70 שהכילו אמלגם (Philips TL-H), לעבודה בסביבות של טמפרטורה גבוהות במיוחד). שכן התפקיד של האמלגם בנורה, הוא רק בשלבי הייצור שלה, על מנת לתת את המינון של הכספית בנורה בצורה מדוייקת יותר בטיחותית יותר, ועל מנת לאפשר לנורה החסכנית להגיע לביצועים מקסימליים בטמפרטורת העבודה שלה (מעל 100 מעלות), והוא מאפשר לנורות לפעול בטווח רחב יותר של טמפרטורות הפעלה (ניתן ליצור נורה פלואורסצנטית שמיועדת לעבוד בטמפרטורות קיצוניות שבהן נורה פלאורסצנטית רגילה תאבד מהבהירות שלה).

השלב של האמלגם בייצור הנורה, הוא השלב האחרון, שבו מדליקים את הנורה למשך כמה שעות כדי לאדות ולשחרר את אדי הכספית מהאמלגם, ועם סיום הפעולה, האמלגם הוא חסר משמעות בנורה, ואין לו השפעה על המשתמש והסביבה, כיוון שכספית מתעבה על דפנות הנורה ככספית נוזלית (גם ככה נורה פלואורסצנטית שלא עברה את תקן ה-RoHS, מכילה 5 מ"ג כספית (ונורת פריקה מכילה כ-50 מ"ג כספית), שזה כלום לעומת מה שתחנות הכוח פה בארץ פולטות, ואיננו מסוכן בכלל במקרה של שבירת נורה אחת). בנורות חסכניות ממותג מדבקה, אם קורה שמדלגים על השלב הזה, אז למה הצרכן מתבכיין שהנורה שלו מאירה באור ורוד קלוש ושלוקח לה שעות עד שהיא מתחילה להאיר?

מאחר וכל נורות החסכניות אשר מזכירות את המילה אמלגם ומפרסמות שהן אינן מכילות כספית נוזלית הנן נורות מדבקה גנריות שמיוצרות ע"י יצרנים בלתי ידועים בסין (גם חברת Megamen אשר החלה עם הטרנד הזה, היא חברה גנרית, שכן אינן להם מעבדת מחקר ואף אין להם מפעל, וכל הנורות שלהם מיוצרות עבורה ע"י מפעל בלתי ידוע בסין), יש לפקפק באמינות הפרסומים הנ"ל.

וכמו שציינתי בשני דיונים קודמים שלי פה: ראיתי טיפות של כספית נוזלית על פני נורת ה-Hyundai TEVA (מוכרת גם כ-Amalgam HY) שלי שנמכרה בשנת 2009 בקמפיין "90% פחות" של משרד האנרגייה והמים, המועצה לישראל יפה, וחברת סמיקום לקסיס.

2. קרינה אולטרה סגולה: נורות חסכניות אינן פולטות כמעט בכלל קרינה אולטרה סגולה ואינן מסוכנות לעור אם יושבים מהן במרחקים קטנים מהן. שכן לפי התמונה השנייה שאותו הגולש פרסם, הפלט של הקרינה האולטרה הסגולה מנורה חסכנית, הוא אפסי לעומת מה שמגיע לקרקע מהשמש, כאשר מדובר פה באורכי גל ארוכים (UVA) שאינם מסוכנים לאור, וכי על מנת שקרינה זו תשפיע בכלל על האור, היא חייבת להיות בעוצמה מאוד גדולה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ואני חשבתי שאמלגם זו סגסוגת שכוללת כספית...

אמלגם היא סגסוגת שמכילה כספית ומתכת נוספת כמו אינדיום או כסף. בסיום הייצור של הנורה, מדליקים את הנורה כדי לאדות ולשחרר את אדי הכספית מהסגסוגת (תהליך שנמשך כמה שעות) ולאחר שלב זה, אין לסגסוגת יותר תפקיד בנורה, והכספית מתעבה על דפנות הנורה ככספית נוזלית.

אז מה אתה בעצם אומר?

שההפחדות של משרד האנרגיה זה סתם?

אכן. וגם לאור העובדה שנורות פלואורסצנטיות שאינן עומדות בתקן RoHS, מכילות 5 מ"ג כספית, שזה כלל לא מסוכן במקרה של שבירת נורה אחת (גם 50 מ"ג של כספית, כמו שיש בנורות הפריקה זה לא מסוכן לנורה בודדת), וזה כמות זעומה לעומת כמות הכספית שתחנות הכוח פה בארץ פולטות.

כמו כן, כפי שאתה יכול לראות בתמונה השנייה (של הגולש שביצע את המחקר, לא שלי), אשר מציגה את אורכי הגל האולטרה סגולים שנפלטים מהכספית שבנורה החסכנית ועוברים דרך הזכוכית (הזכוכית בולעת את רוב הקרינה), וההשוואה העוצמה שלהם בנורה חסכנית בהשוואה לשמש, אפשר לראות כי אין כל סכנה לשהות ליד נורה חסכנית או פלואורסצנטית רגילה.

