אכזבה אישית מהלך הרוח ומן השיח בישראל - לאן המדינה שלנו הולכת? - עמוד 2 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

אכזבה אישית מהלך הרוח ומן השיח בישראל - לאן המדינה שלנו הולכת?


Ido.G

Recommended Posts

השמאלנים יכולים להיות כאלו טפשים.

לא משנה כמה פעמים המציאות תתפוצץ לכם בפרצוף, אתם לא תתפקחו.

בדיוק כמו הדבורה סיינפלד מהסרט: (דקה 1:38)

הצלחת במשפט אחד לאשש את החששות של פותח הנושא ועוד בזמן שניסית להוכיח לו ההפך.

ואני מצטט את הכותרת : אכזבה אישית מהלך הרוח ומן השיח בישראל - לאן המדינה שלנו הולכת?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה בדיוק הנושא.

לעם נמאס מהטילים של עזה.

חיכינו.

חיכינו עוד.

חיכינו בסבלנות.

חיכינו בסבלנות יתרה.

חיכינו בסבלנות יתרה עוד.

תקפנו.

עשינו הסכמים על שקט.

שוב טילים.

ושוב ושוב ושוב.

וזאת בדיוק!!! הסיבה שעם רצה שהפעולה הפעם תהיה האמא של כל הפעולות.

לא כי הוא צמא דם.

לא כי הוא רוצה לכבוש ולקחת למישהו אחר.

אתה רוצה לקרוא לזה נקמה?

לא זאת לא נקמה.

כי אם היה כאן שקט אמיתי אף אחד לא היה רוצה להיכנס בהם.

לא נקמה.

תגובה!

תגובה גדולה לבעיה גדולה.

ומי שלא מבין את זה אידיוט.

ומי שמסיט את זה למידות שמציגות אותנו כחיות צמאי דם הוא שמאלני הזוי ובוגד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

"גנץ לא מחליט על יציאה או אי יציאה למבצע, ולא רובע את המטרות. אשר לביבי וברק, הרי שידע אינו ערובה להחלטות נכונות."

VIC אם שעד עכשיו חשבתי שאתה סתם לא שפוי, או לכל הפחות מונע מיצר לא ברור. עכשיו שיניתי את דעתי.

אחרי המשפט הזה כבר בכלל לא הבנתי אותך.

ידע אומם אינו ערובה להחלטות נכונות. אך חוסר ידע וודאי שאינו גורם להחלטות נכונות לרבות מזה הסבירוות להחלטה לא נכונה עולה.

אסביר לך באופן מטמטי, ככזה לא תוכל להתווכח אותו(בעצם אולי כן אני הרילא הבנתי אותך, אולי אתה אינשטיין הבא):

אם יש לשני אנשים, שלוש אפשרויות. נניח 1,2,3 ואתה יודע (נדגיש יודע, כלומר אין עוררין על המידע הזה) שאפשרות אחת לא נכנוה.

אך רק האדם הראשון יודע זאת.

היות ואני לא סומך על ההבנה של בן אדם במתמטיקה אתאר לכם את מספר האפשרויות הקיימות:

1. ראשון יחליט 2, שני יחליט 1.

2. ראשון יחליט 2, שני יחליט 2.

3. ראשון יחליט 2, שני יחליט 3.

4. ראשון יחליט 3, שני יחליט 1.

5. ראשון יחליט 3. שני יחליט 2.

6.ראשון יחליט 3, שני יחליט 3.

נניח ותשובה 2 היא הנכונה אזי קיימים שלוש אפשרויות שראשון צדק לעומת שניים של השני.

נניח ותשובה 3 היא הנכונה אזי קיימים שלוש אפשרויות שראשון צדק לעומת שניים של השני.

כלומר לא משנה איך אתה מסתכל על זה, יש סבירות של פי 1.5 שהראשון צדק, אזי כדאי לך לשים את הימורך על הראשון.

בכל מקרה היות ואתה פועל באופן אמוציונלי אני לא מצפה ממך להבין את זה. אגב בגלל זה אתה רץ להצביע לבנט ולחבריו מהימין הדתי אחרי שאתה מתלונן על כפיה דתית...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אחי לא נכנסו לעזה כי למנהיגים שלנו אין את הביצים של המנהיגים של פעם.

הבעיה יותר בציבור שנהיה ביקורטי ובעיקר מקוטב - ראה את הצליבה של אולמרט ופרץ לאחר לבנון השניה.

ויש הבדל בין מלחמה מול יישות טרור למלחמה מול מדינה, בעיקר ברמה הבינלאומית.

מלבד זאת שפעם ועוד פעם נוכחנו שאין פה פתרון צבאי ולראיה שינוי החשיבה המיליטנטית של כל אנשי הימין שהיו בראש ובכללם שרון, אולמרט ועכשיו גם ביבי.

איך אתה מסביר את זה שב-67 נלחמנו ב-3 חזיתות וניצחנו?

