תופעה של שיבוש לשוני באופן מודע בעיתונות: "השקה" כמילה נרדפת ל"חנוכה"

[dor123]

בשנים האחרונות הינני מודע לתופעה של שיבוש לשוני החוזר ונשנה ללא הפסק בעיתונות, והוא: השימוש במילה "השקה" במקום במילה הנכונה "חנוכה" לתיאור טקס חנוכת מבנים (יעני, שימוש במילה "השקה" כמילה נרדפת ל"חנוכה").

נתקלתי בתופעה הזאת לראשונה בשנת 2003, אך בשנים האחרונות התופעה הולכת וגוברת.

הכתבה האחרונה לעת עתה שבה נתקלתי בתופעה, הייתה בוואלה לגבי טקס חנוכת החממה הטכנולוגית של גוגל בתל אביב, אשר בכתבה צויין כי גוגל "השיקה חממה טכנולוגית בתל אביב במעמד ראש הממשלה בינימין נתניהו". עצם העובדה שצויין שהחממה "הושקה במעמד מישהוא" מרמז, כי נעשה פה שימוש במילה הזו, כמילה נרדפת ל"חנוכה", שכן ההשקה איננה טקס או אירוע לציון פתיחה במעמד חגיגי של מקום או בניין (לאירוע כזה קוראים חנוכה), אלא אירוע שנועד לקידום מכירות של מוצר חדש.

התופעה הזאת היא רק חלק מההידרדרות של השפה העברית.

[Symbore]

א) למה אתה קורא וואלה?

ב) עם כל מה שקורה בארץ, זה מה שמעניין אותך?

ג) עברית, ברמה הגבוהה ביותר והנרחבת ביותר היא עדיין שפה דלה ביותר, הרבה יותר כואב לי ששפות יפיפיות מאבדות מילים ומעוותות בצורה בלתי נתפשת. קראת בזמן האחרון ספר באנגלית? דוגמא קלאסית לכך היא האנגלית של דן בראון

ד) למעשה השקה במקור כלל לא התייחסה להשקת קו מוצרים אלא התייחסה רק להשקת ספינות, אז זה עיוות של עיוות.

[Yoav]

אני אענה קצת בשמו וקצת בשמי

1. כי זה אחלה אתר.

2. כן, גם עברית נכונה זה חשוב, זה חלק מה(אין)תרבות.

3. עברית לא שפה כל כך דלה כמו שאתה מתאר אותה, אפשר לא בקושי רב למצוא טקסטים (מודרניים) שתאבק כדי להבין אותם. לגבי מה שתארת באנגלית (ובשפות אחרות) - זה נובע מהירדה הכללית בשליטה בשפה, זה קורה בעברית ובכל השפות. התוצאה היא הורדת רמת העיתונות והספרות, כדי שהעם "יבין". הרי אף אחד לא יתאמץ לקרוא רומן מודרני כלשהו אם הוא כתוב בשפה גבוהה כל כך שתצטרך מילון צמוד, ובסופו של יום האינטרס הוא למכור וכמה שיותר.

4. אמנם המילה במקור מתארת השקה של ספינה, היום מקובל להשאיל את זה ל"השקה" של מוצר חדש. ייתכן שהמקור לטעות הוא שמוצר חדש יוצא לשוק, ולכן הוא מושק. בכל מקרה, ה"בלבול" הזה די מקובל בתקשורת. יש לזה אפילו התייחסות בויקימילון בערך "חנכה":

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%94

[dor123]

א) למה אתה קורא וואלה?

אני נתקלתי בתופעה הזאת גם ב-Ynet, כמו גם בעיתונות הכתובה כדוגמת ישראל היום ובעבר גם בידיעות אחרונות.

הלינק מוואלה הוא המקרה האחרון בו נתקלתי בשימוש במילה "השקה" כמילה נרדפת ל"חנוכה".

ד) למעשה השקה במקור כלל לא התייחסה להשקת קו מוצרים אלא התייחסה רק להשקת ספינות, אז זה עיוות של עיוות.

בויקיפדיה האנגלית ראיתי ערך של השקת ספינות, אולם מאחר והוא באנגלית, ויש לי קושי להבין טקסט רב כל כך באנגלית, והוא איננו קיים בויקיפדיה העברית, אינני יודע בוודאות עד כמה יש דימיון בין טקיס השקת ספינות לטקסי חנוכת מבנים, כך שאינני יודע האם שימוש במילה "השקה" כמילה נרדפת ל"חנוכה" במובן של תיאור טקס או אירוע חנוכת מקום או מבנה הוא נכון.

1. כי זה אחלה אתר.

אני קורא בעיקר ב-Ynet. בוואלה אני קורא רק את חדשות המחשבים שלהם.

