טולרנס = סטייה, אפשר להגיד שזה אותו הדבר כמו דיוק בהקשר הזה.

כמובן שהקבל שנתתי בתור דוגמא עם ה150% טולרנס הוא כלפי מעלה (רובו לפחות אולי כמה עשרות אחוזים בודדים למטה גם כן), כך שאם אתה צריך קבל לסינון ספק מתח או משהו בסגנון, לא באמת איכפת לך מה הערך שלו בדיוק רק שהוא מעל הערך המינימלי שמתאים למעגל, לכן טולרנס של 150% לכיוון החיובי לא מפריע כלל.

קבלים אלקטרוליטים הם הקבלים הכי גרועים שיש, אבל בדרך כלל אין ברירה כשמדובר על ערכים יחסית גדולים של קיבול.

תשווה את הקיבול בקבלים הקרמים והאלקטרוליטים בלינק שנתת.

קבלים אלקטרוליטים הם הקבלים הכי גרועים שיש, אבל בדרך כלל אין ברירה כשמדובר על ערכים יחסית גדולים של קיבול.

תשווה את הקיבול בקבלים הקרמים והאלקטרוליטים בלינק שנתת.

צודק..

בקבלים הקרמיים הקיבוליות היא באיזור של פיקו ונאנו.

באלקטרוליטיים הקיבוליות היא בין 1 מיקרו ל-470 מיקרו..

אז הבחירה הייתה בסדר בכל זאת..

תודה לכולם

פריקת קבלים : בדרך כלל בקבלים לא אלקטרוליטיים יש קיבול נמוך כזה שהם לא שומרים מטען משמעותי. אבל כן קיימים קבלים דיי גדולים מסוגים אחרים אז גם אם זה קבל מסוג אחר יש לפרוק אותו

קבל שהיה בשקית : תופתע לפעמים הם כן טעונים - במיוחד קבלים של מתח גבוה. כשמטעינים קבל (למשל בבדיקה הסופית בפעל) חלק מהמטענים "נדחפים" לתוך המבודד שבין הלוחות וכשפורקים אותו הם עדיין תקועים בתוך המבודד ו "לא עושים כלום". כשהלוחות לא טעונים יותר (אחריי הפריקה) הם מחלחלים בחזרה ללוחות במשך ימים וחודשים ופתאום הקבל כן טעון, לפעמים אפילו במתח דיי משמעותי.....

לכן כל קבל שיש לו גודל משמעותי - פריקה לפניי שמודדים

אם זה קבל מתח גבוה אז 10K נגד קטן מידי - קח 150K לפחות (עד כ 200V) וכמה נגדים של 150K בטור (מעל 200V) - (נגד של התנגדות גבוהה יותר לא מספיק כי הנגד עדיין קטן והמתח יכול פשוט לפרוץ אותו מ 2 הצדדים). וניתן לעקוב על המולטימטר כמה הקבל עדייין טעון. מטענים קטנים שנשארו ניתן פשוט לקצר

דיוק של קבלים : לבבל יש עוד משהוא שנקרא ESR - כמו התנגדות בטור לקבל (ו ESR גבוה בקבל אלקטרוליטי = קבל לא תקין). ה ESR יכול להשפיע על המדידה של הקיבול במידה מסויימת

יש מכשירי מדידה לבלים שמודדים קיבול ו ESR ונקראים ESR meter - מחברים את הקבל ל 2 תנינים ועושים test. הם בדרך כלל מיועדים לטווחי קיבול של קבלים אלקטרוליטיים - 1uF עד כמה אלפיי uF

חוץ מקבלים קראמיים שנהרסים כמו שאתה אומר, יש גם קבלים אחרים לקיבול קטן - פוליאסטר וכו. (הרבה פעמים הם נראים כמו טיפה כחולה או כתומה "איכותית", קוביה מפלסטיק, "גליל שטוח" שקוף או חום וכו

יש גם את הקבלים החדשים בלוחות של Gigabyte..

שאמורים להחזיק יותר..

שכחתי איך קוראים להם.

(הייתה על זה פעם תחרות פה באתר, שאמורים לענות על כמה שאלות, בינהם אחת קשורה לקבלים. חיפשתי את זה בגוגל, לא מצאתי)

דרך אגב..

אם יש לנו מקור מתח כלשהו, שאנחנו לא יודעים מה המתח שלו, ואנחנו רוצים לבדוק את זה בעזרת מולטימטר,

אז צריך תמיד להתחיל מהערך הכי גבוה שיש לנו בסקאלה של המולטימטר - למשל 1000v, ואז לרדת בהתאם לתוצאת המדידה, כדי לקבל דיוק גדול יותר.

אנחנו חייבים להתחיל מהערך הכי גבוה(כשהמתח לא ידוע), כדי שהמולטימטר לא יהרס.