תקפנו קודם, אלמנט ההפתעה.

אין פה בכלל שיקול של מי חזק יותר, לא מדובר בכלל במלחמה אלא בהתשה.

צבאית החמאס הם לא יותר מפסיק.

לא מנסה להישמע שמאלני (למרות שאני בהחלט כזה) אבל אין פה פתרון צבאי.

זה או טרנספר (להיפטר מהם איכשהו) או שלום. אף יישות לא תסכים לחיות לאורך זמן תחת תנאים מגבילים (כיבוש יגידו חלק, למרות שזה כבר לא כך).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בכל מקרה היות ואתה פועל באופן אמוציונלי אני לא מצפה ממך להבין את זה. אגב בגלל זה אתה רץ להצביע לבנט ולחבריו מהימין הדתי אחרי שאתה מתלונן על כפיה דתית...

התגובה מתייחסת לכל מה שכתבת, פשוט לא בא לי לסרבל עם ציטוטים ארוכים.

בדוגמה ה"מתמטית" שנתת (אגב, תודה על ההסבר, אבל אני מבין את הכוונה בלעדיו), העלת נקודה מעניינת: לבעל הידע יש 50% סיכוי יותר להיות צודק מחסר הידע, אך אפילו לו יש סיכוי של 50% להיות טועה (היות והוא צודק במחצית מבמקרים), בעוד שלחסר הידע יש 33% להיות צודק. שים לב שזה בדיוק מה שאמרתי - ידי אינו ערובה להחלטה נכונה. לצורך העניין, גם רבין "ידע" הרבה יותר ממני, היום או אז, והוא עדיין גיחך כשפוליטיקאים זוטרים יחסית מהימין העלו את האפשרות של קטיושות מעזה. מי צדק ומי טעה? יהיה לך קשה להתחמק מלהודות שכשמדובר בחיזוי מהלכים פוליטיים, ידע אינו הכל.

לגבי אמוציונליות - ספר לעצמך את מה שאתה רוצה, מה שיעזור לך לישון בלילה. הדעות שלי מבוססות על השקפת עולם שבתורה מבוססת על הידוע לי, ולא על מה שאני מרגיש באותו רגע. לפי הידוע לי, וגם לך, שום הסכם בין לבין ארגון טרור מעולם לא החזיק מעמד. הדעה שלי, אם כן, מבוססת על נסיון הסטורי (הגם שלאף אחד אין ערובה לכך שמה שהיה הוא שיהיה), בעוד שהדעה שלך מבוססת על תקווה - "אולי הפעם זה יהיה שונה". ספר לי שוב, מי האי-רציונלי בינינו?

ולגבי הזהות הדתית של "הבית היהודי" - זאת נקודה כואבת, וקשה לתאר במילים עד כמה זה מציק לי. אין זה אומר שאני אשקלל את הסוגיה הזו של "חופש מדת" מעל "קיום בבטחון", ואני מקווה שתמיכה המונית של ציבור שאינו בהכרח דתי תמתן את ה"דתיות" של המפלגה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

גם ביבי וגם ברק לא באמת חושבים שההסכם עם החמאס שווה יותר מדי. שמעתי ראיון עם ברק היום בבוקר. הוא טען שההבדל היחיד בין ההסכם שמונח על ידו בין ההסכמים הקודמים הוא שלעומת המצב בהסכמים הקודמים, אשר היו כתובים בכתב יד, הפעם הצליחו להפיק הסכם מודפס. (זה כמובן היה ברוח הומוריסטית)

ההסכם הזה לא שווה יותר מדי כי גם אם חמאס יפרו אותו - אין בדיוק בית דין שידון אותם. עם זאת - זה לא אומר שאין ערך כלשהו לעצם חתימת ההסכם כרגע.

אף אחד (או לפחות הרוב) לא חושב ש"הפעם" יגמרו המלחמות. אך האם אתה חושב שפתרון חלופי טוב או להיות במלחמה לעד? האם אתה באמת מאמין בזה שאפשר באמצעים צבאיים לגרום לכך שלעולם לא יהיו יותר התקפותץ על ישראל?

"ולגבי הזהות הדתית של "הבית היהודי" - זאת נקודה כואבת, וקשה לתאר במילים עד כמה זה מציק לי."

ובכן... כנראה שלא כל כך. וזה אחרי שטענת שאני טועה בנחרצות כשדיברתי על אי ההחלטיות הפוליטית של העם.

האם אתה באמת חושב שאם היה ראש ממשלה אחר - היתה תוצאה שונה לחלוטין?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

התגובה מתייחסת לכל מה שכתבת, פשוט לא בא לי לסרבל עם ציטוטים ארוכים.