יש לזה אפילו התייחסות בויקימילון בערך "חנכה":

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%94

בקשר להתייחסות בויקימילון: אני הוספתי אותה.

[Symbore]

אני אענה קצת בשמו וקצת בשמי

1. כי זה אחלה אתר.

2. כן, גם עברית נכונה זה חשוב, זה חלק מה(אין)תרבות.

3. עברית לא שפה כל כך דלה כמו שאתה מתאר אותה, אפשר לא בקושי רב למצוא טקסטים (מודרניים) שתאבק כדי להבין אותם. לגבי מה שתארת באנגלית (ובשפות אחרות) - זה נובע מהירדה הכללית בשליטה בשפה, זה קורה בעברית ובכל השפות. התוצאה היא הורדת רמת העיתונות והספרות, כדי שהעם "יבין". הרי אף אחד לא יתאמץ לקרוא רומן מודרני כלשהו אם הוא כתוב בשפה גבוהה כל כך שתצטרך מילון צמוד, ובסופו של יום האינטרס הוא למכור וכמה שיותר.

4. אמנם המילה במקור מתארת השקה של ספינה, היום מקובל להשאיל את זה ל"השקה" של מוצר חדש. ייתכן שהמקור לטעות הוא שמוצר חדש יוצא לשוק, ולכן הוא מושק. בכל מקרה, ה"בלבול" הזה די מקובל בתקשורת. יש לזה אפילו התייחסות בויקימילון בערך "חנכה":

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%94

1) על טעם ועל ריח

2) שפות זה כח, בפאן הזה לדעתי הרבה יותר חשוב לדעת רוסית או אנגלית מאשר עברית

3) זה נכוו אבל זה לא אומר שזה לא עצוב. בנוגע לשפה דלה או לא הרשה לי לחלוק עליך. בשפה העברית על דורותיה יש כ80K מילים.

ברוסית כפול מזה ואני עוד מחסיר (וזה בכלל לא נכנס לכפל משמעויות, למערכת דקדוק ענפה שמשנה את השפט וניבים שונים שמוספים עוד עשרות אלפים)

ביפנית וקוריאנית אנו מדברים על מעל לחצי מליון מילים בכל שפה, בסינית אני לא חושב שיש אומנדים כלל (מנדרינית היא בסביבות ה150K וכלל לא כוללת אלפי ניבים בסביבה, כאשר חלקם עשירים מאוד ושונים מאוד

ואני כן אשמח לקרוא טקסט בעברית (תקנית ולא מבובלת) שלא אצליח להבין או אף אתקשה להבין

[Yoav]

2. אין סתירה בין זה שצריך לדעת עברית ברמה גבוהה לבין זה שידעה של שפות זרות זה כוח. עדיף לדעת 2-3 שפות ברמה מאוד גבוהה ועוד 1-2 ברמה בינונית נמוכה מאשר לדעת 3-4 ברמה בינונית.

3. רוצה טקסט קשה? גש לכל ספר של עגנון, שיהיה בהצלחה. זה לא שלא תצליח - פשוט תצטרך הרבה זמן כדי לקרוא אותו. חוץ מזה, זה שבעברית יש "רק" 80 אלף מילים זה לא מעיד על כלום. הצד השני הוא שעברית מודרנית (בטח ובטח כשפת יום יום) קיימת כמה, 150 שנה? לעומת זאת כמה זמן יפנית/סינית/אנגלית וכו' קיימות כשפות מדוברות? כל הזמן נוספות לעיברית מילים חדשות וביטויים נוספים, אבל זה לא תהליך שקורה ביום. אני כמעט ולא נתקל שמונחים שאי אפשר לתרגם אותם לעברית, וגם אם יש כאלה זה לרוב מונחים מדעיים או טכניים שבפועל נשמעים אותו דבר בכל השפות.

[omrij]

http://www.safa-ivrit.org/writers/benezra/hasafa.php

אנחנו פשוט יותר יעילים )

[Ido.G]

Symbore - אתה מוזמן לקרוא מאמר של ישעיהו ליבוביץ'. תדווח כמה "דלה" העברית אחרי זה.

[geniaXP]

http://www.safa-ivrit.org/writers/benezra/hasafa.php

אנחנו פשוט יותר יעילים )

נו זה לא חוכמה, בעברית יש ניקוד.

ברוסית למשל יש אות לכל דבר, אפילו לשווא.

החיסרון של זה ברור- אם יש מילה שאתה לא מכיר, אין לך מושג איך לקרוא אותה.

[omrij]

ועדיין אנחנו מסתדרים ביום יום מצויין בלי הניקוד

כמו שאמרתי, יעילים

[Yoav]

נו זה לא חוכמה, בעברית יש ניקוד.