(ההריסה היא במקרה הטוב פיוז שיישרף, או במקרה הפחות טוב, מעגל שייהרס)

למה אני מזכיר את זה?

כי: האם גם כשמודדים קיבוליות של קבל, צריכים להתחיל מקצה מסוים של הסקאלה, ואז להתקדם אל הקצה השני?

(כדי שמשהו לא ייהרס?)

כפי שניתן לראות יש לי 5 תחומים אפשריים:

אני שואל את זה מבחינת האם משהו יכול לההרס(למשל הקבל, או המולטימטר?), אם מתחילים בתחום מדידה לא נכון..

מבחינת הגיון ברור לי שאתחיל בערך הכי גבוה, פשוט כי אז זה מראה לי לאיזה תחום אפשר להוריד..

אבל אולי כדי לא להרוס משהו, צריך דווקא להתחיל הפוך?

זה לא משנה כשמודדים קבלים. אם תהיה על תחום נמוך סה"כ תראה קריאת full scale (בדרך כלל מתבטא ע"י 1 בתצוגה).

זה לא משנה כשמודדים קבלים.

אם תהיה על תחום נמוך סה"כ תראה קריאת full scale (בדרך כלל מתבטא ע"י 1 בתצוגה).

כן גם אצלי זה מציג "1" כשהערך גבוה מהגבול העליון של התחום.

אז אתה אומר שבקבלים, בניגוד למדידה של מתח או זרם, אין בעיה ושומדבר לא יכול לההרס..

אוקיי מגניב..

solid tantalum caacitor

ולידע כללי יש גם סוגים אחרים ומיוחדים של קבלים - למשל supercap שהוא כמו קבל של 1F ויותר (זה קיבול ענקי), אבל מיועד לזרמים נמוכים

אל תסתמך על מדידת קבלים. לא בלי ציוד יעודי לקבלים.

אני עם מולטימטר פלוק מקצועי מקבל תוצאות עם קשר קלוש למציאות ברוב המדידות. וזה בתחום המיקרו-פרד. במה שמתחת, בכלל אין קשר. אני מאמין שעם מה שיש לך אתה לא תגיע רחוק...

אגב, מולטימטרים באיכות סבירה ומעלה, מבצעים פריקה אוטומטית של הקבל לפני המדידה.

אגב, ראיתי את המולטימטר הזה באיזה מגזין של אלקטרוניקה.

נשמע ממש טוב, ועלה איזה 150 שח.

עדיףלבדוק קבלים אם ESR meter - הוא מראה קיבול וגם ESR שהוא נתון לא חות חשוב במעגלים מסוימים

יש גם LC meter שמודד סלילים וקבלים, וגם הוא נותן דיוק טוב יותר בקבלים ברך כלל

האם יש דרך למדוד סליל עם המולטימטר שלי איכשהו?

(אין למולטימטר שלי פעולה כזו מוגדרת ספציפית.. אבל האם בכל זאת יש שיטה כלשהי למדוד את זה איתו, בעזרת הפעולות הקיימות?)

לסליל יש כמה מאפיינים - אינדוקציה (זה המאפיין הכי ממעותי), התנגדות החוט, זרם מקס', נתונים של הליבה וכו - כמו שלקבל יש קיבול, מתח, ESR וכו

אם מולטימטר ניתן למדוד רק את ההתנגדות של החוט - מה שנותן לפעמים הערכה על הגודל של הסליל (במיוחד בשנאים) אבל לא אומר כלום על התכונה הכי משמעותית של הסליל

כדיי למדוד אינדוקציה צריך מודד מיוחד לזה - בדרך כלל הוא משולב גם אם מודד לקבלים ולפעמים מודד התנגדות - LC meter או LCR meter

אני מבין.

טוב, אז נסתמך על הצבעים שיש עליו.

כשעשיתי קנייה מאלקטרו-דראגון,

קניתי משם סט נגדים, סט קבלים, סט סלילים, סט דיודות, וסט טרנזיסטורים.

הסט סלילים הוא זה:

http://www.electrodragon.com/?product=inductor-pack-kit-12-kinds-%c3%97-10-pcs

אין לי כרגע צורך בסליל,

אבל במחיר כזה, זה טוב שיהיה, חוסך אח"כ נסיעה מיוחדת לחנות כשפתאום כן צריכים.

נחמד, אבל בכמה פעמים שהייתי צריך סלילים הייתי צריך או לזרם גבוה יותר (סליל SMD אנכי) או אם אינדוקציה גבוהה יותר משמעותית (שמתי שנאי EI קטן וחיברתי סליל 1 ממנו במקום סתם סליל)

תראו איזה יצירתיים אנשים:

Sound Card Oscilloscope

http://www.zeitnitz.de/Christian/scope_en