בדוגמה ה"מתמטית" שנתת (אגב, תודה על ההסבר, אבל אני מבין את הכוונה בלעדיו), העלת נקודה מעניינת: לבעל הידע יש 50% סיכוי יותר להיות צודק מחסר הידע, אך אפילו לו יש סיכוי של 50% להיות טועה (היות והוא צודק במחצית מבמקרים), בעוד שלחסר הידע יש 33% להיות צודק. שים לב שזה בדיוק מה שאמרתי - ידי אינו ערובה להחלטה נכונה. לצורך העניין, גם רבין "ידע" הרבה יותר ממני, היום או אז, והוא עדיין גיחך כשפוליטיקאים זוטרים יחסית מהימין העלו את האפשרות של קטיושות מעזה. מי צדק ומי טעה? יהיה לך קשה להתחמק מלהודות שכשמדובר בחיזוי מהלכים פוליטיים, ידע אינו הכל.

לגבי אמוציונליות - ספר לעצמך את מה שאתה רוצה, מה שיעזור לך לישון בלילה. הדעות שלי מבוססות על השקפת עולם שבתורה מבוססת על הידוע לי, ולא על מה שאני מרגיש באותו רגע. לפי הידוע לי, וגם לך, שום הסכם בין לבין ארגון טרור מעולם לא החזיק מעמד. הדעה שלי, אם כן, מבוססת על נסיון הסטורי (הגם שלאף אחד אין ערובה לכך שמה שהיה הוא שיהיה), בעוד שהדעה שלך מבוססת על תקווה - "אולי הפעם זה יהיה שונה". ספר לי שוב, מי האי-רציונלי בינינו?

ולגבי הזהות הדתית של "הבית היהודי" - זאת נקודה כואבת, וקשה לתאר במילים עד כמה זה מציק לי. אין זה אומר שאני אשקלל את הסוגיה הזו של "חופש מדת" מעל "קיום בבטחון", ואני מקווה שתמיכה המונית של ציבור שאינו בהכרח דתי תמתן את ה"דתיות" של המפלגה.

כנראה שלא הבנת כל כך את הפואנטה, המשל המטמטי בא להסביר שלמרות שהאמירה שלך נכונה יא מטומטמת (ציטוט שלי "ידע אומם אינו ערובה להחלטות נכונות". אנשים טועים אין מה לעשות. אבל בהינתן קבוע או סבירות רבה לקבוע, למשל מי שהיה רמטכ"ל סביר שיבין את יכולות הצבא טוב מי מי שהיה באפסנאות, ולמרות זאת השני הוא שהאמין בכיפת ברזל. אני מעדיף לשים את הכסף שלי על קרן הצבי של הראשון מאשר על השני. (אם כי במקרה הזה הייתי נופל)

בנוגע לדוגמא עם רבין, זו דוגמא קלאסית למצב שהדגשתי כי אין להתייחס אליו (ציטוט שלי "נדגיש יודע, כלומר אין עוררין על המידע הזה" ) כלומר הוא חשב שידע אבל טעה. לרבין היה ידע מסויים בהבנה של שדה קרב, היה לו ,סביר להניח, 95% מהמידע שנדרש על מנת לענות על שאלה שכזו, רק מה שלא היה לו זה את ה5%, עדיין עדיף על דביל מהרחוב שהיה לו 0% הבנה או סתם פולטיקאי עם 60% הבנה. בסופו שלדבר כל אדם רציונאלי (מה שלא רוב האנשים, כל שנותר לי לקוות כי ראשי המדינה שלי הם רציונאלים) היה מעדיף לקחת החלטה כשיש לו 95% מהידע מאשר 60% או 0%, כיוון שאין ערובה שהידע שיש לך הוא הרלוונטי.

בכל מקרה לתגובתך האחרונה, אני חייב לתמוהה אתה קורא להסכם הפסקת האש - כניעה? או שאני ואתה לא מדברים באותה שפה, או שבמקרה את הפירוש של המילה כניעה אתה לא מכיר. בכל מקרה אם מישהו היה קרוב יותר לכניעה במקרה הזה זה חמאס ולא אנחנו, אני פשוט לא מאמין שיש מישהו שמאמין לתעמולה של חמאס.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני אסביר לך למה כולם חושבים שלא ניצחנו

ביבי יצא בנאום מלחמתי - ביבי אישר לגייס 75 אלף מילואימניקים - השרים של ביבי יצאו בהצהרות לוחמניות במיוחד - כולם היו בטוחים שהולכת להיות כאן כניסה קרקעית ז'ונגלר ועשות שישאיר את החמאס פעור פה שלפחות עשור לא יעיז להתעסק עם מדינת ישראל

אבל בדיעבד - וכרגיל אפשר להגיד - דיבורים אצל ביבי לחוד ומעשים לחוד.

שוב פעם מרגיש שהבן אדם לחיץ ומתרגש מכל משב רוח שהאמריקאים נושפים לעברו

ו... להתראות במלחמה הבאה(והכי מצחיק שירו רקטות באותו הזמן שברק נאם על הסכם הרגיעה)

זה הכל :)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...