ברוסית למשל יש אות לכל דבר, אפילו לשווא.

החיסרון של זה ברור- אם יש מילה שאתה לא מכיר, אין לך מושג איך לקרוא אותה.

אני לא מבין איך זה קשור למאמר הזה. נכון שיש התייחסות קצרה בהתחלה לאורך של המילים, אבל הוא לא השווה בין האורך של המילים, הוא השווה בין אורך של טקסטים! הנקודה שלו היא שנכון שבעברית יש פחות מילים - אבל מצד שני, יש לך צורך בפחות מילים ובנוסף השפה עצמה הרבה יותר "קומפקטית"

[Ido.G]

חוץ מזה, אני חושב ששימוש במספר המילים הסופי בשפה כמדד ל"עושרה" הוא לא נכון. יש גבול לכמה מילים בן אדם יכול לדעת, גם אם הוא קורא ספרות עשירה יומם וליל. אני דיי בטוח שאפילו אצל אבשלום קור לא כול מילה שאי פעם נוצרה בעברית "שליפה" באופן מהיר מן הזכרון.

[Symbore]

ננסה את ליבובץ' ברגע שאהיה בספריה, את עגנון צלחתי בהצלחה יתרה בעודי ילד זב חוטם..

genia, אין לי מושג מה אתה רוצה.

avatar

ברור שבשפת יום אדם לא משתמש בכל אוצר המילים שהוא יודע ולכל אחד יש את הנישה שלו בה הוא שולט וגם אני מודה שאין דבר יותר מעצבן מלקרוא ספר ולמצוא מילה או רחמנא ליצלן משפט שאינך מבין, לחפש שעה במילון ולגלות שהמילים שלא הבנת הן סהכ"ל מילים נורא יעודיות, שהסיכוי שאי פעם תשתמש בהן עד סוף ימי חייך הוא..אפסי אבל מצד שני עושר של שפה נותן לך יותר דרכים להביע את עצמך ולשחק עם מילים נרדפות, מה שפחות קיים בעברית...

חוץ מזה ברגע ששפה עשירה משתנה ומאבדת מילים כתוצאה ממודרנה ומחוסר קריאת ספרים, השפה לדלה יותר אך עדיין עשירה.

ברגע שפה מלכתחילה היא דלה, למה היא תהפוך?

דוגמא צורמת לכך הוא אחיין שלי (המקרה שלו הוא באמת חריג אבל גם הרבה מבני גילו וכיתתו אינם טובים יותר בהרבה ממנו) הילד כמעט בן 13 ואיננו יכול להביע את עצמו, אני כבר לא מדבר על עברית יפה שאותה הוא כלל איננו יודע או מבין אלא דברים פשוטים כגון כיצד להגיע למקום מסוים או "מה עשית אתמול?"

הבדיחה? יש לו בלשון, ספרות והבעה בעל פה מאיות...

[Yoav]

אם אחיינך אינו מסוגל להביע את עצמו בגיל 13, אז אני מצטער שאני אומר את זה, אבל הבעיה היא לא השפה אלא בו. בלי קשר לשאלה אם עברית היא דלה או לא, יש מספיק מילים כדי להביע כל מצב וכל סיטואציה שאתה יכול לדמיין - ואם הוא לא מסוגל לעשות זאת, כנראה שיש לו איזושהו בעיה.

חוץ מזה ברגע ששפה עשירה משתנה ומאבדת מילים כתוצאה ממודרנה ומחוסר קריאת ספרים, השפה לדלה יותר אך עדיין עשירה.

ברגע שפה מלכתחילה היא דלה, למה היא תהפוך?

שוב, הטענה שלך יוצאת מנקודת הנחה ש-1. עברית שפה דלה, ו-2. מספר המילים בשפה הוא מדד טוב לגבי העושר שלה. הטענה של -Avatar (וגם שלי, ושל עוד כמה אנשים פה) היא ששתי ההנחות האלה לא נכונות.

[Symbore]

אינני אומר שמילים הן המדד היחיד, הין בין השאר מהוות מדד.

חוץ מלפסול את מה שאני אומר לא הוכחת להפך....

אחין שלי אינו הנושא פה ואינני חושב שהבעיה רק בו, הבעיה היא בכל המערכת החינוכית ובעצם בכל בני דורו, חלקם מתבטאים טוב יותר, חלקם פחות אך בטח לא כפי שבני גילי או אני היינו מתבטאים אז. כל עוד שמחינת ציונים הוא בסדר (להפך, אם לא מתמטיקה אז הוא היה מצטיין) אז גם מבחינת כולם הוא בסדר. רק אני רואה ונחרד..