אבל תקראו גם מה שכתוב בקובץ המצורף, שזה המסקנות שהגולש מאתר התאורה הנ"ל הסיק במחקר שלו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

1. אמלגם: סגסוגת של כספית ומתכת אחרת. בנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות (כולל הנורות החסכניות), וכן בנורות הפלואורסצנטיות מסוג T5, משתמשים בסגסוגת של כספית + אינדיום, על מנת לתת את המינון של הכספית בשפופרת בצורה מהירה יותר ומדוייקת יותר. הדבר גם מאפשר להתאים את הלחץ של אדי הכספית בנורה כך שהנורה תעבוד בתנאים האופטימליים בטמפרטורת העבודה שלה (נורות חסכניות מתחממות באופן הרבה יותר משמעותי מנורות פלואורסצנטיות רגילות, והטמפרטורה של השפופרת שלהן יכולה להגיע למעל ל-100 מעלות).

השלב שבו משתמשים באמלגם כדי לתת את המינון של הכספית בנורה, הוא השלב האחרון בייצור הנורה, בו מדליקים את הנורה למשך מספר שעות עד שכל הכספית משתחררת ומתאדה מהסגסוגת. לאחר כיבוי הנורה הכספית מתעבה על דפנות הנורה ככספית נוזלית, והאמלגם הופך לחסר משמעות בתוך הנורה.

במקרה של נורות חסכניות ממותגי מדבקה, יכול להיווצר מצב שהייצרן דילג על שלב זה, ובמקרה שכזה למה הצרכן מתבכיין שהנורה שלו מאירה באור ורוד קלוש מאוד, וכי לוקח לה שעות עד שהיא מקבלת סוף סוף אור?

שיטה ייצור זו בטיחותית יותר לעובדים במפעל, אך עצם העובדה שהשתמשו באמלגם במקום ישר עם כספית נוזלית, לא אמור לעניין את הציבור, ואין לו השלכות סביבתיות לטובה.

נורה פלואורסצנטית שאיננה עומדת בתקן RoHS של האיחוד האירופאי נגד חומרים מסוכים, מכילה כ-5 מ"ג כספית, שזה בטיחותי לשימוש אם רק נורה בודדת נשברת, ואיננו מסוכן לסביבה (כמות מזערית לעומת כמות הכספית שנפלטת מתחנות הכוח).

2. קרינה אולטרה סגולה: הזכוכית חוסמת את כל הקרינה האולטרה סגולה שפולטים אדי הכספית בתנאים של נורה פלאורסצנטית, אורכי הגל שנפלטים דרך הזכוכית בכל זאת, האם אורכי גל ארוכים של קרינה אולטרה סגולה, אשר בכמות המזערית שהם נפלטים (תמונה 2 מראה גרף ספקטרלי שמשווה בין עוצמת הפליטה של אורכי הגל של הקרינה האולטרה הסגולה מהנורה חסכנית לעומת ממה שמגיע לכדור הארץ מהשמש), אינם יכולים לגרום לשום נזק כלשהו לעור.

וכפי שאני ציינתי כבר בשני דיונים פה באתר לגבי האמת שהחברות אומרות לנו לגבי שימוש באמלגם כתחליף מוחלט לכספית, ראיתי טיפות של כספית נוזלית בנורת ה-Hyundai TEVA (קרוייה גם Amalgam HY) שלי אשר נמכרה בשנת 2009 במסגרת הקמפיין 90% פחות.

מעקב

ופותח הדיון חבל שאתה לא שולח את זה למדיה המינסטרימית

תוכניות כמו המקור עובדה וכו

אינני רוצה להשתמש במדיה המינסטרימית על מנת לשמור על ואנונימיות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני יכול לאשר בעצמי עם מד UV ברמת דיוק של מעבדה שכמות הקרינה האולטרה סגולה שנפלטת ממנורות חסכוניות מכל הסוגים היא זניחה ביותר ואין בכלל טעם להתייחס אליה, גם אם דוחפים את הראש צמוד אל הנורה עדיין הקרינה היא מזערית ביותר.

*אני לא יודע באיזה קמפיין מדובר ואני אחפש אותו יותר מאוחר, מעניין לראות מה טענו שם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מאחר ואני רואה שהדיון הזה שפתחתי לא הולך למקום טוב מבחינתי כי יש פוטנציאל להפוך לויראלי ולפגוע באנונימיות ובפרטיות שלי, במידה ונושאו יתפרסם פה בחדשות (כפי שקרה עם הדיון שלי על מזגני האינוורטר) וכן באתרים אחרים וברשת ואמצעי התקשורת, צינזרתי אותו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

העליתי חשש שבהתאם לאיך שהדיון שלי מתפתח, נושאו יגיע בסופו של דבר לגורמים שאני לא רוצה שהם יחשפו לדבריי כמו אמצעי התקשורת (דבר שיכול לפגוע באנונימיות ובפרטיות שלי), לכן צינזרתי את תוכן הדיון ואת כותרתו, כדי למנוע מזה להתרחש.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...